מהמועדון אל חדר המיון : אקסטזי, סם המסיבות

שמו הכימי של האקסטאזי הינו MDMA שהם ראשי תיבות של methylenedioxymethamphetamine והרכבו הכימי דומה למעורר ("ספיד") מטאמפטאמין ולמעורר ההזיות מסקלין. כך, החומר יכול ליצור במשתמש שינוי בתפיסת המציאות ועירור (סטימולציה) כאחת. עם זאת, ההשפעות מעוררות ההזיות של ה MDMA אינן כה משמעותיות כשל ה LSD והמסקלין.

את החומר ניתן היה להשיג באופן לא חוקי החל משנות השמונים אך העלייה המשמעותית בשימוש בו קרתה בשנות התשעים עם התפשטות תרבות המועדונים והצורך של המבלים בהם להישאר ערים וברמת פעילות גבוהה במשך שעות ארוכות. האקסטזי נמכר, בדרך כלל, בצורת כדורים ונלקח דרך הפה. לעיתים רחוקות ניתן להשיגו בצורת אבקה שניתן להשתמש בה גם להרחה או עישון.

החומר מביא לשחרור המעביר העצבי (נוירוטרנסמיטור) סרוטונין מתאי המוח, מה שמביא לתחושת ריחוף (High ) שנמשכת בין שלוש לשש שעות. התחושות הנעימות שבגינן אנשים נוטלים את החומר משתנות באופיין בהתאם לאישיותם, הסביבה שבה הם שוהים ודרגת הניקיון של החומר הפעיל. ה MDMA יכול להביא לידי סטימולציה של המשתמש, הגברת תחושת ההנאה והביטחון העצמי ועלייה ברמות האנרגיה. שינוי תפיסת המציאות מתבטא בתחושות של שלוות נפש, קבלה ואמפטיה שלא היו למשתמש טרם נטילת הסם. המשתמשים מספרים על תחושות של קירבה עם אחרים ורצון לגעת בסובבים אותם. יש אף מטפלים שטענו כי יתכן שניתן להשתמש בסם ככלי עזר בטיפול נפשי, בהיותו מגביר את הקירבה בין אנשים. עם זאת, נכון להיום אין התוויה שכזו והסם נחשב לבילתי חוקי ברחבי העולם.

למרות ההשפעות הנעימות שעשוי האקסטזי להעניק למשתמש בו, הרי שסכנותיו והשפעותיו השליליות רבות וכדאי להתייחס אליהן בכובד ראש. בזמן השימוש בחומר מופיעות, מעבר לתחושות הנעימות, גם תחושות כמו בלבול, דיכאון, הפרעות שינה, חרדה ומחשבות רדיפה (פרנויה). תופעות אלו עלולות לקרות גם שלא בזמן נטילת הסם ואף שבועות לאחר השימוש.

מבחינה גופנית ההשפעות הפחות רצויות כוללות עלייה במתח השרירים, חשיקת שיניים בלתי רצונית, בחילה, טשטוש הראייה, התעלפות, צמרמורות והזעת יתר. החומר עלול להחמיר את מצבם של אנשים הסובלים ממחלת לב או יתר לחץ דם כיוון שהוא מעלה את הדופק ואת ערכי לחץ הדם.
יש לזכור כי כמו באמפטמינים אחרים ובדומה לקוקאין, נטילת הסם עלולה להביא להתמכרות.

קיימים מספר דיווחים על מקרי מוות כתוצאה משימוש בחומר, האחרונים שבהם בישראל. סיבה אחת לכך עלולה להיות הפצתו של חומר שאינו טהור. בשל תנאי הייצור הירודים, בדרך כלל מכיל כדור האקסטזי חומרים אחרים מלבד החומר הפעיל. חלק מהכדורים אינם מכילים כלל MDMA אלא תערובת של אמפטמינים ו LSD. כדורים אחרים עשויים להכיל מינונים משתנים של החומר הפעיל : בין חמישה לשישים אחוזים בלבד. לעיתים הסוחר מוכר אבקת משככי כאבים במקום החומר הפעיל על מנת להגדיל את מחזור רווחיו.
נכון להיום לא ידוע איזה חומר היה בכדורים שאותם לקחו הישראלים שנפגעו כה קשה.

סיבה נפוצה להשפעותיו הקטלניות של האקסטזי היא השילוב בין פעילות גופנית ממושכת לאורך זמן (הנובעת מהמרכיבים המעוררים של הסם), המצטרפת לצפיפות ולחום שבמועדון וביחד כל אלו מובילים להתייבשות, עלייה בלתי נשלטת בחום הגוף, ואי ספיקה של הלב והכליות.

מחקרים שנערכו לאחרונה על השימוש באקסטזי הראו,
כי MDMA גורם לנזק קבוע לתאי המוח המכילים סרוטונין, אלו הם התאים המשתתפים בתהליכי החשיבה והזיכרון. ואכן, נראה כי שימוש ממושך בחומר עלול לגרום לפגיעה קבועה בזיכרון. במסגרת מחקר מוקדם יותר שנערך על קופים קיבלו הללו MDMA למשך ארבעה ימים. לקופים נגרם נזק מוחי שלא תוקן גם שבע שנים לאחר מכן.

מחקר שבדק את רמת הביצוע של מתנדבים המשתמשים באקסטזי במבחני אינטליגנציה הראה כי גם אם החומר נלקח בכמויות קטנות הרי תוך מספר חודשים של שימוש הוא פוגע בביצועים במבחנים שבאו לבדוק זיכרון לטווח קצר, יכולת למידה ואינטליגנציה כללית.

בצילום המצורף ניתן לראות הדמיה מסוג PET SCAN של שני מוחות אנושיים. הצילומים העליונים (תחת הכותרת Control ) הם של אדם שלא השתמש מעולם באקסטזי. הצילומים התחתונים (תחת הכותרת MDMA ) שייכים לאדם שהשתמש בכמויות גדולות של החומר לאורך זמן אך הפסיק את השימוש שלושה שבועות טרם הבדיקה. אפשר לראות בברור כי מוחו של המשתמש עבר שינוי בעקבות השימוש באקסטזי. מה שנבדק בבדיקת הדמיה זו היא יכולת תאי המוח להתקשר לסרוטונין. בצילום , אזורים הקושרים סרוטונין נצבעים בגוונים בהירים יותר (כמו בתמונה העליונה). כך ניתן להבחין כי במוחו של המשתמש באקסטזי יש ירידה ביכולת לסלק את הסרוטונין מהחלל הבין תאי ובכך גדלה השפעתו על תאי המוח. השפעה זו של הסם עדיין ניכרת שלושה שבועות לאחר הפסקת השימוש.

לסיכום: למרות האפשרות כי האקסטזי יעניק תחושה נעימה למשתמש בו, הרי כפי שניתן ללמוד ממאורעות הימים האחרונים ומהאמור לעיל, מוטב לחשוב פעמיים לפני ההחלטה להשתמש בחומר.