מחלות וחוסר תנועה

תוצאות המחקר המקיף ביותר שבחן את היחס בין מחלות כרוניות וחוסר פעילות גופנית פורסם לאחרונה. צוות החוקרים מסכם שהעלייה המהירה כל כך במספר המחלות הכרוניות היום נובע מהתנגשות בין העובדה שההרכב הגנטי של הגוף נקבע לפני כ 10000 שנה על מנת לעמוד בעומס פיזי, ולא לחוסר הפעילות המאפיין את המאה ה 21. גנים "חסכניים בתזונה" אף מסייעים להדרדרות גוף האדם, ומביאים להפרעות כרוניות.

המחקר
המחקר המכונה "המלחמה נגד חוסר פעילות גופנית: תחמושת מולקולרית מודרנית נגד אויבים עתיקים" הוא האחרון שהפיק צוות חוקרים בנושאי השמנה: פרנק בות' ואספן ספנגנבורג, שניהם מהחוגים לביו-רפואה באוניברסיטת מיזורי, קולמביה, מאנו צ'רקוורתי מהחוג לרפואה פנימית באוניברסיטת פנסילבניה, וסקוט גורדון מהחוג למדעי האימון והפיזיולוגיה באוניברסיטת מזרח קליפורניה.
הצוות ביקש לעמוד על הבסיס הגנטי והתאי/ביוכימי הנובע מאורח חיים נייח ומביא לבעיות בריאות כרוניות. הם תומכים בהנחה שבני אדם ירשו תכנית גנטית שנועדה לפעילות פיזית שהיתה הכרחית להישרדות בעידן הפלאוליטי המאוחר, לפני כ 10000 שנה. הנחה נוספת שנבדקה במחקר טוענת שחוסר פעילות גופנית מביא לכשל בשמירה על קשר קבוע בין המערכות בגוף המפעילות את הגנום. היות שהביטוי החלבוני בתאים נקבע באבולוציה, כשהפעילות הגופנית היתה גבוהה יותר מהנהוג היום, ביטוי חלבוני שונה של התאים קשור להופעתן של מחלות כרוניות רבות.

צרכים בתקופה הפלאונתולוגית
פעילות גופנית יומית היתה חלק הכרחי ובלתי נפרד מהמציאות של אבותינו. דפוס הפעילות של הציידים-לקטנים בתקופת האבן הפלאונתולוגית דרשה מספר ימים של פעילות אינטנסיבית ולאחריהם מספר ימים של פעילות קלה יותר ומנוחה. הגברים בדרך כלל צדו ביום יום לארבעה ימים בשבוע, והנשים יצאו ללקט אחת ליומיים או שלושה. המטלות הגופניות היו כרוכות גם בייצור הכלים, חיתוך הבשר, הכנת המזון, נשיאת העצים והמים, והנדודים למחנות חדשים, ועל כל אלה נוספו ריקודים שנמשכו פעמים רבות מספר שעות כחלק מהותי בתרבויות רבות.

צרכים (והעדרם) בתרבות האמריקאית של המאה ה 21
בני המאה ה 21 עדין נושאים גנים חסכניים של העידן הפרה-חקלאי. בחברת השפע שלנו כבר אין צורך בפעילות פיזית מאומצת על מנת להשיג מזון או לשרוד, אורח החיים הנייח צמח ועלה, והוא מפריע למנגנוניים ההומאוסטטיים שבעבר תמכו בפעילות המטבולית הדרושה לשמירה על הבריאות. חוסר הפעילות הגופנית מפריע לגנום ולכן מהווה גורם המעודד היווצרות של מנגנונים מולקולריים יוצרי מחלות.
הערכה זו מתייחסת למגוון מחלות המשפיעות על יותר ויותר אמריקנים ובני תרבות המערב.
בין המחלות:

סרטן
* סרטן השד: נשים שלא עוסקות בפעילות גופנית, בהשוואה לנשים שכן פעילות, נוטות פחות למחזורים בלתי סדירים, הכרוכים בהפחתת התנאים להתפתחות סרטן השד.
* סרטן המעי: חוסר פעילות גופנית מהווה את גורם הסיכון העקבי ביותר עד כה הקשור להגברת הסיכון לסרטן המעי. הפחתה של 50% בשיעור המקרים בהם הופיעה המחלה נראתה אצל אנשים שרמת הפעילות שלהם היתה גבוהה.
* סרטן הלבלב: הליכה או טיפוס פחות מ 20 דקות בשבוע נקשר לסיכון פי שתיים לסרטן הלבלב בהשוואה לאנשים שהלכו או טיפסו לפחות ארבע שעות בשבוע.
* מלנומה: גברים ונשים שלא עוסקים בפעילות גופנית נמצאו בסיכון מוגבר של 56 ו 72 אחוז בהתאמה להופעת מלנומה בהשוואה לאנשים שהתאמנו חמש עד שבע פעמים בשבוע.

מחלות לב-ריאה
* מחלת לב, מחלה בעורק הראשי, אנגינה: פעילות גופנית מתונה תמנע 250000 מקרי מוות מידי שנה, 12 אחוז המיוחסים להפרעות אלה.
* מחלת לב: כשל בפעילות הלב: פעילות גופנית תשפר את מצבם של אנשים הסובלים מהפרעה זו, חוסר פעילות עשוי להיות הגורם המכריע לגבי זמן המוות.
* מתח: ניסויים מצאו שחוסר פעילות הביא לעלייה בלחץ הדם של אנשים שאינם עוסקים בפעילות גופנית, שהיה גבוה משמעותית בהשוואה לאנשים פעילים יותר.
* שבץ: פעילות גופנית מפחיתה את לחץ הדם, מקלה על ההורדה במשקל ומפחיתה את הסיכוי לחלות בסוכרת מסוג 2, אחד הגורמים העיקריים לשבץ.

מחלות חילוף חומרים
* סוכרת מסוג 2: מרבית המקרים בהם מופיעה המחלה בארצות הברית נובעים מאורח החיים שאינו מתאים לגוף שלנו. בתרבויות בהן עדין נהוג אורח חיים של ציד/לקט כמעט ולא מופיעה סוכרת מסוג 2.
* עודף משקל: אנשים שאינם עוסקים בפעילות גופנית יכולים להפחית את הסיכון למחלות רבות על ידי הגברת הפעילות הגופנית, מבלי להתייחס למשקל הגוף.

הפרעות בשרירים/עצמות
* אוסטארתריטיס: תרגילים מתאימים, רפואיים ושיקומיים, הם שיטת טיפול מתאימה ומוצלחת לשליטה בבעיה. היתרונות הם גמישות, שיפור השרירים, חיזוק מערכת הלב-ריאה ושיפור כללי בהרגשה.
* שיגרון רומטיזם: תרגול מפחית את איבוד חוזק השריר, אבל לא מונע את אבדן העצם.

מסקנות
מהמחקר עולה כי אורח חיים ללא פעילות גופנית מביא לקריסת המערכת הביו-רפואית בגוף, ובכשלון הגנים המוביל למחלות כרוניות. היום, לציבור יש את המידע הדרוש על מנת לקיים אורח חיים מותאם שיוביל לבריאות וימנע מחלות שנגרמות מחוסר פעילות.