לא מעוקצו

קדחת מערב הנילוס היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף. מאגר הנגיפים הגורם למחלה מצוי בעיקר בעופות. המחלה מועברת לבני אדם ע"י עקיצת יתוש, בעיקר יתוש הקולקס הנפוץ בישראל, שניזון קודם לכן מעופות נגועים. עופות נודדים מעבירים את הנגיף לאזורים גיאוגרפיים שונים במסלולי נדידתם.
ישראל מהווה צומת במסלולי הנדידה של העופות, בסתיו ובאביב ולפיכך מהווה כר פורה להתפרצות המחלה, ככלל, ישראל היא ארץ מרובת עופות, ולפיכך התפרצויות כאלו אינן נדירות.
המחלה תוארה לראשונה בשנת 1937 באזור הנילוס המערבי באוגנדה, באשה עם מחלת חום, ומכאן שמה. המחלה נפוצה באזורים רבים בעולם כמו אפריקה, מזרח אירופה, מערב אסיה והמזרח התיכון.
המחלה פרצה לתודעת החברה המערבית בעקבות התפרצות המחלה בשנת 1999 בניו יורק באזור קווינס, במהלך ההתפרצות זוהו 62 חולים , מתוכם נפטרו 7 חולים.
ההתפרצות נמשכה כחודשיים החולה האחרון זוהה באמצע אוקטובר וההנחה היא שההתפרצות נבלמה בשל שינוי מזג האוויר והריסוס שבוצע.
המחלה לכשעצמה יכולה להתבטא בחום וכאבי שרירים, כדוגמת שפעת, הבעיה מתחיהל ומתחזקת באנשים שיש להם בעיה ולו הקלה ביותר במערכת החיסונית, או במבוגרים וקשישים, רוב הנפטרים בהתפרצויות הקודמות היו מבוגרים מעל גיל שבעים.

מחזור החיים של היתוש מתחיל מנקבת היתוש המטילה את ביציה במקווי מים. הזחלים והגלמים מתפתחים וחיים במים עומדים או הזורמים לאט. היתושים הבוגרים, לעומתם, חיים מחוץ למים ובעיקר סביב צמחיה ושיחים, הם פעילים בשעות החשיכה, משקיעת החמה ועד זריחתה. רק הנקבות עוקצות לצורך מציצת דם ורק הן מעבירות מחלות.

על מנת למנוע התפתחות יתושים יש לאתר ולטפל בכל מקור מים עומדים בבית ובסביבתו:
מערכת הביוב: לתקן, לאטום ולמנוע דליפות.
* גגות ומקלטים: ליבש ולנקז.
* דליים, צמיגים, חביות ומכלים אחרים: לרוקן.
* בריכות נוי: להכניס דגי גמבוזיה (דגים הניזונים מזחלי יתושים).

הגנה אישית מפני עקיצות יתושים:
כדי להימנע מעקיצות יתושים יש לנקוט באמצעי הגנה בשעות הפעילות של היתושים (שעות החשיכה, משקיעת החמה ועד זריחתה). קיימים אמצעי הגנה מכמה סוגים:
אמצעים מכניים:
* התקנת רשתות תימנע כניסה של יתושים בוגרים לבתים.
* הפעלת מאווררים תרחיק את היתושים.
* לבוש ארוך ימנע חשיפה לעקיצות יתושים.

אמצעים כימיים:
אמצעים כימיים כוללים תכשירים לדחייה ולקטילה של יתושים בוגרים. יש להשתמש אך ורק בתכשירים בעלי רשיון בתוקף ממשרד הבריאות. יש להקפיד על הוראות השימוש ואמצעי הזהירות המפורטים בתוויות התכשירים. האמצעים הכימיים מחולקים לארבעה סוגים: תכשירים דוחי יתושים למריחה על חלקי הגוף החשופים, תכשירי אידוי בתוך הבית (בטבליות או נוזליים), תכשירי אידוי לשימוש מחוץ לביית, ותרסיסים.

מריחה של תכשירים דוחי יתושים על חלקי הגוף החשופים: החומר הדוחה בתכשיר משתחרר למרחק קצר מהעור וכך מונע מנקבת היתוש לעקוץ. לפיכך מומלץ למרוח את התכשירים בפסים דקים ואין צורך לכסות באופן מלא את העור החשוף. התכשירים פעילים למשך מספר שעות.
בקבוצות התכשירים המכילות TEED או ציטרידיאול (שמקורו צמחי) כחומר פעיל, יעילות התכשיר גדולה וממושכת ככל שריכוז החומר הפעיל גבוה יותר. עם זאת יש לזכור כי לא מומלץ להשתמש בתכשיר המכיל מעל שלושים אחוז TEED על עורם של ילדים קטנים עקב דיווחים בספרות המדעית על תופעות לוואי כתוצאה משימוש עודף. בקבוצה השלישית של התכשירים החומר הפעיל מכונה CL1 בריכוז של שני אחוז.

דחיית יתושים בתוך הבית באמצעות תכשירי אידוי (טבליות או נוזל):
תכשירים אלה כוללים מכשיר חשמל וטבליות או בקבוק נוזל המכילים את החומר הפעיל. עם חיבור התכשיר לחשמל והכנסת הטבליות או הבקבוק למכשיר משתחרר באיטיות לחלל החדר ריכוז נמוך של חומר דוחה יתושים מקבוצת הפירתרואידים. בזמן השימוש יש להקפיד על:
* חלון פתוח.
* מרחק של שני מטר לפחות מאדם ישן.
* הרחקה של התכשיר ממקור חום.

דחיית יתושים מחוץ לבית באמצעות תכשירי אידוי (טבליות או נוזל):
תכשירים אלה, הבנויים בצורת סלילים או נרות, מכילים פירתרואידים או שמן ציטרונלה. עם הדלקת הסליל או הנר משתחרר באיטיות לחלל ריכוז נמוך של חומר דוחה יתושים. מכיון שמדובר בשימוש מחוץ לבית, היעילות תלויה במרחק מהתכשיר, בכוון ובעצמת הרוח. יש להניח את התכשירים רחוק ממקור אש.

קטילת יתושים באמצעות ריסוס:
תכשירים אלה בצורת ארוסול מכילים חומרים מקבוצת הפירתרואידים הקוטלים את היתושים. בזמן הריסוס יש לסגור את פתחי הבית ולרסס על מקומות המנוחה של היתושים, סביב חלונות ודלתות. בתום הריסוס יש לפתוח את חלונות הבית ולאוורר היטב. אין לרסס על אנשים, בע"ח, מזון ומשטחי מזון.

בואו לדבר על כך בפורום רפואת משפחה