הכל על: דלקת לחמית נגיפית

(0)
לדרג

דלקת לחמית נגיפית (ויראלית) היא מדבקת ביותר ועוברת במגע ישיר. יש חשיבות רבה לזיהוי מוקדם של המחלה ולשמירה על כללי היגיינה, כדי למנוע הדבקה של הסובבים

ד"ר  חבוט - וילנר זוהר
רופאת עיניים ,מומחית למחלות עיניים

הלחמית הינה המעטפת החיצונית של גלגל העין, המצפה גם את החלק הפנימי של העפעפיים ומשמשת שכבת מגן. דלקת של הלחמית עשויה להיות זיהומית או דלקתית שאינה זיהומית, בהתאם לגורם האחראי להיווצרותה. ישנן מגוון דלקות עיניים, כגון דלקת לחמית נגיפית (ויראלית); דלקת לחמית חיידקית; דלקת לחמית אלרגית, דלקת שמקורה כימי (למשל: עקב שימוש בתרופות) ועוד.

דלקת הלחמית הנגיפית היא דלקת מדבקת ביותר, העוברת בקלות בין אנשים - ולכן יש חשיבות רבה לזיהויה ולמניעת הפצתה.

מהם הגורמים לדלקת לחמית נגיפית (ויראלית)?

דלקת לחמית נגיפית עשויה להופיע כחלק מזיהום כללי בגוף, במחלות כגון: חזרת, חצבת, אבעבועות רוח, אדמת ועוד, או כתוצאה מזיהום על ידי נגיפים, כגון אדנו-וירוס ואנטרו-וירוס, שעשויים לערב הן את הגוף והן את העין אך לעיתים יתבטאו בעין בלבד.

אדנו-וירוס הינו מזהם שכיח ויכול לגרום לדלקת שעשויה לערב הן את הלחמית והן את הקרנית - Epidemic Kerato-Conjunctivitis (EKC). הדלקת עוברת בקלות בין אנשים על ידי מגע ולכן נחשבת לסוג של מגיפה ועשויה לעיתים לגרום לדלקת משמעותית. ישנה צורה נוספת של דלקת הנגרמת על ידי אדנו-וירוס מתת סוג אחר, הקרויה Pharyngoconjunctival fever, והיא מתבטאת בזיהום שמערב הן את הגרון והן את העיניים. ישנם הרבה תתי סוגים של אדנו-וירוס, ועל כן המחלה עשויה להתייצג באופן מגוון - ממחלה קלה מאד ועד למחלה קשה וארוכה. וירוס האנטרו-וירוס עלול לגרום לדלקת עיניים משמעותית עם דימומים בלחמית, דלקת הקרויה Acute hemorrhagic conjunctivitis.

לרוב התסמינים יופיעו בעין אחת ולאחר מכן יתפשטו לעין השנייה. צילום: thinkstock
לרוב התסמינים יופיעו בעין אחת ולאחר מכן יתפשטו לעין השנייה. צילום: thinkstock

כיצד נעשה האבחון של דלקת לחמית נגיפית?

האבחון נעשה באמצעות בדיקת עיניים במנורת סדק (מיקרוסקופ לבדיקת עיניים). פעמים רבות, סיפור של דלקת עיניים ילווה בהופעת הדלקת במקביל בקרב בני משפחה או עמיתים לעבודה, עימם יש קשר של מגע ישיר.

מהם התסמינים והממצאים הקליניים בדלקת לחמית נגיפית?

התסמינים המלווים את הדלקת קשורים לחומרתה. במצב קל, תיתכן אי נוחות קלה בלבד; אך במחלה קשה יותר, תיתכן ירידה בראייה; קושי בהפניית מבט למקור אור; אי נוחות ניכרת בעין ותחושת גוף זר המצוי בעין; דמעת והפרשות עיניות (בדרך כלל הפרשות צלולות, בניגוד להפרשות סמיכות צהבהבות הקיימות בדלקת חיידקית).

על פי רוב, התסמינים מופיעים לאחר תקופת דגירה - שנעה בין 5 ימים לשבועיים. פעמים רבות, התסמינים יופיעו בעין אחת - ולאחר זמן מה, יתפשטו ויופיעו גם בעין השנייה.

הממצאים הקליניים עשויים לכלול עפעפיים תפוחים, קרום דלקתי בחלק הפנימי של העפעפיים, נגעים מורמים על העפעף הפנימי, לחמית גרויה, לחמית תפוחה, הפרשות, שטפי דם בלחמית, שריטות על הקרנית ותסנינים דלקתיים בקרנית. בבדיקה קלינית חיצונית לעיתים נמצא שבלוטת הלימפה הקדמית לאוזן - מוגדלת ורגישה.

במצב של מעורבות מערכות אחרות בגוף יתכנו דלקת של דרכי נשימה עליונות, דלקת גרון, חום כללי ועוד, על פי זן הנגיף התוקף.

כיצד מטפלים בדלקת לחמית נגיפית?

בשל אופייה המדבק, החשוב ביותר הינו למנוע את הפצת הזיהום וזאת על ידי שמירה על כללי היגיינה באופן הדוק בעת התהליך הזיהומי הפעיל ומניעה ממגע ישיר. כך, לדוגמה: הזיהום עשוי לעבור בין אנשים במי הבריכה, דרך שימוש בתכשירים קוסמטיים משותפים, שימוש במצעים ובמגבות משותפים, מגע יד-עין ועוד. ילדים עם דלקת זיהומית צריכים להימנע מללכת לגן ולבית הספר - עד שהדלקת חולפת לגמרי; מבוגרים שעוסקים בעבודות בהן יש סכנה להעברת המחלה לאנשים רבים נוספים - צריכים להימנע מהגעה לעבודה.

מהם כללי ההיגיינה בדלקת לחמית נגיפית?

כללי ההיגיינה המקובלים הינם שטיפת ידיים יסודית והימנעות ממגע של הידיים עם העיניים, שכן כל מגע מיותר עם העיניים עלול להחמיר את הדלקת ולגרום לדלקת ממושכת.

במידה ויש צורך לנקות הפרשות, יש להשתמש בנייר טישו עדין וחד פעמי, להשליכו לפח באופן מיידי, ליטול ידיים ולהימנע משימוש באותו הטישו לשתי העיניים.

לאחר רחיצת הפנים, יש להימנע משימוש במגבת פנים באזור העיניים. בנוסף, עם זיהוי המחלה יש להחליף את המצעים והמגבות של כל בני המשפחה, ולגבי המטופל עצמו - מומלץ מאד להחליף את ציפית הכרית כל לילה, על מנת להימנע מהדבקה עצמית חוזרת.

לבסוף: יש לנקות ולחטא היטב משטחים בהם מרבים לגעת, כגון: מסך הטלפון, מקלדת ועכבר המחשב, ידיות של חלונות ודלתות בבית ועוד. זאת, כדי למנוע הדבקה חוזרת וכן על מנת למנוע הדבקה של בני משפחה אחרים.

יש להימנע ממגע של פיית הבקבוק עם העין. צילום: thinkstock
יש להימנע ממגע של פיית הבקבוק עם העין. צילום: thinkstock

האם ישנו טיפול תרופתי לדלקת לחמית נגיפית?

הטיפול התרופתי נקבע על פי הממצאים בבדיקת העיניים. באופן עקרוני, אין צורך במתן אנטיביוטיקה - משום שהיא איננה יעילה לטיפול בנגיפים. הטיפול התרופתי כולל שימוש בתחליפי דמעות, ללא חומר משמר, המקלים על תחושת אי הנוחות ושוטפים את פני העין. מומלץ שימוש בטיפות בבקבוקונים חד פעמיים, שאותם זורקים מיד לאחר השימוש, כדי להימנע ממגע בבקבוקון מזוהם.

במקרים מסוימים בלבד, כגון התפשטות של הדלקת לקרנית, הטיפול יכלול גם שימוש בטיפות עיניים סטרואידיות, ובמצב של קיום קרומים דלקתיים על פני הלחמית, רופא העיניים יסירם.

כאשר מזליפים את טיפות העיניים, מומלץ להשתמש בכפפות, להסירן לאחר ההזלפה וליטול ידיים. יש להימנע ממגע של פיית הבקבוק עם העין. כמו כן, אין להרכיב עדשות מגע כל עוד הדלקת פעילה. יש להיות במעקב בתקופה הסמוכה לדלקת על מנת לוודא שהדלקת חלפה - ולא הותירה ממצאים הדורשים טיפול.

מהו משך הדלקת?

מאחר שקיימים סוגים ותתי-סוגים רבים של נגיפים היכולים לגרום לדלקת לחמית, משך ההחלמה תלוי ומשתנה בהתאם לזן של הווירוס המעורב, והוא נע בין שבוע למספר שבועות.

בכל מקרה, אין להפסיק את ההקפדה על כללי ההיגיינה והטיפול התרופתי (אם ניתן כזה) - עד לבדיקה חוזרת.

לסיכום: דלקת לחמית נגיפית היא דלקת מדבקת ביותר. בשל כך, יש להקפיד על כללי ההיגיינה ליטול את הטיפול המומלץ על ידי רופאי העיניים ולבצע מעקב כפי הנדרש.

ד"ר זוהר חבוט-וילנר הינה מומחית למחלות עיניים, מנהלת השירות למחלות דלקתיות של העין, במערך העיניים במרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת העין.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום
  • צור קשר
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה