נגישות
נגישות

מדריך: שמירה על בריאות הכליות

(3)
לדרג

הכליות אחראיות על סינון הדם והפרשת רעלים ומלחים מהגוף. חולי סוכרת ויתר לחץ דם חייבים להיזהר במיוחד מפגיעה בתפקוד הכלייתי. מדריך מיוחד לשמירה על הכליות

מאת: פרופ' יוסף חביב

הכליות, זוג איברים דמוי שעועית - בגודל אגרוף, הנמצאות בצד האחורי של חלל הבטן, אחראיות על ניקיון הדם והאיזון הכימי בין מרכיביו. מדי יום, עוברים בכליות כ-1440 ליטר דם; ומהם מסתננים 180 ליטר של נוזל סרום מסונן, אשר 99% ממנו נספגים בחזרה. הכליות מפרישות ביום כ-1.5 ליטר שתן המכיל מים, רעלים ומלחים שונים.

בדרך זו, הכליות מונעות הצטברות רעלים העלולים להפריע לתפקוד הרקמות השונות, מווסתות את לחץ הדם - ומאזנות את רמת המים והמלחים בגוף. עודף נוזלים עלול לגרום להצטברותם מחוץ לתאים ובמחזור הדם, מה שעלול להביא לעלייה בלחץ הדם, כמו גם לבצקות ברגלים או גודש נוזלים בריאות, העלול להקשות על הנשימה. מנגד, מחסור בנוזלים פוגע בזרימת הדם - ועלול להביא לירידה באספקת הדם לאיברים שונים.

נוסף על כך, הכליות מאזנות את חומציות הגוף ומפרישות הורמונים חיוניים שונים, המשפיעים על לחץ הדם, ייצור כדוריות דם אדומות ושמירה על בריאות העצמות.

מי עלול לסבול מפגיעה בתפקוד הכליות?

בדומה למערכות אחרות בגוף, כגון מסת השריר, גמישות העור ותפקודים קוגניטיביים, גם התפקוד הכלייתי יורד עם השנים. החל מסביבות גיל 40, קצב סינון תוצרי הפסולת של הכליה פוחת מדי שנה בכ-0.6%. מדובר בירידה טבעית, שלרוב לא פוגעת בתפקוד הגוף, גם בקרב אנשים מבוגרים מאוד. עם זאת, 12%-13% מאוכלוסיית העולם המערבי - אחד מכל שמונה אנשים - סובלים מפגיעה כלשהי בתפקוד הכלייתי. פגיעה זו הינה לרוב קלה, אבל ישנן אוכלוסיות עם סיכון מוגבר לפגיעה פרוגרסיבית, ובהן: סוכרתיים, בעלי עודף משקל ניכר, מעשנים, בעלי יתר לחץ דם, חולים במחלות כרוניות, אנשים עם קרובי משפחה הסובלים בעצמם מבעיות כליה, ואנשים שסובלים מבעיות אורולוגיות שונות, כגון אבנים בכליות או נטייה לחסימה בדרכי השתן.

איך ומתי מאבחנים בעיות בכליות?

בשלביה המתקדמים, פגיעה בתפקוד הכליה עלולה לגרום למגוון תסמינים, כגון עייפות ותשישות, קוצר נשימה, חוסר תיאבון, מתן שתן לילי בכמות גדולה, אנמיה, לחץ דם גבוה וגרד. אבל מרבית האנשים הסובלים מתפקוד לקוי של הכליה כלל לא חשים את ההפרעה בשלביה הראשונים. מעבר לתהליך המחלה הכרוני עצמו, חולי כליות נמצאים בסיכון מוגבר להחרפה מהירה בתפקודי הכליה; ולכן חשוב לאתר את הבעיה עוד בשלביה המוקדמים, ולקבל הדרכה כיצד להימנע ממצבי נזק חריף לכליות. ללא טיפול מתאים, עלולים החולים לסבול ברבות השנים מפגיעה חמורה באיכות החיים וכן מאי ספיקת כליות סופנית, מצב מסכן חיים ובלתי הפיך המחייב טיפולי דיאליזה או השתלת כליה. עם זאת, יש לציין כי מרבית הלוקים בהפרעה כלשהי בתפקוד הכלייתי לא יגיעו למצב של אי ספיקת כליות סופנית.

ניתן לאבחן מחלת כליות באמצעות שלוש בדיקות פשוטות: בדיקת דם שגרתית, בדיקות שתן (בדיקה כללית בסטיק ובדיקת חלבון בשתן) ובדיקת אולטרסאונד כליות. כמו כן, הופעת יתר לחץ דם עלולה להיות קשורה למחלת כליות. לכן מומלץ לבצע החל מגיל 20, אחת לשנתיים, בדיקה גופנית ובדיקות סקר אצל רופא המשפחה.

כיצד מטפלים?

ראשית, יש להתאים את הטיפול בתפקוד הכליה לבעיה המקורית שהובילה לפגיעה. כך, למשל, אם מקור הבעיה היא מחלת כליה דלקתית, אז יש לעשות שימוש בתרופות לדיכוי חיסוני; אם הפגיעה בכליה נובעת מלחץ דם גבוה, יש לקחת טיפולים להפחתת לחץ הדם; ואם הפגיעה נגרמה כתוצאה ממחלת סוכרת, יש להקפיד על הטיפול במחלה. ברוב חולי הכליות, הרופא הנפרולוג, האמון על טיפול בחולי כליה, ישקול טיפול בתרופות המעכבות את ציר רנין-אנגיוטנסין, ציר הורמונלי אשר פעילותו מחמירה מחלת כליות כרונית, בהתאם למצב החולה.

גם לתזונה השפעה רבה על תפקודי הכליות, מכיוון שרכיבים ומאכלים מסוימים עלולים להאיץ את הידרדרות הכליה. למשל, מומלץ לסובלים מבעיות בכליה לצמצם את צריכת המלח באופן ניכר ולבדוק את כמות המלח (נתרן) בטבלת הסימון תזונתי, המופיעה על גבי מזונות ארוזים. לעתים יש צורך גם בהגבלת אשלגן, זרחן וחלבון. בנוסף, חשוב להגביל צריכת בשר אדום, אשר מחקרים אחרונים מלמדים כי ביחד עם אוכלוסיות חיידקים ספציפיים במעי, עלול לעודד יצירת מולקולה בשם TMAO, אשר כרוכה בסיכון מוגבר למחלות כלי דם ולב, במיוחד בקרב חולי כליות. חולי כליות צריכים להתייעץ עם דיאטנית נפרולוגית כדי לקבוע את סוג התזונה המתאים להם.

כמו כן, חשוב להימנע משימוש בטיפולים תרופתיים המשתייכים לקבוצת תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (NSAID). תרופות אלה פועלות להפגת כאבים וניתן לרכוש אותן ללא מרשם רופא, אבל הן עלולות להביא לירידה בתפקוד הכלייתי; ולכן יש להיזהר משימוש בהן. עוד צריך להיזהר מהזרקת חומרי ניגוד על בסיס יוד, הניתנים בבדיקות CT שונות ועלולים גם כן להביא לירידה בתפקוד הכלייתי.

במקביל, יש לקחת בחשבון כי חלק גדול מהתרופות מתפנות דרך הכליות; ולכן, אם קיימת פגיעה ביכולת הפינוי של הכליות, התרופות עלולות להצטבר בהן, לגרום להרעלה ולהזיק לאיברים שונים. לכן חשוב להתייעץ עם הרופא לפני כל שימוש בתרופה חדשה, על מנת לוודא שהיא לא תגרום נזק.

בנוסף, מומלץ לחולי כליה להפסיק לעשן, להתחסן נגד שפעת ודלקת ריאות, כדי להפחית סיכון למחלות זיהומיות, לבצע פעילות גופנית סדירה אך להימנע ממאמץ גופני קיצוני. במצבי אובדן נוזלים, כגון עקב שלשול והקאה, יש לפנות לסיוע רפואי ולשקול עירוי נוזלים. כמו כן, בזמן מחלה חריפה, כגון מחלה זיהומית, יש להתייעץ עם רופא מטפל לגבי הפסקה זמנית של התרופות המעכבות את ציר רנין-אנגיוטנסין ומטפורמין בחולי סוכרת.

פרופ' יוסף חביב הוא מנהל המחלקה הנפרולוגית במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה.

בואו לדבר על זה בפורום נפרולוגיה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום