פגיעה מחריפה תגובה לכעס

היות שבני אדם מזהים רגשות דומים בשפות ובתרבויות שונות, פסיכולוגים חושדים מזה זמן מה שהיכולת לזהות רגשות בסיסים היא מולדת. ואולם, מחקר חדש מראה כי החוויה האישית יכולה לשנות את הדרך בה בני אדם רואים רגשות.
המחקר שנערך בראשות הפסיכולוג סת' פולק מאוניברסיטת וויסקונסין-מדיסון בחן כיצד ילדים מזהים הבעות פנים כמשקפות שמחה, עצב, כעס או פחד, בהתבסס על חוויה רגשית אישית -התעללות גופנית. המחקר על ילדים שעברו התעללות, אומר פולק, איפשר לבחון גם את ההשפעות של החוויה הלא טיפוסית לגבי מה ילדים חושבים על רגשות, ואולי גם לזהות דרכים חדשות שיסייעו לילדים שעברו התעללות לטפל בצורה יעילה יותר בבעיות ההתנהגות שנובעות מכך.
עבור המחקר, פולק זימן ילדים שעברו ושלא עברו התעללות, בגילאים 8-10 למעבדת חקר רגשות ילדים בהנהלתו. במעבדה, הם שיחקו ב"משחקי מחשב" שהראו תמונות שעברו עיבוד דיגיטלי המראות הבעות פנים משמחה לפחד, שמחה לעצב, כעס לפחד או כעס לעצב. בעוד חלק מהפרצופים הראו רגש יחיד, רובם הראו שילוב של שני הרגשות.
באחד המשחקים הילדים ראו פרצוף אחד והתבקשו לבחור איזה רגש הוא מבטא בצורה הטובה ביותר. היות שמרבית התמונות הראו הרכב של רגשות, המשימה אפשרה לחוקרים לקבוע כיצד ילדים רואים הבעות שונות.
פולק ועמיתתו דוריס קיסטלר ממרכז וויסמן, מרכז ארצי לקידום הידע על התפתחות האדם, מצאו ששתי הקבוצות של הילדים חילקו את הבעות הפנים בצורה שונה. בעוד שתי הקבוצות הגיבו בדרך כלל בצורה דומה להבעות שהראו בעיקר שמחה, עצב או פחד, הילדים שעברו התעללות זיהו את מרבית הפרצופים כ"כועסים" ולאו דווקא עצובים או מפוחדים. למרות שהבעת הפנים היתה למשל מורכבת מ 60% פחד ו 40% כעס, ילדים שעברו התעללות זיהו רק את הרגש השני.
"אין הבדלים לגבי הדרך בה ילדים מזהים תמונות של פנים, אלא בדרך בה הם משייכים את הפנים האלה. הילדים שעברו התעללות היו רגישים יותר לכעס" אומר פולק. "החוויה יכולה להסית את הדרך בה מותח האדם את הגבולות לגבי רגש מסוים, וזה רעיון שסותר את הטענה הפופולרית כאילו גבולות של רגשות הם פנימיים".
פולק אומר שהתהליך העצבי שבו המוח משתמש כדי לזהות ולשייך רגשות עשוי להיות פנימי, אבל מרבית בני האדם למעשה מזהים ומבינים הבעות של רגשות על פי נסיונם.
הממצאים האחרונים של פולק מאששים את תוצאות המחקרים הקודמים, שהראו כי ילדים שעברו התעללות הראו יותר פעילות חשמלית במוח בהשוואה לילדים שלא חוו התעללות כשראו פרצופים כועסים, בניגוד להבעות פנים אחרות.
"יכול להיות שזו הסיבה שילדים שעברו התעללות פיזית מפתחים קטגוריה רחבה יותר של כעס, משום שהיכולת לזהות כעס אצל המבוגר הופכת אצלם לכלי הסתגלות" הוא אומר.
ואולם בעוד רגישות זו יכולה להגן עליהם בסביבה מאיימת, היא יכולה להקשות עליהם בסביבה אחרת. ילד שעבר התעללות עלול לעשות פרשנות יתר לרמזים חברתיים, למשל זריקת כדור מקרית במהלך ההפסקה, שעשויה להתפרש אצלו כעוינת. כתוצאה מכך הילד יכול להגן על עצמו על ידי התפרצות, קריאה בשמות או בהפגנת התנהגויות אחרות שאינן מקובלות. על ידי זיהוי הרגישות של הילד למבעים של כעס, פולק אומר שפסיכולוגים יוכלו לעזור לילדים הללו להגיב בצורה טובה יותר.
במהלך המחקר, פולק מקווה לא רק להגיע להבנה טובה יותר של השפעות החוויה האישית על תפיסת הרגשות, אלא גם לזהות את ההיבטים הנוירולוגיים המושפעים מאותה חוויה.
"אנחנו מנסים להוסיף למחקרים ולספרות על בעיות התנהגות אצל ילדים שעברו התעללות" אומר פולק. "אנחנו מתבוננים בבעיה של ילדים כאלה מנקודת מבט מדעית-נוירולוגית והתפתחות המוח". על ידי כך הוא מקווה לזהות את המנגנונים האחראים על התפתחות הדרכים לסייע לילדים שעבר התעללות.

Experience Alters How We Perceive Emotion
http://www.bio.com/newsfeatures/newsfeatures_research.jhtml?action=view&contentItem=71907753&Page=1