סרטן השד - יומן מלחמה: אבחון ובדיקות עזר פולשניות

בכתבות הקודמות סקרנו כיצד האבחנה בין גוש שפיר וגוש ממאיר בשד, נעשית באמצעות הבדיקה הגופנית, בדיקות הממוגרפיה, ובדיקות נוספות אשר אינן טכניקות פולשניות בגוף.

בכל הבדיקות הקיימות אין אבחון מדויק של מאה אחוזים. כל אישה חייבת לדעת כי הדרך המהימנה ביותר לאבחון גוש בשד היא בדיקה פתולוגית, כלומר לבדוק את הגוש החשוד, חלקו או כולו, כשהוא מונח מתחת למיקרוסקופ הפתולוג אשר בודק את טיבם של התאים ומנסה לאתר בגוש תאים ממאירים.

לכן קיימות הבדיקות הרפואיות הפולשניות אשר מטרתן לאשר אבחנה היסטולוגית, כלומר אבחנה המתבססת על טיב התאים שנלקחו מהגוש החשוד כסרטני.

בתהליך האבחון נתן לחלק את סוגי הגושים בשד לשניים, גושים הנמושים בבדיקה גופנית, כלומר ניתנים למישוש ביד וגושים או אזור בשד, אשר נראים חשודים בבדיקות הדמיה ואינם נימושים ביד.

קיימות מספר שיטות שבהן הרופא מוציא דגימת רקמה מהשד, דגימה שאחר-כך תיבדק מתחת למיקרוסקופ של הפתולוג.

זהו ניתוח זעיר המבוצע לרוב בהרדמה מקומית . המנתח מבצע חתך בשד במיקום הגוש, כורת אותו והרקמה נשלחת לבדיקה. ההחלטה של הכירורג לגבי ביצוע ביופסיה משופעת מהגורמים שהצטברו עד כה, גוש נמוש אשר במישושו קיים חשד לממאירות, ובדיקת ממוגרפיה אשר מצביעה על חשד סביר באותו אזור בשד. לפעמים ישנם מצבים שבהם גם ללא תמיכה של בדיקת הממוגרפיה, הכירורג מחליט להוציא את הגוש לבדיקה.

בניתוח מבוצעת כריתה של כל הגוש עם שוליים הנראים בריאים. לעיתים, אם הגוש גדול, הדבר מחייב ניתוח בהרדמה כללית יחד עם אשפוז בבית החולים. הרקמה נשלחת לבדיקה על ידי פתולוג אשר מוסר לאחר מספר ימים את תשובתו. ההחלמה מניתוח זה רוב קלה, ללא סיבוכים, והניתוח משאיר צלקת בשד אשר לעתים מהווה שיקול קוסמטי, ובעיקר אצל נערות ונשים צעירות.

כאשר אני ניגש לאבחון היסטולוגי (טיב התאים ברקמה הנבדקת) של גוש בשד עם רמת חשד גבוהה, אני מציע לעתים לבצע בדיקה מקדימה: ניקור ושאיבה של הגוש עם מחט עדינה בשיטת ה-FNA.

שאיבה עם מחט עדינה (FNA= Fine Needle Aspiration), היא בדיקה הנמצאת בשימוש שנים רבות, הרופא הבודק מבצע, בהרדמה מקומית, ניקור עם מחט של האזור החשוד בשד. הרופא שואב נוזל עם תאים מהאזור ובודק את הנוזל מתחת למיקרוסקופ במטרה לאתר תאים סרטניים. יעילות הבדיקה נעה בין 80 ל-98 אחוזים והיא נחשבת בדיקה יעילה מאוד.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי הבדיקה מטעה לעתים, זאת משום שהניקור אינו פוגע תמיד באזור החשוד, ושאיבת התאים נעשית מאזור זעיר ביותר כאשר מסביב יכולים להיות תאים ממאירים אשר לא נבדקו.
לכן נכנס כאן השיקול של הכירורג, כאשר גם אם הבדיקה הזו תקינה, לבצע ביופסיה אשר תבדוק אזור רחב יותר בשד.

כאשר גוש או אזור חשוד נראה בבדיקת הממוגרפיה אך אינו נמוש בבדיקה ידנית, ניתן לבצע את השאיבה עם עזרה מכוונת של בדיקת הסונר (אולטראסאונד). בדיקה זו נקראת "ניקור תחת סונר" .

אם הפתולוג מזהה תאים חשודים אז כבר קיים סיכוי ממשי לסרטן השד, אך עקב מגבלות בדיקת השאיבה, כאשר אין זיהוי ודאי, לעתים יש צורך לבצע ביופסיה בניתוח כדי לאמת את הממצאים בצורה סופית.

שיטה נוספת שהתפתחה מבדיקת ה - FNA היא בדיקת ה- TRU-CUT, ובדיקה זו דומה בצורת פעולתה לבדיקת השאיבה אלא שכאן משתמשים במחט המוציאה דגימת רקמה גדולה יותר ומכאן מהימנותה הגבוהה יותר.

ביופסיה בעזרת מאמוטום ( Mammotom Biopsy ), היא שיטה חדשה שהוכנסה לשימוש בשנים האחרונות והיא משלבת את הניקור והשאיבה עם ניתוח הביופסיה. בשיטה זו נעשה שימוש במכשיר הנקרא מאמוטום, שהוא שילוב של מחט עבה, כחצי ס"מ קוטרה, שהיא בעלת פתח צדדי בעל שוליים חדים ומחוברת למכשיר שאיבה היוצר ואקום.

החדרת המחט נעשית בשילוב של ממוגרפיה או אולטרסאונד, אשר מכוונת את הרופא לאזור החשוד בשד. הבדיקה מתבצעת בהרדמה מקומית, דרך חתך זעיר בעור והיא אורכת פחות משעה.

היתרונות של שיטה זו היא שכמות הרקמה הנלקחת לבדיקה היא בכמות גדולה יותר, והתוצאה היא איכות בדיקה טובה יותר. יתרון נוסף הוא שלאחר הבדיקה נשארת צלקת זעירה בלבד, שאינה דורשת תפירה והסימן הנותר הוא זעיר. איכות הבדיקה, הדיוק שלה, נותנים אפשרות אבחון גבוהה יותר מאשר בדיקת הה-FNA.

הכוונה רנטגנית בעזרת מחט (FNL= Fine Needle Localization), יחד עם אזור חשוד בבדיקת ממוגרפיה מהווים אתגר טכני לא קטן בזיהוי בעת הניתוח. לצורך כך התפתחה טכניקה שנקראת FNL, וזו שיטה ניתוחית אשר מתבססת על החדרת מחט עדינה בעזרת הממוגרפיה וניתוח להוצאת אזור חשוד על פי כיוון המחט.

ההתפתחות הטכנית של הממוגרפיה והאיכות הטובה מאפשרת לזהות גושים או אזורים חשודים אשר גודלם לעתים מקרוסקופי. זיהוי זה מציב אתגר בפני הצוות המטפל להוציא אזורים אלו בניתוח, גם כאשר לא ניתן למששם ביד.

הטכניקה של ה-FNL מאפשרת לכוון את המנתח לאזור החשוד על ידי סימונו בעזרת מחט עדינה וגמישה המוכנסת לאזור בעזרת הממוגרפיה. בבוקר הניתוח האישה מועברת למכון הרנטגן בבית החולים לשם "סימון" האזור החשוד בשד, ולאחר שרופא הרנטגן מאתר את האזור הנראה חשוד בעזרת ממוגרפיה, הוא מחדיר מחט עדינה לשד, כאשר קצה המחט מצביע על האזור החשוד.

לאחר פעולה זו מועברת האישה לחדר הניתוח ושם בהרדמה מקומית או כללית מבוצעת ביופסיה של האזור על פי כיוון המחט. שיטה זו היא יעילה ונותנת מידע חשוב להחלטה לגבי טיב הרקמה שנראתה חשודה.
המשך הטיפול נקבע לאחר שמתקבלת תשובה על ידי הפתולוג.

מגזין סרטן השד א':
סרטן השד: היסטוריה אנטומיה וגם קינה על החיים
גורמי הסיכון לסרטן השד: המדריך המלא

גנטיקה וסרטן השד: הדילמה שבין ידיעה לחוסר וודאות
אבחון מוקדם של סרטן השד: מהבדיקה העצמית עד הרופא
ההתמודדות הנפשית עם סרטן השד: קשה לבד, קל יותר ביחד