הפיהוק המדבק

למרות שעדין לא לחלוטין ברורה הפעולה שלהם, פיהוקים אינם מסמנים עייפות בלבד, אלא שינוי במצב הגוף. מחקרים מראים שאנחנו מפהקים בזמן עייפות, כמו גם בזמן התעוררות ובמהלך מצבים אחרים בהם משתנה מצב העירנות.
אם אתם חושבים שפיהוקים זה דבר מדבק, אתם צודקים. ראייה, שמיעה או מחשבה על פיהוקים יכולה לעורר אותם, אבל עדין לא יודעים למה. מספר תיאוריות לגבי מקור הפיהוק הועלו במהלך השנים. יש הוכחות המעידות כי הפיהוק מהווה אמצעי תקשורת לגבי שינויים בתנאים הסביבתיים או הפנימיים בגוף. אם כך, ייתכן שאופיו המידבק קשור לכך שבקבוצת בעלי חיים, האחרים בקבוצה נדרשים להעביר את אותו מסר תקשורתי, ככל הנראה על מנת לתאם התנהגות. אם אכן זו הסיבה, פיהוקים בקרב בני אדם הם שריד אבולוציוני עתיק שבינתיים איבד את משמעותו.
פיהוק הוא רפלקס סטריאוטיפי המאופיין בשאיפה עמוקה בזמן שהפה פתוח, ומתיחת שרירי הלסת והצוואר. הוא מתרחש בבעלי חיים רבים, כולל בני אדם, וכולל אינטראקציה בין המוח הלא מודע והגוף, למרות שהמנגנון לא ברור לחלוטין. לגבי האטיולוגיה של הפיהוק, שנים רבות חשבו שהפיהוק נועד לספק חמצן למוח משום שרמת החמצן בריאות היתה נמוכה. אנחנו יודעים, לעומת זאת, שהריאות לא בהכרח מרגישות ברמת החמצן. יתר על כן, עוברים מפהקים ברחם למרות שהריאות שלהם עדין לא קולטות אוויר. ועדין, רמות חמצן נמוכות ב PVN (paraventricula nucleus) של ההיפותלמוס במוח יכול להביא לפיהוק. הנחה נוספת היא שכאשר אנו מפהקים אנחנו עייפים או משועממים. אבל גם כאן ככל הנראה לא נמצאת האמת, שכן ה PVN משמעותי גם בעת זקפה מינית, שבדרך כלל לא מתרחשת בזמן שעמום דווקא.
נראה שה PVN של ההיפותלמוס הוא בין השאר "מרכז הפיהוק" של המוח. הוא מכיל מספר קשרים כימיים שיכולים להביא לפיהוק, כולל דופמין, גליצין, אוקסיטוצין והורמון אדרנוקורטיקורטרופין (ACTH). ACTH למשל עולה בלילה ולקראת ההתעוררות, ומעורר פיהוקים והתמתחות בקרב בני אדם. תהליך הפיהוק דורש ככל הנראה היווצרות של ניטריק אוקסיד NO על ידי נוירונים מסויימים ב PVN. לאחר שגורו, התאים ב PVN מפעילים תאי מוח בגזע או בהיפוקמפוס, וגורמים לפיהוקים. לפיהוק יש גם רכיב היזון חוזר: אם מחניקים פיהוק או מנסים למנוע אותו, התהליך לא מספק. מתיחת הלסת והפנים כנראה הכרחיים לתחושת הסיפוק בסוף הפיהוק.
מידע נוסף נדרש על מנת לעמוד על מהות מקורות ומשמעות הפיהוק. ייתכן שחלקים אחרים במוח מעורבים. מעניין לציין שלמרות שהפיהוק נחשב לפעולה נורמלית, הוא ממשיך להתקיים גם אצל מטופלים הסובלים מנזק מוחי.