ההסטוריה של הרפואה - הרפואה הפרהיסטורית

ההיסטוריה של הרפואה, שמתחילה כבר בתקופת הדינוזאורים, מעלה שאלות כמו "האם מחלות של חיות קדמוניות שחיו על פני כדור הארץ הצעיר היו קשורות בהתפתחותו של האדם?", ו-"האם מחלותיו של האדם-קוף הקדום היו דומות למחלותיהם של שאר החיות?".

כדי לענות על השאלות הללו, מחפשים החוקרים ראיות שיצליחו לספר את סיפור העבר, כמו שרידי שלדים או ציורי מערות למשל. על פי הממצאים שחשפו החוקרים עולה כי אחת הבעיות העיקריות שאיתן נאלצו החיות וגם האדם הקדמון להתמודד, הייתה בעיית השברים.

מסתבר כי שבר פשוט באחת העצמות, שבר שהיום ניתן לריפוי בקלות באמצעות הרפואה המודרנית, היה עלול לגרום למותה של החיה בתקופה הפרה-היסטורית וזאת בשל תנאי האקלים ומלחמת הקיום. את הראיות לכך מצאו החוקרים בשלדים בהם ניתן לראות שברים שלא נרפאו, זיהומים בעצמות ועוד.

המעבר להליכה על שתיים באדם-קוף הקדום נתנה אותותיה גם במבנה העצמות והפרקים, ואת זאת ניתן לראות בתמונה שלפניכם:

כשבדקו החוקרים שלדים של האדם הניאוליטי, אדם קדמון שחי בין 3000-7000 לפנה"ס, הם מצאו כי כבר בתקופה זו סבל האדם ממחלות עצם, מחלות פרקים ואפילו נמצא חשד לשחפת של העצמות. ממצאי המחקר מראים כי האדם הקדמון סבל מבעיות גב ופרקים בדיוק כמונו, בני האדם של היום.

פליאופתולוגיה, המדע החוקר את המחלות בעידן הקדום, התפתח במאה ה- 19 מתוך המחקר של מומיות מצריות. מחקרים שנעשו בתחום מגלים כי יש ראיות לקיומם של מחלות בעידן הקדום, מחלות כמו שחפת, מחלות פרזיטים וגידולים, ולמרות שלא ניתן לקבל עדות ישירה לקיומם של המחלות הזיהומיות אין ספק כי היו שכיחות וגרמו לתמותה בגיל צעיר.

תוחלת החיים הממוצעת כיום בעולם המערבי עומדת על משך חיים של 75 עד 80 שנים. על פי מדידת גיל העצמות באדם-קוף הקדמון, הסיקו החוקרים כי תוחלת החיים באותה תקופה נע בין 35 עד 40 שנים בלבד. אורך החיים של הגבר הממוצע בתקופה הקדומה היה ארוך מעט יותר מזה של האישה, וזאת בשל העובדה כי נשים ילדו, ונשים רבות מתו בלידתן.

החוקרים מצאו שלדים של נשים רבות, שעל פי הממצאים מתו בגיל העשרה, והן נתגלו כששלד של עובר תקוע באזור האגן. שלדים נוספים של נשים נתגלו עם שלד של תינוק לידן, והחוקרים הסיקו כי נשים בעידן הקדום עברו לידות קשות עם תמותה גבוהה של נשים בלידתן, כמו גם תמותת תינוקות גבוהה.

סיבה נוספת שתרמה לתמותת נשים וילדיהן הייתה בעיית התזונה, שבשל היותה תזונה לקויה ולא מספקת, חשפה את האדם הקדמון לחולשה גופנית ועמידות קטנה יותר למחלות.

הגברים אשר עסקו בעבודת שדה וצייד, זכו לעיתים קרובות יותר במנות מזון גדולות ומזינות יותר מהנשים והילדים, ובשל המצב התזונתי הטוב יותר של הגבר הוא נהנה מכוח עמידות טוב יותר נגד מחלות.

האישה לעומת זאת ניזונה פחות טוב, הוציאה חלק ניכר מהאנרגיה הגופנית שלה בלידות, ולכן הייתה רגישה יותר למחלות ופגעי הטבע.

הכתבות הבאות במגזין ההיסטוריה של הרפואה:

ההיסטוריה של הרפואה - השאמאן: הרופא הראשון

ההיסטוריה של הרפואה - צעדים ראשונים מאור כשדים

ההיסטוריה של הרפואה - הרופאים: רמת חיים גבוהה וסיכונים גדולים

ההיסטוריה של הרפואה - רפואה עברית