אלרגיה : המגפה החדשה של המאה

(0)
לדרג

אסור לאכול מהרצפה? האם ניתן לשמור על סטריליות? איך מזהים? איך מבדילים בין הסוגים? מה עושים ואיך מתגוננים. ושאלת מיליון הדולר: האם דורות של אמהות צדקו או טעו?

מאת: מהי אלרגיה? איך מזהים? איך מבדילים בין הסוגים? מה עושים ואיך מתגוננים. ד"ר קובי שדה, מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה
מהי אלרגיה ?

ניתן להגדיר אלרגיה כתגובה מופרזת ומזיקה של הגוף הנגרמת מרגישות יתר של מערכת החיסון כלפי גורמים חיצוניים שונים.
מערכת החיסון בגופנו מורכבת מסוגים רבים של תאים וחומרים והיא המגנה על גופינו מפני גורמים מזיקים כגון חיידקים, וירוסים ורעלים. כאשר חודר גורם זר לגופנו תפקידה של מערכת החיסון הוא לזהות את הפולש הזר ולהפעיל כנגדו תאים ונוגדנים המנטרלים ומשמידים אותו.

כאשר מערכת החיסון פועלת כנגד גורמים טבעיים שאינם מזיקים בדרך כלל והיא יוצרת תגובות מזיקות - זוהי האלרגיה. עדיין אין תשובה ברורה מדוע עלתה בעולם שכיחות האלרגיה והאסטמה הנלוות לה. ולמרות שלאלרגיה בסיס משפחתי וגנטי נראה שהעלייה בשכיחות התופעה בשנים האחרונות קשורה בעיקר באורח החיים המודרני וההיגייני מדי שלנו.

מנגנון התגובה האלרגית

למערכת החיסון יש את היכולת לזהות את החומרים החודרים לגוף או הקיימים בגוף באמצעות תאים ובאמצעות נוגדנים. בחולה האלרגי מייצרת מערכת החיסון נוגדנים מיוחדים המכונים IGE המתפזרים ברקמות הגוף וממתינים לבואו של האלרגן.

האלרגנים הם בד"כ חלבונים הנמצאים בטבע כמו אבקני פרחים, פרוות בעלי חיים, מרכיבי האבק שבבית, עובש ומזונות שונים.

כאשר נחשף החולה לחומר אליו הוא אלרגי, החומר בא במגע עם הנוגדנים כלפיו והקישור ביניהם גורם לשיפעול מערכת החיסון ולשחרור פתאומי ומהיר של חומרים רבים הגורמים לביטויים השונים של האלרגיה.

אחד החומרים העיקריים המשתחרר מתאי מערכת החיסון המשתתפים בתגובה האלרגית הוא ההיסטמין. חומר זה גורם לתופעת הגרד, האודם, הפריחה , העיטושים הנזלת, הדמעת וקוצר הנשימה המאפיינים את התגובה האלרגית וכשריכוזו בגוף גבוה הוא אף יכול לגרום להתקף אסמטי קשה לחנק או לירידה פתאומית בלחץ הדם ולעילפון.

סוגי האלרגיה

סוג התגובה האלרגית ועצמתה תלוי בסוג האלרגן, בדרך כניסתו לגוף, בכמות שחדרה לגוף ובסוג הרגישות שפיתחה עבורו מערכת החיסון.

אסטמה היא דוגמא למחלה אלרגית שבה חדירת האלרגן לדרכי הנשימה גורמת לדלקת בדרכי הנשימה ולכווצם הפתאומי עד כדי קוצר נשימה ומחנק.

בנזלת אלרגית לעומת זאת פוגש האלרגן בנוגדנים כבר ברירית האף והתגובה אז היא של עיטושים מרובים, גרד ונזלת מרובה.

כאשר האלרגיה היא למזון עיקר התסמינים מתפתחים כבר בפה או במערכת העיכול והחולה יתלונן על גרד או צריבה בפה, כאב בטן, הקאה או שלשול. אך במידה והמזון האלרגי יחדור לזרם הדם עלולה להתפתח פריחה פתאומית הלם מחנק ואף מוות.

אלרגיה לחומרים נשאפים

רוב התגובות האלרגיות מתאפיינות בנזלת טורדנית ובאסטמה, תסמינים הנגרמים מחומרים שונים המרחפים באוויר וחודרים לדרכי הנשימה ולאף.

קרדית אבק הבית היא הדוגמא האופיינית לאחד מאותם יצורים תמימים האוהב חום ולחות והמשגשג באבק הבית, חשיפה לאותו ייצור היא אחד הגורמים העיקריים לנזלת האלרגית ולאסטמה. גורמים אופייניים אחרים הם המקקים שבבית, אבקני פרחים ופרוות בעלי חיים.

בכדי לסבול מאלרגיה לא חייב להיות חתול בבית ולא חייב לגדול לו עץ זית מול החלון, אבקני הצמחים ופרוות החתולים הם אווריריים מאד ועשויים לרחף מרחקים גדולים למדי ולגרום להתקף אלרגי גם באזורים מרוחקים.

אלרגיה לארס דבורים וצרעות

אף אחד לא אוהב להיעקץ, במיוחד לא על ידי דבורה ולרוב האנשים תתפתח במקום העקיצה נפיחות ואודם כואבים, אלא שזו אינה אלרגיה. אלרגיה לארס דבורים מתבטאת לא בתגובה מקומית אלא בתגובה כלל מערכתית כמו פריחה, קוצר נשימה, מחנק, איבוד הכרה ואפילו מוות פתאומי.

אלרגיה למזון

אלרגיה למזון היא אחת התופעות המטרידות ביותר אך קיימת בציבור הפרזה בכל הקשור בשכיחות התופעה. לא כל ילד ששונא עגבניות הוא אלרגי כלפיהן ולא כל טעם רע, בחילה כאב בטן או כאב ראש לאחר האוכל נגרמים מאלרגיה. למרות שהורים רבים משוכנעים שלילדיהם קיימת אלרגיה למזון מתברר שרק לאחוז קטן מהם באמת יש אלרגיה.

אלרגיה למזון עלולה להתפתח גם במבוגרים ולעיתים ללא כל אזהרה.

למרות שכל סוג מזון יכול לגרום לאלרגיה הרי שהמזונות העיקריים הגורמים לאלרגיה הם חלב הפרה, הביצים, הבטנים, מאכלי הים וחומרי שימור.

אלרגיה לתרופות

אלרגיה לתרופות היא גם תופעה ששכיחותה עלתה. למרות שתיאורטית כל תרופה עשויה לגרום לאלרגיה הרי שמספר תרופות הן הגורמות העיקריות לאלרגיה כמו האנטיביוטיקות, הפנצילין תרופות נוגדות דלקת, אספירין והאופטלגין. לא כל פריחה המופיעה בעת שימוש באנטיביוטיקה או בתרופה אחרת נובעת מאלרגיה וחשוב מאד לשלול או לאשר קיומה של אלרגיה לתרופה לפני שמונעים מהחולה שימוש בתרופה זו לכל חייו.

אלרגיה ממגע ואלרגיה תעסוקתית

גורם חשוב לאלרגיה הם חומרים כימיים ומתכות שונות המצויים בגומי, קוסמטיקה, צבעים, תכשיטים ואפילו במשחות רפואיות. מגע עם חומרים אלו בעבודה או בחיי היום יום עלול לגרום לאקזמה קשה וכרונית.

האבחון

יש סיבות רבות לנזלת, שיעול קוצר נשימה, כאבי בטן, פריחות או חום אך כאשר מתעורר חשד לאלרגיה יש חשיבות רבה לשלול או לאשר את קיומה.

חולים רבים טופלו לשווא באנטיביוטיקות או בסטרואידים וסבלו לשווא תקופה ארוכה עד שאובחנה אצלם האלרגיה. האבחון אינו פשוט והוא דורש ידע, ניסיון ושימוש בתבחינים מיוחדים או בבדיקות דם מיוחדות. המומחיות באלרגיה נרכשת לאחר שנים של התמחות ולאחר סדרת בחינות והיא מוענקת רק לרופאים המומחים כבר ברפואה פנימית או רפואת ילדים.

הכלי האבחוני העיקרי הוא התחקיר הרפואי שבו ינסה רופא האלרגיה להבין באיזו אלרגיה מדובר ומה חומרתה ומאפייניה. בבדיקה הגופנית יחפש הרופא את סימני האלרגיה ויבדוק את מערכות הגוף השונות ובמיוחד את העור, ריריות האף והריאות. לעיתים יהיה צורך גם בבדיקות רנטגן ובבדיקות דם שונות בכדי לעזור באבחנה.

לשם איתור הגורם האלרגי עצמו עומדים לרשות רופא האלרגיה מספר שיטות בדיקה המבוססות על חשיפה מבוקרת וממוקדת של החולה לגורמים האלרגים החשודים.

התבחין האלרגי הקלאסי נעשה על ידי דקירות קלות של העור או על ידי הדבקת מדבקות עם החומרים האלרגנים. הופעת אודם נפיחות וגרד במקום המגע מעידות על קיומה של האלרגיה. התבחינים חייבים להיעשות בהשגחה רפואית, באופן מבוקר ועל ידי תמציות טהורות המוכנות במיוחד לשם כך.

תבחיני עור לאלרגיה ניתנים לביצוע כמעט בכל גיל, הם בטוחים מאד, אינם כואבים ועשויים לספק אינפורמציה רבה לחולה ולרופא.

טיפול

הצעד הראשון בטיפול באלרגיה הוא אבחון נכון שכן מניעת החשיפה או המגע עם האלרגן היא הדרך הטובה ביותר לטיפול. אלא שבמקרים רבים ההימנעות אינה אפשרית, קל יחסית להימנע מתרופות הגורמות לאלרגיה אך קשה להימנע מעקיצת דבורה וקשה עוד יותר להימנע מחשיפה לפריחת האביב או לאבק הבית. גם הימנעות ממזון אלרגני היא לפעמים קשה, ביצים למשל מהווים מרכיב בסיסי במוצרי מזון רבים וקשה מאד לדעת איזה מאכל מכיל או לא מכיל ביצים.

החשש הרב, בארה"ב למשל, מחשיפה לא מכוונת של ילדים אלרגים לבטנים הביא את רוב בתי הספר לאסור על הכנסת מוצרי מזון המכילים בטנים לתחומם.

אבל למרות שהדבר לא קל יש תמיד לנסות ולצמצם את החשיפה לאלרגן בכדי לצמצם באופן משמעותי את הסיכון ואת הסבל. חולה האלרגי לאבקנים עשוי לשקול לכרות את עץ הברוש שבגינתו או להחליף את הדשא מסוג אחד לסוג אחר. חולה האלרגי לנוצות יכול לוותר על שמיכת הפוך או לצפותה בכיסוי מיוחד. והורים לילדים אלרגים צריכים לחשוב פעמיים לפני שהם בוחרים חיית מחמד לילדיהם.

גם הימנעות מחשיפה לקרדית אבק הבית, אחד הגורמים האלרגנים החשובים ביותר, היא אפשרית. מחקרים רבים הוכיחו שצמצום אוכלוסיית קרדית אבק הבית על ידי סילוק שטיחים, מיזוג וסינון אויר הבית, ניקוי נכון של הבית, שימוש בקוטלי קרדית ואמצעים אחרים, יכול להקל במידה משמעותית על החולה האלרגי והאסמטי עד כדי הפסקת הצורך בטיפול תרופתי.

הטיפול התרופתי

כאשר ההימנעות אינה אפשרית והתסמינים נמשכים יש צורך בטיפול תרופתי. ההחלטה האם לטפל בתרופות ובאלו תרופות ולמשך כמה זמן צריכה להיעשות כדיאלוג בין הרופא למטופל בהתאם לחומרת התסמינים ובהתאם לתופעות הלוואי האפשריות של הטיפול.

קיימים סוגים שונים של תרופות לחלקם השפעה על התסמינים וחלקם מטפל בתהליך הדלקתי עצמו והם בעלי אפקט מניעתי.

האנטי היסטמינים הן התרופות העיקריות המטפלות בתסמיני האלרגיה הן בולמות את השפעת ההיסטמין - החומר העיקרי המופרש בעת התגובה האלרגית. בעבר גרמו תרופות אלו בעיקר לעייפות ונמנום אך כיום פותחו תרופות מדור חדש המשוללות כמעט תופעות לוואי.

תרופות סטרואידליות נוגדות דלקת היא קבוצת התרופות השנייה בחשיבותה באלרגיה. תרופות אלו מדכאות את התהליך הדלקתי באלרגיה וגורמות הן להקלה בסימפטומים והן למניעתם.

בקרב הציבור המילה סטרואידים (או קורטיזון) מעורר חשש מפני התמכרות ותופעות לוואי אבל האמת היא שתרופות אלו כל עוד הן ניתנות במינון נמוך וכטיפול מקומי הן בטוחות מאד לשימוש והחשש העירי צריל להיות מכדורי הקורטיזון הניתנים לתקופה ממושכת.

קיימות עוד תרופות רבות כנגד אלרגיה הפועלות בדרכי שונות ועל תהליכים שונים באלרגיה ולאחרונה נכנסו לשימוש גם תרופות חדשות כנגד האסטמה והאלרגיה הפועלות על הלויקוטריאנים - חומרים חשובים המשתתפים בתהליך האלרגי והאסמטי.

פריצת דרך חדשה בטיפול באלרגיה היא השימוש בהנדסה גנטית ליצירת נוגדנים ומעכבים כנגד נוגדני האלרגיה או כנגד חומרים אחרים המשתתפים ביצירת האלרגיה אך טיפולים חדשניים אילו עדיין נמצאים בתהליך פיתוח ומחקר.

חיסונים

חיסונים כנגד האלרגיה הוא אחד הטיפולים הוותיקים והיעילים ביותר. העיקרון מבוסס על ניסיון ליצור חיסון כנגד האלרגיה: כלומר ניסיון לאלף את מערכת החיסון לזהות את החומרים האלרגים לא כחומרים מזיקים אל כחומרים טבעיים שאין צורך לפעול כנגדם.

החיסון כנגד אלרגיה מבוצע על ידי הזרקות חוזרות של האלרגן במינונים הולכים ועולים עד שהגוף מפתח חיסון. התהליך הוא הדרגתי ועשוי להמשך חודשים ואף שנים והוא דורש התמדה וסבלנות. החיסון יעיל במיוחד כנגד ארס דבורים וצרעות וגם כנגד אלרגנים נשאפים כמו קרדית אבק הבית, פרוות, עובשים, אבקנים וכדומה.

תהליך החיסון הוא למעשה אחד הטיפולים הטבעיים ביותר ברפואה שכן אין הוא מערב חומרים כימים המשנים את פעילותה של מערכת החיסון. לאחרונה הוכח גם שחיסונים אלו הניתנים לילדים אלרגים עשוי לרפאם ולמנוע התפתחות מאוחרת של אסטמה.

נעשה כיום מאמץ עולמי למצוא דרכים לפשט ולייעל את שיטת החיסונים ולאפשר למשל חיסונים גם דרך הפה ולא רק בזריקות.

לסיכום

אבחון נכון של הגורם לאלרגיה הוא הצעד הראשון בטיפול אך לא תמיד המניעה אפשרית ולעיתים יש צורך בטיפול תרופתי על מנת למנוע סבל וחולי. החיסונים כנגד האלרגיה הם אחד הטיפולים הטבעיים ביותר ברפואה אך הוא דורש התמדה וסבלנות רבה.

בכל מקרה של חשד לאלרגיה חשוב להיוועץ במומחה בכדי לקבל הדרכה וטיפול יעיל ובכדי למנוע סבל או טיפול מיותר.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום