נגישות
נגישות

בורות דיגיטלית פוגעת לכם בבריאות

(0)
לדרג

מתברר שאי השוויון נמצא גם ביכולת השימוש במחשב למטרות בריאותיות. מומלץ לפתח אפליקציות בריאות פשוטות, שיהיו מותאמות לרמת האוריינות הדיגיטלית של המטופלים

מאת: מערכת zap doctors

לאחרונה פורסמו נתונים מדאיגים אודות אי השוויון במערכת הבריאות בישראל, לפיהם מספר הרופאים, האחיות ומיטות האשפוז באזור המרכז גבוה יותר מאשר בפריפריה; ובהתאמה, גם שיעור התמותה במרכז הארץ נמוך יותר מאשר בפריפריה.

מתברר שגם בכל הנוגע לאוריינות בריאות דיגיטלית ברשת, ישנם פערים גדולים. "במקום שהאינטרנט יהיה כלי שיוויוני לסגירת פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, כי בעצם זו מטרתו - הנגשה של מידע באינטרנט, בכל מקום בעולם, בצורה שוויונית - הרי שהוא משקף את הפערים בחברה", אומרת ד"ר אסתר בריינין, חוקרת אוריינות בריאות דיגיטלית, מהמחלקה למדעי התנהגות במרכז האקדמי רופין, שהציגה בכנס אי שוויון את המחקר שעשתה עם פרופ' אפרת נטר. לדבריה, האינטרנט אינו מפצה על הפערים החברתיים, כפי שציפינו לראות, למרות שניתן לעשות זאת במאמץ לא גדול במיוחד, בעידן בו לכולם יש טלפונים סלולריים.

אפליקציות לניהול מחלה כרונית יכולות לחסוך משאבים רבים. צילום: שאטרסטוק
אפליקציות לניהול מחלה כרונית יכולות לחסוך משאבים רבים. צילום: שאטרסטוק

האינטרנט שייך לצעירים? לא בטוח

ד"ר בריינין שוברת מיתוס, לפיו ככל שאתה צעיר יותר, אתה משתמש טוב יותר ברשת: "מצאנו מבוגרים שמשתמשים יפה באינטרנט. באמצעות מחקר שנעשה במימון המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ושרותי הבריאות, בדקנו את הפער בין ההערכה העצמית של אנשים את האוריינות הבריאותית הדיגיטלית שלהם בנושא בריאות, לבין השימוש שלהם בפועל.

עשינו 100 סימולציות מחשב לאנשים בני 50+, במהלכן הם ביצעו 15 משימות באינטרנט, לצורכי בריאות - ודרך זה ראינו מה אנשים יודעים לעשות בפועל. הממצאים הראו שיש מתאם חיובי מתון (של 0.35) בין ההערכה עצמית לבין הביצוע בפועל כלומר, אנשים יודעים די טוב להעריך את האוריינות הבריאותית הדיגיטלית שלהם בתחום הבריאות".

למרות שיש קשר שלילי בין גיל לשימוש באינטרנט, מתברר כי יש צעירים רבים שלא משתמשים באינטרנט לצורכי בריאות וזה נובע מפערים דיגיטליים - אנשים לא יודעים, מחד, למצות את הפוטנציאל הגלום ברשת; ומאידך, הם אינם יודעים להיזהר מהסכנות ברשת. יש הרבה מידע שמופץ לקידום אינטרסים מסחריים של ארגונים ואין תהליך שבודק את איכות התוכן, כמו תו תקן, לאתרי בריאות. חלק מהיכולת להפיק תועלת ממידע ברשת היא לדעת ממה להיזהר".

מהו הפרופיל של הגולש הישראלי באתרי הבריאות?

אם בעבר מחקרים עסקו בנגישות של אוכלוסיות לאינטרנט, הרי שהיום מחקרים בודקים האם השימוש שנעשה באינטרנט מביא תועלת. הטענה היא שמי שמצליח להשתמש באינטרנט בצורה נכונה ומושכלת ומשלב אותו ברגעים החשובים בחיים - עבודה, חינוך ולצורכי בריאות, יוכל להתקדם טוב יותר בחייו.

ואכן, משני מחקרים קודמים שערכה ד"ר בריינין ופרופ' נטר, בנוגע לשימוש במשאבים רפואיים אלקטרוניים באוכלוסיית בני 50+, עולה כי מחצית מהאוכלוסייה הישראלית בקבוצת גיל זו משתמשת באינטרנט; וכשליש ממנה משתמשת באינטרנט לצורכי בריאות, קרי שני שליש מהאוכלוסייה מודרים מאתרי בריאות ישראלים. קבוצת הלא-משתמשים באינטרנט מאופיינת בגיל מבוגר, השכלה נמוכה ותחלואה כרונית גבוהה יותר. לפי המחקרים עולה כי שליש מבני קבוצה זו אינם משתמשים באינטרנט, למרות שלשליש מהם יש נגישות לאמצעים דיגיטליים; זאת, בשל היעדר מוטיבציה והיעדר תפיסת תועלת מהשימוש באינטרנט, לצורכי בריאות.

עוד נמצא כי משתמשים באינטרנט, שהיו בעלי אוריינות בריאותית דיגיטלית גבוהה, היו צעירים יותר, משכילים ובריאים יחסית. ל-87% מהם יש טלפונים סלולריים ומחציתם גולשים בהם באינטרנט. לכן, חשוב לעודד אנשים בעלי מחלות כרוניות להשתמש בטלפון הסלולרי לצורכי בריאות, כדי לנהל טוב יותר את מחלתם.

בעליי האוריינות הבריאותית הדיגיטלית השתמשו ביותר אסטרטגיות חיפוש והיו ביקורתיים יותר כלפי המידע באינטרנט. הם ידעו להפיק יותר תועלת מכמות המידע, מריבוי המקורות ומהיכולת להעריך את איכות המידע, משיפור ההבנה של מצבם הרפואי ומנקיטת פעולות שונות בעקבות המידע.

מחצית מהאוכלוסייה הישראלית בגיל 50+ משתמשת באינטרנט. צילום: שאטרסטוק
מחצית מהאוכלוסייה הישראלית בגיל 50+ משתמשת באינטרנט. צילום: שאטרסטוק

אם כך, כיצד ניתן לגשר על הפער באוריינות דיגיטלית?

ד"ר בריינין: "ישנם, לדוגמה, מרכזי להב"ה ביישובים שונים, שנועדו לתת לתושבים הדרכות שונות באוריינות מחשב ואינטרנט. חשוב להקים מרכזים נוספים כאלה, באזורים המוגדרים כפריפריה חברתית ולא רק גיאוגרפית".

"המדינה צריכה לקחת על עצמה את האחריות לקידום האוכלוסיות השונות. ואכן, לפני כשנתיים היתה החלטת ממשלה, לעשות פרויקט של צמצום פערים דיגיטליים בישראל, ואחת ההשלכות היא שיפור של פורטל הממשלה.

אולם, בפועל לא נעשו פעולות ממשיות לסגירת הפערים של שפה ותרבות בין הקבוצות השונות באוכלוסייה. בנוסף, גם אין רגולציה לגבי הנגשה של אתרים בצורה ידידותית לאוכלוסיות מודרות; כיום הן בגדר קבוצות שקופות. זאת, בניגוד לארה"ב ואירופה, שם מושם דגש על הנגשה של אתרים לאוכלוסיות מגוונות".

מה בכל זאת אפשר לעשות?

ד"ר בריינין: "יש לטפל בצמצום הפערים ממספר כיוונים. מצד אחד, יש לייצר מנגנון שייתן תמיכה טכנית לאנשים בעלי קושי להשתמש באינטרנט, שזקוקים לתמיכה; מצד שני, לאפשר או לייצר טכנולוגיות המותאמות לקבוצות מגוונות להשתמש באינטרנט, בצורה נוחה וקלה. לו הייתה תקינה, כמו באירופה וארה"ב, ייתכן שישראל הייתה יכולה להתקדם בתחום זה. ניתן לעודד שימוש באינטרנט. למשל: מי שמשתמש במערכת מרשמים ממוחשבת, זוכה להנחה מסוימת על תרופה. פרט לחקיקה ותקינה, חשוב שתהיה גם אכיפה, כמו שבאתרים שקונים בכרטיסי אשראי בודקים האם הם מאובטחים - כך באתרי בריאות, תהיה דרך לבדוק האם הם אתרים בעלי תו תקן".

"נושא שלם נוסף הוא האפליקציות לניהול מחלה כרונית אשר יכולות לחסוך למערכת הבריאות משאבים רבים. למשל, אם אנשים יכולים למדוד באופן קבוע סוכר בדם או לחץ דם באמצעות אפליקציות, הם יוכלו להקטין את העומס על מערכת הבריאות. ואם זה יהיה מחובר למרפאות ובתי החולים, זה יכול לעזור מאוד. יש צורך בגוף-על, שמתווה מדיניות, כי אחרת הפער הזה לא ייסגר מעצמו".

"מי שחושב כי הילדים שנולדו לתוך עולם המחשב לא יחוו פער דיגיטלי טועה. הטכנולוגיה מתקדמת - ויש לא מעט ילדים שאינם יודעים לעשות שימוש מושכל באינטרנט (משחקי מחשב הם לא שימוש מושכל באינטרנט). אם להיות קונקרטיים, מערכת הבריאות צריכה לקחת את זה על עצמה.
למערכת הזו יש נוכחות בקהילה - יש לה ערך עצום: אנשים יכולים לקבל הערכה ועידוד".

החלום: אפליקציות בריאות מותאמות לאוריינות הדיגיטלית של המטופלים

"החלום שלי", מסכמת ד"ר בריינין, "הוא לפתח מדד קצר, שבאמצעותו ניתן להעריך אוריינות בריאות דיגיטלית של מטופל - ולהתאים לו אפליקציות בריאות. זה דורש הירתמות של מערכת הבריאות בישראל, משום שזו המערכת שיש לה את הנוכחות הגבוהה ביותר בקהילה - בכל מקום ובכל קבוצות הגיל. ולה יש את היכולת לחבר אוכלוסיות מגוונות לשימוש באינטרנט, בצורה נכונה. זה יכול לחסוך למערכת הבריאות משאבים רבים. למשל: דמיינו לכם עולם, בו לחולים כרוניים בסוכרת, יתר לחץ דם, שומנים בדם, או כל מחלה אחרת, יש אפליקציה שמודדת להם מדדים - ושולחת אותם בזמן אמת לרופא שלהם בקהילה, שיכול להתאים טיפול, תזונה וכו'".

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום