מי היה היפוקרטס, אבי הרפואה, מ-"שבועת היפוקרטס"?

היפוקראטס נולד, חי ומת ביוון. הוא נולד בשנת 460 לפנה"ס באי היווני קוס, וניפטר בשנת 370 לפנה"ס במקום שנקרא טסאליה. היפוקרטס החל את דרכו המקצועית כרופא, מורה ומחנך של דורות של רופאים, ובסיום הקריירה שלו נחשב כגדול הרופאים ומלמדי הרפואה של העת העתיקה, עם מספר רב של פרסומים רפואיים ומדעיים.

החוקרים משערים כי לא כל הכתבים שנמצאו והמיוחסים להיפוקרטס, אכן נכתבו על ידו. וקרוב לודאי כי חלק מכתביו נערך ונכתב על ידי תלמידיו הרבים בתקופות מאוחרות יותר. אולם עקב הפרסום לו זכו כתביו צורפו כולם תחת כותרת אחת בשם "כתבי היפוקרטס".

דמותו של היפוקרטס, כמו כל דמות מפורסמת אחרת של התקופה, זכתה למספר רב של גרסאות שונות ודמותו פוסלה כאשר חלק מהפסלים מעניקים לו יופי וחן אלוהי.

היפוקרטס נראה קרוב לודאי כמו בתמונה למעלה, מפסל של אותה תקופה אשר נמצא באי קוס.

מדוע זרח דווקא כוכבו של היפוקרטס כ-"אבי הרפואה" ולא אף אחד אחר? השאלה מתחדדת לאור העובדה כי ידוע לנו היום כי חיו ופעלו בדורו חוקרים, מורים, ופילוסופים גדולים אחרים.

חלק מהתשובה היא העובדה שקיים תיעוד רב ומפורט על פועלו של היפוקרטס, והעובדה שהוא העמיד דורות של תלמידים אשר תיעדו והאדירו את שמו, עד שתורתו של היפורקטס הפכה לבסיס הרפואה המודרנית.

כמובן שחלק מהסיפורים על היפוקרטס הם אגדות עם שעברו במסורת מפה לאוזן, אולם אשר הגיעו הסיפורים לתקופת ימי הביניים קיבלו סיפורים הללו "הכשר מדעי". כך למשל, מספרת האגדה כי סביב קברו של היפוקרטס באי קוס קיים קן של דבורים המייצרות דבש בעל סגולות מרפא מופלאות, ובימי ההביניים הסיפור כבר הפך ל-"עובדה מדעית".

באופן טבעי, דמות כמו היפוקרטס המסופרת במשך מאות שנים מקבלת באגדות תכונות אלוהיות, אולם הפילוסוף אריסטו דווקא מספק לנו תיאור אנושי למדי של הדמות האגדית, והוא מתאר אותו בכתביו כגבר נמוך, שמן, ומקריח כמו הפסל שבתמונה למעלה.

אוסף הספרים והמאמרים מהעת העתיקה הנכללים תחת הכותרת "כתבי היפוקראטס" (CORPUS HIPOCRATICUM ), נכתב בחלקו על ידי היפוקרטס עצמו וחלק על ידי תלמידיו.

הסיפור של כתבי היפוקרטס מתחיל במאה הרביעית לפני הספירה, בעיר אלכסנדריה שבמצרים העתיקה. העיר אלכסנדריה של אותה תקופה נקראה על שמו של הכובש היווני הגדול אלכסנדר מוקדון, והיא הייתה המרכז הכלכלי והתרבותי של העולם העתיק.

שליט מצרים, גנרל בצבאו של אלכסנדר מוקדון בשם פטולומיאוס אשר מונה לשלוט באזור, מחליט לפתח את התשתית הכלכלית והתרבותית של העיר ומקים מבני ציבור ביניהם מרשימים. בין המבנים שנבנו היה גם אחד משבעת פלאי העולם של אותה תקופה, המגדלור של נמל אלכסנדריה, אולם פטולומיאוס גם דאג לבניית ספריה דולה ורחבת היקף אשר תכיל בתוכה את כל הידע שהצטבר בידי האדם עד לאותה עת.

הפריחה התרבותית של אלכסנדריה, כמרכז הכלכלי ומרכז התרבות והידע עד לשנות ה- 40 של הספירה, נמשכה מאות שנים אולם נקטעה עם כיבוש מצרים על ידי האימפריה הרומית והפלת השושלת היוונית שבראשה עמדה אז המלכה קליאופטרה.