מקום להחלים בו לנערות ולחיות

(0)
לדרג

מאת:

במורדות ההרים הכחולים בקרוליינה נמצא קרוסרואדס, בית קבוצתי לנערות שעברו התעללות מינית.
הנערות בקרוסרואדס, בגילאי 10-21, עברו חוויות התעללות והזנחה, חלקן חוו התעללות מינית מרגע לידתן, אחרות נאנסו. מרביתן סובלות מהפרעות נפשיות חמורות, ומגיעות לבית בתחושות עזות של חוסר אמון בבני אדם.
קרוסרואדס נוסד ב 1994 על ידי האחיות לוריין טרנר וקלי רוזברי. בעלי חיים מהווים מאז ומתמיד חלק מרכזי בחיי האחיות, והן הבינו בחוש את הערך הטיפולי שבחיות.
מבחינה קלינית, טיפול באמצעות חיות נעשה על ידי מטפלים מוסמכים בשילוב בעלי חיים על מנת להגיע למטרה טיפולית עבור הילד.
הגישה מהווה חלק מהותי מהתכנית בקרוסרואדס. טרנט ורוזברי התחילו עם כלב אחד. היום בקרוסרואדס נמצאים 22 סוסים ומבחר בעלי חיים נוספים הכוללים חתולים, ארנבות, תרנגולות, טווסים, חמורים וחזיר העונה לשם גרנט.
מרבית החיות בקרוסרואדס עברו הזנחה, וניצלו או נתרמו לחווה.
"הם לומדים אחד מהשני, והנערות באמת דואגות לבעלי החיים, משקמות אותם ובתמורה החיות עושות להם אותו דבר" אומרת קארי סטרינגר, מנהלת התכנית הקלינית בקרוסרואדס.
מחקר שנערך על ידי המחלקה לטיפול בנוער מראה כי ילדים שעברו התעללות נוטים להיות עבריינים ב 40% יותר מילדים אחרים. אגודת הרופאים האמריקאית אומרת כי חמישית מכלל הילדים שעברו התעללות מינית מפתחים בעיות פסיכולוגיות לטווח הארוך. אם כך, כיצד יכולים בעלי חיים לסייע לנערות הללו להלחם כנגד כל הסיכויים?
אמנדה גור, המתגוררת בקרוסרואדס, מתארת את ההשפעה שיש לקשר עם החיות: "את מסתכלת על ההתנהגות של החיות, ורואה מה הן עברו, ואת משווה אותן למה שעבר עליך, וזה עוזר. את כבר לא סובלת לבד".
אמנדה עברה התעללות מינית חוזרת על ידי בן דודה, וחוותה ילדות קשה עם שני הוריה. היא נכנסה ויצאה ממוסדות הנוער ובתי חולים במהלך השנים האחרונות. לולא קרוסרואדס, אומרת חברה שלה, היא היתה מגיעה לבית הסוהר, או גרוע מזה.
"היא היתה מאחורי סורגים איפושהוא. אולי היא אפילו היתה מתה. זה היה יכול להיות עד כדי כך קיצוני. אני מכירה הרבה נערות שאמרו "בלי קרוסרואדס כבר הייתי מתה" אומרת המטפלת של אמנדה, ג'ניפר קיילור.
מחקר שנערך על ידי אגודת דלתא המקדמת "בעלי חיים המסייעים לאנשים לשפר את בריאותם, עצמאותם ואיכות חייהם" מראה כי נוכחות בעל חיים מביאה לתוצאות חיוביות בביטחון, בהערכה העצמית ובהתמודדות עם בדידות ודיכאון.
"אני חושבת שאחת הסיבות העיקריות לזה שזה עובד עם הנערות היא שהחיות לא שופטות. האהבה שלהן היא ללא תנאים, והרבה פעמים הילדים לא חוו משהו כזה" אומרת רוזברי.
קיילור מתארת את משמעות בעלי החיים בטיפול במטופלת בת 13 "היא יושבת ומדברת עם הכלב על ההתעללות שהיא עברה, ועל הרגשות שלה, ואיך עבר היום והכעס שלה, והכלב יושב ומאזין לה ומלקק לה את היד. היא מרגישה בטוחה מאוד כשהיא מדברת עם הכלב. אני חושבת שזה הכי חשוב בפגישות איתי, שהן מוצאות שאפשר לתת אמון, והן יודעות שאני מקשיבה ושזה בסדר".
"את יכולה להגיד לחיה משהו ולא צריך לדאוג שהיא תעביר את זה הלאה או שתשפוט אותך או משהו כזה. הן לא באמת יודעות מה זה אומר, אבל הן יודעות להקשיב" מוסיפה אמנדה גור.
היועצים בקרוסרואדס מקווים שהגברת האמון והיחסים ההדדיים יאפשרו לנערות להבין ולהפנים את העבודה עם החיות, ובבוא הזמן ליישם את היחסים הבריאים יותר גם עם בני אדם בחיי היום יום.
דייויד גור, אביה של אמנדה, כבר ראה את ההבדל שהטיפול באמצעות חיות. "זה מאוד עוזר. היום אנחנו יכולים לדבר על דברים. קודם פשוט לא הגענו לזה. לא דיברנו על כלום. היום זה יותר פתוח. זה מאוד עזר".
אמנדה מקווה להיות הג'יין גודאל הבאה, והיועצים שלה אומרים כי המעבר לבית ספר ציבורי והחזרה לבית אביה נמצאים בעתיד הקרוב.
ואולם בינתיים, ההבנה מגיעה מהחיה האהובה על אמנדה, דאקי, ברווז בעל רגליים עקומות שמעדיף את החצר על פני הבריכה. הוא סובל בין התרנגולות הרבות, ולעיתים תוקף אותו תרנגול אגרסיבי.
אמנדה אומרת: "אני מסתכלת על הברווז הזה ועל מה שהוא עובר, וזה מזכיר לי את מה שאני הייתי פעם, ואיך ביקשתי עזרה ואף אחד לא בא לעזור לי. עכשיו אני חושבת שאני חייבת לברווז שאני אעזור לו".

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום