פורום תמיכה הדדית

7182 הודעות
1068 תשובות מומחה
פורום תמיכה הדדית הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
19/10/2003 | 13:00 | מאת: מרקו

עין לראות אוזן לשמוע רגל ללכת יד לתפוס והלב הלב נמשך לדברים מוזרים מאוד זוהי תמצית הטיפשות של הלב.

20/10/2003 | 07:21 | מאת: ניר סחתייך עלייך

20/10/2003 | 11:15 | מאת: ניר

תודה , תודה באמת לא היית צריכה שמחה תמיכה זעירה , תמיד מחרממת את הלב קשה לי קצת לדבר על עצמי אין בכתוב שום דבר מיוחד ארמוז רק, שהמיוחד הוא אני :-)

19/10/2003 | 10:22 | מאת: שלומי

אהלן וסהלן, תרבחו ותסעדו, אתמול בקידוש היה גאלע (רגל קרושה בעברית תקנית) , פשוט ללקק את האצבעות. וכמובן שאכלתי יותר מידי. ושמים שם המון שום. אבל לא לברוח, מורותי ובניותי , מורי ורבותי , אחרי זה , שפשפתי שיניים עם משהו גוטע גוטע , ריח גן עדן , ולמה אכלתי כוכך הרבה ? בטח תתעניינו לדעת, כי אף אחד מכל המשפוחע, לא אוהב את זה. אף אחד. כך שכל המנות נשארו בצלחת. הבנתם ת'ענין ? או שלא הבנתם ת'ענין ? ילה, חברים, כמו שאתם לבד יודעים, יש לי המון עבודה, מלא פגישות, סידורים, עניינים, בנקים, וכדומה וכאלה, ולכן אאחל לכם שנה טובה ומתוקה, שנת אושר ועושר, שנת שלום ובטחון, וכולי וכולי וכולי, רוצים לשמוע בדיחה של דוסים ? אוף אתם לא כוכך תבינו את זה, אבל מי אני שלא אנסה אז זה הולך ככה: אחד בא למוכר ארבעת המינים ואומר לו: תן לי בבקשה את הסט הזול ביותר שלש לך. אומר לו המוכר: רב מוישה, מה קרה השנה שאתה מבקש ת'סט הכי זול ופשוט ? הרי כל שנה אתה קונה משהו קצת יותר מהודר ? אומר לו הקונה: אסביר לך ידידי, השנה אני מתפלל בבית חינוך עורים . כאן צריך לצחוק. ילה, אם מישהו צריך אותי למשהו, תליתי כאן שלט: ת י כ ף א ש ו ב

19/10/2003 | 10:42 | מאת: נורית

שלומינקה, מה המצב?? אז מה החג עבר עם הרבה אוכל?? ראיתי את כל ההודעות שהשארתי לך בנוגע ליום הולדת???

19/10/2003 | 11:13 | מאת: א ני

התגעגעתי אז באתי מקווה שתחזור מהר

19/10/2003 | 09:24 | מאת: איה כולם/ן ???

19/10/2003 | 09:28 | מאת: נורית

בוקר טוב לכולם, איך עבר החג??

19/10/2003 | 10:13 | מאת: אני

מה שלומךךךךךךךךךךךךךךך? התגעגעתי! החג?לא יו7דעת,! עכשיו אצלי כל יום חג!!! איך עבר אצלך< מה שלום רועי? והבעל? היית בחופש שבוע? כולם נעלמו?! או שנדמה לי?! אצלי הכל ב"ה תודה לאל בסדר. יום מקסים אוהבת

16/10/2003 | 19:41 | מאת: מנשה

שלום, אני בן 28 כתבתי כבר בעבר לגבי נושא זה אבל לצערי היא לא נפתרה ואף החמירה. הבעיה היא משיכתי העזה לגרבי נשים. כפי שכבר ציינתי בעבר ברגע שאני פוגש בחורה ויוצא איתה תקופת זמן מסוימת ברגע שאני צריך לקיים איתה יחסי מין - אני חייב שהיא תגרוב גרביים . רק כך אני מתגרה ומסוגל להגיע לזקפה. גרבי נשים (על רגליהן) מעסיקות אותי משך כל היום ואני אף חולם על זה. מה אני יכול לעשות ? זה ממש מאמלל אותי ומביך אותי.

16/10/2003 | 22:54 | מאת: מנשה=דביל=אהבל=חולה נפש

16/10/2003 | 12:05 | מאת: שירי

נשואה באושר 25 שנה. סמכתי על בעלי בעיניים עצומות. אף פעם לא חשדתי ולא חיטטתי. אמש נחרב עלי עולמי. הסתכלתי בארנק של בעלי, בנוכחותו כמובן ומצאתי בו קונדום, כשאנחנו כבר שנה הפסקנו להשתמש... לציין שבעלי לא נהג להחזיק קונדומים בארנק, אלא הסתיר אותם בבית במקום מחבוא, שלא יעלו על זה הילדים.. חוץ מזה מזמן , בקיום יחסי מין - חששתי מהריון לא רצוי ושאלתי אם יש לנו קונדום בבית, הוא ענה שלא. זאת אומרת הקונדום הזה - חדש, מה עושה אצלו. האם הוא מתכנן ... הוא כמובן הכחיש, אבל התחמק ממני מאוד.. אמר שצריך לזרוק אותו וזהו. הבוקר בדקתי את הארנק שנית, לראות איזה סוג זה , אם מוכר לי. הוא כבר נעלם... חיפשתי בפח - לא היה. בכיסים לא היה.... הוא כבר מצא לזה מחבוא חדש? הכנסתי לו פתק במקום בזו הלשון: "תפסיק עם זה, אינך נשוי למטומטמת, בפח זה לא נמצא!" אני כבר לא יכולה לסמוך עליו. עצוב לי ורע לי.

16/10/2003 | 16:37 | מאת: שמחה....

מה הבעייה??? מכירה את שיטת הקונטרה ???-לא!! אז את בטח מכירה את שיטת הרה-קונטרה... תכניסי לארנקך --גם קנדום.... וכשהתולעת ישאל --ממממממהה זה ?(הוא יאדים ויגמגם) תגידי-"את משומשים שלי זרקתי ,זה קנדום לשעת חרום..."

16/10/2003 | 21:59 | מאת: שירה

אני לעומת זאת התפרצתי עליו היום, כשהיינו לבד בנסיעה ואמרתי לו שאילו אני בגדתי, או החלטתי לבגוד - הוא היה הראשון לדעת. דרשתי שיראה לי היכן הקונדום של אתמול הוא הוציא מהארנק ואמר שאני לא ידעתי לחפש הבוקר. הוא מתעקש שזה מה שנשאר מאז... אין לו מה להוסיף ואני סתם לא מוכנה לקבל את האמת הפשוטה. (הוא בטח גם מחכה להתנצלות ממני ..) בקיצור מוציא אותי גם פריירית,גם חמת מזג וגם טפשה. בינתיים , הוא שואל אותי לאן, אני עונה שזה עינייני. הוא שואל אותי מה היה במכתב הרשום שקיבלנו אני עונה שזה בשבילי וזה עינייני. בקיצור אני אדאג שגם הוא יאבד את השקט הנפשי. קשה לי כל כך. אני 25 שנה לא יודעת מה זה לחשוד.. עכשיו נדמה לי שאני אהפוך את חיינו לגיהנום, כיוון שאני כל הזמן אחפש ואעקוב... ככה משתגעים? אני לא יכולה להמשיך כך..

16/10/2003 | 10:27 | מאת: אנחנו

סוף סוף התפניתי אך לצערי, כולם נטשו? או בחופש, כנראה?! טוב, אשוב מאוחר יותר. אולי מישהו בכל זאת יגיח.... ביייי ויום טוב הולכת לטיול.

16/10/2003 | 10:58 | מאת: אני נמצא כאן.

15/10/2003 | 13:06 | מאת: אלינור

היי. אם בחור מביט בעינים חודרות עם חיוך לבחורה, האם זה גם נקרא לעשות עיניים?- בתודה - אלינור.

16/10/2003 | 10:18 | מאת: ד

כמה אפשר לעסוק בנושא הזה עד שתביני שמיצית אותו?

16/10/2003 | 11:09 | מאת: שכן מגהה

אלינור את פשוט מפגרת !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1

15/10/2003 | 08:38 | מאת: שמחה..

לא שכחתי שהזמנתי את כולם אלי הביתה(בסוף לא בניתי סוכה) פשוט המחשב האדיוט שלי הלך פייפן. ההזמנה עדיין פתוחה כמובן--הכי נוח ביום ה' בערב יש שישי בבוקר אני עובדת ובערב שלומיל'ה לא יכול מי שמוכן שיודיע לי במייל--ואז אמסור את כתובתי....

16/10/2003 | 16:38 | מאת: שמחה מאוכזבת....

אף אחד לא הגיב.... פעם הבאה התור אצל ניר...

12/10/2003 | 22:48 | מאת: שרית אי בי סי

13/10/2003 | 15:38 | מאת: סתם די אי אף

13/10/2003 | 19:50 | מאת: שרית אי בי סי

נכון ,די אי אף (אדיוט,אימפוטנט ,פסיכי) -אתה עדיין האלוף 169 קילו !!

12/10/2003 | 09:46 | מאת: זלמן גרינבאום

12/10/2003 | 11:39 | מאת: רותי

למה חג אורים ?

11/10/2003 | 15:56 | מאת: לילך

אני בת 37 עברתי לייזר בעניים להסרת משקפים אני 8 ימים לאחר הניתוח . עברתי את הניתוח בשיטת לאזיק זיאופטיק. מענין אותי לדעת מי עברה או עבר את הניתוח במיוחד בזמן האחרון לדעת מה הוא מרגיש אם הוא מרגיש כמוני. האם משתפרת לו הראיה כמו שאובטח לו??? וכדומה....... תודה רבה רבה אם תשתפו איתי פעולה!!! חג שמח .....!

11/10/2003 | 22:31 | מאת: אליעייזר

תגידי את פסיכית??? פה זה מדור של פסיכים!!! לא של אאוררים!! הניתוח שלך לא הצליח כי לחצת על כפתןר לא נכון!!! מזל גדול שאל לא עובדת בכור בדימונה!!!!

10/10/2003 | 01:00 | מאת: אורנה

שלום אני בת 23 ואין לי שום חשק להתחייב לאדם אחד לכל החיים. זה מפחיד אותי כי כולם סביבי מתחתנים אבל אני מרגישה שחתונה זה לא הטבע שלנו. אני חיה בחברה פתוחה וסובלנית ואני יודעת שיקבלו אותי לא משנה איך, אך גם אני עצמי רוצה לחשוב שיגיע רגע בו ארצה להתמסד ולחיות עם בן זוג אחד . אני נוטה להתאהב מהר ולעיתים קרובות אני מאוהבת במספר אנשים במקביל. ההרגשה של ההתאהבות מרגשת אותי ומחיה אותי- אך תוך זמן קצר היא מתחלפת במועקה ואז אני נפרדת מאותו אדם ש"נמאס" עלי במהרה. מה יהיה אני מודאגת

12/10/2003 | 11:18 | מאת: רותי

שלום ארנה את אומרת שאינך נוטה כעת למחויבות ומסתכלת מסביבך ומשוה את עצמך למה שקורה מסביב. א. את רק בת 23 . אלא אם כן השדרים בסביבה הקרובה מורים לך שאינך "בסדר" לא מובן מדוע אינך מרשה לעצמך לנסות ולגדול בהתאם למה שדרוש לך? האמת שלא משנה בת כמה את לעולם תגדלי בקצב שלך ב. הדאגה היא רק אור ירוק לשאול את השאלות המנחות והמטרידות באמת למשל מה בכל אחד מהאנשים שאת מתאהבת בהם מצוי בך? מה הם מראים לך על עצמך לדעת לפתח בתוכך דברים שהיית רוצה למצוא באחרים ובעיקר לקבל את כל מה שאת רואה בעצמך כתנאי ראשוני ליכולת שינוי רצוי בעתיד וזה אומר הרבה עבודת התבוננות עצמית בהצלחה רותי

09/10/2003 | 19:15 | מאת: שולה

היי. האם מישהי יכולה לכתוב לי מה פרוש המילה לפלרטט או פלירט ? ( אני שואלת בכינות)- ורב תודות - שולה.

10/10/2003 | 17:18 | מאת: *****

התשובה - שולה!!!

09/10/2003 | 09:49 | מאת: נורית

מה המצב?? היום בבוקר מצאתי את עצמי יושבת באוטו בדרך לעבודה ואומרת לעצמי, די זהו היום אני חייבת לעשות קצת הפסקה בעבודה ולחזור לראות מה קורה בפורום !! אז הנני כאן דורשת בשלום חבריי משכבר הימים. מה קורה עם סוכות?? כולם עדיין נפגשים אצל שמחל'ה ?? שלומינקה, מכיוון שמחר יום שישי ואני לא אהיה כאן, אז מעכשיו אני כבר מוסרת לך המון המון מ-ז-ל ט-ו-ב הרבה אושר ועושר, ושהשנה יתגשמו כל משאלות ליבך לטובה. אוהבת את כולכם תמיד, נוריתי

09/10/2003 | 10:02 | מאת: ניר

נוריתי ? נוריתי הישנה והטובה ? זה מחייב קפה חדש . שבי ,שבי , תתרווחי לך סדרי לך את המחשבות לבינתיים אני כבר חוזר אלייך בין השאר לטיפול תקופתי, ובדיקת חורף. :-)

09/10/2003 | 10:46 | מאת: נורית

שדבר ישן משתבח עם הזמן, לא??? אז כן הנה אני יושבת כאן, מסדרת את מחשבותיי, ומוכנה כולי בשבילך . . .

09/10/2003 | 10:12 | מאת: מיכל

אז התפנית לכבודינו? איזה כבוד! מה החלטת, את באה להתאשפז בסוכה של שמחה?

09/10/2003 | 10:45 | מאת: נורית

כולנו אושפיזין . . .

08/10/2003 | 22:07 | מאת: שרית אי בי סי

שלום לכולם שמי שרית בת 28 תושבת המרכז,לפני כשנה ילדתי את בתי .ההריון היה תקין אם כי השמנתי מאד בהריון לאחר הלידה הסתבר שעליתי כעשרה קילו במשקל בעלי שהוא מאד משכיל ועובד בחברת מחשבים בלוד מציק לי מאד מאז הוא מכנה אותי בשמות גנאי כמו דובי.שמנה,מילקי ועוד חיי הנישואים שלנו על הפנים כלצ נסיונות הדייאטה לא מצליחים לי גם לגבי התינוקת הוא מגלה אדישות ,למזלו אני עדיין מיניקה כך שהוא לא צריך לקום בלילה אימא שלו מתערבת בויכוחים שלנו ומצדדת בו אני מרוקאית במוצאי ,אם משפחתי שגרה בבאר שבח תדע על המצב הם יתערבו וימליצו לי להתגרש בעלי ממוצא רומני גם החיים האינטימיים שלנן על הפנים -בקושי פעם בשבועיים וגם אז הור רק דואג לעצמו כלומר גומר מהר התינוקת בוכה אז אני מסיימת .

09/10/2003 | 00:21 | מאת: שמחה לשרית

תגידי לי שרית מה את פסיכית? בעל כזה צריך לסרס!!! מה את מתבטלת מפניו? סתם רומני דפוק!!! עובד הייטק עלאק!!! תגובות אפקטיביות בשבילך 1.תתעלמי ממנו - - 2.תתאפרי ותצאי בערב--שיקנא 3.תייבשי אותו במיטה 4 תעיפי את האימא שלו לסיקורטטה 5 אל תבשלי לו-שהסיקורטטה תבשל לו ממליגה 6 תאיימי עליו בכסף- - שגירושין יעלהלו המון כסף 7 בקיצור-- - - - - תשתיני עליו!! נוד נפוח!!

09/10/2003 | 01:30 | מאת: אורלי

כדאי לך לקנות את הספר כוחו של התת מודע זה יעזור לך מאוד בפיתרון הבעיה גם של הריב גם של השומן וכן תוכלי לשנות את יחס בעלך בהצלחה

09/10/2003 | 08:53 | מאת: מיכל

חשבת על יעוץ זוגי?

09/10/2003 | 09:41 | מאת: ניר

- איפה השאלה בכל הסיפור ? - בעלך יכול להיות אידיוט משכיל - אמא תמיד תצדד בבן שלה ,בדיוק כמו שאת תעשי בעתיד -רצוי לא לערב הורים במריבות , במיוחד לא הורים עצבניים גנטית - שהסתבר שעלית 10 קילו, עוד הסתבר שבעלך מאוד לא אוהב שמנות -תעשי דחוף דיאטה ! , גם מסע של 10 קילו מתחיל בגרם אחד קטן -שלב העל הפנים בחיי הנישואים, ידוע כחוויה אוניברסלית לכל הזוגות. אף אחד לא יוכל להיות לך ליועץ טוב יותר ממך . אם את ובעלך תמשיכו להתנהג כמו זוג אסירים אתם תמשיכו לחיות בבית סוהר . אם את תחשבי על זה מעט, את תעשי הרבה טעויות!

09/10/2003 | 10:05 | מאת: מיכל

אני לא מסכימה איתך שאף אחד לא יכול להיות יועץ יותר טוב ממנה. לפעמים דרוש מבט מבחוץ שישפוך אור על מה שקורה בפנים.

08/10/2003 | 17:24 | מאת: HERA

עברתי את השעות האחרונות בלי לישון... תודה לכן. אם לא הייתן פה, סביר להניח שהייתי נרדמת. המשך ערב נפלא לכן. ביי. נ.ב. תיקנו לכן חלב דיאט (0%) בטעם קרמל של תנובה - טעים טעים ולא משמין.

08/10/2003 | 17:28 | מאת: אלמונית

שינה נעימה חלומות פז:-)) בקשתך פקודה! על הבוקר חלב קרמל:-))

08/10/2003 | 18:17 | מאת: ליבי

שבכלל לא ראיתי את ההודעה שלך אני אמשיך לעשות לי חשבונות משעממים ערב טוב שיהיה ושנה טובה ומתוקה ופוריה ומה שתרצו ערב פוקימוני מעניין לכולנו

08/10/2003 | 13:06 | מאת: ניר

הסוכה כבר מוכנה ? הסוכה בלולה היא ? את לא שוכחת שבפסח הזה הולך להשתנה מכל הלילות .... נכון ? את זוכרת שכולם מגיעים אלייך לביקור סוכתי ? גם נוריתי תגיע מת"א הרחוקה אגב היא תוכל להשאר לישון אצלך את הלילה ? אני מוכן לעשות לה מקום אם יעלה הצורך.

08/10/2003 | 13:11 | מאת: שמחה

לא נסוגה משום מילה שלי ----כולם מגיעים נורית תישן בסלון - - - אני ואתה נעשה ילד ,לא, בעצם תאומים!!! הסוכה תהייה סלולה בשמן!!! אל תשכח אל לולבך ואת שני האתרוגים!!!!

08/10/2003 | 13:19 | מאת: ניר

לרגע חששתי שזה יהיה מפגש נסוג. נעשה תאומים ? מה כאילו צריך לעשות פעמיים רצוף ? מה שתגידי . סוכה סלולה בשמן ? זה יותר סיכה מאשר סוכה. איך אפשר לשכוח את לולב הערב ?! שמחה את עומדת להכלל עם מעט הנשים בעולם שידעו את החוש השביעי והשמיני.

08/10/2003 | 11:49 | מאת: אפסנאית שמחה מהמפקדה

שיר בפרסית " אואח אואח דידי צ'יר טה בו שונה בשונה איצ'מידו" תרגום חופשי-איפוה כולם????

08/10/2003 | 12:52 | מאת: ניר

איך את שרה יפה שמחה ועוד בפרסית ובלי פחד במה בכלל אני יכול לקרוא לך שמחה קליינשטיין ? במקרה שלך הקול באישה הוא לא ערווה .

08/10/2003 | 12:55 | מאת: שמחה..

טעות בידך אני שרה גם דרך ערוותי...אופס ברח לי...

08/10/2003 | 11:45 | מאת: שמחה......

אני פה!!!! לא זזה!!!! לא שובתת!!! לא חדה הורית!!!! שלומי הקראת את הודעתי מאתמול באשר לחוסר גסטרונומיותי הביום כיפור??? ניר----אתה חטוף בקולומביה??? מוכנה לשם כופר(את פאתיחה) להחזיר אותך לחיקי... שלומי כמה עולים ארבעת המינים====50 ש"ח?? 70 ש"ח...2000 יקר לי!!!

08/10/2003 | 12:38 | מאת: ניר

אני חטוף בקולומביה ? שמחה נראה לי שטעית . לא נורא , הודאה בטעות משמע שאת חכמה יותר עכשיו משהיית לפני שעה :-) את יודעת , אני עסוק פה באומנות החיים וביצירת חיי. בקיצור עובד קצת. (לא נעים לומר) אבל אני כן מוכן שתחטפי אותי קצת , ותחזירי בגמר השימוש .

08/10/2003 | 12:49 | מאת: שמחה

ברשר לחטיפים!!! אז ככה ?? אתה 70 גרם? 140 גרם?? לפני השימוש-צריך לנער או לא ?

08/10/2003 | 10:25 | מאת: שלומי

אין תגובה, הא ? אין קול ואין עונה. הא ? יבש הנגב. צחיח המדבר. איפה אתם ??????????????????????????????????? אפשר לדעת ?????????????????????????????????

08/10/2003 | 10:28 | מאת: אלמונית:-)))

אני פה:-)) "מתה" לדבר.........אבל כרגע עדיף לשתוק. כל טוב:-)))

08/10/2003 | 10:30 | מאת: שלומי

ולמה כרגע עדיף לשתוק ?

זה המיתון , המיתון.

07/10/2003 | 21:56 | מאת: פרח

הפיגוע האחרון שהתרחש בעיר מגוריי חיפה ממש השפיע עליי. תמיד לקחתי ללב את כל נושא ההרוגים והפצועים בפיגועים אבל הפעם זה היה שונה. הרגשתי שאני ממש מזדהה עם האנשים שהיו שם וממש נכנסת לחרדה. היום ממש הייתי בפאניקה, בתחושה של חרדה קיומית. אני גם מרגישה שאני מפחדת להביא ילדים לעולם כי לא אהיה מסוגלת להתמודד עם המתח הזה. היום הרגשתי גם כאילו כל הבעיות שלי מתגמדות ואין לי זכות לדבר עליהן כי למי יש סבלנות לבעיות "קטנות" כמו שלי מול אסונות כאלה? אני פשוט נמצאת במצוקה ולא יודעת מה לעשות עם זה. למישהו יש עצה? האם התגובות שלי נורמליות או קיצוניות? הרי לא הכרתי אף אחד מהנפגעים (אם כי חברה שלי הכירה)

08/10/2003 | 11:46 | מאת: שמחה

התגובה שלך נורמלית לחלוטין----תתחזקי !!!!

08/10/2003 | 12:42 | מאת: ניר

שמחה גם התגובה שלך לפחד של פרח מפיגועים היא נורמלית לחלוטין.

07/10/2003 | 14:39 | מאת: ליבי

איך עבר הצום על כוחותינו? מה שלומך?

07/10/2003 | 15:19 | מאת: שלומי

העיקר שעבר. צומות , זה לא בשבילי. ואיך היה אצלכם ? מה חדש בעבודה ? מה חדש בבית ?

07/10/2003 | 14:09 | מאת: סרט ימי תשובה-שמחה

הצום היה ככה לא קל ולא קשה כשהיינו ילדים הוצאנו לשון מי שי לו לשון לבנה -צם לי לא הייתה לבנה-זאת אומרת ש..

07/10/2003 | 14:20 | מאת: שלומי

שלא צמת ? לא יכול להיות. על כל אחד אני אאמין, אבל עלייך ? בחיים לא. איך הגעת למה שהגעת אם לא בזכות הצומות והתפילות והחינוך של דודה פאתיחה ??? למה הצום היה ככה ככה ? את מתכוונת שהיה קשה עד ששברת אותו ?

07/10/2003 | 15:31 | מאת: שמחה....סופרייסט על שלומי

שלומיל'ה אצלכם בישיבה לא היתה הבנת הנקרא -אלא הבנת המקרא הסיפור עם הלשון היה שהייתי ילדה!!! נוט נאו!!! השתא-בטח שצמתי---בגדול --לא אכלתי קובות לא סבמוסק לא מים מינרלים לא מים לא מינרלים ואפילו לא מים מטוקקיה----נסינג---!!!! אפילו שמעתי את "ונתנה תוקף" -שלומי הסיפור על רבי אמנון ממגנצה נכון??

02/10/2003 | 09:53 | מאת: ניר

שלומי . סליחה שפגעתי בך בזמנו זה נבע מהרבה סיבות לא טובות ולא חשובות בזכות זה זכיתי לחוות חרטה בעוצמות משתנות זה היה חד פעמי נוריתי סליחה שאני לא יכול לקחת אותך לשבוע של אהבה ורומנטיקה מטריפת חושים באיטליה שמחה סליחה שהייתי אני כלפייך בתחילת הדרך ועוד סליחה על השאלות שאשאל אותך בעתיד . סליחה שאת תעלומה סליחה שכתבתי לך שאת תעלומה . מור סליחה אפשר לדעת מה קורה ? ומה עובר עלייך ? ומה את חושבת על החיים החדשים שקיבלת במתנה ? הרה סליחה אם לא פגעתי בך , זה היה מקרה חריג וזה לא יחזור על עצמו . :-) אלי סליחה על זה שעדיין לא סולח ל דעותיך לליבי סליחה על כל הפעמים שלא שילמתי את המזונות בזמן. :-) למיכל סליחה שאת אחרונה בתור סליחה שלא כתבתי למיכל המקסימה סליחה שנגמרו לי הסליחות בדיוק בתור שלך :-)

02/10/2003 | 10:04 | מאת: מיכל

אתה יודע שלבקש סליחה זה מעשה מאוד אמיץ? אבל לא פחות אמיץ הוא לדעת לסלוח, אז אני סולחת לך. וגם אתה יודע, יש ביננו שמאמינים, שלא מספיק לבקש סליחה, צריך גם לצום כדי שיסלחו לך. אתה צם?

02/10/2003 | 10:25 | מאת: ניר

מוזר ואני חשבתי שבני אדם לא סולחים ורק אלוהים כן . ושהסליחה היא אלוהית והשנאה היא אנושית מיכל ? הכל בסדר אצלך ?

02/10/2003 | 11:08 | מאת: אלמונית:-)))

אויייייייי אני מכירה מישהו שהסליחות עושות לו טוב:-)))) לא מזמן חזרתי מסיביר הקפואה:-)) ואני אלמונית עד שירגעו הרוחות והשדים:-)) שנה טובה:-))) גמר חתימה טובה:-)) המון המון בריאות ואושר :-))

02/10/2003 | 11:15 | מאת: מיכל

מחכים שהשטח יהיה פנוי לחלוטין ואז... :-)))

07/10/2003 | 12:15 | מאת: שלומי

רק עכשיו ראיתי את זה. תודה לך. לא נשאר לי על מה לסלוח כי כבר סגרנו את זה מזמן. חוצמזה, מיכל אומרת שמי שסולח הוא אמיץ, אז היא לא מותירה לי ברירה, שנה טובה לך ולמשפחתך, להשתמע ביי

01/10/2003 | 22:28 | מאת: שמחה...*******

ג'ון התרומם ממושב קרון הרכבת עוד לפני שזו הגיעה לתחנה,הוא יישר את מדיו והחליק עליהם בידו,רוצה להיראות במיטבו,כשהרכבת עצרה הוא נחפז יחדעם עשרות האנשים שנפלטו לרציף תחנת גרנד סנטרל בניו יורק כשעיניו תרות מסביב אחר בחורה האוחזת בידה שושנה אדומה ,בחורה שאת פניה לא הכיר, אך את ליבה ידע בעל פה . העניין שלו בה החל כשנה וחצי לפני כן ,בספריה העירונית בפלורידה -ספר שהוריד מאחד המדפים שבה את ליבו,הקסימו והסעירו לא בגלל המילים המודפסות בו..אלא בגלל המילים והמשפטים שנרשמו בשוליים בעפרון דק בין דפיו. הוא מצא את עצמו שוקע אל בין השורות .כתב היד ,הרך והעגול שיקף נפש פיוטית ,עדינה ומתחבטת בהרהורים עמוקים והמילים הצביעו על אישיות ותובנה מיוחדת של הכותבת. הוא חיפש בשקיקה בעמוד הראשון האם כתוב השם של בעלת הספר ואכן באותו כתב מעוגל ומעוצב היה כתוב "מיס הוליס מיינל".בהשקעה של הרבה זמן ומאמצים הוא הצליח להתחקות על עקבותיה של הוליס.היא עברה להתגורר בניו יורק .הוא כתב לה מכתב בו הוא הציג את עצמו והזמין אותה להתכתב עימו.ימים מספר לאחר מכן קיבל ג'ון צו קריאה לחיל הנחתים,הוא גוייס ונשלח לשרת באירופה של מלחמת העולם השנייה. במשך שנה וחצי של השרות היו מכתביה של הוליס כמו צינור של חמצן והוא חי ממכתב למכתב . שלא קרא-כתב, וככה למדו השניים להכיר זה את נפשה של זו לפני ולפנים. כל מכתב היה כזרע שנפל על קרקע פוריה ,ניצנים החלו ללבלב וסיפור אהבה גדול נרקם בינהם.ג'ון ביקש מהוליס לשלוח לו תמונה והיא סירבה.היא אמרה לו שאם הם באמת אוהבים אחד את השני אז המראה לא חשוב. כשהגיע סוף סוף זמנו לשוב חזרה מאירופה הביתה הם קבעו את הפגישה הראשונה שלהם בשעה 7 בערב תחנת גרנד סנטרל בניו יורק. " אתה תכיר אותי לפי השושנה האדומה שאענוד על ד"ש בגדי" אמרה לו הוליס. והרגע אכן הגיע.7 בערב ,ג'ון בתחנה מסתכל סביב מחפש בחורה עם שושנה אדומה בד"ש בגדה -בחורה שאת פניה לא הכיר אך ליבה היה כספר הפתוח בפניו -הספר המרתק ביותר שקרא בימי חייו. מכאן והלאה רשות הסיפור לג'ון עצמו "אישה צעירה באה לעברי ,גזרתה ארוכה ודקיקה ,שיערה הבלונדיני צנח תלתלים תלתלים בכתפיה,עיניה כחולות כמו פרחים,שפתיה וסנטרה מזדקרים בנחישות מעודנת ובחליפתה הירוקה היא נראתה כמו האביב בשיא פריחתו.התחלתי מתקדם אליה ,לא שמתי לב בכלל שהיא איננה עונדת שושנה אדומה על ד"ש חליפתה,כשהתקרבתי אליה נדמה היה לי שהבחנתי בצל צילו של חיוך פרובוקטיבי בזווית פיה . "הולך אלי מלח??" מלמלה כלפי, בדחף כמעט לא בר שליטה נתתי צעד אחד נוסף לעברה ואז באותו רגע בדיוק ראיתי את הוליס.היא עמדה בקו ישר מאחורי הבחורה המדהימה ,היא נראתה אישה בערך בשנות הארבעים לחייה,שערה מאפיר ותקוע מתחת לכובע מרופט.היא הייתה יותר מסתם שמנה ,היא הייתה ענקית,קרסוליה העבים היו נתונים בתוך נעלי גולדה שטוחות וחסרות חן.הבחורה בחליפה הירוקה התרחקה מהמקום בצעדי ענק. אני הרגשתי כאילו נחציתי לשניים ,כל כך עז היה רצוני ללכת בעקבותיה ויחד עם זאת כל כך הייתה ערגתי לנפש בה התאהבתי לאישה שרוחה לוותה אותי וחיזקה אותי לאורך כל המלחמה ,והנה היא שם ,פני הירח החוורות שלה נראו טובות לב ומבינות ,עינייה האפורות היו חמימות והקמטים מסביב הוסיפו לה נופך נעים.לא היססתי לשנייה אחת ,אצבעותיי לפתו בחוזקה את הספר הכחול הקטן והמשומש שהיה אמור להיות הסימן לפיו היא תכיר אותי ,.אולי לא יהיה כאן רומן גדול ,חשבתי,אבל תהייה כאן חברות נפלאה,אולי אפילו טובה יותר מסיפור אהבה,חברות שאני אדע להוקיר ולהעריך,זקפתי את כתפי,נמתחתי,ניגשתי לאישה והגשתי לה את הספר הכחול וכל זאת למרות שהייתה בי מרירות ואכזבה " אני סגן ג'ון בלאשנראד" הצגתי את עצמי "ואת בטח העלמה הוליס מיינל אני כל כך שמח שיכולת לפגוש אותי,האם תרשי לי להזמין אותך לארוחת ערב"" פניה זרחו בחיוך רחב "אין לי מושג מה הולך כאן חיילצ'יק שלי" היא אמרה לי בחיוך ממזרי " אבל הבחורה הצעירה שהייתה כאן לפני כמה דקות -זו עם החליפה הירוקה,ביקשה ממני לענוד את השושנה הזאת על ד"ש בגדי ,היא אמרה לי שאם במקרה אתה מזמין אותי לארוחת ערב אז להגיד לך שה-י-א מחכה לך במסעדה הגדולה מעבר לכביש ,היא אמרה שזה מין סוג של מבחן, תהרוג אותי אם אני מבינה מה שקורה כאן......" חתימה טובה לכולם---שמחה

02/10/2003 | 07:36 | מאת: מיכל

הבלונדינית לא היתה מצילה את המצב? הייתם ממשיכים את זה הלאה או נותנים למראה החיצוני להכתיב את מהלך העניינים?

02/10/2003 | 08:37 | מאת: ניר

1. הגבול העבה בין דמיון מפותח למציאות מדומה 2. עיוות יוצא מן הכלל נהדר 3. חזק , ארוך , מתיש , אכזרי , ולא קולע 4. האמת האיומה על ד"ש המציאות לטובת אלה שלא קראו הזהרו בסיפור הנל נעשה שימוש נרחב במילה ד"ש חולצתה ובגדיה והמקרה כגומי מתמתח. היה מעניין לשבת לשמחה בראש לכמה שעות . ביי

02/10/2003 | 08:47 | מאת: מיכל

הסיפור לא כזה נורא... ולמה מתעלם מהשאלה שלי?

01/10/2003 | 11:51 | מאת: שלומי

מיכל, נורית, שמחה, ליבי, יפעת, ענת, מאיה, מור, נטע, הרה והבחור ניר, למה כבר לא רואים אותם ?

01/10/2003 | 12:09 | מאת: שלומי

ראובן ושמעון ישבו בבית ראובן ושתו קפה. שמעון חש שהשעה כבר מאוחרת ואמר לראובן, שמאוחר וכדאי שייפרוש לישון.. שאל אותו ראובן: "מה השעה"? אמר לו שמעון: "לצערי אין לי שעון" אמר לו ראובן: "תמתין, אומר לך מהי השעה המדוייקת".. ראובן קם וניגש לארון, הוציא את השופר ותקע בו מבעד לחלון החוצה.. תוך שניות ספורות, יצא השכן וצעק: "ראובן, אתה לא נורמלי, לתקוע בשופר ב-2 בלילה"?..

01/10/2003 | 12:22 | מאת: ניר

בדיחה ששמעתי אתמול ברדיו אדון אחד נכנס לחנות ושואל איך מכאן הכי מהר להגיע לכביש חיפה ? שואל המוכר בחנות אתה ברגל ? או ברכב ? עונה האדון ברכב אומר המוכר , גם אני חושב שזה הכי מהר ברכב. שלומי ? יש לי הסבר מפורט והגיוני למה כולם נעלמו כבר חוזר עם התאוריה .

01/10/2003 | 09:54 | מאת: שני

בוקר טוב לכולכם. יש לי שאלה ואודה באם תעזרו לי, הרי עצם השם שנתנו לפורום זה אמור להוכיח שהשם מתאים, נכון?. ובכן, שאלתי היא: אני כבת 20 + , לפעמים מתחשק לי לעשות הליכה אחה"צ, כשלפתע אותו גבר הנראה כבן 40 + (שאני יכולה להיות הבת שלו) נועץ בי מבט ממושך ועוד מרביץ חיוך, ברור שבאות רגע שהוא מתחיל לנעוץ באופן אוטומט אני מביטה בו כי הוא ממגנט. האם גבר בגיל זה הנועץ מבט משמע שמצאתי חן בעיניו? האם מנסה בצורה זו לחזר אחרי? מדוע זה כל-כך מביך אותי???? חברה טובה אמרה לי שגבר מתנהג כך הוא אוטומט מפנתז שהיה מוכן לדפוק אותי - ה אם זה נכון לגבי הגברים? שברגע שמביטים ומתלהבים בבחורה או אישה מביטים ארוכות ובלב אומרים: "הייתי מת לדפוק אותה באותו רגע", כי אנשים בנויות אחרת, - כך אמרה לי חברתי הטובה. שאצל הנשים מתלהבים רק חיצוני ועובד אצלהם הרגש ואצל הגברים שמביטים מייד מעוניינים לדפוק- האם זה נכון??? - תודה מקרב לב - שני.

01/10/2003 | 10:56 | מאת: האם הקול הבא נשמע לך מוכר ?

http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=360&i=233769&t=233769

01/10/2003 | 11:06 | מאת: והקול הזה?

http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=360&i=249746&t=249746

01/10/2003 | 11:28 | מאת: האם הקול הבא נשמע לך מוכר ?

http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=360&i=185937&t=185937

01/10/2003 | 11:29 | מאת: האם הקול הבא נשמע לך מוכר ?

http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=360&i=234346&t=234346

01/10/2003 | 15:04 | מאת: יווווו איזו קרציה!!!!!!!

אפילו לא אם היית מסמר! את בטח בתולה מזדקנת, חסרת חיים וגברים. אז למה אנחנו אשמים ביובש שלך?

01/10/2003 | 07:43 | מאת: שמחה---בוקר טוב

אומרת רק שהימרתי על ניר הימור בלתי חוקי---ניר הוא סוס מנצח.. בורק טוב לכולם היום יום רביעי -זה היום שאחרי היום שאומרים בו פעמיים כי טוב אז מה היום יהיה טוב פחות?? ניר,ראיתי אותך אתמול אוסף בקבוקים ריקים של שתייה איזה הובי יש לך בגילך אספתי סימניות לספרים ומפיות!!!!

01/10/2003 | 08:09 | מאת: שלומי

את כבר כאן ? למה ניר סוס מנצח ? איפה ראית אותו אוסף בקבוקים ? אולי תכתבי קצת יותר ברור ? ולא ענית לי על שאלותי מאתמול. צ'ילבה ?

30/09/2003 | 23:51 | מאת: תמר

מה יכול להוות גורם אצל בני נוער ליטול חלק בפעילות מסכנת חיים נהיגה מופרעת קפיצה למים באזור מסוכן וכדו'

01/10/2003 | 00:24 | מאת: קומיסר בבני עקיבא

מה שיכול להיות זה שהיה להם חינוך גרוע!!!!!! ההורים עוסקים בקריירה (כסף.כסף.כסף.) והילדים מוזנחים,אין להם חינוך בכלל. אם היו דתיים והיו הולכים לבני עקיבא החינוך שלהם היה מעולה על כמה ילדים חובשי כיפות שמעת שמתעסקים בסמים או מתפרעים ברחובות. לילה טוב -גדליה הכהן -קומיסר ב"ע סניף קריית שמונה.

01/10/2003 | 07:53 | מאת: שמחה

אואאלה הקומיסיה צודקת!!!!!!

01/10/2003 | 09:48 | מאת: שירה

הסיבה לכך בדרך כלל הוא יצר הרפתקנות טבעי ורצון לראות עד כמה אפשר להתגרות במוות. בפעילויות כאלו זורמת כמות אדרנלין שגורמת להם להתמכר.

01/10/2003 | 15:05 | מאת: לתמר

תחשבי בהיגיון, הוא קל יחסית. שלחתי אותו הבוקר.

30/09/2003 | 13:37 | מאת: ליבי

בגלל עשרת ימי תשובה, החלטתי לנסות להיות קצת יותר טובה הפעם אז... יום טוב לכולכם מקווה לראות אתכם יותר בשנה הבעל"ט

30/09/2003 | 15:43 | מאת: שלומי

השנה בעל"ט, כבר נכנסה בקול תרועה. אנחנו באמת מצפים ממך להתנהגות טובה. נוריד לך שליש , אם אכן תתנהגי. איפה אתם בסוכות ? אירופה ? אמריקה ? הודו ? או ים המלח ? מה שלום בלונדי ? יש קשר ? מה שלום יהונתן ? בן כמה הוא כבר ? סי יו לייטר, אני זז הביתה עכשיו להית ביי

30/09/2003 | 12:27 | מאת: שלומי

הי, בלבלו לי במח בעבודה. עכשיו חזרתי. אומרים אכן שישנה כזו תסמונת , בעיקר בילדים מוכים, שגם הם יהיו הורים מכים. אז אולי זה נכון גם לבי ילדים של אבות בוגדים. אבל לא נראה לי שזו הסיבה. הוא פשוט לא עמד בפיתוי וזוה. מה הוא אומר על כך ? הרבה מאד תלוי גם באופי שלך. אין תשובה אחידה לכולם. יש אדם, שלא יהיה מסוגל לסלוח על בגידה, ולבנות בחזרה את האמון והאהבה. ויש אנשים שמסוגלים. אסור להיות פזיזים בענין. תני לזמן לרפא את הפצע. עכשיו זה עדיין מדמם וכואב מאד. אחר כך , תוכלי לנסות שוב לשקם את היחסים. אם הוא ימעד עוד פעם אחת, תשלחי אותו לכל הרוחות. דרך אגב, אין לך בעיה כלכלית לעזוב אותו ?

30/09/2003 | 12:36 | מאת: ועוד משהו

את , יצא לך לבגוד בו ? ת'אמת !! בגידה קטנה כלשהי ?

30/09/2003 | 10:04 | מאת: רוחמה

30/09/2003 | 10:10 | מאת: שמחה...הפסיכולוגית!!!

האם גבירתי חושבת שתשובתי חסרת איכויות אינטלקטיות כמו של שלומי כך שאינך סופרת אותה??? האם בעלך מודע לכך שאת מתעלמת מדברים שמחים כמו שמחה??? האם שלומי מבקש את שלומך?? האם לא בעוכרך ביחס הביליאטרי סוציואקונומי מיליטטני אגיינס אואימן?? יכולה לבוא אלי לקליניקה-- תשאלי נא את מזכירי לומי--הוא יארגן לך ביקור אני מקבלת כרטישי אשראי!!!

שנת תשס"ד, יש לה כמה רמזים: ת - הא ש - נת ס - סיום ד - דמים. נו מור פיגועים. הלואי. ת - הא ש - נת ס - סייעתא (עזרה) ד - שמיא (מהשמים). יענטו, סיוע ממרום. לפי המצב הבטחוני, כלכלי, חברתי, רק נס משמים יעזור לנו כאן. הלא כן ? מה את אומרת מאיה האתאיסטית ? יום כתום לכולכם, נראה שהחורף מקדים לבא השנה. אולי זה סימן טוב ? לקראת שנה ברוכה . אמן ואמן. רק טוב לכולכם. ביי שמחה , איפה את ? עדיין יש לחץ בבאסטה ? קונים הרבה אוכל ליום כיפור ?

בוקר טוב לכל עם ישראל באשר הוא!!!!! עכשיו זה סרט ימי תשובה ואיני רואה תכונה או שמישו עומד בתור ליד דלת ביתי ומתכונן לבקש ממני סליחה??? כולם צדיקים גמורים פה??? בשוק השנה לא היה משו --אם כי היו קניות גדולות מהיוז'לי בשר עופות תבלינים הרבה פירות יבשים בגלל ברכת החג!!!! אתמול מישו הפך אותי לערבי!!!!!!(סאמיר) למה לא סאמירה אז שיהיה לכולם סאבח על חיר!!!!

30/09/2003 | 12:31 | מאת: שלומי

מה המצב ? הכל טוב ? איך היה החג ? אוכלים אצלכם תפוח בדבש ? מה עוד נהוג ? את צמה בכיפור ?

30/09/2003 | 08:24 | מאת: רוחמה

אני בת 28 +ילדה בת שנה. אנחנו נשואים 4 שנים. זוגיות מדהימה, נאמנה. תמיד התרברבתי שבעלי נאמן ובחיים לא יבגוד בי. לאחרונה נודע לי שהיה לו קטע עם מישהי מהעבודה. לדבריו זה נמשך חודש, הם שכבו פעמיים, היא התאהבה בו. אני מרגישה כאב נפשי ופיזי . לא מצליחה לתפקד. כל היום בוכה. מאז שהוא סיפר לי על הכל הוא גם כן בוכה כל היום ומבטיח שזו היתה מעידה ושהוא נמצא במשבר. הוא טוען שהוא אוהב אותי, רוצה לפנות לטיפול פסיכולוגי, ומאוד מאוד רוצה להציל את הנישואים ולפצות אותי ולכפר על כל מה שעשה. אינני יודעת האם להאמין לו האם הוא אוהב אותי או רוצה לשמר את הנישואים בשביל הילדה שלנו. כל הסיפור הזה מתאים למשברים של בני 40 לא לזוג שנשוי 4 שנים! אני פשוט שבורה. בינתיים עזבתי את הבית לשבוע. לא יודעת מה לעשות. אני אוהבת אותו אבל כ"כ פגועה. האם יבוא יום והכאב הזה ירפה ממני? אנא - תנו לי עצה. מה לעשות? לחזור הביתה? לסלוח לו? או אולי לפרק את החבילה? גברים - האם זה נכון שזה קורה לכל גבר? האם כדאי לפנות לייעוץ זוגי? זה עוזר? האם יש המלצה למישהו באזור חיפה/השרון ? תודה מראש על ההתייחסות רוחמה הנבגדת

30/09/2003 | 08:34 | מאת: שלומי

באמת סיפור עצוב. אבל לדעתי, לא כדאי לפרק את החבילה. כדאי לתת לדבר צ'אנס נוסף. השאלה היא רק, איך בונים את האמון מחדש. בהחלט מומלץ ללכת לייעוץ וללבן את הבעיות. וצר לי , אבל זה לא קורה לכל גבר, כשם שזה לא קורה לכל אשה. יש את כל הסוגים. ושאלה לי אלייך, מדוע הוא סיפר לך את זה ? האם אין לראות בכך כנות ורצון לחזור בתשובה ?

30/09/2003 | 09:36 | מאת: רוחמה

הי שלומי מה שקרה זה שגיליתי הודעות SMS בפלאפון שלו ואז הוא נפתח וסיפר הכל. תגיד, אתה חושב שהוא אהב אותה ? האם גבר יכול לאהוב שתי נשים במקביל? מה שהורס אותי זה פחות הסקס, יותר הקשר הריגשי שנוצר שם. ועוד דבר ששכחתי לציין: אבא שלו בגד באמא שלו מאז שהוא ילד קטן. הוא שונא את אבא שלו על זה, הוא קשור לאמא שלו ויודע כמה היא היתה פגועה. לכן הייתי בטוחה שדבר כזה לא יקרה לו לעולם. האם יש כאן את תסמונת הילד המוכה שהופך להורה מכה???

16/07/2010 | 20:19 | מאת: אודרי

שלום לך נודע לי שבעלי בוגד בי שנה וחצי עם 2 בחורות מהמשרד שלו. אני פגועה, בוכה לא מעט ושבורה. הסיפור שלך שונה משלי כי הוא בגד בך רק פעמיים. גבר לא תמיד חושב עם הראש. האם תוכלי לסמוך עליו שוב, האם תצליחי לשכב לידי מבלי לראות את הקטע מול עינייך ? זאת שאלה קשה. תני לעצמך זמן למחשבה וגם אם תחזירי אותו את חייבת להציג חוקים משלך ורק בתנאי זה תני לו צ'אנס. בהצלחה והרבה כוח

16/07/2010 | 20:19 | מאת: אודרי

שלום לך נודע לי שבעלי בוגד בי שנה וחצי עם 2 בחורות מהמשרד שלו. אני פגועה, בוכה לא מעט ושבורה. הסיפור שלך שונה משלי כי הוא בגד בך רק פעמיים. גבר לא תמיד חושב עם הראש. האם תוכלי לסמוך עליו שוב, האם תצליחי לשכב לידי מבלי לראות את הקטע מול עינייך ? זאת שאלה קשה. תני לעצמך זמן למחשבה וגם אם תחזירי אותו את חייבת להציג חוקים משלך ורק בתנאי זה תני לו צ'אנס. בהצלחה והרבה כוח

20/08/2012 | 13:01 | מאת: אודליה

רוחמה היקרה, גם אני חוויתי בגידה אמנם בתור רווקה אך לאחר שהיינו יחד שנתיים וזה בהחלט פגע בי, אבל אני חושבת שצריך לבדוק כל דבר לגופו, זה שיש לכם ילדים משותפים צריך בהחלט לקחת בחשבון לפני שחושבים לפרק, אבל לפני כן למרות כל הקושי צריך לבדוק לעומק את כנותו ואת עומק החרטה שהוא מביע, אם את סומכת עליו ומרגישה שזה אמיתי, ניתן לתת פרק זמן של נסיון לראות איך הוא מתייחס אלייך בתחומים אחרים ולאו דווקא בנושא הסקס, והכי חשוב לא למהר לשבור את הכלים, את זה תמיד ניתן לעשות ואפילו באיחור, אבל הכיוון הראשוני הוא לנסות לאחות את הקרעים ולבנות מחדש, ואם רוצים אין זו אגדה

29/09/2003 | 10:25 | מאת: סאמיר

אני מתנצל על הפיגועים שעושים אחי בני העם האיסלמי ביהודים חפים מפשע. אני תושב כפר בצפון הארץ,חושב שניתן לפתור את זה בדרכי שלום!!! לא חייבים לפתור כל דבר באלימות!!!! אני עושה עבודב סימנריונית בטכניון בחיפה בנושא "החברה בהיבט הפסיכולוגי" על כן נכנסתי לאתר זה כדוגמתו יש אף באוולה.

29/09/2003 | 10:57 | מאת: סאמיר

שמחה!!!

30/09/2003 | 09:46 | מאת: שמחה

הצחקת אותי----זזה לי הבאסטה!!!!!

לקוראים שלום. אשמח לקבל את תגובות לבעיה הבאה: לפני כשבועיים התחלתי טיפול פסיכיאטרי ב OCD הקשור בצורך אובססיבי לנקיון. קיבלתי 2 סוגי כדורים מרוניל ופרפנאן שהשפיעו עליי פלאים, ההרגשה הייתה מצויינת. הבעיה היא שככל שהתעניינתי לגבי הטיפול התרופתי התברר לי שכדורים אלו עלולים לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך, וכי הסיבה שפסיכיאטרים נותנים מרשם לכדורים אלו היא שקופת חולים לא מממנת כדורים חדישים יותר עקב יוקרתם. כתוצאה מכך הפסקתי ליטול את הכדורים והודעתי על הפסקת הטיפול. האם אני טועה?. האם אפשר להבין את הצעד שלי?.

28/09/2003 | 22:11 | מאת: טלי ליפקין שחק

אדון ערן אדון חביב---חרבן בחור ולא מסביב פורום פסיכיאטריה נמצא בשכונה השנייה תלך ישר אחר כך ימינה ברחוב השלישי שמאלה יש שם רחוב בשם ד"ר הידש --שם נמצא הרחוב שעוזר לאהשים שעושים ספונג'ה שש פעמים בשעה---אולי תבוא עלינו הביתה--אמנון נורא ישמח חחחחחחחחחחחחחחחח

ערן, אל תתייחס יותר מדי ל"תשובה" שקיבלת; כנראה שמישהו אכל יותר מדי דבש בחג, וזה עלה לו לראש, אבל יוצא בצורת עוקץ (לא שנון במיוחד). ולשאלתך - בכל מה שקשור לתרופות באמת כדאי לך לפנות לפורום פסיכיאטריה, ולקבל תשובות הן מהפסיכיאטר והן ממשתפים אחרים בפורום, שאולי מכירים את התרופות משימוש אישי. מכירה את עניין המימון של קופ"ח - זה קוץ בת.. מה גם, שעכשיו מקצצים את סל התרופות עוד יותר. אז אם אין ברירה צריך להתפשר, או להוציא מאות שקלים בחודש בכדי לרכוש את התרופות החדישות יותר. מהו אותו נזק בלתי הפיך שעליו קראת? לא אני אשפוט אם אתה טועה או לא, אבל אני מציעה שתיגש שוב לפסיכיאטר ותבדוק איתו מהן האופציות הנוספות.

29/09/2003 | 05:17 | מאת: טלי ליפקין שחק

גברת הרה הנכבדה את יורדת עלי ועל אמנון ומייעצת לו אותו דבר ללכת ליעוץ פסיכיאטרי אז מי פה הפסיכי אמנון או את ? את יודעת שאמנון היה רמטקל ואת לא את יודעת שאמנון עזב אישה אחרת עבורי ואת לא? את יודעת שאמנון ישן עכשיו ואני לא? אני מחפשת מישהו מושמח שיכול לעזור לי עם הזוגיות הדפוקה שלי אני תמיד עם בעלי אך שהוא עושה לי את זה אני נפנטזת על אמנון.עכשיו מוקדם בבוקר לא הצלחתי לרדם כי שי לי תינוק בבית בן חודשיים ואמנון לא מניק אותו רק אני אסור לתת לתינוק לבכות כי אז יהיה רעש בבית אמנון לו אוהב רעש אני תמיד כותבת לד"ר הידש ממדור פסיכולוגיה הוא נורא נחמד כי אני בובלת ממניה דיפרסיה ולוקחת ליטיום מחר אני צריכה לקום לעבודה במרפאת שיניים ברמת גן וממש אין לי כוח זהו התינוק נרדם קוראים לו טל אני הולכת לישון

27/09/2003 | 15:43 | מאת: הבעל של

בוקר טוב אישתי בהריון ראשון, תחילת שבוע שמיני. רצינו וייחלנו להריון הזה הרבה זמן. יש פחדים מהעתיד ואיך זה יתפתח כמו לכל אחד. הבעיה היא שאני מרגיש שאני לא חי עם אשתי אלא עם מישהי אחרת עצבנית ומלאת כעסים. בשיחות איתה היא אומרת שזה ידוע ונורמלי אצל כל אישה בהריון. האם מישהו יכול לספר לי חוויות - ומתי זה חוזר לשגרה?

27/09/2003 | 17:39 | מאת: דליק

לא יודע מי זו אשתך אך במקום לשבת בראש השנה ליד המחשב ולבכות לך לאשתך קנה לה תפוח בדבש אתה יכול לשים דבש על ה*** שלך והיא תימצוץ לך מצוץ לה גם בקשר להריון אולי ההריון לא ממך אולי משכן מהקומה העליונה זה שעוזר לה להוריד את הזבל כשאשתי היתה בהריון היא מאד אהבה מנגו אז בשביל לגוון מרחתי על גופי מנגו והיא ליקקה אותי אחר כך התחלפנו בתפקידים לילד שלנו קרנו מינגו על שם המנגו ההוא אתה יכול גם לבגוד באשתך זה מה שאני עושה הולך לרוסיה ברח' וולפסון בתלאביב ותמורת 100 שקל יש לי אחלה זיון. בי תמסור דש לאשתך מדליק המדליק

29/09/2003 | 22:56 | מאת: הבעל של

28/09/2003 | 17:03 | מאת: HERA

היי, חג שמח. ראשית כל, תשתדל להתעלם עד כמה שאפשר מההודעה שהשאירו לך. יש אנשים מסויימים שמוצאים בזה את טעם החיים, וזה אומר משהו על החיים שלהם. ולעניינך - אין תשובה חד-משמעית, משום שכל אישה היא עולם ומלואו בפני עצמה. הגיוני שהשינויים ההורמונליים ביחד עם העתיד הלא בהיר לחלוטין, גורמים לאישתך עצבנות. יש נשים שלא מגיבות בצורה כזו, ויש כאלה שהמצב אצלן גרוע יותר. הלידה הינה חוויה מאוד משמעותית, בעיקר לאישה. ייתכן ואחריה מצבי הרוח הרגזניים יחלפו, וייתכן שלא - תלוי בתינוק, בסביבה ובאישיות של אישתך. בקיצור - אני משערת שלא נתתי לך בדיוק את התשובה שחיפשת (או איזושהי תשובה בכלל), אבל זה בדיוק העניין, שאין תשובה ברורה שיכולה להתאים לכל הנשים באשר הן. והכי חשוב - מאחלת לאישתך לידה קלה, ושתהיו מאושרים עם התוספת החדשה למשפחה.

28/09/2003 | 21:21 | מאת: הבעל של

תודה על התשובה? האם את נשואה? האם יש לך ילדים?

25/09/2003 | 10:35 | מאת: שלומי

שיקום. ניר, שנה מצויינת לך ולמשפחתך. רק טוב. רק בכיף. ללא דאגות , ללא עצבים, ללא בעיות, בקיצור, מה שנקרא שנה טובה. לא מגיע לנו פעם אחת בחיים ? מור ונופר, שנה מקסימה לכן. תבלו המון יחד, ותהנו זו מזו , ורק שמחה ואושר לכן ולמשפחה. מתי את חוזרת , הא מור ? טייק יור טיים. ביי ולא אשכח את הותיקות והטובות, ליבי הרה יפעת ויונת , כל אחת בשמה הטוב, שאם אם אם אם תציצו לכאן, אז שנה טובה גם מפה. ואולי בשנה הבאה נראה אתכן שוב כאן . להשתמע ביי

25/09/2003 | 10:38 | מאת: אלי

לא מגיע לי?

25/09/2003 | 11:06 | מאת: ניר

אלי כדי שלך תהיה שנה טובה אני מאחל לאישתך שנה טובה.

25/09/2003 | 11:04 | מאת: ניר

ח , חן , חן חן , חן חן שלומי . :-)

25/09/2003 | 08:57 | מאת: נורית

לכל חבריי הנפלאים, המון ברכות לרגל השנה החדשה, שתהיה לכולנו שנה טובה, שנת שלום וברכה שנת שגשוג ופריחה שנת הגשמות של כל המשאלות ושל כל החלומות. שנה של בריאות שנה של שלווה שנת שפע של אור שנה מלאה באהבה בקיצור שתהיה שנה מדהימה. שתהיה השנה טבולה בדבש ושבחיוך תתחילו כל יום חדש, שיום יום יהיה לכם חג ושתהיו מאושרים עד הגג. אוהבת את כולכם תמיד, נוריתי

25/09/2003 | 09:55 | מאת: מיכל

שנה טובה לכולכם!!!! מאחלת לכם את כל מה שאתם מאחלים לעצמכם עוד... אוהבת, מיכל.

25/09/2003 | 10:24 | מאת: שלומי

שנה טובה לך. לנסות לשכנע אותך ללכת לתקיעת שופר ? אל תשאלי, זה יכול להיות פשוט מקסים. לחן של באך. לא רוצה לנסות ? יודעי חן , יעני הקבליסטים, אומרים שזה פותח את כל השערים. לא מדבר אלייך ? אוח אוח אוח , קשה לי עם החילונים החמודים שלי. טוף, לא נורא, איש באמונתו , העיקר שתהיי לי בריאה ושלימה ומאושרת, ושנמשיך ליהנות זה מזה ברעיונות, מחשבות, הרהורים, צחוקים , רכילויות, וכל הדברים הבאמת חשובים שבחיים. סי יו נקסט וויק ביי

25/09/2003 | 10:21 | מאת: שלומי

עד בלי די. גם לך בחזרה, כל האיחולים. תהני עם בעלך ובנך , תעשי חיים, ונשתמע כרגיל בשנה הבאה, שלא תעשי לנו כאן קונצים. אני רוצה לראות נוכחות בשטח. קפיש ? ביי

24/09/2003 | 15:45 | מאת: **** שמחה*****

לשלומי לנירוש למיכוש לנוריתוש ליפעתוש לאלי לזקן מהמוסד למור ונופר אני מאחלת לכולם שנה טובה מתוקה רגועה צנועה עם המון המון אהבה כייף צחוקים בריאות ורוגע!!! מקווה שהשנה הבאה עלינו תהיה באמת לטובה!!!1 שלשלומי לא יקצצו (לא את הלולב ) את הקצבאות שניר לא יחשוש לבוא אלי - - הקסם ישאר בכל מצב שמיכוש תסיים את תואר הדוקטור שלה שנורית לא תהייה עצובה ושתמיד תצחק -אני מחבקת אותך כאן מביתי שיפעתי תחייך-יש לה שיניים יפות שאלי יתחיל לאהוב אותי שהזקן ילמד עברית ושאשתו תחזיר לו בוקס בקטטר ומור תחזור אלינו ושוב אהובי--------שנה טובה נ.ב. שלומי מי זה גדליה שחצי מדינה צמה בשבילו (הוא פנוי ?)

24/09/2003 | 15:48 | מאת: אלי

סחתיין עלייך, תראי לכבוד השנה החדשה אני מוכן לבוא לקראתך בזה שאני אגיד לך שאין סיכוי שאני אוהב אותך כי אני אוהב רק אישה אחת והיא אישתי, אבל אין לי נגדך שום דבר רע. בסדר?

24/09/2003 | 18:45 | מאת: מאיה

25/09/2003 | 10:05 | מאת: מיכל

מאחלת לך רק טוב, עושר ואושר ושמחה תמיד! ו...בהצלחה בכל התחומים... :-)))

25/09/2003 | 10:19 | מאת: שלומי

שנה טובה ומקסימה לשמחוש היקרה, שנת לבלוב ושגשוג בבאסטות, שנת אהבה ורומנטיקה עם הגברים הנכונים (יש כאלו? ) , שנת פטפוטציה וקשקושציה בפורום, והעיקר, שנה של שקט ושלוה וסוטול. תהיי בריאה, ד"ש לדודה פאתיחה , אפשר להציע לה שידוך ? סי יו נקסט ייר ביי

24/09/2003 | 15:30 | מאת: אלי

אבל אני חושב שאחרי החג אני לא אכנס יותר לכאן! אז מי שחייב לי התנצלות אז זה הזמן!

25/09/2003 | 10:37 | מאת: שלומי

למה שלא תיכנס אחרי החג ? ולמה כל כך חשוב לך שאנשים יתנצלו ? מה זה כבר יתן לך ? בכל אופן, אולי גם אתה צריך להתנצל לפני מישהו ? אולי גם אתה פגעת במישהו ? בי בכל אופן, לא פגעת. אז שנה טובה לך, ותהיה בריא ותתחיל לפקוח ת'עיניים. ביי

25/09/2003 | 10:41 | מאת: אלי

כי אני מחזיר את המחשב לאישתי. אני אדע שאני צודק! אם אני פגעתי במישהוא אז בלי כוונה רעה ואז זה לא נחשב!

24/09/2003 | 14:56 | מאת: שלומי

הי מאיה, את ממש משהו משהו. כותבת וכותבת. כל הכבוד לך. איך יש לך כח וזמן ? בכל אופן, לגבי הצרות והזוועות שקורות בעולם ואיך זה מסתדר עם הא-ל הטוב , זו שאלה עתיקת יומין. הרבה הרבה אנשים חכמים כמוך רצו לדעת את התשובה הזאת. משה רבנו שאל את השם, למה הריעות לעם הזה, ולמה זה שלחתני , זוכרת ? כך גם שאלו הנביאים, למה דרך רשעים צלחה ? איך היה יכול הקב"ה, לתת להיטלר להרוג באכזריות 6 מיליון. שאלות קשות ונוקבות. אבל, תמיד יש את האבל , תארי לך, שהעולם היה מתנהל עם צדק. כל רשע מרושע, כל היטלר ובין לאדן, היה ישר מקבל עונש, ולא היה מצליח להפיק את זממו הרע, היה מישהו שלא היה מאמין ? זוהי בדיוק הנקודה. יש בחירה חופשית, והקב"ה, משעה שברא את העולם, צמצם את עצמו והסתיר את הנהגתו בכדי שתהיה לאדם את הבחירה החופשית. יפקח עין, יבחין בכח העליון ויאמין בו, ירצה לתלות את כל הבריאה במקרה ובאנרציה , גם יוכל. כל אחד בוחר את דרכו. את אתאיסטית ואני מאמין. לי טוב עם האמונה, ולך טוב עם חוסר האמונה. הכל טוב ויפה, ובא לציון גואל. מה רע ? נדמה לי, בכל זאת, שלנו המאמינים קצת יותר קל בחיים. כי נורא קשה לראות את דרך רשעים צלחה . נורא כיף לדעת , שאף רשע לא יחמוק מעונשו בעולם העליון הנצחי שיבוא. נורא כיף לדעת, שיש מנהיג לבירה, שיודע מה הוא עושה , יודע למה נרצחים אנשים, ושיש לו תכנית גדולה ונסתרת. זה מיקל את החיים. ועוד משהו, נורא כיף לדעת , שאלו היקרים לנו כל כך, בעצם לא הלכו לבלי שוב. הם נמצאים בצורה זו או אחרת בעולם אחר, ושיום אחד עוד ניפגש. לי זה עוזר מאד. נפטרה לי אחות קרובה מסרטן. ואני נורא נורא מתגעגע אליה. היא היתה נשמה. ואם הייתי לא מאמין, הייתי קרוב לודאי, נכנס לדיכאון עמוק בגלל המקרה. עכשיו שיש לי אמונה חזקה, שהיא עושה לה חיים בגן עדן, ושיום יבוא ואנחנו נתאחד , זה די עוזר לי. אז אולי זה תינוקי, אולי זה דמיוני, אולי זה פרימיטיבי, אבל זה ממש עוזר. ממש מנחם. לא יודע איך אתם האתאיסטים, חיים עם העולם האכזר שלנו, שאין דין ואין דיין, וכל הרוע הרצחני משתולל מסביב , ושום דבר. אין סיבה ואין תכלית ואין הסברים ואין כלום. ג'ונגל אחד גדול . נראה לי ממש קשה ככה לחיות . אם לא יצא לי מחר לדבר איתך, אני אסיים כאן בברכת שנה טובה ומתוקה, ושתהיה לך באמת שנה "פוריה" מכל הבחינות, ורק כיף חיים, ד"ש לבעלך, הוא נשמע בחור נחמד, ולא ענית לי כמה תשלמי לי לבא לעבוד אצלכם במפעל. ילה, בי וול, ולהשתמע ביי

24/09/2003 | 18:58 | מאת: מאיה

אכן חיי המאמין קלים יותר... הרי לא סתם אומרים "אשרי המאמין". לגבי תשלום, אנחנו לא צריכים כרגע פועלים, וגם כשנצטרך, את השכר קובע אבא שלי ולא אני... תודה רבה על האיחולים הלבביים. אני מאחלת לך ולבני משפחתך שנה טובה ומאושרת, רק בריאות וחיוכים! נשתמע, מאיה. :)

25/09/2003 | 12:58 | מאת: שלומי

מתחמקת באלגנטיות מלתת לי עבודה , הא ? הבנתי. לא נורא. סתם שיקרתי כשכתבתי שאני טוב בלשפוך דבק. הייתי בטח שופך חצי על המכנסיים שלי. תגידי , את עובדת עם כפפות ? ועוד משהו, אחותך הצעירה, היא ראתה בעין יפה שהידיד שלה מחזר אחרייך ? לא היתה לה בעיה עם זה ? נכון שזה מעניין איך אנשים נמשכים אחד לשני. למה דוקא הוא רצה אותך ולא את אחותך ? הרי היא דוקא יותר מתאימה לו מבחינת הגיל. ממש מרתק. ומה עם אחותך ? יש לה חבר ? ומה היא עושה ? ילה, מקוה להמשיך ת'התכתבות הזאת בשבוע הבא. ביום שני. שנה טובה להשתמע ביי ועוד שאלה פצפונת, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לא עולה לך מחשבת כפירה, אולי בכל זאת יש איזה כח עליון ???

24/09/2003 | 12:06 | מאת: ענת

כן, כן, זו אני!! חזרתי לארץ! מה שלומך? מזמן לא שמענו... מה שלום הנכדה החמודה? איך עבר הזמן בלעדיי? התגעגעת נכון????? אני רואה שחוץ ממך אני כבר לא מכירה כאן אף אחדת עבר הרבה זמן.... טוב לחזור... כבר התגעגעתי הביתה

אני לא מאמין !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מה שלום דרלינג ????????????????? מתי חזרת ?? מה שלום החבר ? איך המרגש ??? איך היה בחו"ל ????????????? ספרי ספרי !! כמה נחמד לראות אותך שוב. מקוה שתיכנסי גם מחר כי אני תיכף זז הביתה. להשתמע ביי

24/09/2003 | 11:45 | מאת: שלומי

אנשים יצירתיים נכנסים לכאן. אז, זה לא אני. באמת איפה שמחה ? היא טענה שיש לה המון עבודה לפני החג. ושתחזור אחרי החגים. נכון שהיא חסרה כאן ? מור, חג שמח לך , ותהני עם נופר , מלוא הכף נחת . יום כתום לכולם מתחזים, אסירים, אוקראינים, פסיכים, וכל עם ישראל יחד !

24/09/2003 | 12:43 | מאת: מר פיגי

זוג מי הא איד פאר ווז די נישט רד הביסלה אידיש די הפרענק ? קים צי מיין שפיטול אין אוד השרון אנד זיין אסך שיינע שווסטר מיט הגרוסע פולקלעך דאר נומה איז שלומי מיי טאטא היי ניים איז שלמה תם היי גשטורבן אין רוסלנד הייה גוונט אין הקליינע ווים שטיבלה צ/וצ/נה פאר ווז די רד נישט מיט מיאך די רד מיט די מיידלעך אפשה קים צמיין פשטול איך אוב אסך צייטונג מיט השיינע פוטוגרפ הציצקס טוכס פולקלאך אנ נוך!!!!

24/09/2003 | 09:18 | מאת: מר פיגי

ווס ארצך ? איך קנישט ריד עיבריש ,מיי פרו איז הביסלה צדרייט הגענצה קופ שי וויל איך זאן אין שפיטול פון מישיגינע אפשא אין בת ים אפשא אין אוד השרון איך גברנג אר הפאצ' הפונים הראין שי גקלינק דה פוליס גקימט איין הפוליסמנט ינגר מאן גזוגט מייער נישט אקט מיין פרו הייה נישט פאשטנט מיין פרו איז השטיקלה קלאפתה בעיצם נוט השטיקלה הסאך דה מצב אין דה מדינה איז בקקט אסך מנשן אוב נישט ווז אסן קינדה מאכט אסך סקס אין דה צימער מיין פרו איז ה קורבה איך אוב צביי קינדך איינס איס אין מוסד אנד דה צבייטע איז אין אוקרינה שפילט הקארט פדינט אסך גאלט אסך דולורוס יאצ איך אין מוסד איך הקרנקע מאנצ' איך וויל שזאן הגיטע איר אסך פרנוסה אסך גדולט מיי נומה איז פיגי בי גזונט

24/09/2003 | 10:09 | מאת: שלומי זה אתה ?????????

24/09/2003 | 10:12 | מאת: ניר

ומי אתה ? אתה זה אתה ? או שאתה לא ? אתה מוכן לכתוב קצת יותר ? אתה מפחד ?

24/09/2003 | 10:17 | מאת: תרגום

מה נשמע?אני לא יודע לדבר עברית אשתי קצת משוגעת על כל הראש שלה היא רוצה שאני אהייה בבית חולים למשגועים אולי בבת ים אולי בהוד השרון נתתי לה פאץ' בפנים היא צלצלה למשטרה בא שוטר צעיר ואמר לי לא להרביץ לה הוא לא מבין שאשתי היא קצת קלעפתה ,בעצם לא קצת הרבה המצב במדינה בבקקטהרבה אנשים אין להם מה לאכול צעירים עושים סקס בצימרים אשתי זונה יש לי שני ילדים אחד במוסד השני חי באוקראינה מהמר בקלפים מרוויח הרבה כסף הרבה דולרים אני במוסד אני אדם חולה אני רוצה שתהייה שנה טובה הרבה פרנסה והרבה סבלנות השם שלי פייגה תהיו בריאים.

24/09/2003 | 10:35 | מאת: ניר

תודה רבה רבה , למתרגם האלמוני\ת נקווה בשבילו שתהיה לו שנה טובה. ומה כתוב בשאר כיתבי האידיש ?

24/09/2003 | 21:07 | מאת: קרלוס

שלום מי שיהיה מענין להתכתב אתי סתם לספר חביות אני עולה חדש מארגנטינה בן 37 רווק 3שנים בארץ .אספר בהמשך אולי זה יהיה מרתק קרלוס

24/09/2003 | 01:44 | מאת: מאיה

היי! מה שלומך? ב"בר אילן" עשיתי תואר ראשון בחוג המשולב למדעי החברה מסלול מיקרו, שבעברית זה אומר פסיכולוגיה+ קרימיניולוגיה + סוציולוגיה. מומלץ בחום, מעניין לאללה!! מה את רוצה לדעת על אחים שלי? אנחנו שלושה אחים, אני הבכורה בת 27, ואחרי יש את אלונה בת 24 (חגגה אתמול יומולדת!!) ואחריה יש את אביב בן 18. אחותי לומדת הנדסאי אדריכלות ב"אורט", ואחי עתודאי. הוא לומד פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטת ת"א, ועושה עכשיו טירונות של חודש, לפני שמתחילה שנת הלימודים. אני ואחים שלי בקשר נהדר, ואנחנו ממש חברים טובים למרות פערי הגילאים! ספרי קצת על עצמך. מה איתך, במה את עובדת? האם למדת? מחכה לתשובה, מאיה.

24/09/2003 | 08:07 | מאת: מר פיגי

למה רק מיכל מעוניינת בפרטים האישיים של מיא?

24/09/2003 | 01:24 | מאת: מאיה

היי שלומי!! לונג טיים נו סי... שגיא ואני נפגשנו דרך אחותי. הוא למד איתה באותה כיתה (דרך אגב, שגיא קטן ממני בשנתיים וחצי!!) והם היו ידידים ממש טובים. יצא לו לראות אותי באיזה פעם אחת, ומאז הוא התחיל לחזר אחרי במרץ... האמת שבהתחלה לא רציתי אותו גם בגלל שהוא ידיד טוב של אחותי וגם בגלל שהוא יותר קטן ממני. למזלנו הוא היה מחזר עקשן מאוד, והוא הצליח לכבוש את ליבי בקסם האישי, בהומור, בחוכמה, בבגרות הנפשית ובהענקה האינסופית שלו. אנחנו ביחד כמעט 6 שנים, מתוכם נשואים כמעט שנה. (אנחנו גרים יחד 5 שנים). חיי הנישואין זורמים בכיף, ממש כמו החיים המשותפים לפני החתונה, כי אין הבדל כ - ז - ה משמעותי בין לגור ביחד 5 שנים לבין הנישואין. אני ממש מסכימה לגבי מסורת ושורשים, גם אני חוגגת חגים אבל לא מהסיבה שלשמה חוגגים אותם... למשל, פסח הוא חג נהדר כי המשפחה מתאספת יחד, ויש חופש אבל אין לי בעיה לאכול חמץ. וכנ"ל כל החגים. אני נהנית מהם בגלל שהם נותנים אפשרות להיות ביחד עם אנשים שאני אוהבת, לא בגלל המשמעות הדתית שלהם. ואין לי בעיה בכלל עם אנשים שבוחרים מה לקיים בדת ומה לא, זה עיניינם הפרטי בלבד, אבל שלא יחשבו שיש להם זכות להטיף לי שאני לא מקיימת כלום, כי זו צביעות. והסתירה היא בזה, שכמו שאדם מצהיר על עצמו שהוא צימחוני, אבל אוכל דגים כי משום מה יש דעה שאומרת ש"דגים זה לא בשר"... אז מה בדיוק צמחוני בזה??? מה, דג זה לא יצור חי??? אז אחד כזה שיטיף לי על שאני אוכלת עוף?? למה, כי זה משהו שהוא החליט שאסור? תרנגולת יותר "שווה" מדג?? מבחינתי זה אותו הדבר. ונכון שכולנו רק בני אדם, וזו בדיוק הסיבה שאני חולקת על אלה המתיימרים להיות אנשים יותר טובים ממני רק בגלל שהם אנשים מאמינים. אתה יודע מה, אני אפילו משתדלת לקיים את כל המצוות שבין אדם לחברו. הן הומניות ומוסריות וזה מה שאני מחפשת בסביבה בה אני חיה. אבל אני לא מקיימת מצוות אלה "כי כתוב"... אני באמת מאמינה בהן, וחונכתי עליהן עוד לפני שידעתי שהן כתובות בתורה. והמצווה האהובה עלי היא "ואהבת לרעך כמוך", שלצערי היא המצווה שהכי לא מקיימים אותה... במיוחד לא הישראלים. וגם אני, האתאיסטית, כבר עברתי רגעי משבר ומצוקה, הייתה לי הפלה לפני חודשיים ולפני שלוש שנים גילו לי גוש בשד, והיה חשש שזה גידול סרטני... והיו עוד כל מיני כאלה, אבל אף פעם, אפילו לא לשנייה אחת, פניתי בתפילה לאל כלשהו או האמנתי שמישהו בוחן אותי או שומר עלי וכדומה. וכמו שלך קשה להבין אותי, לי קשה להבין אותך. קשה לי להבין איך בן אדם רציונלי (נצא מנק' הנחה שאתה כזה) ובריא בנפשו (גם פה אני אתן לך קרדיט) יכול להאמין באל כזה אכזרי? אתה בעצמך שאלת אותי על כוח קיומו של העם היהודי, שנרדף ונרדף ועדיין שורד. למה אנחנו נרדפים??? איזה מן אל זה שנותן לנו לסבול ככה??? והשואה? לילדים הגיע להרצח? ועכשיו עם כל הפיגועים?? והתאונות?? והמחלות?? אז תגיד לי אתה- זה נורמלי זה? זה לא נחשב אכזרי?? והאלוהים "הרחום והחנון ארך אפיים ורב חסד" מתנהג ככה, וממשיכים לסגוד לו... על מה בדיוק? אם מאבטח או חייל היה שומר עלינו ככה, כבר מזמן היו מכניסים אותו לכלא על התרשלות בתפקיד... ואם חשבת לרמוז לי על חטאים שעשינו, אז אני מקווה שכשהילדים שלך עושים משהו לא טוב, אז שהעונש שאתה נותן להם הוא הגיוני, פרופורציונלי ואנושי ושאתה לא מקצץ להם איברים "כדי ללמד אותם לקח", ושלא תעשה להם את המבחנים שעשו לאיוב רק כדי לדעת שהם אוהבים אותך ומקשיבים לך... והתשובה שאני הכי שונאת היא "נסתרות דרכי האל"... כאילו, אתה לא יודע מה להגיד יותר כי גם לך זה לא מסתדר, אז גם לזה מצאו תשובה, שאחריה כבר לא תשאל יותר, כי זה "בסדר" לא להבין, בגלל שזה נשגב מבינתנו... ולגבי מעצמות שנכחדו, אנחנו אף פעם לא היינו מעצמה ולכן אי אפשר להשוות, אבל יש עמים שהיו וימשיכו להיות כמונו, למשל כמו הסינים, שתרבותם עוד יותר עתיקה משלנו!!! וחוץ מזה אף תרבות לא נשארת כפי שהייתה, גם היהדות אינה בדיוק אותה יהדות כמו לפני ארבעת אלפים שנה. הלבוש היה שונה, המנהגים היו קצת שונים, לא היו חרדים או חילונים וכאלה... זה הכל המצאות והתפתחויות של תקופות מאוחרות יותר. ולנושא אחר- העבודה על התינוק החדש בעיצומה, ואני מאוד מאוד מקווה שיהיו לי חדשות טובות לספר לכם בזמן הקרוב! אכן העבודה קשה (ומהנה), אבל "השכר" מצדיק :) אין לי העדפה לגבי מין היילוד, העיקר שיהיה יילוד בריא. בעלי תחילה רצה מאוד שיהיה בן בכור, אבל כשנכנסתי להריון ובמיוחד אחרי ההפלה שלי הוא אמר שלא משנה מה, העיקר שהילד יהיה בריא... למרות שעדיין נראה לי שהוא מעדיף בן. לי, בכל אופן, באמת באמת שזה לא משנה. אף פעם לא דימיינתי "אני רוצה בן ראשון" או "אני רוצה בת ראשונה". מה שבא- ברוך הבא. רק שיבוא. ומהר. ושיהיה בפנים לפחות 9 חודשים. ושאחר כך יצא בקלי קלות. ושיהיה בריא!!! ולמה אתה כבר מאחל לי שנה טובה, מה יותר לא נשמע ממך עד ערב החג??? יש לי לב חלש, אל תלחיץ אותי סתם... :) מאיה.

24/09/2003 | 08:18 | מאת: מר פיגי

גוועלד השיקסע!!!!!שי אובנינש הגדולד נישט היידן אסן ברוייט אין פסח הגרויסע אבורה כשלופט מיט המאן לפני החסנה שי מאכט אסך צורס צהיה טאטן פרווסט איך דאפט זיין דה צורס אוף דיס מיס מיידלה שלומי ,די דאפטנישט רד מיט הר שי איס השיקסע אפשה הקורבה שי אסן הברויט אין פסח אוי מיין צורס פרווסט שי שלופט מיט המאן לפני החסנה פרווסט שי ניין "ברויגז" מיט ד ה ברידר שלומי די דאפט ברינג הר הפאץ' הפונים הראין מיי נומה איז פייגל איך העולה חדש פון אוקראינה יצ איך ווינט אין אולפן באוד השרון מיי פרו זוג שאיך משיגע קופ שי ראכט!!!!!!

24/09/2003 | 00:27 | מאת: השואלת

ערב טוב, שאלה לי אליכם, ואנא תענו לי בכינות. אין לי לצערי מימי לקבל חיזוק ואשמח באם תענו לי . האם אישה כבת 40, שערה ארוך וחלק, צבוע בגוונים, גוון עורה שזוף ללא קמטים ועיניה ירוקות- נחשבת בעיניכם לאישה יפה עם נתונים אלו?. יתכן, ושאלה זו תמוהה בעיניכם, ותיראה אצל הרבה כדיבילית- אך לי אישית זה חשוב מסיבות אישיות וכואבות...... (מעניין תגובת הגברים). - רב תודות - השואלת.

24/09/2003 | 08:06 | מאת: מר פיגי

את גם מטומטמת ובטח גם מכוערת,שיער ארוך על הידיים עם גוונים אומר שאת גרוזינית העיניים באמת יפות-ביחוד העין הגדולה המוח שלך ללא קמטים פשוט כי אין לך מוח אולי של ציפור אני סקסי במידה יש לי איבר ללא גוונים שזוף בצבע שחור תימני מה לעשות משתנה מפעם לפעם יש לו זיקפת בוקר רק כשאת לא לידי האם לדעתך מכוערת איברי יפה ?

24/09/2003 | 12:18 | מאת: ענת

מר פיגי ה"יקר" אינני מכירה אותך ולא יודעת מה עברך בפורום אבל דבר אחד: אם אין לך משהו טוב לאמר עדיף שתשתוק! לאנשים ששואלים שאלות בפורום הזה יש סיבה לכך שהם באים לכאן לשאול, בדרך כלל הם רוצים תמיכה (מכאן השם של הפורום, במקרה שלא שמת לב...) אם באת לכאן כדי לרדת על אנשים מכיוון שמשעמם לך, אז כדי שתמצא לך תעסוקה אחרת, לפני שתעשה נזק ממשי למישהו! אם אין לך דרך לעזור למישהו, אל תכתוב כלום אנשים לא נכנסים לכאן כדי להיפגע ובטח שלא ממך! ולך השואלת: יופי הוא בעיני המסתכל, התיאור שלך יכול להיות מאוד יפה אך יכול להיות גם להיפך, וכמו שאני תמיד אומרת: על טעם וריח אין להיתווכח, יופי הוא לא דבר ספיציפי, החשוב הוא שהאישה תרגיש יפה, כי כאשר היא תרגיש יפה, היא תחצין את ההרגשה הזו כלפי חוץ ומי שמרגישה יפה תיראה יפה גם בעיני אחרים. בהצלחה :))

24/09/2003 | 23:54 | מאת: המנקה

וזו הבעיה המרכזית שלך, ולכן את ממשיכה להציק כאן בשמות וכינויים שונים (ליאת, שולה, חיה וכו'...) את לא מצליחה לעבוד על אף-אחד, חוץ מאשר על אלה שחדשים כאן. מאז ומעולם תגובות הגברים מעניינות אותך ביותר... באלוהים - מתי היה לך גבר לאחרונה? לא, זו היסחפות! מתי גבר העיף לכיוונך רבע מבט? זה היה כ"כ מזמן ןלכן את מתוסכלת ומוציאה את זה בפורומים.

23/09/2003 | 18:18 | מאת: טל

שלום לכולם, אני תחקירנית בתוכנית בריאות חדשה בערוץ 8. אנחנו עושים פרק שעוסק בבריאות הנפש ומחפשים אנשים שישתפו את הצופים בחוויותיהם האישיות. לפרטים נוספים ניתן ליצור איתי קשר במייל תודה רבה, טל בן ברוך

23/09/2003 | 19:07 | מאת: בני ברמה-רמלה

תנסי את ניר הוא אחלה חולה נפש !!!!!!

23/09/2003 | 17:31 | מאת: אנחנו

אני ונופרוש מאחלות לכולםםםםםםםםםםםםם שנה של - בריאותת עושר אושר הצלחה וכל אשר חפץ ליבכם שייתגשם אוהבות אותכם מור ונופר (= נוני) יאלללה בייי

23/09/2003 | 19:05 | מאת: בני ברמה

מי את ??מי זה נופר ? בעלך ?