האם סורקי גוף בטוחים?

(0)
לדרג

סורקי גוף בנמלי תעופה נועדו למנוע פיגועים, בדומה לזה שהתרחש בדומודדובו במוסקבה. על פי ה-FDA, הקרינה הנפלטת מהסורקים מזערית

מאת: ד"ר עמית עקירוב

מנהל בטיחות התעבורה בארצות הברית החל לאחרונה להכניס אמצעי בטיחות חדשים בשדות תעופה סורקי גוף. סורקים אלה משתמשים בקרני X בצפיפות נמוכה (backscatter) על כל שטח הגוף של האדם מלפנים ומאחור. סריקה אחת נמשכת 8-15 שניות. הקרינה אמורה לעזור לאנשי הביטחון לזהות חפצים שהאדם עשוי להחביא על גופו, כגון כלי נשק או חומרי נפץ.

למרות שמנהל התרופות והמזון האמריקאי (ה-FDA), אישר כי השימוש בסורקים אלה הינו בטוח מבחינה בריאותית, מספר מומחים בתחום הקרינה הביעו דאגה בדבר שימוש רחב בסורקים. הדאגה העיקרית היא האם הקרינה הכרוכה בשימוש בסורקים אלה מעלה סיכון לפתח מחלות ממאירות.

מומחים מתחום רדיולוגיה ואונקולוגיה בקליפורניה כתבו מכתב בו הם מביעים דאגה לשלומם של נציגי אוכלוסיות בסיכון גבוה, כגון נוסעים זקנים, מדוכאים חיסונית, כולל חולי איידס וסרטן, נשים בהריון וילדים. בנוסף לסיכון להתפתחות סרטן העור, מדגישים המומחים את קרבת האשכים לפני העור, ועל כן את הסיכון בגרימת מוטציות בתאי זרע בגברים בגיל הפוריות. נקודות אלה דורשות דיון ומחקר מעמיקים יותר, כותבים המומחים, שכן הסיכונים הבריאותיים לאוכלוסיה עלולים לגבור על התועלת הביטחונית.

כעבור 6 חודשים נמסרה תשובה משותפת מטעם ה-TSA בה-FDA, המדגישה שוב את הסיכון המינימאלי שבקרינת הסורקים. הארגונים הדגישו כי מומחים מתחום הקרינה השתתפו בתהליך קבלת ההחלטות, וכן כי מחקרים רבים בעבר קבעו את תחומי הבטיחות של הקרינה, אשר הסורקים עומדים בהם.

מומחים מסבירים כי הקרינה עקב סריקה בודדת מקבילה ל-30 דקות של קרינת רקע טבעית או 4-5 דקות של קרינה אליה אנו נחשפים בזמן טיסה. על כן, על מנת להגיע לקרינה השווה לקרינה של צילום חזה בודד, יש לעבור 1,000-2,000 סריקות ביטחוניות. ההערכה היא כי הסורקים בטוחים לאוכלוסיה בכלל ולילדים ונשים בהריון בפרט, כמו גם לאנשים עם רגישות גנטית מולדת לקרינה.

מומחים אחרים, מדגישים כי יש להבחין בין הסיכון לאדם הבודד העובר בסורק פעם אחת, לבין אדם הטס לעיתים קרובות, או טייסים, אשר עשויים לעבור בסורק 200-300 פעמים בשנה. אדם העובר בסורק מאות פעמים חשוף לסיכון נמוך, אך כבר לא מינימאלי.

בעיה נוספת הקיימת כעת בהקשר לשימוש בסורקי גוף היא שאף גוף אינו לוקח אחריות מלאה על בקרת הבטיחות של סורקים אלה. ה-FDA אינו אחראי על מכשור שאינו בשימוש רפואי. מעבדות הפיזיקה אשר מדדו את הקרינה הנפלטת מהסורקים ציינו כי הגדרת תפקידם לא כללה הערכת בטיחות לבני אדם.

ארגון ה-TSA לא פרסם עד כה שום נתונים או דוחות על בדיקת הסורקים. מספר חברי הקונגרס האמריקאי דורשים כעת מ-TSA לחשוף מידע זה. במכתבים שונים עולות דרישות מפורטות של המידע שדורשים חברי הקונגרס, וכן דעות בדבר הצורך בסורקי גוף.

בואו לדבר על זה בפורום רדיולוגיה - בדיקות הדמיה: רנטגן, MRI, CT, אולטרה-סאונד וממוגרפיה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום