נגישות
נגישות

תורשה: מחלות יתומות

(0)
לדרג

מחלות גנטיות נתפשות כמחלות הנובעות מבעיות בריאותיות, אך גם אנשים בריאים הם נשאים של גנים לא תקינים, העלולים לגרום למחלות קשות לילדיהם

מאת: פרופ' אניק רז רוטשילד

כל אדם מקבל מאביו ואמו סט של גנים מהאב ומהאם. כל אדם בריא הוא גם נשא של מספר גנים לא תקינים שעברו שינוי (מוטציה) במידע הגנטי. מחלה תורשתית אוטוזומלית תבוא לידי ביטוי רק אם שני העותקים של גן ההורים אינם תקינים. כאשר בני הזוג הם נשאים של עותק לא תקין של אותו הגן, קיימת הסתברות של 25% ללידה של ילד חולה במחלה רצסיבית, מחלה הגורמת לייצור חלבון פגום, אשר נחוץ לתפקוד התקין של הגוף. מחלות אלו משתייכות למה שנקרא "מחלות יתומות", מחלות נדירות, רובן קשות, המופיעות אצל עד 1% מהאוכלוסייה האנושית, שבגלל נדירותן לא קיימת מוטיבציה כלכלית לפתח תרופות נגדן.

מחלות יתומות
מחלות יתומות

גנטיקה בקצרה

לכל אדם יש בערך כ- 30,000 גנים. הגנים מצויים בכרומוזומים, מולקולות של החומר הגנטי. כל פרט מקבל 23 כרומוזומים מכל הורה, ובסך הכול 46 כרומוזומים. 22 זוגות הם אוטוזומים, כרומוזומים הנמצאים באופן שווה אצל ההורים, וכן זוג כרומוזומי מין שונים: XX בתאיהן של נשים, ו-XY בתאיהם של גברים.

גן הינו אזור מיוחד ב-DNA (החומר הגנטי) של כל אדם, המכיל את כל המידע התורשתי אשר מקודד לבנייתם של כל החלבונים בתא, הנחוצים לתפקודו התקין של הגוף. דוגמה לחלבון מקודד על ידי הגנים היא האנזימים. לכל אנזים בגוף ייעוד מוגדר, שפגם בייצורו כתוצאה ממוטציה בגן הוא הגורם לשבע מחלות נדירות (מוקופוליסכרידוזות, Mucopolysaccharidosis) MPS, המסומנות בספרות רומיות, שכולן פרט למחלת Hunter (MPS II) מורשות באופן אוטוזומלי רצסיבי. מחלת MPS II מורשת בתאחיזה גנטית (מצב בו זוג גנים קרובים על אותו כרומוזום) לכרומוזום X. בכל אחת משבעת ה-MPS's אנזים אחר אינו תקין, וכתוצאה מכך נגרמות מחלות גנטיות נדירות השייכות לקבוצת "מחלות אגירה ליזוזומליות", שם קיבוצי לכ-50 מחלות תורשתיות נדירות, אשר מקורן בפגם בגן אשר אחראי על יצירה של אנזים ליזוזומלי, החיוני לתפקוד תקין של תאי הגוף. הסיכון ללידת ילוד חולה במחלה זו מוערכת בכ- 1:7,700 לידות. 5% ממחלות האגירה הליזוזומליות הן מחלות MPS.

אבחון מחלות ה-MPS

לחולים ב-MPS יש חסר בפעילות של אחד מ-11 האנזימים הספציפיים החיוניים לגוף, ולכן אין הם משפיעים על הפירוק הכימי המתחולל בתא ומתחילים להצטבר באופן שגורם לאגירה ולנזק עם הזמן. אבחון של חולה הסובל מאחת משבע מחלות ה-MPS הוא מורכב ודורש מומחיות, משום שכל מחלה היא בעלת סימפטומים מיוחדים, אם כי ישנם מספר סימפטומים משותפים לקבוצה. התסמינים הקליניים למחלות מתחילים להופיע לרוב בגילאי הילדות: ילדים עם מחלה פרוגרסיבית, דלקות ריאות חוזרות ונשנות, דלקות אוזניים חוזרות ונשנות, הרניה, עיכוב התפתחותי ועוד. עם הזמן מתהווים תווי פנים גסים, פגיעה במסתמי הלב האורטלי והמיטרלי, כבד וטחול מוגדלים, תסמונת מנהרת שורש כף היד (Carpal tunnel syndrome) ועוד.

כאשר יש חשד קליני בבדיקת שתן, ניתן לבחון את הפרשת ה-MPS באופן כמותי, מה שמהווה בדיקת סקר בלבד. בהמשך מתסס האבחון על בדיקת ערכי פעילות האנזימים בתאים הלבנים (לויקוציטים) מדמו של החולה. לאחר האבחון חשוב לבדוק גם איזו מוטציה גורמת למחלה. תוצאה של בדיקה זו היא הכרחית לאבחון טרום לידתי בשבוע 11 או אבחון טרום השרשה (החזרת תא אחד של העובר לרחם לאחר שבוצעה הפריה חוץ גופית). כמו כן, כאשר יודעים מהי המוטציה הגורמת למחלה אפשר לזהות במשפחות של ההורים את הנשאים הבריאים הנמצאים בסיכון ללדת ילוד חולה. תהליך האבחון חייב להיעשות בשיתוף עם צוות מרפאות לייעוץ גנטי כדי שבני המשפחות יוכלו לקבל הסבר ולהבין את משמעות הבדיקות ותוצאותיהן.

מחלות יתומות

בשנים האחרונות, הודות לחקיקת חוק המחלות היתומות בארצות הברית ובאירופה, אשר עודד מחקר למחלות יתומות, במקביל להשגת היכולת לייצר חלבונים הומניים באמצעות הנדסה גנטית, נפתחה אפשרות לפתח ולייצר אנזימים חליפיים המבצעים את פעילות הפירוק הדרושה במקום האנזים הפגום. עם זאת, הטיפול האנזימטי החליפי אינו מאפשר ריפוי אלא האטת קצב התקדמות המחלה. טיפול אנזימטי חליפי קיים רק לחלק ממחלות ה-MPS. האנזים החליפי ניתן מיד לאחר האבחנה ולפני הטיפול בהשתלת מוח עצם או בתאי דם עובריים, כאשר התאים של התורם הבריא מייצרים את האנזים התקין. האנזימים ניתנים בהזרקה בווריד פעם בשבוע, בשלב ראשון במסגרת בית החולים ובהמשך בבית החולה, על מנת לאפשר לחולה ולמשפחתו לקיים חיים תקינים ככל האפשר. בהמשך, כאשר חלה ירידה בהשפעת השתל, שוקלים השתלה מחודשת. חשוב להדגיש שדי ב-10-20% מפעילות אנזימטית תקינה כדי לתקן את האגירה. יש לציין כי אחת הבעיות היא שחלק מהנזקים שנגרמו לתאים והאיברים לא ניתנים לתיקון בשלב מאוחר, כך שהאבחון מוקדם הוא בעל חשיבות רבה ליעילות הטיפול.

אחד האתגרים לטיפול בחולים עם תסמינים נוירולוגים הינו הטיפול במערכת העצבים. האנזימים החליפיים אינם יעילים בטיפול בתסמינים הקשורים לאגירה במערכת העצבים המרכזית, מאחר שאינם חודרים את מחסום הדם-מוח (מבנה קרומי שמטרתו היא הגנה על רקמות המוח מפני מזהמים או נוגדנים).

70 אלף חולים בישראל

נדרשת מודעות גבוהה למחלות MPS כדי לאבחן חולים במחלה . כיום ניתן לטפל בחלק מהילדים החולים באמצעות מתן אנזים חליפי , השתלות ושיטות נוספות. חשוב שהטיפול יתחיל בשלב מוקדם ככל האפשר כדי שיהיה יעיל יותר. החשוב ביותר הוא לגלות את המחלה הגנטית בשלב מוקדם של ההריון כדי למנוע לידת ילד חולה. בארץ, ניגוד לארצות אירופה וארה"ב, עדיין אין חוקים המקדמים את רפואת המחלות היתומות. יש מעט חולים במחלה יתומה אחת, אבל כאשר כ-70,000 ישראלים ובני משפחותיהם סובלים מהמחלות האלו, כבר לא מדובר בעניין נדיר כל כך. האתגר שלנו כחברה הוא לתת מקום, תמיכה ומשאבים לילדים החולים.

פרופ' אניק רז רוטשילד היא גנטיקאית, רופאת ילדים ומנהלת המכון הגנטי בי"ח מאיר בכפר סבא

בואו לדבר על זה בפורום תסמונת אוסלר-וובר-רנדו (HHT).

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום