נגישות
נגישות

בחילות? קילקולים? - הנה אנחנו באים!

(0)
לדרג

בסקירה זו נעסוק בטיפולים השונים לטיפול בבחילות, הרגשת חוסר נחת בקיבה, והקאות. יש תרופה למכה.

מאת:
קצת רקע על מערכת העיכול...

אז איך זה הולך? מערכת העיכול האנושית היא מבנה מופלא ממש: החל בפה והלוע שתפקידם ללעוס מזון ולהחדירו לקיבה דרך הושט. המשך בקיבה - איבר דמוי אגס, מלאה בחומצות חזקות שתפקידן להרטיב את המזון ובו בזמן לעכלו, ומשם דרך התריסריון למעי הדק, למעי הגס וסופה באנוס. אצל אדם בוגר, "צינור העיכול" מגיע לאורך של כתשעה מטרים וכולו נכנס לתוך חלל הבטן.
אחד המקטעים החשובים ביותר של צינור העיכול הוא המעי הדק. תפקידו מורכב ביותר. אורכו כשישה מטרים המפותלים בחלל הבטן, כך שהמזון שאנו אוכלים עובר מסלול ארוך זה לצורך ספיגה יעילה של הפחמימות, החלבונים והשומנים שבמזון.
לאחר פירוק המזון למרכיביהם, מתבצעת ספיגתן בפעפוע דרך דפנות המעי או ע"י ספיגה אקטיבית בעזרת "משאבות" מיוחדות. המזון מגיע לסוף המעי הדק, לאחר שרובו נספג ושאריות ממנו מועברות הלאה.

אחר המעי הדק מגיע המעי הגס, שכאמור נמצא בסוף הצינור ועיקר תפקידו לספוג לתאי הגוף את המים שטרם נספגו מהמזון ומהשתיה שאכלנו. אחריהם, מה שנותר היא אותה פסולת שנשארה מהמזון אשר מתווספת לפסולת שהגוף יצר, אלה מפונים יחד מהמעי הגס ועוזבים את הגוף.
לפסולת זו אין בד"כ ערך תזונתי כלשהו.

בין הושט לקיבה ישנו שסתום הנקרא "השסתום הקרדיאלי". שסתום זה סגור בחזקה על ידי שרירים שמונעים את מעבר חומצות הקיבה חזרה לושט. כאשר אנו אוכלים או שותים דבר מה, השסתום מקבל גירוי עצבי להיפתח, ומאפשר למזון להיכנס לקיבה.
אצל קשישים ,למשל, שרירי השסתום עשויים להיות נרפים וישנה חזרה אחורה של חומצות העיכול כלפי הושט, תופעה המכונה "ריפלוקס" ומלווה בצרבת וכאבים.

הטיפול המקובל הוא סימפטומטי: כדורים או נוזלים סותרי חומצה (מותגים כגון רני, טאמס, מאאלוקס,סילאין ג'ל), כדורים המקטינים הפרשת חומצה (כגון: פמוטידין, ראניטידין) או קפסולות אשר עוצרות את הפרשת החומצה במקרים קיצוניים (כגון: אומפראזול).

לקיבה ישנו סוגר נוסף, המקשר בין הקיבה והמעי הדק. סוגר זה נקרא "השסתום הפילורי". כאשר הקיבה מתכווצת על מנת לרוקן את תוכנה למעי, השסתום הפילורי אמור להיפתח על מנת לאפשר שיחרור המזון קדימה ואילו השסתום הקרדיאלי אמור להיסגר בו זמנית באופן חזק במיוחד על מנת למנוע חזרת האוכל לושט.
כאשר הקיבה מתכווצת חזק במיוחד או כשהשסתום הקרדיאלי נוטה להפתח, אנו מרגישים בחילה ולפעמים גם צורך להקיא.

בחילות בנסיעה

כאשר אנו מפליגים, טסים או נוהגים ברכב מיטלטל, אנו חשופים לתגובה רגישה מצד הקיבה. במוח נוצר מצב, שבו אין התאמה בין קו האופק הנראה לעין ובין הקרקע עליה מונחות הרגליים (כמו במקרה של אוניה מיטלטלת). כתוצאה מכך, תחושת הבטן אינה נעימה והקיבה מקבלת מהמוח פקודות התכווצות, ללא קשר אם אכלנו ומה מצב המזון שבתוכה.

במקרים בהם הקיבה היתה מלאה לפני הנסיעה, הרי שהתחושה מאוד לא נוחה ומורגש צורך להקיא, גם בגלל העובדה שהמזון נע בתוך הקיבה ומגרה את חיישני ההתכווצות שלה מבפנים.
הטיפול המקובל נחלק לשניים:
מקרים קלים ובינוניים ניתנים לטיפול על ידי סירופ המונע הקאות (כגון סירופ פפטיקל), שהרכבו משמש ברחבי העולם לטיפול בהקאות נסיעה, ע"י פעולה מקומית של החומצה הפוספורית, שמשחררת את שרירי קיבה מתכווצים. יתר המרכיבים הפעילים בסירופ פועלים להורדת הלחץ בקיבה והאצת ריקון הנוזלים שבה ובכך מקנים הקלה עוד לפני תחילת המסע - כך שזו המלצה לבחילות ולהקאות ללא מרשם רופא.
ניתן גם ליטול כדורי דימנהידרינאט (כגון דרממין, טראבאמין) אשר משתייכים למשפחת האנטי היסטמינים האנטי מוסקריניים. האפקט המושג הוא הרפיית שרירים מכווצים וע"י כך מנסים למנוע את הבחילות, אולם לכדורים אלו יש תופעות לוואי כגון: השריית שינה, סחרחורות ועוד.
במדינות אירופה ניתן למצוא תכשירי דימנהירינט גם בצורת מסטיק.

מדבקות סקופולמין עשויות להוות פתרון אפקטיבי למקרים קשים יותר, אלא שאת המדבקה יש להדביק (בד"כ סמוך לאוזן) שעות לפני ההפלגה, כך שיש לתכנן את המסע מראש.
כדורי סקופולמין ניתן למצוא באנגליה (קוולס), אולם התכשיר אינו רשום בישראל.
מובן כי תכשירי סקופולמין מחייבים מרשם רופא.
לילדים קטנים שמקיאים באופן קבוע, מומלץ לתת בנוסף גם תכשירים המכילים סוכרים ומלחים על מנת להחזיר לגוף את אשר איבד בהקאה. מותגים מוכרים הנם רהידרט או הידרן.

בחילות בהריון

בשליש הראשון להריונה של האישה חלים בגופה שינויים הורמונליים רבים, אשר בין שאר התופעות עשויים לגרום לבחילות בוקר.
הסבתות היו אומרות שככל שיש יותר הקאות ההריון בריא יותר.
כיום ברור שהקאות מרובות עלולות להוות סכנה לאישה ולעובר, בגלל החשש להתייבשות ואיבוד מלחים וסוכרים, אשר חשובים במיוחד להתפתחות התקינה של ההריון.

טיפול בכדורי מטוקלופראמיד (כגון: פראמין) נותן תוצאה יעילה כנגד ההקאות אולם התרופה מחייבת מרשם רופא ולא תמיד רופאי הנשים נלהבים לנפק תרופה זו, שכן מנגנון פעולתה צנטראלי (פעילות במערכת העצבים המרכזית). לתרופה מספר תופעות לוואי ותופעות כגון: סחרחורות, כאבי ראש ועוד.
"פראמין", אנטאגוניסט דופאמינרגי, קיים גם בצורת סירופ וגם כנרות למתן רקטלי.

לעיתים ניתן להסתפק בשתיית משקה קולה, המכיל חומצה פוספורית, או להשתמש בסירופים המכילים אותה חומצה פוספורית אך בצורה מרוכזת (כגון סירופ פפטיקל, שהרכבו אושר ע"י FDA). סירופים אלה משמשים גם נגד בחילות הריון. בפפטיקל מותר להשתמש גם בהריון ללא חשש אלא שהסירופ מכיל סוכר והינו אסור לסכריים.
שרש צמח הזנגוויל (ג'ינג'ר) ידוע בספרות כבעל פעילות נגד הקאות, ניתן להשיגו בפורמולציית כדורים או כשרש לחליטה, אולם לפני השימוש בצמח זה מומלץ להיוועץ בגניקולוג, בגלל האפקט הממריץ שלו.

בחילות ממזון או "קילקול" קיבה

נפיחנות, כאבי בטן ובחילות הם רק חלק מהתחושות האופייניות לתגובת הגוף למזון, שמערכת העיכול מתקשה לפרק.
לדוגמא, מצות בפסח אינן חלק מהתפריט היומי שלנו, לכן כאשר אנו אוכלים מזון שונה בכמות מרובה ובפרק זמן קצר, מערכת העיכול "יוצאת משלוותה" ומגיבה בהתכווצויות, עצירות או שילשולים.
שימוש בתרופות לטיפול בכאבי הבטן המאפיינים כאבים מסוג זה לפרק זמן קצר עשוי לפתור את הבעיה ללא חשש של התמכרות.

פפאברין הידרוכלוריד היא תרופה, שמקורה מיצוי מצמח שמקנה שיחרור שרירים חלקים גם בקיבה. הכדורים נלקחים בסמוך לארוחות, אך אינם מתאימים בד"כ לילדים ומחייבים מרשם רופא.
כדורים המכילים אטרופין (כגון ספסמלגין) מאופיינים בפעילות חזקה אבל שימו לב: הם מוגדרים בפקודת הרוקחים כתרופות בעלות רעילות גבוהה (טוקסיקה) ועל כן יש לנקוט משנה זהירות טרם שימושן. כמובן שהם חייבים במרשם רופא.

סירופים על בסיס חומצה פוספורית המשולבת עם חדי סוכרים (כגון פפטיקל) הינם תכשירים יעילים שמאושרים ע"י רשות התרופות האמריקאית לטיפול בבחילות המלווים את תחושת אי הנוחות והרצון להקיא.
סוספנסיות המכילות ביסמוט (כגון: פפטו-ביסמול, קלבטן) סובסאליצילאט - יוצרות מעטה הגנתי לצינור העיכול ומהוות חציצה בין המזון הפתוגני לתאי מערכת העיכול.

הבעיה - תכשירים אלו מתאפיינים בטעם לוואי תרופתי והם לא מומלצים לילדים מתחת לגיל 12 מחשש להתפתחות סינדרום ראיי (עקב נוכחות נגזרת אספירין).
סירופים המכילים קאולין או פקטין (כגון : קאופקטין) - ותיקים מאד בשוק התרופות ומקובל להשתמש בהם נגד שלשולים. מנגנון הפעולה המוצע הוא יצירת מבנה סריגי לתכשיר אשר כולא/סופח רעלנים וכך מקל על שלשולים וכאבי הבטן.

הערה:
מידע זה ניתן ע"י רוקח קהילתי ומיועד להיות מידע כללי בלבד. בכל מקרה של בעיה או שאלה, יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח המספק את התרופה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום