כימותרפיה: למנוע בחילות והקאות

(0)
לדרג

הכימותרפיה פוגעת בתאי הקיבה ונשלחים אותות כימיים ל"מרכז ההקאה" במוח, הגורמים לבחילות או הקאות. לא ניתן למנוע את התופעה לחלוטין, אך אפשר לצמצמה

מאת: מערכת zap doctors

אחד מהדברים ממנו מפחדים חולי סרטן, מלבד המחלה עצמה, הוא הטיפולים הקשים הנלווים אליה ובהם הטיפול הכימותרפי. טיפולים כימותרפיים מתבססים על חומרים כימיים, שמטרתם לסלק את התאים הסרטניים באמצעות פגיעה ביכולת החלוקה שלהם.

בדרך כלל, מי שניזוק בטיפול הכימי הם התאים הסרטניים המתרבים בקצב מהיר וגורמים להתפשטות הסרטן בגוף. עם זאת, ישנם תאים נוספים כמו תאי עור ותאי עצם או תאים המצפים את הקיבה, שבדרך כלל נפגעים גם כן וגורמים בשל כך לתופעות לוואי לא קלות. כאשר תאי הקיבה נפגעים, נשלחים אותות כימיים ל"מרכז ההקאה" במוח, הגורמים לבחילות או הקאות. הבחילות עלולות להגיע בתוך 24 שעות מאז התחיל הטיפול. ישנן גם בחילות מושהות המופיעות בטווח של בין יום לחמישה ימים מאז תחילת הטיפול הכימותרפי.

על פי ד"ר אירנה סטפנסקי, מומחית באונקולוגיה, "להופעה של בחילות ישנם גורמים רבים, כמו סוג התרופות שניתנות, המינון, תכיפות הטיפול, רגישויות שקיימות כבר בעבר כמו נטייה לבחילות בוקר או במהלך נסיעות, טיסות או הפלגות".
ישנן קבוצות באוכלוסייה, שרגישות יותר לתופעת לוואי זו: נשים, חולים הסובלים מחסימת מעיים, חולים עם הפרעות מלחים בדם וחולים מתחת לגיל חמישים.

כדי להקל על החולה, שגם כך סובל מכאבים קשים שגורם הסרטן, חשוב למנוע בחילות והקאות כבר מהתחלת מחזור הכימותרפיה הראשון. לצורך זה ניתן להשתמש בתרופות המפחיתות באופן משמעותי את תופעות הלוואי של הבחילות וההקאות. הן ניתנות דרך הפה או בעירוי תוך ורידי, כאשר הרופא המטפל ממליץ על הדרך המתאימה ביותר עבור החולה שלו. לפעמים החולה נוטל סוג אחד של תרופה ולפעמים הוא משלב תרופות נוספות, כאשר מדובר בבחילות או הקאות קשות.

על מנת שהטיפול בבחילות או בהקאות יהיה יעיל, מומלץ ליטול תרופות מונעות לפני הטיפול הכימי. במקרים מסוימים ממליץ הרופא לחולה להמשיך בטיפול כמה ימים לאחר סיום הטיפול הכימי.

תרופות למאבק בבחילה

יש ארבעה סוגים עיקריים של תרופות המסייעות למאבק בבחילה:

סטרואידים: כדוגמת דקסמתזון הניתן דרך הפה או הווריד. התרופה ניתנת כתרופה יחידה או בשילוב עם תרופות נוספות. יש להביא בחשבון שלסטרואידים ישנם גם כן תופעות לוואי כדוגמת נדודי שינה, עלייה בלחץ הדם, גירוי בקיבה ועצירות.

פארמין: תרופה נפוצה ושכיחה בקרב האוכלוסייה ובקרב מי שסובלים מבחילות גם אם אינם חולי סרטן. בדרך כלל היא ניתנת דרך הפה, הווריד, או בפתילות לפי הטבעת, בשילוב עם תרופות נוספות.

זופרן וקיטריל: השייכים למשפחת הסטרונים וניתנים דרך הווריד לפני טיפול כימי ודרך הפה (בטבליות) בימים שאחרי הטיפול.

אימנד: תרופה בעלת מנגנון פעולה חדש, שניתנת דרך הפה לפני טיפול הכימותרפיה ביום הראשון לטיפול וביומיים שלאחריו. היא ניתנת בשילוב עם תרופות נוספות (סטרון ודקסמתזון) ויעילה במצבים של בחילות ו/או הקאות חריפות ומאוחרות.

לסיכום, בחילות והקאות בזמן טיפולים כימותרפיים הן לא גזירת גורל. לרפואה יש כיום כלים להקל ואף למנוע לחלוטין הופעתם. עם זאת, חשוב להסב את תשומת לב הצוות הרפואי לנושא ולא לקבל את זה בשוויון נפש כ-"חלק מהטיפול". חשוב שמטופל שסובל מבחילות ו/או הקאות, למרות הטיפולים, יפנה בהקדם האפשרי לצוות המטפל. התעקשות של המטופל לא להשלים עם המצב תסייע למציאת פתרון, שבמקרים רבים יקל מאד על הטיפול הכימותרפי שגם כך לא פשוט.

למידע נוסף על בחילות והקאות אחרי טיפול כימותרפי.

בואו לדבר על זה בפורום טיפול בסרטן.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום