הרפואה הסינית: יותר מדקירות

קבלתה מחדש של הרפואה הסינית שנים לאחר פרוץ המהפכה התרבותית היוותה ציון דרך, אך פריצת הדרך המשמעותית אל המערב נעשתה עם ביקורו ההיסטורי של הנשיא האמריקאי ניקסון בסין. בזמן שהותו לקה אחד מאנשי פמלייתו בהתקף חריף של דלקת התוספתן (אפנדציט). הוא נותח וקיים במשך כל הניתוח קשר מילולי ישיר עם רופאיו תוך מעקב אחר מהלך האירוע בערנות מפתיעה. הניתוח שתועד במצלמת הווידאו של אחד הכתבים הוכיח כי טכניקת האקופונקטורה - דיקור במחטים, אכן משפיעה ושווה התייחסות רצינית.

במקביל, החלה יפן להפיץ אל המערב שתי אסכולות נוספות בתחום הרפואה המזרחית: המקרוביוטיקה - תורת תזונה על-פי גישות היסוד בפילוסופיה הסינית והשיאצו - טכניקת מגע, לחיצות (שי = אצבע אצו = לחץ), מניפולציות ותרגילי נשימה.

מה מנע עד אז מרפואה יעילה ומעשית לתפוס את מקומה הראוי בעולם המערבי? אין אנו יכולים להאשים את סגירותה של סין באופן בלעדי. כל התפיסה הסינית נובעת מצורת חשיבה שונה, אשר לא תמיד עומדת בחפיפה עם הנחות היסוד המערביות. יתר על כן, המידע על רפואה זו הוצפן בשירה. תארו לעצמכם תלמיד רפואה, בשנת לימודיו הרביעית באוניברסיטת תל-אביב, לומד בעל-פה את תפקודיו הפיסיולוגיים של הלבלב ופיו אומר שירה וחרוזים. לכל העוסקים בספרות מדעית הרעיון יעורר חיוך אך בסין העתיקה הרפואה והמדע בכללו נתפסו כאמנות אותה יש לתאר בצורה הפיוטית ביותר. כך קרה גם לספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב, יצירה ספרותית-רפואית המתפרסת על כרכים רבים. בכדי לחדד היבט זה מובא כאן ציטוט מתוך הספר:

"הכל נפגש במרכז. מרכז סין מישורי ולח. התושבים סובלים משיתוקים שונים, צמרמורות וחום. במחלות אלו חייבים לטפל על-ידי עיסוי, תרגול גופני ותרגילי נשימה".
כך ניתן לראות כי בנוסף לשימוש בטכניקות המקובלות כמו דיקור במחטים, תזונה וצמחי מרפא, הרי שטכניקת הריפוי המרכזית המתוארת הינה טכניקת המגע והתנועה - השיאצו.

בניסיון להסביר את העקרונות העומדים ביסוד הרפואה הסינית כדאי שנבין מושג חשוב המלווה את המדע המודרני של ימינו: מודל. בכל מחקר מדעי מניח תחילה החוקר כמה הנחות יסוד הנובעות מכוח דמיונו ומניסיון העבר שלו. הנחות אלו יש לאמת או להפריך. אם המבחנים מחזקים את ההנחות אפשר להתבסס עליהם ולארגנם לתיאוריה, הווה אומר מודל. כדוגמה נציב את מודל המבנה של האטום: עד לפני מספר שנים לא הייתה בנמצא תמונה של אטום. עם זאת גם הורינו גדלו והתחנכו על ההנחה שהחומר מורכב מחלקיקים בשם אטומים. כל הידע שהצטבר והתבסס על צפייה בתהליכים וניסויים (מה שמכונה ידע אמפירי) אושש הנחה זו. כך גם בשיאצו. אין אנו יודעים אם התיאוריה קדמה לשימוש הפרקטי של הרפואה הסינית או להפך. לא ברור מהי הביצה ומהי התרנגולת במקרה זה.

ההשתלשלות ההיסטורית מצביעה, כפי הנראה, כי בעקבות הניסיון העשיר שהיה לסינים בתחומים אלו נבנה מודל מוצלח ביותר להסביר את התוצאות המוצלחות שהתקבלו. וכיון שאנו מדברים על רפואה הרי שהמודל מסביר בהצלחה את אותה "קופסה שחורה" ששמה "האדם": אנו יודעים מה אנו מכניסים לתוכה, אנו יודעים מה אנו מוציאים ממנה וכל מה שנותר לנו זה לנחש באמצעות אותו מודל מה אירע בפנים.
התפיסה המזרחית הכללית מניחה כי העולם מושתת על חוקים פיסיקלים, חלקם ידועים וחלקם פחות. גופנו (המיקרוקוסמוס) עובד לפי אותם חוקי יקום (המקרוקוסמוס). אם לא ננהג בהתאם לחוקיות זו הרי שגופנו ייצא מתוך אותה הרמוניה קוסמית ויחלה. על כן עלינו לשמור על אותו איזון פנימי כחיצוני.

לדוגמא: נניח שאת/ה הקורא/ת ואני נסענו יחד באוטובוס. לפנינו ישב אדם מצונן שהתעטש ללא הרף. אני הצטננתי ואילו את/ה יצאת ללא פגע מהנסיעה. בפנייה לרופא מערבי אני מקבל טיפות לכאב האוזניים שלי, טיפות אף לנזלת, פרוגרון לגרון ואולי אף אנטיביוטיקה לדלקת שפקדה אותי, אקמול לחום ומנוחה שלמה. מחמת הספק אני מחליט לפנות למרפא בשיטה הסינית. הוא בוודאי יגיב כך: "רגע, רגע, הרי שניכם נחשפתם בנסיעה לאותם חיידקים או וירוסים. לא ייתכן שאותם יצורים זעירים יתעלמו מחברך ויעדיפו דווקא אותך. קרוב לוודאי שהמערכת שלך לא הייתה מאוזנת באותו זמן, ולכן נחשפת למחלה. הבה נאזן את גופך על-ידי צמחים, תזונה, שיאצו ותרגילי נשימה וכך יוכל גופך להתמודד לבדו עם המחלה, להיפטר ממנה ואף לצאת מחוזק יותר מאשר היה קודם לכן."

כדי לאזן את הגוף עלינו לאזן את היין (Yin) והיאנג (Yang) שבגופנו. אלו הם עמודי התווך של עולם הרפואה הסינית.

לאתר מכללת "תמורות" - לחצו כאן