יותר קפאין ופחות סיכון לחלות בפרקינסון

שותי קפה המוטרדים מכך שמנת הקפאין על הבוקר אינה בהכרח ההרגל הבריא ביותר שלהם עשויים למצוא נחמה בדיווחים האחרונים בנושא. בדיקות שנערכו על מודל עכבר של מחלת הפרקינסון על ידי מדענים מבית החולים הכללי במסצ'וסטס מראות כי הקפאין מונע את איבוד הסמן הכימי שהיעדרו ניכר במחלת הפרקינסון. המחקר, שיצא לאור במאי 2001, מראה כי השפעת הקפאין קשורה בקולטני A2A המצויים בתאי העצבים הסמוכים לאלה שנפגעים בחולי פרקינסון.

קולטני A2A הקושרים את מולקולת האדנוזין נמצאים באזורים יחודיים של המוח ופעילותם מוגבלת רק לתאים הנפגעים בעת מחלת הפרקינסון. "לקולטני A2A יש יתרון ברור בכל הנוגע לטיפול, משום שהם כבר נמצאים במקום אליו מכוון הטיפול וכתוצאה מכך יש פחות תופעות לוואי", אומר מ. א. שוורצצ'ילד, פרופסור לנוירולוגיה והחוקר ראשי.

הקפאין פועל כאנטגוניסט לקולטן ה A2A, חוסם את אתר הקישור שלו ומנטרל את פעילותו. מדענים מצאו שהשפעת הקפאין דומה לפעולה של מספר אנטגוניסטים מוכרים של A2A, ואף על ידי חסימה גנטית של הקולטן של A2A.

המחקר על העכבר מוסיף לנתונים האפידמיולוגיים שיצאו בשנה שעברה לגבי כמות הקפה שצרכו האנשים לעומת מקרי הפרקינסון שהתפתחו. על פי השערת החוקר ד"ר שוורצצ'ילד התוצאות מצביעות על כך שקפאין עשוי להיות קשור להפחתת הסיכון לחלות בפרקינסון.

"ברגע שמצאנו את הקשר, נשאלנו אם לקפאין יש השפעה על המחלה, או שלפרקינסון יש השפעה על צריכת הקפה" אומרת צ'יאנג פאן צ'ן, אחת מהשותפות במחקר. במילים אחרות, ייתכן שמוח שעתיד ללקות בפרקינסון, עמיד יותר מפני התמכרות לקפאין. המחקר הנוכחי אינו תומך בתיאוריה זו, שכן הוא מראה כי קפאין יכול למנוע את הפעילות הביוכימית של הפרקינסון במודל העכבר. התוצאות אצל החיה מצביעות על ההשפעה המגינה של הקפאין, אבל התוצאות עדיין אינן מוכיחות זאת, ואינן מספקות סיבה מספקת לשינוי הרגלי צריכת הקפאין, זמנים יגידו אם ניתן להמיר את התוצאות על העכבר לתוצאות לגבי בני אדם.

מחקר משלים שנערך על ידי חוקרים מהרווארד הבוחן נתונים נרחבים לגבי צריכת קפאין ומחלת הפרקינסון מראה שגברים ששתו קפה באופן רגיל היו בסיכון נמוך לחלות בפרקינסון. לגבי נשים היתה התאמה בצורה U, כשהסיכון הנמוך ביותר היה בקרב נשים שצרכו קפאין במידה מתונה (כוס עד שלוש כוסות קפה ביום). שוורצצ'ילד וצ'ן משתפים פעולה עם החוקרים ואומרים "אנו מקיימים דיונים על מנת לבדוק כיצד המחקרים יכולים להעשיר את המעבדות שלנו, והפוך. הגישה האינטרדיסציפלינרית מרגשת מאוד".
שוורצצ'ילד אמר כי הוא מקווה שבחינת פרקינסון מזוויות שונות תאיר את התפתחות המחלה, ותעלה תובנות לגבי טיפול ומניעה.