המתח הביטחוני: ילדים סובלים מתופעות דומות ל - "הלם קרב"

(0)
לדרג

למרות שפגיעת הלם נראית כאילו "זה שום דבר", מדובר בפגיעה נפשית ממשית לכל דבר. אולם המתח הביטחוני מתבטא גם אצל ילדים הסובלים מהמתח. לצאת מההלם

הלם?

אם ובתה משכונת גילה לקו בהלם כתוצאה מהירי על השכונה ופונו לבית החולים הדסה עין כרם לקבלת טיפול. למרות שפגיעת הלם נראית כאילו "זה שום דבר", מדובר בפגיעה נפשית ממשית לכל דבר והיא מאירה לרגע את אחת הבעיות המודחקות ביותר בחברה הישראלית ה-"מצ'ואיסטית" - את ההתמודדות עם "הלם הקרב".

"הבת שלי, בת השמונה, מבקשת מאתנו להסיע אותה לבית הספר ולא מוכנה לנסוע באוטובוס, מסרבת ללכת איתי לקניון וגם למשחקי כדורגל אליהם הלכה תמיד עם אביה היא חוששת ללכת", כותבת בפורום גלית, אם מודאגת, "איך להתמודד עם החרדה הזאת מפני מה שעדיין לא קרה אבל עלול לקרות?".

מנהל הפורום החדש, דרור גרין, הוא פסיכותרפיסט וסופר, מנהל "קוגיטו - בית הספר לפסיכותרפיה", "המתח הביטחוני משפיע גם על הסובלים מ-'הלם קרב סמוי'", מסביר גרין, "והסיפור האישי ש-"תקוע" בזכרונם משפיע לרעה על התפקוד היומי. באותה מידה מעורר המצב המתוח תופעות של חרדה בקרב ילדים ולהורים קשה מאוד".

(לתשובתו של דרור גרין לאם המודאגת)

למי מיועד פורום הלם קרב?

בפורום "הלם קרב" מקבלים נפגעי הלם יחד עם אלו שנחשפו לחוויות המלחמה, הזדמנות לפרוק את המטען הנפשי המעיק, לפעמים גם 20 שנים אחרי טראומת המלחמה, ובאנונימיות וירטואלית מוחלטת המקלה לעיתים על החשיפה הכואבת.

הפורום גם מיועד לבני משפחותיהם של הסובלים מ-"הלם קרב", וזאת משום שהפגיעה הנפשית אינה מצטמצמת לפגיעה לסובל מהלם הקרב בלבד אלא גם לבני המשפחה הסובבים אותו.

"חוויית המלחמה טבועה בנפשו של כל מי שנטל בה חלק. מי שהשתתף במלחמה לא ישכח לעולם את האימה וחרדת המוות, את זוועת הגופות השרופות והמרוטשות, ואת עוצמת ההרס של הכוח הצבאי", אומר גרין, שגם חיבר את הספר "צוות 4" המספר את סיפורו האישי של גרין במלחמת יום כיפור, "מאות אלפי ישראלים נטלו חלק במלחמה או בקרב, ולמרות זאת מעטים מדברים על כך. מתוך הסכמה שבשתיקה הוטל טאבו על השיח אודות המלחמה. מיתוסים של גבורה ו-"שיח לוחמים" הותירו את סיפורי הכאב והאימה הרחק מן הדיון הציבורי".

כך הפכו זיכרונות המלחמה לסיפורים "תקועים" המשמרים את הכאב ויוצרים לחץ מצטבר, המשפיע על התרבות הישראלית כולה - מסביר גרין.

בשנים האחרונות החלה העיתונות לספר את סיפורם של אלו שהוכרו כנפגעי הלם-קרב. כך ניתנה לגיטימציה למי שהלם-הקרב הרס את חייו עד היסוד. אבל מאות אלפי אחרים, שלקו בהלם-קרב סמוי, עדיין שותקים. ולאלו מוקדש פורום "הלם קרב".

כמו במלחמת המפרץ

בדומה למלחמת המפרץ, שהייתה תקופה מתוחה מבחינה ביטחונית, גם עתה נאלצים אלו שמתמודדים עם זיכרון המלחמה הפרטי שלהם, להיחשף מחדש לחוויות הטראומה.

גרין מעריך כי מדובר במאות אלפי ישראלים שנחשפו לדרגות שונות של התמודדות נפשית עם תופעות של "הלם קרב סמוי" ובכל מקרה הוא מדגיש כי לא כל מי שהשתתף במלחמה מקוטלג מיידית כסובל מהלם קרב.

"כולנו חיים במציאות של מלחמה", אומר גרין, "אך ממעטים לדבר על החוויות האישיות שלנו, למעשה מדובר בטאבו חברתי ומעין "שתיקה בהסכמה".

גרין אומר כי תופעות, גם קלות, של הלם קרב מתבטאות בתופעות של חרדה, חוסר תפקוד ובהפרעות לחיי היום-יום. "הקושי בתפקוד יכול להתבטא גם בעבודה וגם במשפחה", הוא אומר.

"לפני שמונה שנים יצא לאור ספרי 'צוות 4' (הוצאת כתר) ולאחר פרסום הספר התקשרו אלי רבים שרצו לספר את סיפור המלחמה שלהם", אומר גרין, "במשך עשרים שנה הם נצרו את הסיפור בלבם ולמענם פתחתי את הפורום הזה".

עבור אלו החוששים לפתוח את סיפורם לעין כל, הקים גרין קבוצות תמיכה בפורומים סגורים, פורומים שיונחו על ידי מטפלים מוסמכים מבית הספר "קוגיטו" לפסיכותרפיה.

"אני מזמין את נפגעי הלם-הקרב לשתף אחרים בסיפורם, ולסייע לאלו שעדיין שומרים את הסיפור בלבם", מסכם גרין.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום