פורום תמיכה הדדית

זה שקט שלפני הסערה ? או אחרי ? אז הגיע הזמן לכמה בדיחות מעפנות ?? הנה צרור בדיחות: איש אחד מזמין חבר שלו לבקר אותו בביתו החדש. שואל החבר: "ואיך מגיעים." משיב המזמין: "נוסעים באוטובוס 55 עד הסוף, הולכים שתי דקות עד הכתובת, פותחים ברגל את שער הגינה, ובמרפק את שער הבית". שואל החבר: "ולמה ברגל ובמרפק?" משיב המזמין: "אתה הרי לא מתכוון לבוא בידיים ריקות..." פרופסור מפוזר אבד את משקפיו באוטובוס. ילדה, שישבה על ידו, חיפשה ומצאה אותם. "תודה רבה ילדה", אמר הפרופסור, "אגב, איך קוראים לך?" "קוראים לי רותי, אבא", השיבה הילדה. פעם היה בעל אחד שנכנע לאשתו ועשה את כל עבודות הבית: בישול, כביסה, נקיון, קניות ועוד ... יום אחד הסית אותו חבר שימרוד באשה ויסרב לשרת אותה כל היום. כשחזרה האשה הביתה וראתה ששום דבר לא נעשה, שאלה את בעלה: "מה קרה?" השיב הבעל: "די...נגמר!" שאלה האשה: "מה נגמר?" השיב הבעל: "הסבון". שאלה: "מה ההבדל בין מיתון לקטסטרופה?" תשובה: "מיתון זה כאשר מפטרים אותך, וקטסטרופה זה כאשר מפטרים אותי".

מה שלומך כיף לשמוע בעצם לקרוא.. בדיחות באמצע היום המפרך מרענן לא? מה חדש? מה עם הילדודס? (ילדים) איך בעבודה יש הרבה לחץ ומה עם הדיאטה ? הולכת? ביי

יום חדש הפציע, בהיר ותכול מתמיד... נכנסתי כדי לבשר לכם שבני הקט התחיל (אומנם באיחור אבל ככה זה אצל הקטנטנים) את חופשת הקיץ שלו ולכן איאלץ להיעדר מהפורום לשבועיים... אני בטוחה שתסתדרו יפה בלעדי, הרי עשיתם זאת כל כך יפה בפעמים הקודמות. מור - דף חדש ולבן מוכן ומזומן ובהזדמנות זאת את יכולה להרגיש בנוח לפרוק את אשר על ליבך ולשתף אותנו במתח הנפשי שאת עוברת בימים אלה. תאמיני לי שתמצאי פה תמיכה ועזרה בכל כשהדברים יאמרו בסבלנות ובסובלנות. שלומי יקירי, אני סומכת עליך שתשמור על הפורום ותנהל את הדיונים ביד רמה כתמיד, וכל הכבוד על מציאת הבאג המזורגג! אכן, גבר שבגברים! איתן - שמתפעל את הפורום כמעט עשרים וארבע שעות ביממה, המשך כך, אני יודעת שזה קשה לך בגלל הגב, אבל אתה עומד בזה בגבורה! נטע - בהצלחה בכל שלבי ההשתלמות ותחזרי אלינו מדופלמת מתמיד! ליבי - מקווה שנהנית, בטח נהנית איך לא, ספרי חוויות לחבר'ה, ואולי יש איזו בשורה מרנינה בדרך... הרה, כוכבית, יונת - מקווה לראותכן פה לכשאחזור במצב רוח מרומם ובימים יפים יותר. שלכם, אוהבת, וכבר מתגעגעת, מיכל.

בוקר טוב לך, נראה לך שניתן לך שיחרור לשבועיים ???? גם אם בנך הקט נופל עלייך, ואת אכן חייבת להתמסר אליו, לשחק איתו, לפטפט ולרוץ, לטייל ולצחוק, את עדיין יכולה פה ושם להכנס לפורום ולומר שלום. לא כן ? למה להתנתק כליל ? האם יש עוד משהו שמסתתר אי שם אחורה ? ת'אמת מיכל, אנחנו כאן כולנו מה זה מאוחדים ומאוגדים , משפחה אחת, את יכולה להיות לגמרי פתוחה איתנו, מה קורה ?

שלומי'לה תירגע בבקשה! שום דבר לא קורה שם מאחורה. אני מכירה את הילד. לא יהיה לי זמן לנשום. ואתה גם יודע שאנחנו נוסעים לכמה ימים... אז נא להתאזר בסבלנות, אני אשוב, מבטיחה. מיכל.

את מוכנה בכל זאת לבקש סליחה מבנות הפורום ? לומר להן שהן נחמדות ? אלף: כי הן באמת נחמדות, ובית: כי כך צריך לנהוג כשפוגעים במישהו, גם אם לא מתכוונים. ואני יודע שיש בך את זה, אז תהיי לארג'ית, גם אם את חושבת שהן לא היו צריכות להפגע. מה את אומרת ? תאמיני לי, כולם יהיו מבסוטים. יום טוב לך ביי

שלומי המקסים! כבר ביקשתי, ולא סתאם!!!!~!!!!!!!- אלא אם כוונה אך אין תגובה מהן! ואין לי ספק שהן נחמדות, אני בטוחה בכך, גם בעבר ניהלתי שיחה ארוכה עם מיכל וגם עם הרה ולדעתי הו אמורות לדעת שאני גם נחמדה וכך אני חושבת גם עליהן אבל אם עדין לא קלטו את הענין: אז לתשומת לב כולם: אני ממצטערת!!!!!!!!!!! (לא התכוונתי לפגוע) ומקווה שתסלחו לי! באמת שקשה גם לי, אני לא בנויה למתח נפשי גבוה, יש לי את הבאלגן שלי. ולידיעתכם -גם אני מאד נפגעתי! מכל "ההתקפה האווירית" שהיתה אתמול ואמש כאן , המון מול אחת .... בעצם שלומי היקר היה איתי , ואח"כ גם איתן המקסים... לידיעתכם וטיפולכם.

ידעתי שאפשר לסמוך עלייך. אני מקוה שהבנות תכנסנה מאוחר יותר, והן תשמחנה לקרוא את ההתנצלות, והכל יחזור לקדמותו ,ואפילו יותר טוב, מקודם. מה לעשות, אנחנו רגישים ופגיעים. אבל גם יודעים לסלוח בלי בעיות. ויודעים שלא התכוונת לפגוע באף אחד. ילה, שיהיה לך יום טוב ורק טוב, ביי

לשלומי ואיתן היקרים: תודה רבה רבה רבה רבה על כל ההבנה. מקווה שהכל יחזור לכשהיה מלכתחילה... לידע כללי של כל התוקפים למינהם: 1. גם אני לא חיה בגן של שושנים... (ואני לא כאן "משעמום".......) 2. וגם לי יש צרות.. לכן נסו גם להבין את הצד השני.. 3. היה לי אתמול ואמש מאד רע, כל הסרט הטורקי הזה, אני בד"כ בת אדם שלא רבה עם אף אחד. לא זכור לי חבר/ה שרבתי איתו מיימי. מה שכן, הקשר נותק מסיבה כלשהי, אך לעולם לא ריב , כמו זה שהיה אתמול... אני בכללל לא איש ריב, להפך איש שלום... ודרך אגב - אני לא רוצה לפתח ריב נוסף, אבל שימו לב: היחידים שסולחים/מגינים /נותנים צ'אנס הם הבנים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! (הגברים יותר נאמנים מנשים, וזאת עובדה מוכחת , מהחיים ומהחספרים)! והבנות - ממש רוצות לשרוף אותי .... אני לא שונאת אף אחד/ת. מי שירצה יכול לשכוח כל שהיה ולהמשיך הלאה, ומי שלא- אז לא... אני כאן ! ביי ויום מקסים לכולם! שלומי - אוהבת אותך!!!! (אתה רואה ששלשום לא צחקתי והתכוונתי לכך, אני יודעת במי להתאהב! נכון?) לאיתן היקר- קראתי כל אשר כתבת, והפנמתי!, בטח ששולם, מה חשבת שאני אוותר על בחור חמוד שכמוך??? ולגבי מלחמה או באלגן - עברתי דברים קשים יותר בחיים, ואני אתמודד גם עם חברי פורום שלא אוהבים אותי, לא? נ.ב. איך הגב? עדיין שוכב?

שמח לראות אותך כאן. תקשיבי, בדיוק כשכתבת את הבוקר טוב שלך, בו זמנית, כתבתי לך מעל מסג' , אני חושב, שאם יש לך בעיות, הגיע הזמן שתהיי יותר פתוחה איתנו, ותספרי לנו עד כמה שאת מוכנה לחשוף כמובן, על הבעיות. ואולי גם יהיו לאנשים רעיונות טובים ? כיוון מסוים ? יש לאנשים כאן נסיון רב בחיים וידע רחב. מה דעתך ?

מתוקי! את כל אשר יש פתחתי בפניך ופני כולם אני זאת שלא יודעת מה קורה עם אף אחד ראיתי מה שכתבת הבוס היקר שלי הגיע אני אחזור אח"כ ביי אוהבת

מורררררררררר. את שוב עושה את אותה טעות. את לא רוצה לפתוח בריב נוסף אבל את שוב עושה את זה. תפסיקי. לא ניראה לי שממש הפנמת את מה שכתבתי. עובדה שאת עושה את אותה טעות. אני לא רוצה כאן מלחמות. אבל את גוררת אותן. תשקלי מילים. שדברים נאמרים אי אפשר לשכוח הם צורבים ומשאירים חותם. צריך אבל להמשיך הלאה. יום טוב איתן

אז לא מגיע לה שלט גדול שאומר ברוכה הבאה ??? עם ציור של מטוס ??? ושמים תכולים ושמש זהובה ?? אז ליבי : בבבבבב ררררררר ווווו כככככככ הההההההה ב ר ו כ ה ב ר ו כ ה ה בבבבבבב ר ו כככככככ ה ה הבאה !!! חסרת לנו כאן איך היה הטיול ? פרטים מלאים בבקשה, וד"ש לבלונדי. מקוה שהוא עדיין בתמונה. להתראות ביי

המילה ברוכה, היתה כל כך יפה בקידוד, אבל אחרי ה"שלח", זה חירבש לי את המילה לגמרי ! לא נורא, העיקר הכוונה.

היי אני חדשה באתר הזה..... למרות שאני חדשה פה האתר מאוד מעניין (וכבר אני יושבת פה שעות) על מה הפורום הזה? אני ממש שמחה שזה לא עוד פורום "זול" ולא רציני , אני שמחה שאפשר לדבר פה עם אנשים רצינים (אבל לא יותר מידי אה??) שלא רוצים להתכסח כל הזמן...... בכלל, כל הפורומים פה מרתקים ונראיים מהמנים... *** בבקשה תגידו לי שאני צןדקת :)

הפורם הוא פורם פסיכולוגיה. יש אנשים שצרכים תמיכה יום יומית. ולא תשובה קצרה כמו בפורמים האחרים. וכאן זה המקום. זה לא פורם רגיל כמו באתרים האחרים. כאן צריך לשקול מילים כי לכל מה שאת אומרת יש השפעה עם קראת קצת את מה שכתוב. בקשר ל"רצינות" זה פורם רציני אבל מותר קצת לצחוק או לספר משהוא נחמד הרי זה יכול לעשות טוב על הלב:-)) ברוכה הבאה:) @----)--- איתן

בוקר טוב, שעה נפלאה להתחיל את היום, נכון??? אני לא מצליחה לישון. ההשתלמות מעיפת וסוחטת , אבל מענינת, לומדת דברים חדשים ויש לנו קבוצה מקסימה. אתמול העברתי שעור, התבלבלתי והתרגשתי כך שיצא לי בלאגן אחד גדול. היום אדע אם עברתי את המיון השני.....למרות העדוד שקבלתי מהקבוצה, אני לא יודעת מה ה"מנהלים" חושבים..... הנסיעה ארוכה ואני מנעימה את זמני בשירה בקולי קולות... ממילא כולם נוהגים עם חלונות סגורים. שיהיה לנו יום שקט ורגוע

יום נעים גם לך. אם לא תישני בלילה, איך תתפקדי ביום ? מיון שני ? כמה מיונים הם עושים ????? חשבתי שכבר התקבלת וזהו. טוב, אז בהצלחה לך גם במיון השמיני ! להתראות ביי

מה יהיה???:)) שוב מעירה את התרנגולים???:))) שתשכילי תילמדי ותהני:))) והמון המון בהצלחה:))) @----)---- איתן

אני חושב שהגבתם בצורה ממש מוגזמת כלפי מור. איבדתם פרופורציות. מה קורה לנו ? איפה הסובלנות ורוחב הלב ? והיא אמרה בפירוש שנטע וכוכבית נחמדות. ולא הזכירה בכלל את הרה, וגם כלפי מיכל לא אמרה שום דבר רע, רק שהיא נעלמת. וזה נכון. לא צריך לקחת ללב כל כך מהר. חברים, תעשו לי טובה, חודש אלול, בואו ונתאחד כולנו יחד , מחדש, ונשכח מהקטנוניות ומהשטויות של מי אמר מה על מי , וכאלה. בסדר ? אם אתם פוגעים במור, אתם גם פוגעים בי, אז אנא, נא להתחשב במצבי הנפשי המעורער, בצרות שיש לי בחיים, ולא להוסיף עליהם, בסדר ? הבה נתפייסה. יופי, אני שמח שאתם מסכימים איתי, ילה להשתמע ביי

תקרא איפה שרשמת למור טורפת גברים. תקרא מה כתבתי ותראה ותבין על מה הכעס. הייתי חריף מידי והתנצלתי על הדרך שבה הבעתי את הדברים. אבל לא תעיתי במה שרציתי להגיד. אין לי שום דבר אישי נגד מור אני לא מכיר אותה בשביל זה. אבל כאן זה לא פורם רגיל עם שכחת לרגע...ולכל מילה כאן יש משמעות עם לא אצלי אז לאחרים. לי זה לא מפריע היא יכולה גם לקלל אותי. אני כבר לא מתיחס לדברים כאלו. אבל יש כאן כאלו שלוקחים כל מילה שלא במקום "קשה" וצריך לשקול מילים במיוחד בבקורת. איתן

עם כל הכבוד לחודש אלול, יש גבול למה שאדם יכול לספוג. מור בפירוש קיטלגה את חברי הפורום ל"נחמדים" ול"נחמדים פחות". למה זה לא פוגע בך? בי זה דווקא פגע. אל תהפוך את מור לנפגעת הראשית בסיפור הזה כי היא הפוגעת הראשית. אז עם כל הכבוד למילים היפות על התאחדות, ממש לא בא לי להתאחד כרגע עם מי שקורא לי "פחות נחמדה" או " נחמדה" או עוד משהו משק ההמצאות של מור, שאני בטוחה שהיא מ"הנחמדים מאוד מאוד". ממש לא בא לי. ביקורת יש בחוץ מספיק. לא צריך אותה גם פה. מיכל.

יש גבול למה שהאדם יכול לספוג ????????? על מה את מדברת ? מה היא כבר אמרה ??? היא לא התכוונה לרדת על אף אחת, סתם זרקה משפט מטופש שהגברים נחמדים מהבנות. למה לקחת את זה כל כך אישי ???? אני באמת לא מבין מה עובר עליכם בימים אלו.

לכל מאן דבעי לידיעתכם: הנני מתחזה לאף אחד או אחת.. אין לי עבור מה להתחזות! הרה - לא דיברתי עליה מילה, מה היא רוצה מנשמתי??? יונת התחילה, שאמרה - שאין לה בשביל מה להכנס לפורום... אז אני אמרתי שאם אין לה בשביל מי ומה וזה לא מעניין אותה אז גם היא לא מעניינת אותי , באותה מידה. לא התכוונתי לשום דבר מעבר לכך. ובבענין הגברים : ההפך הגמור רציתי לתת מחמאות לגברים שכאן, כי הם מתוקים! וככה אני חושבת, (כנראה שעשיתי טעות...) והגרשיים היו על מנת להדגיששששששש את המחמאה!!!! שיהיה לכולם יום טוב!!!!

אני ממש מצטער שהדברים שלך עוררו סערה. בואי נשכח מכל הסיפור הזה , בסדר ? אל תעלבי, אנשים קצת רגישים. באמת שכולם כאן נחמדים. בסיידר ? השארי עמנו. מה את אומרת ? יום טוב להשתמע

אין לך זכות לבקר פה אף-אחד ואחת! במיוחד לא את החבר'ה הותיקים, שיש להם יותר "שעות פורום" ממה שלך יהיו אי-פעם! אז מה אם לא כתבת עליי כלום באופן אישי? זה אומר שאני צריכה לשתוק כשאת כותבת שטויות על אנשים אחרים, שאת לא מכירה בכלל???? את נכנסת לפה משעמום, וחושבת שזה מה שכולם עושים. אבל זה לא ככה, וכדאי שתפנימי את זה! יונת לא מעניינת אותך? אני שמחה בשבילה!!! מגיע לה לזכות בהתעניינות מצד אנשים קצת יותר נבונים ומתחשבים. אני לא רוצה כלום מנשמתך... אין בה שום דבר שמדבר אליי... מההתחלה לא היה. עכשיו את חושבת שאני לא נחמדה? יופי! לא זה מה שיהרוג אותי, אבל זה יגרום לך לשמור מרחק!!!

כי את מור זה לא מעניין... האמת? לא סבלתי אותה מההתחלה!!!! זה לא יפה לכתוב? לא מעניין אותי.... אני אתרץ את זה במצ"ר שלי! אני לא נחמדה? אני יודעת!!! אבל מה אכפת לי?

נשמה !!!! מה שלומך ???????????? זה אף פעם לא גרוע לתת אות חיים !! הרגע חשבתי שאולי הגיע הזמן לטלפן אלייך ולדרוש בשלומך. אני מהסס כי בפעם הקודמת ירדו עלי החברה ואמרו לי לתת לך ספייס ! אבל רבק ! כמה ספייס את צריכה ?? מה המצב ? יש שיפור ?

מה הקטע הזה של מור? מי היא חושבת שהיא בדיוק? היא לא מגיעה לקרסוליים של יונת או כוכבית או נטע!!! וזה שהיא "מתחפשת" לדורית לא יעזור לה. יכולת להתקשר - אני לא תמיד עונה. ואני בכלל לא נחמדה... כוכבית אוכלת אצלי הרבה חר.... עכשיו. גם נטע זוכה לטעום מזה... המצב? גרוע, אבל זה רק הולך ונעשה גרוע יותר מיום ליום.

כי רק את היית מסוגלת להגיד המילים הנכונות והנוקבות שכולם כאן כל כך מפחדים להגיד. מה שלומך? נזכה לשמוע ממך גם מחר? ד"ש לכוכבית, יונת ונטע. מיכל

קיבוצניק ותיק נכנס לחדר אוכל כהרגלו. בעודו בוחר אוכל מהמזנון הפתוח, הרגיש מערבולת של גזים בגופו,אך לא יכול היה להתאפק, ושיחרר נפיחה אדירה.(רבותי- אדירה =מרעישה מריחה רע...) כל החברים בחדר האוכל הוכו בהלם, הרעש והריח היו בלתי נסבלים. התחרפן החבר הותיק, וברח מחדר האוכל, כשהוא מבואס לאללה. לאחר מספר ימים החליט לעזוב את הקיבוץ, כי הרגיש מנודה מבחינה חברתית כאילו כל העולם מסתכל עליו...ועבר לגור בעיר הגדולה. לאחר מספר שנים, אחז אותו הגעגוע, והחליט לסוע לבקר בקיבוצו. הוא היה בטוח שהעניין הנורא יישכח, ייסלח, ויהיה כלא היה. כאשר הגיע לשער הקיבוץ, ופגש חבורת ילדים משחקת בכדור, פנה אל אחד מהם ושאל אותו: --"תגיד ילד, מה שמך?" --"דני", עונה לו. --"ומתי נולדת?" ממשיך האיש לשאול? --"שנתיים אחרי הנאד הגדול"..... זהו דורית

שלום לך, חדשה בפורום וכבר מפגיזה עם בדיחה ?? או שאת מור ?

אני דורית. מי זה מור? רק מור יודע/ת לספר בדיחות??

מאחר ואין פה נפש חיה, אני פורשת לעיסוקי... מקווה למצוא פה את כל "הנחמדים" למיניהם לכשאחזור, מיכל.

את לא רואה אותי ? ומה הם עיסוקייך ? אם יותר לי לשאול ? מניקור פדיקור ???

אני לא עושה מניקור פדיקור, אם את נורא רוצה לדעת... אבל אם את מתעקשת אז...כביסות, גיהוץ וכל השאר.

לא התכוונתי ליהיות תקיף מידי. אבל את ממש לא בסדר. אני לא יודע עם היית בפורמים של תפוז ושל וואלה. שם יטרידו אותך מינית יש שם סוטים וכל מיני מטורפים. כאן יש מטרה לפורם זה פורם פסיכולוגיה. יש כאן אנשים עם בעיות כאלו ואחרות. לא כולם "משוגעים" או "מטורפים" בעית זוגיות גם ניחשבת בעיה פסיכולוגית, ביטחון עצמי וכו וכו. יש כאן מטרידים כמו רפי ארגו ושס ולפעמים ניכנסים גם אחרים. זה לא חסין מזה. אבל יש מטרה. ובדכ, הכל מתנהל כשורה. לפעמים יש יותר אנשים ולפעמים יש תקופות שפחות. זאת לא חוכמה להעביר ביקורת על אנשים שאת לא מכירה בכלל. זאת לא חוכמה ליהיות שבועים שלושה ולעשות הכללה גורפת כמו שאת עשית. ונכון גם לא בסדר מצידי שהגבתי בכזאת חריפות למרות שאין לי מה להתנצל על המסר. רק שהייתי צריך להעביר אותו בדרך אחרת. מקווה שתחזרי ותתנצלי גם את. איתן

לא צריך להסחף, בא נסגור ענין. היא כבר התנצלה, ואמרה שלא התכוונה לפגוע באף אחד. בשביל מה להתנצל שוב ? בא נראה את הענין כסגור. בסדר ?

מה לסגור עניין? אנחנו רוצים דם! וברצינות, איזו התנצלות זו המכתירה את חלק מחברי הפורום כ"נחמדים" ואת חלקם כ"נחמדים פחות"?

קודם כל תקרא מה כתבתי למטה על ההתנצלות. או יותר נכון על השעה. את זה כתבתי לפני שעניתי למטה. ותקרא גם את התוספת שרשמתי מתחת לתגובה של מיכל. לדעתי זה חשוב מאוד.ושתקרא אני בטוח שתסכים איתי ואני חושב שגם מור תסכים איתי. איתן

הנה שיר של אריק איינשטיין, שכתב על חברו הטוב אורי זוהר, "הוא חזר בתשובה" "הוא חזר בתשובה הוא לומד עכשיו תורה ואיתו האישה והילדים ועברה לה שנה שום דבר לא השתנה זו אותה המנגינה והמילים אבל הלב הוא רוצה הרבה יותר מספר סיפור אחר וחוזר ואומר שהלכת לי חבר. זהו שיר אהבה אהבה עצובה שאתה ואני תמיד שרים וחלפה לה עוד שנה שום דבר לא השתנה זו אותה המנגינה והמילים אבל הלב הוא רוצה הרבה יותר מספר סיפור אחר וחוזר ואומר שהלכת לי חבר. וחלפה לה עוד שנה שום דבר לא השתנה זו אותה המנגינה והמילים אבל הלב הוא רוצה הרבה יותר מספר סיפור אחר וחוזר ואומר שהלכת לי חבר אבל הלב הוא רוצה הרבה יותר סיפור אחר." אז מה אתם אומרים? האם תמיד כשחבר חוזר בתשובה הוא חייב ללכת? למה הנתק? למה העצב? אפשר גם אחרת?

הי מיכלוש, במקרה של אורי זוהר, אני חושב , זה מקרה די קיצוני. כלומר, מקצה לקצה. הרי הוא היה שחקן, שלא נמנע מסמים סקס ורוקנרול, והמהפך אצלו היה אקסטרימי. אז זה מובן שאריק איינשטיין, מצא את עצמו מאבד את החבר. אני חושב שהם גם גיסים או משהו כזה. אבל, נדמה לי, שבינתיים, אחרי כמה שנים, זה התאזן, והם נפגשים ומיודדים. נדמה לי, שבשלב הזה, אריק לא מרגיש כבר עצב. וזה מעניין, מהצד של אורי זוהר, האם גם הוא חש צער שאיבד את חבריו מהעבר ? אני לא חושב, את יודעת למה ?

הם לא גיסים אלא מחותנים (נדמה לי שכך קוראים לזה). הבת של איינשטיין התחתנה עם הבן של זוהר. זה מה שכל כך מרגיז פה. אנחנו, החילונים, מהצד שלנו מרגישים אבדה, אבל החוזרים בתשובה לא מרגישים כמונו או לפחות לא מראים זאת כמונו. ואני מדברת מנסיון אישי. אז באמת, למה זה ככה?

מה פירוש הסלנג: "דאחקות". מישהו כתב משהו כזה כאן. ידוע למישהו ?

הפירוש הוא ... צחוקים, בדיחות וכל השאר. קפיש?

זו מילה בערבית ? או סתם המצאה של מישהו בצבא ?

עסוקה בעבודה החדשה ? נמאס לך מאיתנו ?

ומה שלומכם הבוקר ? והרי החדשות המרעישות של הבוקר, ליעד מודריק הנחתה את תכנית הבוקר משש עד שבע בגלי צה"ל במקום אלכס אנסקי שיצא לחופש. ואני חשבתי שקוראים לה : ליאת, אבל לא, קוראים לה : ליעד !! והאמת, היא רק מחליפה, אבל היא יותר מוצאת חן בעיני מאלכס. אבל מישהו מתחשב בכלל בדעתי ? לא. לידיעתכם, ולטיפולכם המסור, יום נאה לכולנו, ואולי מישהו יכנס לכאן היום לבקר ? ואפילו ישאיר הודעה , מי יודע, הכל יכול לקרות בפורומינו האקטיבי והעליז, ביי

אני אנסה לראות מה ביכולתי לעשות בענין ליעד. שייהיה לך יום מקסים ביי בינתים היום הגעת מוקדם? מהרגיל אתה אוכל צהרים במשרד או בחוץ?

אומרת שלום לי לאיתן ולארי, ומה עם כל הבנות ? לא מענייניות אותך ? דוקא היום הגעתי מאוחר, בשבע וחצי. כל יום אני בא ברבע לשבע. צהריים אני אוכל במשרדי הצנוע. ארוחה צנועה ביותר. מטעמי דיאטה ובריאות. פעם הייתי אוכל במסעדה שבבנין. מלא שומנים ומטוגנים ובלתי בריאים בעליל. היום זה לחם דל , גבינה 1 אחוז, ירקות ופירות. והכרס מתחילה טיפ טיפה , טיפ טיפה, לנוע לכיוון החיובי. ומה איתך ? איפה את אוכלת צהריים ?

לא מכירה את ליעד (איזו התעללות, מה זה השם הזה...), אבל היא בטח יותר טובה מאלכס אנסקי. יש לי אלרגיה לקול שלו (כמו לעוד כמה דברים...). אבל האמת היא שזה פסיכולוגי כי פעם פעם פעם, לפני המבול, היתה לו תוכנית בוקר משבע עד שמונה בגלי צה"ל עם המנגינה הזאת שעד היום גורמת לי לבחילה . כי...כי...כי...רגע אני אספר מהר לפני שאני אקיא... כי הנהג אוטובוס של ההסעות לבית ספר תמיד היה שומע גלי צה"ל בין שבע לשמונה, בדיוק בזמן בו אנו, התלמידים המיוסרים היינו עולים לאוטובוס טרוטי עיניים ומנומנמים וחסרי התלהבות לחלוטין. ואז.. נה נה נההההה נה נה נה נה... אוי אוי אוי ... אני רצה להקיא.

גם אני לא סובל את המתקתק שבו. וגם איך שהוא מתאמץ להשמע רגוע וחביב. אבל יש הרבה שמתים עליו. אז יכול להיות, שבעצם התכנית היתה בסדר, רק שיש לך אסוציאציה גרועה בגלל שזה היה בדרך לבית הספר, ולא אהבת את בית הספר. מה היה כל כך רע בבית הספר ?

http://iwomen.msn.co.il/msn/Nnewopen.asp?Artcl=1242

היה יפה ?

פרם פפ רם פפם , שלום חברים שלום חברות , מה שלומכם הבוקר, מכירים את השיר : תניננ ללל לללללל ניי נייי ללל ניניניני אההה תללל ללילללליללל לא מכירים ? הו כמה חבל, נורא חבל, כי אם הייתם מכירים את השיר הזה, היינו יכולים לשיר אותו יחד כולנו ? נכון ? במקהלה כזאת , ואולי אפילו בשניים שלוש קולות ! זה היה יכול להיות מה זה יפה !! אבל עכשיו, בגללכם, בגלל שאתם לא מכירים את השיר, אז כל החלום הענק והיפה הזה צריך להגנז, גז ונעלם, וזה לא בגללי, שלא תאשימו אותי, אני כן יודע ומכיר את השיר, והראיה לדבר , שהרי שרתי אותו לפני דקה !! אז נכון שאני צודק ?????? ילה, רק שתדעו לכם, כולכם, שאני איש נורא חשוב, ושיש לי כל כך הרבה עיסוקים , שפשוט אין לי זמן לפורום שלנו, אבל מפעם לפעם אני גונב זמן ובא, בכל מקרה, היום היה יום מטורף, וזה עוד לא נגמר, מחר צריך להמשיך ולחפור !! ולמצוא את הבג , אבל הוא ימצא הבן שפטוטה ! (זו גירסה מעודנת של "בן שרמוטה", שאסור לי בתור דתי להגיד (ובטח לא בן זונה שבטח ובטח אסור לי להגיד (רק לחשוב מותר לי כי זה באג מה זה בן ז...))) אני האו, לא באתי כי אם להפרד מכם עד למחר, ולומר לכם כי צר היה לי היום לפספס שעות כה רבות ויפות בפורום, אבל נבצר ממני עקב בלה בלה בלה, ומחר , מחר יהיה זה יום חדש !! ילה, אני רץ הביתה בשמחה רבה, לראות אשה לראות ילדים, ואולי אני אפילו אראה ארוחת ערב , מי יודע , סי יו לוב יו דיר בלקום, אם מחר לא תכנסו לפורם, חבל"ז

שלומי אתה מ ת ו ק ! ומשורר! וסופר! כבר אמרתי לך שאתה פוטנציאל מבוזבז??? אני מתכוונת לזה ברצינות. רוצה להוציא איתי ספר?

אני זקוקה דחוף ביותר לטלפונים של יועץ זוגי או יועצת מאזור המרכז. זה דחוף מאוד, כי אין זמן... אני חייבת להיפגש איתו/ה היום !!! אנחנו ממש זקוקים לעזרה ! תודה מראש, לכל מי שישמח לעזור ולתת המלצות וטלפונים

מה קרה? למה כל כך דחוף ? זה לא הולך ככה. תרגעי קצת. ייעוץ , זה תהליך ארוך . צריך סבלנות ואורך רוח. רוצה לספר לנו מה קורה ? יש עכשיו פסק זמן של כמה אנשים בפורום, אנשים בחופשות, אז אולי תנסי בפורומים השכנים, פסיכולוגיה ופסיכותרפיה. בכל מקרה, בהצלחה לך עם בן זוגך, ביי

היי שלומי ! הלחץ הוא בגלל שאנחנו עומדים להינשא ממש עוד מעט ופתאום אנחנו לא בטוחים שזה מה שאנחנו רוצים. אנחנו לא רוצים לקחת החלטות פזיזות שנצטער עליהם מאוחר יותר, אך מאידך אנחנו גם לא יודעים כיצד להתמודד עם ההרגשה הזו שנפלה עלינו ככה פתאום. לבטל את הכל מבחינתו לא בא בחשבון, ואילו אני לא ממש מוכנה להכנס לזה כשאני יודעת שהוא לא שלם עם ההחלטה שלו ! לכן, אני ממש זקוקה ליעוץ אובייקטיבי - שנשפוך בפניו את הכל והוא יגיד מה דעתו.

רגע של רצינות: מישהו מכיר קבוצה שמטפלת באנשים עם חרדות באחזור המרכז???

הי נועה, אולי לקראת הערב יכנסו לכאן אנשים שיכולים לענות לך על שאלתך. כדאי לך לשאול גם בפורום פסיכולוגיה קלינית. בהצלחה, מיכל.

נכנסת לכאן ב13:47 ? מה קרה ? לו ידעתי, הייתי עושה מאמץ. אבל לא היה לי זמן, סי יו טומורו איי הופ בי גוד ביי

לא שמת לב שאת היחידה כאן בפורום ? קיבלת רשות ממישהו להבריז ? מחר אני רוצה לראות נוכחות יותר מאסיבית קפיש ? קומפרי ? דרך אגב, איך אומרים "הבנת" בפרסית ? יודעת ?

היובש בפורום התחיל כבר הרבה לפני השביתה. נראה לי שהוא גווע והולך לעולמו, שנזמין את החברה להלוויה ? לא נראה לי שמישהו יטרח לבא.

כל הקשרים הטובים והטובים והאמיתיים נעשים מאחורי הקלעים במיילים וטלפונים . אבל שיהיה בוקר טוב לכם . אגב יש לך מיילים ממני

כל הקשרים הטובים והאמיתיים נעשים מאחורי הקלעים במיילים וטלפונים . אבל שיהיה בוקר טוב לכם . אגב יש לך מיילים ממני

ניגמרה השביתה:)) @----)-- איתן

תסתובב מהר. נווווווווו. על מי אתה מנסה לעבוד יא קקה. חשבת שאני לא אגלה אותך יא בן זונה. אני אקרע לך את התחת יא זונה....

יום אחד בחור צעיר השתזף על חוף הים בערום. הוא ראה ילדה קטנה הולכת לכיוונו לכן הוא כיסה את האיבר שלו עם העיתון שהוא קרא. "מה יש לך מתחת לעיתון?", שאלה הילדה את הבחור. הוא לא רצה להיות גס לכן הוא אמר לה, "יש לי שם ציפור!" הילדה נדנדה בראשה והלכה משם, והבחור נרדם בינתיים. כשהוא התעורר הוא היה בחדר ההתאוששות של בית החולים ושני שוטרים שאלו אותו מה קרה לו. "אני לא יודע", הוא סיפר, "רגע אחד אני משתזף ומדבר עם ילדה קטנה בחוף הים ורגע שני אני מתעורר בבית חולים." השוטרים החליטו לרדת לחוף הים כדי למצוא את הילדה ולשאול אותה בקשר למקרה המוזר. השוטרים ירדו לחוף ומצאו את הילדה, הם שאלו אותה, "תוכלי לספר לנו מה קרה לבחור שהשתזף פה מקודם?" אחרי מספר רגעים של שקט הילדה סיפרה לשוטרים, "זה התחיל כששיחקתי עם הציפור שלו, לפתע היא ירקה עליי! אז אני שברתי לה את הצוואר, פוצצתי לה את הביצים ושרפתי את הקן שלה..."

נחמד, נחמד, עדי

im ok tnx

הרה תחזרי:)) שאת לא כאן משעמם אין כאן אף אחד/אחת בערב. הטנק והטרקטור מחלידים:( שדה האספרגוס צומח בכל מיני מקומות בעולם:,(... המעבורת חלל שהבאתי לך מחלידה ומתישנת:.(... נווווווווווו תחזרי:)) @---)--- איתן

שהחרא יצא לך מהאוזניים:)))

המסיבה היתה דפוקה ביותר! לא היו בכלל חתיכים... מה קרה לך ? למה קופח ומה עשית שבת?

עדיין מחפשת חתיכים ? חשבתי שיש לך אחד כזה !

חתיכים? הרי את לא בדיוק סינגלית איך עברה עלי השבת? יום השבת עצמו עבר עלי בסבל בריאותי ניכר, וקודם כשהייתי בקופ"ח התברר שזה בגלל דלקת גרון. זה כולל כאבי ראש, תחושת יובש, חנק בגרון וכו' - אני חשבתי בהתחלה שזה בעקבות בדיקה שעשיתי במערכת העיכול בשבוע שעבר, וחששתי שתחושת החנק היא רפלקס הקאה - ולידיעתך, תמיד הייתי בריא בריא, ואין לי מושג מאיפה כל המחלות האלה!

לגבי החתיכים צחקתי!! אני מקווה שתרגיש טוב ושתהיה חזק אל תדאג יהיה בסדר

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2052475,00.html

תביא לנו משהו משמח , לשם שינוי ! בסדר ?

הי, הזכרתי את בן אחותי הצנחן, אז הוא מספר שלפני הצניחה הראשונה, הוא מוציא מהכיס תפילת הדרך לצנחן. ומתחיל לומר אותה בדביקות. כל החיילים מה זה לחוצים. הוא גומר ורוצה להכניס לכיס, והחייל לידו , חילוני מוצהר , אומר לו: איכפת לך להעביר לי את התפילה הזו ? אין שום בעיה , אומר לו אחייני החמוד. כשההוא גמר, ההוא לידו עושה לו : אתה מוכן להביא גם לי ? בקיצור: תפילת הדרך הזו, עשתה את דרכה מחייל לחייל ! כולם אמרו אותה בדביקות. עד אחרון החיילים, ללמדנו : אין שום אתאיסט לפני צניחה ראשונה !!!

יש לך היום רק תלמידה נאמנה אחת:)) אחד מהבהב:)) והשאר ברחו:))) "כווווולנו יהודים...." (שיר מקזבלן):))) @----)--- איתן

יש לה משפחה שם:)) @-----)--- איתן

סקוטלנד, אחת הארצות המהממות. מראות נוף שאין בשום מקום אחר בעולם ! לא שהייתי שם, כך שמעתי. ומה יש לעשות בברזיל ?

אוהבת אותכם

ואני לתומי חשבתי שרק אותי את אוהבת !

איך היה במסיבת החוף? אני שוב לא בדיוק בקו הבריאות ועוד מעט שוב אפרוש לטובת תור לקופ"ח.

הי, בוקר טוב, אתמול ביקר אותנו בן אחותי. חייל בסיירת צנחנים. הוא עכשיו מסיים טירונות ארוכה ארוכה. ביום חמישי עבר מסע של 48 קילומטר ! בעוד חודש יעבור מסע של 90 קילומטר. אני מה זה גאה בו ! כולו בחורצ'יק צעיר ותמים , מסור לעמו וארצו, אידיאליסט שנותן את כל הנשמה . רק שאלוקים ישמור עליו, ועל שאר החיילים שלנו, שמי יודע מה מצפה להם בעתיד. שבוע שקט שיהיה לנו, להשתמע ביי

היי ששלומי השגת אותי בדקה כל הכבוד לבן אחותך אמן, שישמור על כל החיילים ויהיו בריאים! איך המרגש? אצלי הכל פרפקטו

הכל פרפקטו, זה אומר שיש לכם כבר תכנית סגורה לחופשה ? אני חושב שליבי בסקוטלנד. והיא אמורה לחזור ביום רביעי השבוע. יום טוב ביי

היא מבלה אי שם בסקוטלנד:))) @----)--- איתן

http://iwomen.msn.co.il/msn/nnewcivil3.asp?Artcl=414

תודה לך, הרבה זמן אני בהתלבטות אם לחזור ולנהוג גיר רגיל (חדוות נהיגה). מקווה שאתה מרגיש יותר טוב, שבוע מצויין.

בוקר טוב:)) דווקא הייתי בוחר אוטומט:)) יותר נוח. למרות שכרגע הרכב הוא הילוכים. אבל זה עניין של הרגל ו/או נוחות:)) איתן

שלום, אני סטודנט שמזה שנים מתלבט ומתחבט בנוגע לזהות המינית שלי, עד שאיני יודע נחת ושלווה. מתקופת התיכון המחשבות וההתעניינות בנוגע לגברים התעצמה ולוותה בעיקר בהתעניינות פסיבית. במהלך תקופת הצבא ולאחריה נפגשתי עם גברים הומוסקסואלים תוך ניסיון תמידי למצוא קשר זוגי, אולם תמיד נתקלתי בקשיים היות שהרושם שקיבלתי מהסובבים הוא הרצון לסקס. אני חדשות לבקרים מחליט להפסיק "לחפש" ולחזור למסלול הרגיל של החיים כמו שחייתי אותו עד גיל 17 אולם המחשבות הללו מנקרות במוחי כל העת. טופלתי אצל מטפל פסיכודינמי שגם היפנט אותי ולחאר סדרת פגישות חשתי שהטיפול לא מתקדם. אחד הדברים שהכי מטרידים אותי זו המחשבה שאני גרמתי למצב זה, במובן זה שאני הפכתי את עצמי להומו. אני יודע שזה נמשע אותי תמוה, אולם אני לעיתים מאמין בכך, האם זו הדחקה או אך הכחשה? אני מרגיש רע אחרי מפגשים מיניים שיש לי עם דברים (על אף שהם נדירים ביותר) וגם הסביבה החיצונית , בעיקר המשפחה משפיעה על מצב רוחי. אני מרגיש לא שייך לעולם ההטרוסקסואלי ולא להומוסקסואלי. יצויין שבתקופת התיכון והצבא הייתי עם בנות. אני מקווה דהדברים נכתבו בבירור,. תודה מראש.

רון,בתקופה שבה היו שינויים פיזיולוגים אצלך בן השנים 12-18 שבהם המיתבגר מחליף את זהותו כילד, לבוגר .וכש גיבוש הזהות לא מיתבצע בפרק זמן מסוים בשלב גיל ההתבגרות ויש היתלבטות ואין היתחיבות לגבי זהות מסוימת ,נוצר בלבול תפקידים. הטיפול צריך לאפשר לך לפתור את המשבר הזה ומה שיקרה אחרי זה י,היה היכולת להיות נאמן לעצמך ולזהות שלך . הנאמנות לעצמך ,תוביל אותך על דרך קשרי אהבה וידידות אמיצים. ל.

אתה מתחבט בשאלה קשה. אתה בודק את הזהות המינית שלך בעולם ובחברה שלא מפרגנת. לכן ההחלטה שלך קשה פי כמה וגם מבלבלת. לדעתי לפני שאתה ממשיך הלאה אתה צריך להחליט מה טוב לך. ומה שטוב לך זה מה שאתה מרגיש ולא מה שאחרים מכתיבים לך. חוץ מזה יש גם באמצע בין הומו לאטרו וזה דו מיני. גם זאת אופציה. חוץ מזה יש אגודה של הומואים ולסביות ואולי שם יוכלו לתת לך עצות ולעזור לך בהגדרה. בהצלחה איתן

אני חייל בצה"ל המפקדים שלי מתנכלים ופוגעים בי ומשפילים אותי הלכתי לבקש עזרה מהקבנית אבל לפני הפגישה שלה עמה המפקד שלי נכנס אליה אמר לה מה שאמר לה והיא לא רוצה לעזור לי אני מאז שנכנסתי לצבא ניסיתי פעם אחת להתאבד אבל בסוף חזרתי בי אני אוגר בתוכי הרבה זעם וכעס אשר אני יודע שבסופו של דבר הוא יתפרץ ובפעם הבאה שאני ינסה משהו אני לוקח איתי את המפקד שלי

אני מכיר את הקטע הזה עם הצבא. שהם רוצים ליהיות רעים הם לא רואים את מי הם דורסים בדרך. אני אתן לך כמה עצות. א- אל תנסה להתאבד ב- אתה תפנה לנציב קבילות חיילים בכתב- תכתוב הכל ובפרוט. ל"ת.ד 7052 הקיריה, תל אביב", עם אתה רואה שהתשובה שלהם מטומטמת. אז תרשום להם כמו שאני רשמתי פעם. שאתה מבין למה יש אנשים שגונבים טנקים ובורחים מהצבא. אחרי שרשמתי את זה אחרי יומיים חיפש אותי נציב קבילות החיילים בכל צה"ל. ג- תגיד להורים שלך שיתקשרו לקצינת פניות הציבור 03-5699000 פקס עם הם ירצו לפנות בכתב. 03-5699400 או בכתב לד.צ 02919. ושיספרו הכל ושיבקשו לטפל בנושא דחוף. ד- תפנה דחוף לער"ן-עזרה ראשונית נפשית- 03-5444796 ה- שההורים או אתה תפנו לקצין העיר בעיר המגורים שלך.(עם תרצה מספר טלפון אז תשאיר לי הודעה עם אזור המגורים ואני אתן לך אותו. הכי חשוב על תתיאש ואל תישבר. תעשה הכל חוץ מלעשות שטויות ולהתאבד. בהצלחה ושמור על עצמך @----)--- איתן

חשבון נפש אתה בן 19, לפני שלוש שנים נפגשת לראשונה עם עולם ההומואים. זה היה בהישי, בר להומואים בת"א. מאז עברת המון בחיים. שמעת סיפורים מכל הסוגים. פגעת באנשים, פגעו בך. היית ילד נשי, צעקני. התבגרת, התמתנת. בגיל 17 החלטת להזיז את חיי ת"א הצידה ולהתמקד בקריירה. היה לך חבר, הייתם יחד חצי שנה. עבדת איתו, עבודה שלא מביישת גברים עם משפחה וילדים. כתבו עליך בעיתונים, היית מעניין. מעולם לא נטשת את עולם ההומואים. הומואים תמיד היו חבריך הטובים ביותר. חברים טובים? כנראה שמעולם לא ידעת מזה חבר טוב. בעיניך חבר טוב זה אחד שכיף לך לצאת לבלות איתו. וזהו. נשמע עצוב נכון? כנראה שבאמת ככה זה היה. בגיל 18 התגייסת. לא רצית להפוך לחייל. פחדת. מעבר לפחד שמא יגלו שאתה הומו לא רצית להפסיק את הנאות החיים. לא רצית לעצור את הקריירה שלך, לשלוש שנים לפחות. ניסית להתחמק מהשירות הצבאי. גייסו אותך לשרות קרבי. חשבת שסוף העולם ממתין לך מעבר לפינה. נפרדת מהחבר הרביעי שהיה לך עד עכשיו. הייתם שנה ביחד. חשבת שחבר וצבא לא הולכים יחד. חייך כחייל קרבי הרחיקו אותך מעולם ההומואים התל-אביביים. לא התנגדת לריחוק הזה. ניתקת קשר עם רוב ההומואים שפעם היו "חבריך הטובים" והמשכת לחיות את חייך, כמעט לבד. היום אתה כבר קצת יותר משנה בצבא והחלטת שאתה שוב מחפש אהבה. אחרי חודשים ארוכים של סטוצים החלטת שבא לך על מישהו קבוע. עכשיו אתה בבעיה חדשה; מי ירצה להיות חבר שלך בתנאים האלו? אתה בא פעם בשבועיים הביתה. אומנם את חייל קרבי, הפנטזיה של רוב ההומואים, אבל כנראה שהפנטזיה מסתכמת בסטוץ ללילה. ובלילה הבא? זין אחר או מישהו אחד שיספק את אותו הזין ליותר מסוף שבוע, אחת לשבועיים. אתה יוצא עם חברים. מבלה, רוקד, מזדיין. פתאום באחד ממקומות הבילוי אתה מכיר מישהו. יוצא איתו פעם, פעמיים, שלוש ואז... אז הוא טס. עוד לפני שבאמת הכרת אותו הוא טס. כל מה שנשאר לך ממנו זה זיכרונות; איך הוא מחייך, מוצץ, מדבר. איך ישבתם, אתה והוא, מחובקים כל הלילה. עוד לפני שהספקת להתגעגע נשלחת אליך הגלויה הראשונה ואז מגיע טלפון ממנו, ועוד אחד ועוד... הוא מספר לך כמה הוא נהנה וכמה אתה חסר לו. כל מה שנשאר לך זה להתאהב בו. להתאהב בו? לא מדויק. אחרי הכל אתה מכיר יותר את סגנון הכתיבה שלו מאשר אותו וסך הכל מה שיש לך ממנו זה תמונה אקראית שהוא שלח לך. אבל כשהראש רוצה לאהוב אתה תמתין לו שישוב. תמתין חודשיים תמימים ולא תנסה לפתח קשר עם מישהו אחר. כמובן שתזדיין עם אחרים, אחרי הכל אתם לא חברים, וחודשיים זה הרבה זמן, אבל אתה תמתין. תמתין שהאביר על הסוס הלבן ישוב אליך ויחבק אותך כמו פעם ואז כל מה שנשאר זה להדפיס הזמנות לחתונה. את הזמן אי אפשר לעצור. הוא חוזר. אתם נפגשים וכבר בפגישה הראשונה אתה מרגיש שמשהו לא בסדר. אתה נותן לזה עוד צ'אנס. אחרי הכל הבן אדם רק חזר לארץ. יום למחרת הוא מעדיף להיפגש עם חברים שלו ואותך משאיר בבית, לבד. אז מה אם אתה חוזר פעם בשבועיים הביתה. אתה מתוסכל. לפעמים נדמה לך שכשהיה בחו"ל קיבלת יותר תשומת לב ויותר מחמאות. כמעט קנית לו כרטיס טיסה חזרה לחו"ל אבל אתה מחליט לתת לזה צ'אנס אחרון בפעם הבאה שאתה יוצא הביתה. שבועיים עוברים ואתה מצפה שהבן אדם התאפס עם עצמו ויחזור להיות אותו אהוב שזכרת. אתם יוצאים יחד. הוא מדבר, לא מפסיק לדבר. לא נעים לך לעצור אותו אז אתה מוצא את עצמך מסתכל עליו ומאזין לשיחה של הזוג שלידכם. נושאי השיחה שלכם מצטמצמים ופתאום הוא משעמם אותך. משעמם אותך? רק אתמול דמיין לעצמך איך אתם חולקים יחד את הוצאות הבית המשותפות. אתה מחליט שזהו, נשבר לך. אתה מחליט לגמור איתו אבל, אבל אתה בעצם עדיין ילד. אתה לא בדיוק יודע מה לעשות ואיך אומרים "תשמע, זה לא זה..." תמיד זכרת איך אמרו לך את המשפטים שכ"כ לא אהבת לשמוע; "זה לא אתה זה אני... אני עובר תקופה קשה... אני צריך זמן לעצמי...". אתה מחליט לגמור את זה בצורה מכוערת. אתה מתקשר לחבר הכי טוב שלך ומבקש ממנו להתקשר לאביר שלך ולבקש ממנו שימצא לו נסיך חדש. אתה מבקש להימנע מהסברים שסתם יביכו אותך ולכן מאותו חבר אתה מבקש למסור לאביר שלא ייצור איתך קשר יותר לעולם. מניאק? אולי. אתה פשוט לא יכול לסיים את זה בדרך אחרת אז אתה מנחם את עצמך ואומר שזאת הדרך הטובה ביותר בשבילו (ובעיקר בשבילך) לסיים את זה. ועכשיו, שוב אתה לבד. רק נפרדת מהאביר התורך וכבר מצאת לך זיון. כן, עוד זיון. אתה יושב, בגיל 19, אחרי שכבר כמעט שום דבר לא יכול לגרום לך ריגושים מיוחדים. אתה מביט בתמונות העירום שלך שתלויות בחדר. מביט ומחייך. חושב על העולם ואיך אתה, כן אתה, קשור אליו. מחר אתה חוזר לצבא. שוב אתה מתנתק מהעולם לשבועיים. מתנתק מהעולם, זה מה שקורה שאתה בצבא. אתה לא אותו נער תל-אביבי יפיוף שעושה מה שבא לו. אתה החייל השקט שעושה מה שמוטל עליו. החייל השקט הזה הוא אני, ברגעים של חשבון נפש. נכתב ב 11.6.200 נלקח מתוך "מיומנו של חייל קרבי" . כל הזכויות שמורות.

מקווה שתחזיק מעמד עוד שנתיים ותרגיש אחרי זה עוד יותר מחוזק, תודה לך על שיתוף והצצה לעולמו של חיל,בחור,הומו. אני לא רואה הבדל ברגשות בוכמיהה לקשר טוב מעניין ומספק בניך לבן חיל רגיל. אבל למה המין כמו שזה ניראה בסיפורך לפחות ,תופס מקום ניכבד ונירחב מהחיים. כן אני רואה את שימחת החיים ואת העצב מיתערבבים יחד ,ואתה מיתמודד דיי בסדר. מאחלת לך מציאת תאום ריגשי ואהבת אמת,באמת ח.

שלום. אין לי כוח אין לי כוח אין לי כוחות. בפגישתי עם הפסיכולוגית החדשה היא אמרה שאני משולה לאשה מוכה שרע לה במקום הימצאה אך היא עדיין לא הולכת. עברו שבועיים והנה,אני שוכרת דירה עם שותפים. אני עכשיו בשלבי אריזת מטלטליי ואין לי כוח יותר. כל כך רוצה ברק שיפגע בי. שטיל יפול עליי. לא אכפת לי למות. לא אכפת לי. אז עוד היום ואני בדירתי החדשה. גם כשאני חושבת על הרגעים המאושרים בהם אני אומרת "יש בשביל מה לחיות" או "כיף לי" אני יודעת שהכאב אותו אני חווה כעת ובזמניי הקשיםמתעלה עליהם. כאב נפשי קשה מנשוא. מחשבותיי החריפו.פעם ידעתי שאין בי העוז להביא לסיום עולמי ועל כן החלטתי שבזמן בו אני חיה אני אנסה להיות חיובית. כעת, בדעתי שיש בי העוז להביא לקץ חיי,אמנם לא אחפש אקדח לירות בגרוני אך לו היה לי...עצוב לי לומר אך...יש מצב. לא מתלוננת,לא מתבכיינת.פשוט אין לי כוחות. הרגעים האלו א י ו מ י ם. וכמו שאומרים על קברי ההולכים..."והיא עוד לא בת 21" אני בולעת את הגוש בגרון.אלך להמשיך לארוז מטלטליי. שאו ברכה, ושיהיה לכם סוף שבוע טוב. כאן אני חוזרת לתקשר עם המציאות וממשיכה להתמודד עם נפשי. מר לי.

אני מבין אותך

את בסערת רגשות. אולי תסבירי מה קרה???? מה גרם לצרה שבא את נמצאת???? אולי נוכל לעזור לך או לפחות לתת לך עצה טובה. תנסי לפחות. @----)--- איתן

נשמע לי מסובך מאוד, ולמרות שאני לא מומחה בעניין הייתי רוצה לעזור, כמה שאני יכול. היית מאמינה שהרבה מאיתנו היו ברגעים כאלה? בואי ותספרי לנו (לי) וננסה (אנסה) לתת לך כמה שיותר חום ותמיכה. בבקשה אל תעלמי לנו.

http://iwomen.msn.co.il/msn/kotarot.asp?artcl=2656

את צודקת רשמתי למנהל הפורם מכתב. בכל מיקרה החלטנו קודם כל לא להתיחס עד שימאס להם. @---)--- איתן

למשתתפים שלום מספר הודעות בשפה לא ראויה הורדו מעצי הפורום. אני מבקש להמנע מהתקפות אישיות בשפה בוטה בפורום. בנוסף אני מזכיר לכל המשתתפים את הדיון שהתקיים לפני מספר ימים והצורך להתעלם מהודעות תוקפניות ופרובוקטיביות כדרך יותר פשוטה ויעילה ממחיקת ההודעות. כל טוב ד"ר אורן קפלן

ארגו שלום אני רואה הרבה הודעות שלך בנושא שאול. האם תוכל להסביר במה מדובר ואיזה חתול שחור עבר בינכם? ולא פחות חשוב, איך אפשר לישר את ההדורים או לפחות להעביר את העימות לשפה שיכולה לעבור את הפורום מבלי לפגוע ברגשותיהם של המשתתפים האחרים? בתודה ד"ר אורן קפלן

שלום. אני חייל בן 18 בתחילת הדרך. וחשבתי על הקרירה שלי מגיל צעיר מאוד והחלטתי שאני רוצה להיות רופא- איזה אני לא יודע. אז רציתי לדעת אם אתם מכירים אתרים שבהם אני אוכל למצוא מידע על לימדי רפואה כמו: כמה שנים צריך ללמוד, איזה סוגי רפואה יש וכדומה.

תכנס לאתר http://www.google.co.il ושם תרשום לימודים+רפואה או לימודי רפואה. חוץ מזה יש כמה מרכזי רפואה גדולים כמו ברמב"ם, בהדסה עין כרם, בטכניון בחיפה, באוניברסיטה העיברית בירושלים. כמובן שאלו בארץ. אני בטוח שעם תתקשר לשם הם ישמחו לשלוח לך פרטים. חוץ מזה באתר walla וגם ב ynet יש אתר לימודים שם אולי תוכל למצוא גם. בהצלחה:)) תיהיה רופא טוב:)) @---)-- איתן

תודה אני נכנס לאתר מיד. נכנבתי לשיר הזה ששלחתי בקשר לנוסטלגיה מה זה? תודה

"ברוזים ברוזים } בואו הביתה לא רוצים } בואו לאכול לא רוצים } 2X בואו לשתות לא רוצים } טוב, הזאב יטרוף אותכם } לא פוחדים } אני אפרוח כזה קטן בלי כוח עכשיו שוחה לבד כמעט אינני נאבק מקור לנודה עוד לא גדלנו באמצע המשחק, אז אמא שרההההה לנו ברוזים ברוזים } בואו הביתה לא רוצים } בואו לאכול לא רוצים } 2X בואו לשתות לא רוצים } טוב, הזאב יטרוף אותכם } לא פוחדים } קוראים לי שרגא אני שרק בא גע גע אני ברוז קטן לו הייתי קפיטן אנא עני לי שמש שלי מתי אגמור לגדול אוףףף אימי קורה בקול אברהההם אל תלך לשם כי הזאב יואכל אותך הההההם ברוזים ברוזים בואו הביתה לא רוצים בואו לאכול לא רוצים בואו לשתות לא רוצים טוב, הזאב יטרוף אותכם לא פוחדים הווווו הזאב יטרוף אותכם לא פוחדים הווווו הזאב יטרוף אותכם לא פוחדים לא פוחדים לא פוחדים..." @----)---- איתן

http://www.msn.co.il/webinclude/exredir.asp?STARTID=NIP_01&URL=http%3A//www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml%3FitemNo%3D196031 @----)--- איתן

מורצ'וק, חזרת למור בעברית ? יופי. שתהיה לך שבת שקטה ונעימה. להשתמע ביום ראשון ביי

היום ראש חודש אלול. לפי המסורת שלנו, החודש הזה נועד לתשובה. לחשבון הנפש לפני ראש השנה. לעצור קצת משטף החיים הזורמים, לחשוב קצת אחורה, איפה היינו, מה עשינו, איפה נתפסנו לקטנוניות, איפה לא התאפקנו , איפה אולי פגענו במישהו, איפה יכולנו להושיט עזרה והעלמנו עין , איפה התנהגנו בצרות עין ולא פירגנו לשני, חשבון נפש. מסופר על רבי חיים מבריסק, שדרש בבית הכנסת על כך שבחודש אלול, כל יהודי מרגיש שיום הדין קרב ובא, ומתחיל לפחד ולעשות תשובה. לאחר הדרשה, ניגש איש פשוט לרב ואמר: רבי, את האמת, אני לא חש שהימים האלו שונים מכל ימות השנה. אני הולך לי לעבודתי כרגיל, וזהו זה. אמר לו רבי חיים, בא בני ואספר לך סיפור. איש אחד, לפרנסתו, היה מבריח את הגבולות. בעגלתו, היה מעביר כמה ארגזים של וויסקי בין גבול רוסיה לרומניה. רשמית, היה הוא סוחר המעביר סחורה , והביקורת לא היתה קפדנית. אנשי המכס הכירו אותו ולא בדקו יותר מדי מה נמצא בעגלתו. בין ארגזי הסחורה שלו, החביא את הכמות הקטנה של הוויסקי. מכיוון שמכר את הוויסקי ברומניה בלי העלות שלך המכס, היו לו רווחים נאים מהצד. כך עברו עלו כמה שנים. יום אחד, שמע שהחליטו להחמיר בביקורת הגבולות, ואז החל לחשוש מלהעביר את סחורתו האסורה, אבל לאחר כמה חודשים, ההכנסה החלה יורדת, החליט ידידנו לקחת צ'אנס ולנסות להעביר את הסחורה האסורה. הוא לא סיפר לעגלון שלו שידע על ההברחה , שבגבול כבר בודקים יותר טוב. ככל שהתקרבו יותר לעבר הגבול, עלה פחדו של הסוחר. הוא הרי היה מודע לכך שביקורת הגבולות התחילה להחמיר ואולי יתפס וילך לכלא ! גם העגלון חשש במקצת אבל הרבה פחות מהסוחר, הוא הרי לא ידע שחל שינוי בביקורת הגבולות, ולכן חששו לא היה יותר מאשר בפעמים הקודמות. חשש קטן. ואילו הסוס הנאמן , הוא צעד לו בביטחה אל עבר הגבול ללא שום חשש וללא שום מורך !! מה יודע ומבין בעל החיים ? שום דבר ! כך הם בני האדם, סיים רבי חיים מבריסק את משלו: ככל שאדם מאמין יותר, ובעל אינטלגנציה גבוהה יותר, מבין הוא את עומק הדין, את החשיבות לעשות חשבון נפש, להתרומם קצת מהבהמיות, כך עולה אצלו החשש והפחד. בדומה לסוחר , וככל שיורדת מידת הבנתו ואמונתו, כמו העגלון , ועד לסוס , כך הוא אינו חש ואינו חושש. חשבון נפש נעים לכולם. והעיקר, להיות בשמחה תמיד !

סיפור עם מוסר השכל במשקל -ש אדם חכם נכנס יותר לדכאון (מה שדיברנו אתמול) לא?! נב בחודש אלול אני נולדתי!! מה זה אומר?

אבל כבר אמרו חכמינו: אין צדיק בארץ אשר יעשה רק טוב, ולא יחטא. הצדיק ביותר, גם הוא מועד פה ושם. קפיש ?

הי שלומי, ספר קצת על "הימים הנוראיים", ה"תשליך" וכל המשתמע מכך...

קודם כל, ימים נוראים ולא ימים נוראיים !!!!! הבדל ענק. יש ? נורא ונוראי, זה לא אותו הדבר. נורא זה מלשון של יראה, יראת הכבוד. ימים רציניים כאלו. מכובדים. נוראיים, זו לשון של שלילה, ימים רעים. הבנת ? וימי הדין אינם רעים כלל ועיקר, להיפך. הם ימים טובים שמאפשרים לנו להכנס למכונת הכביסה הנפשית הרוחנית, ולהיטהר. שופר - זה בראש השנה. המלכת הקדוש ברוך הוא על העולם. יום כיפור - הצום וההתוודות על השלילי. הסור מרע. בעיקרון, אלו ימים של חשבון נפש, מה חובת האדם בעולמו , למה אנחנו כאן ? כל איש פרטי , בעולם הגדול, וכמו כן למה אנחנו , כעם ישראל נמצא כאן בארץ ? למה יש לנו צרות , למה יש אנטישמיות, למה יש רוע ושנאה בעולם, חשבון נפש. ואיך אפשר לשפר, איך אפשר לשנות דברים, איך מתאחדים עם שאר החלקים ביהדות, ואיך מתחזקים באמונת השם. אז מתפללים, ותוקעים בשופר שזה סימן של הכתרה של מלך , כי בעבר כשהיו מושחים את המלך, היו תוקעים בשופרות. והמלך שלנו , שאליו אנו נושאים את עינינו בתפילה, זה לא אריק שרון, ולא פרס, ולא יוסי שריד, ובטח לא בוש ויאסר, ולא אף אחד מכאן מהעולם הזה. רק הקדוש ברוך הוא, מצילינו מידם. עם כל הכבוד. וגם חשוב, לערוך קידוש ולהזכיר את היום המיוחד הזה, ולבקש מהשם הטוב שיחתום אותנו בשנה טובה, יברך את ארצנו הקטנה , ושיבואו עלינו דברים טובים . קפיש ?

אני רואה שפורומינו משמש מקום אכסניא לכל מיני חמודים שמתגנבים לכאן מאוחר בלילה ומשמיעים את פניניהם והגיגיהם החשובים. נטוש, את בסביבה ? קראת את המייל של הרה ? יונתקוש, לא החזרת לי מייל ? איך ההרגשה היום ? קצת יותר טוב ? איך השן ? היתה עקירה או מה ? מישהו יודע מתי ליבי צריכה לשוב ? מעניין שלא לקחה איתה את המחשב הנייד. לא מתאים לה. כוכבית !!!!!!!!!!!!! איפה את ?????? אפשר לדעת ? מישהו נתן לך גימלים ? זה לא ילך כך. הפורום לא ממשיך בלעדייך ! נקודה ! אם את לא נכנסת היום, אנחנו נאלץ לסגור את הפורום. או את כל דוקטורס, או את כל האינטרנט ! מורצ'וק, הבחורה שיכולה לעזור לך בענין הטיסות, אולי, נמצאת בחו"ל. זו ליבי. לא נפגשת איתה כאן ? לא דיברתן ? היא חמודה. אני לא יודע מתי היא אמורה לשוב. אם היינו מארגנים מפגש של חברי הפורום הקבועים, היית רוצה לבא ? מיכלוש, שלחתי לך 2 מיילים הבוקר. קיבלת ? ילה, שיהיה לנו יום טוב ומוצלח, זה הולך להיות חם היום, ביי

עכשיו אני נזכרת שזאת ליבי! אצלי ב"ה הכל בסדר כן אשמח להגיע למפגש באזור ביי ויום מקסים מורצ'וק

מותר לדעת לאיזה חו"ל את משתוקקת ? איפה אתם עושים את החגים ?

קיבלתי את המיילים. בשורות קשות על הבוקר... מה שלומך? מה הסקר היומי להיום? אולי...השפעת מזג האוויר על המצברוח? נדמה לי ששאלה כזאת כבר עלתה פה פעם. יום מוצלח שיהיה, שקט ושלווה, מיכל.

טוב לראותך כאן על הבוקר. מה קורה היום ? יש סידורים מיוחדים ? איפה אתם עושים את ראש השנה ? הולכים לבית כנסת ? או שזה נגד ההלכה החילונית ?

שלום רב! ברצוני לשאול,אני כל הזמן חושבת מין ורוצה מין.מה עליי לעשות והאם יש דרכיי התמודדות אם בעיה זו?זה נורא מפריע לי.

תקבלי שרות בכל החורים גם רחל נשמה תרד לך

יש לי בעיה דומה כשלך, היתי מעונין לפגוש בך, אולי אנחנו יכולים להוות פיתרון זה לזו, אני בחור חתיח, גוף חלק, רומנטי, וחרררמממן !!

נקווה שיום חמישי שהוא כבר סוף השבוע יהיה טוב לכולם. ואצל כולם המצב רוח ישתנה וישתפר @----)--- סוף שבוע טוב לכולם איתן

למה ? דוקא לי היה יום קל ונחמד. על מה אתה מדבר ?

הריקוד האינסופי (ההקדשה - בפנים) מאת: הרקדן האוטומטי יצאתי פעם עם רקדן. טוב, לא בדיוק יצאנו, כי מהרגע הראשון שבו שקעתי בתוך עיניו ידעתי ששום דבר כבר לא משנה, כל החשק לצאת מהבית, לבלות, להנות – הכל נעלם פתאום. במקום זה, התמלאתי בתחושה עמוקה וצורבת, כזו שמילאה אותי בהתרגשות בכל פעם שדמיינתי אותו מצמיד אותי אליו, מסחרר אותי בריקוד אינסופי של אהבה, מנשק את גופי, מלטף, מחבק. באותם ימים לא רציתי דבר, מלבד ללמוד אותו. והוא, מכור לתנועה, לימד אותי את תנועותיו, את מקצב השרירים ואת קלות הרגליים המפליאה שלא הוסגרה בשל גופו החסון והרחב. הייתי חוזר מהעבודה אחרי יום מפרך, חולץ את נעליי ומתיישב מול הטלוויזיה הכבויה. ואז, הוא היה מגיע מהמטבח או מחדר השינה, מחייך חיוך רחב ולבוש במכנסיים קצרים ונטול חולצה. ואז הוא היה לוקח אותי בידיו ומסחרר את החדר סביבי, או אותי סביבו, או מה זה בעצם משנה מי את מה. הכל היה מסתובב, הוא חפן אותי בידיו הגדולות והחזקות, סובב אותי סביבו וסביב עצמי, הצמיד אותי לגופו ונישק אותי בכוח על שפתיי. הוא לימד אותי כמה ריקודים בסיסיים, שלימים שכחתי כשם ששכחתי אותו. צעד אחד קדימה ושניים אחורה, אני זוכר, מנסה לתרגל בכפות רגליים חשופות, דורך עליו, מפיל אותו אל השטיח ופושט אותו ממכנסיו. לרקוד, רק לרקוד. שום דבר כבר לא משנה. אחר כך, כשנפרדנו, הייתי יוצא בערבי שישי לרקוד. עשרות גברברים סביבי, נועצים עיניים זה בזה, בוחנים, מחפשים כל כך חום, אהבה ומגע. מחפשים מישהו שייגע בהם. הייתי נטע זר בהם, לא חיפשתי את המגע הזה, חיפשתי רק את התנועה, את המקצבים, את אותם הלמות תופים שמילאו אותי באותה תחושה עתיקה, פנימית, קדמונית כמעט, הטבועה בי משחר היותי אדם. מתפרק לקול הצלילים, לקול התופים, מסתחרר בריקוד משחרר וקורע. הייתי רוקד אז ריקוד אחר, של בדידות, של פחד, ובאותם ימים אפילו לא ידעתי שזה הריקוד שנגזר עלי לרקוד. הגורל ייעד לי ריקודים עד אינסוף, באותם אולמות חשוכים מלאים בגופות חשופים וחיוכים מוכי סמים והזיות. ועם השנים, הלכו והתקשחו שריריי, וגופי החל ובוגד בי, ונשימותיי נעשו יותר ויותר כבדות, וליבי חדל מלפעום מאהבה, הפסיק להתרגש מחיוכים והתחלות. רק הריקוד הזה, בכל פעם מחדש, סוחף, ממכר, מחליף את הדם ששטף בעורקיי במשהו אחר, מזוייף, בלתי אמיתי. בלתי אנושי אפילו. בשעות הפנאי המעטות שלי אני בוהה בטלוויזיה. באחת מתכניות הטבע ראיתי את מנהגי החיזור המוזרים של העקרבים – מתקרבים זה אל זה, אוחזים האחד בצבתותיו של השני, מסתחררים יחד בריקוד מעגלי שסופו, רגע אחד של אהבה ולאחריה מוות. ואני, שכבר אהבתי את אותו הרקדן, הבנתי את מהות הריקוד שלי בעולם הזה. ריקוד עקרבים שלאחר האהבה, ריקוד עקרבים שלפני המוות. מוקדש באהבה לרקדן הלימבו, למלך הרחבה ולעקרבים שבינינו.

אז מה זה משנה אם הוא מועתק??? ל"רקדן האוטומטי" או מי שזה לא יהיה, יש לך עוד סיפורים?