ההיסטוריה של הרפואה - השאמאן: הרופא הראשון
האמונה בכוח הריפוי, על השאמאניזם, כתבה שנייה בסקירת אודות ההסטוריה של הרפואה
לפני מספר שנים הופיע רומן אשר זכה לתפוצה נרחבת בשם "שבט דוב המערות". הרומן מבוסס חלקית על עובדות, כמו גם על הדמיון העשיר של המחבר, והספר מתאר בצורה נפלאה את חייהם של האדם-קוף הקדום, מחלותיו , והדרכים בהם השתמש לריפוי.
אין ספק כי חלק נכבד מהידע על מחלות, והשימוש בצמחי מרפא בהם השתמש האדם הקדמון כדי לרפא מחלות, נבע מהידע שנצבר לפניו מאבותיו הקופים. ככל הנראה, האדם-קוף הקדום נקט בדרך אינסטינקטיבית לטפל במחלות ופציעות, כשחלק מדרכים אלו הן גם בעלות היגיון רפואי. כך למשל התגלה כי הם השתמשו בחום או אש לצריבה של פצעים ולמניעת זיהום ודימום או השתמשו בקירור לטיפול בחבלות טריות. הם גם הכירו איזה סוגי עשבים גורמים להקאה למניעת הרעלות, והאדם הקדום אף השתמש בסוגי עלים שונים לחבישה של פצעים וכדי למנוע את זיהום הפצע.
בתמונה ניתן לראות עצם ירך בת 250,000 שנים עם שבר שנרפא, ולידה עצם ירך של אדם מודרני ואם נתבונן בהתנהגותן של החיות כיום, נוכל למצוא קווי התנהגות דומים במידה זו או אחרת לאדם הקדמון.
שברים בעצמות היו שכיחים בתקופה הפרה-היסטורית, ובניגוד לזמננו היוו נכות ניכרת שאף גרמה פעמים רבות למוות. בתקופת האדם הקדמון, טופלו השברים על ידי קיבוע לסדי עץ, כשחלק מהשברים נירפא לבד, עם שינוי צורה ניכר של הגפיים, שינוי אותו רואים עד היום בשלדים שנמצאו בשטח.
הידע בעת העתיקה על מבנה גוף האדם הפנימי היה מועט, והקדמונים ניסו להשליך את ידיעתם ממבנה בעלי החיים אותם צדו, על מבנה גוף האדם. בציורי קיר פרה-היסטוריים שנתגלו במערות באירופה, מצויירת ממותה עם כתם אדום במרכז הגוף, אשר ויתכן ומצביע על מיקום הלב של החיה.
כבר בשלב מוקדם מאד של ההיסטוריה האנושית ניזקק האדם לעזרת מרפאים במאבקו נגד מחלות ופציעות. כהני הדת, זקני השבט והמכשפים עסקו בכל ענייני הנפש, הכישוף, ראיית העתיד, הסברים על תופעות חריגות וגם עסקו ברפואה.
האמונה ביכולתם ובכוחם המאגי לרפא, תוך שימוש בידע הרפואי שהועבר מדור לדור, הביא את האדם הקדמון לקבל את כושר הריפוי של אנשים אלו ולהאמין בו.
בתקופה הניאוליטית האדם הקדום כבר "עולה מדרגה" בהתפתחותו, ועובר משלב של אוסף ומלקט מזון מזדמן, לשלב של מגדל ומייצר מזון לעצמו, כשניתן לשער כי חלק מגידולי השדה שלו היו גם צמחי מרפא.
בשלב זה של ההיסטוריה האנושית, האדם נהנה ממחסה טוב לעצמו, יחד עם מקומות מוגנים לאחסון המזון. הוא מעבד חלקות שדה ומצליח לאגור מזון לתקופות רזות בצורה טובה ויעילה יותר. שינוי אורח החיים יחד עם העלייה בכמות ואיכות התזונה משפרים את כושר העמידות של האדם ומאריכים את תוחלת החיים.
בתמונה רואים גולגולת מהתקופה הניאוליטית אשר נפתחה בעזרת אבן צור חדה ואשר קרוב לודאי בוצעה במוח פעולה כירורגית, אשר טיבה לא ברור, אולי למטרת כישוף או רפוי.
הניתוח הראשון בהיסטוריה האנושיתבתקופה זו אנו גם מוצאים את העדויות הראשונות לשימוש בכלים, שנעשו מאבן צור קשה ומעץ. האדם השתמש בכלים לצורכי צייד, עיבוד עור וביגוד, צרכי בית ומסתבר שגם לצורכי רפואה. החוקרים אף מצאו ראיות לכך שכבר בתקופה קדומה זו בוצעו ניתוחים בגולגולת, והיום אנו יודעים כי רקמת המוח היא חסרת תחושת כאב, וכי הכאב היחידי אותו חש אדם בעת ניתוח במוחו הוא באזור העור והגולגולת.
מבדיקת קצות העצם מאזור "הניתוח" בגולגולת הפרה-היסטורית, הסיקו החוקרים כי נראה שהעצם עברה ריפוי וכי עובדה זו מצביעה על כך שהאדם שנותח נותר בחיים לפחות מספר חודשים לאחר הניתוח הפרימיטיבי.
התפתחותו של מין האדם, הניסיון המצטבר עם השנים יחד עם העברה של הידע, הביאו להתפתחות הדרגתית של תורת הרפואה. חלק מהתורה הרפואית המתהווה התבסס על עשבי מרפא, על פעולות "ניתוחיות" באמצעות מכשור קדום, אולם רוב "התורה הרפואית" התבססה על אמונה, כישוף ותפילה.
ניתן לסכם את התקופה הפרה-היסטורית שבסך הכל חל שיפור קל בתוחלת החיים של האדם הקדמון, שיפור שנבע בעיקר מהשיפור במזון ובמגורים. אולם מחלות ומגפות המשיכו להכות ולקטול באוכלוסיית האדם הקדמון, כמעט עד לזמננו, והרפואה הייתה בשלה לשלב הבא שלה.
