להיות רזה זה לא עניין של טעם

נקניקיה בלחמנייה או תפוח עסיסי? הבחירה שלנו במה לאכול אינה מוסברת רק על ידי טעם או נטייה להשמנה, אומרים היום חוקרים לתזונה. על ידי מחקר אחר הסודות הגנטיים של הרזים, הם מקווים לעזור לאלה שנוטים להעמיס על עצמם קילוגרמים.
יש מספר אנשים ברי מזל שאוכלים צ'יפס ושוקולד, ולעולם לא מעלים אפילו גרם. הבחירה שלהם בסוג הדיאטה אינה מותנית בזה שהם אוהבים את הטעמים המשמינים, אומרים חוקרי התיאבון ג'ון בלנדל וג'ון קולינג מאוניברסיטת לידס.
הצמד השווה שתי קבוצות רזות קיצוניות. האחת נוטה לאכול בשר שמן ומוצרי חלב, השנייה אוכלת יותר דגנים, לחם, פירות וירקות. כשהתבקשו לדרג נוזלים מחלב דל שומן (0.1%) ועד שמנת (48%) שתי הקבוצות לא הראו העדפה לנוזלים השמנים יותר.
המחקר מראה שהרגלים וציפיות חברתיות (הנבדקים היו כולם סטודנטים), ולאו דווקא בלוטות הטעם, הם שמשפיעות על הבחירה בארוחת צהרים מטוגנת או לא. מאידך, בלנדל מודה שארוחה אמיתית גם כוללת טקסטורה וצורה. "יתכן שיש אנשים שנהנים יותר מפשטידת בשר" הוא אומר.

רזה על האדמה
איך בדיוק מצליחים אותם "מקלות" ברי מזל שבאוכלוסייה לאכול מבלי להשמין, זה מה שהפך אותם למרכז מחקר אירופאי בנושא עודף משקל. "יש להם יכולת מובנית להתמודד עם כמות גדולה של שומן" אומר ראש הפרוייקט, ג'וליאן מרסר.
המחקר מקווה לזהות את הגנים והחלבונים שהופכים את האדם לעמיד בפני השמנה. ייתכן שכלולים באלה אנזימים הקשורים לאגירת השומן ולשבירת השרשרת. הממצאים יכולים לשמש כדי לזהות וריאציות גנטיות, שהופכות את האחרים לנוטים להשמנה.
כמו זיהוי של קבוצת סיכון לסרטן השד, אנשים בעלי נטייה להשמנה יכולים להיות מזוהים בשלב מוקדם, ולעמוד בדיאטה מתאימה, ייעוץ או טיפול תרופתי. האהבה למזונות מתוקים ושמנים התפתחה ככל הנראה כדי להציל את אבותינו מרעב. אבל בעידן המודרני, בעולם חסר פעילות ובחברת שפע, הרקע הגנטי של רבים הופך לבעייתי.
הניסיון להמריץ בני אדם ליותר פעילות, לשינוי בדיאטה ובסגנון החיים על מנת להוריד במשקל הוכח כקשה. "אין הוכחות לכך שזה עובד ברמת האוכלוסייה" אומר חוקר ההשמנה איאן מקדונלד באוניברסיטת נוטינגהם, בריטניה, ולכן המעבר לגנטיקה.
מחקר על אלה שנמנעים מהמלצות דיאטטיות, אבל נותרים עמידים בפני התוצאות, היא גישה מעניינת להתמקד בנטיות גנטיות, חושב מקדונלד. אבל, הוא מציין, התלמידים הרזים של בלנדל וקולינג יכולים פשוט להיות יותר פעילים מאחרים. כשיגיעו לעבודה מאחורי שולחן, גם הם יכולים להיכנע להתרחבות של אמצע החיים.