תחושת עייפות ונתק לא ברורה

היי, אני מתמודדת מגיל 14 עם הפרעות חרדה כאשר כשהן מתגברות יש ברקע גם כפייתיות ודיכאון אשר נלווים להפרעה זו. נטלתי מספר שנים ציפרלקס במינון של 10 מ"ג והרגשתי שהחזיק אותי אך באיזשהו שלב הפסקתי איתו כי הרגשתי טוב ולא הייתי מודעת להשלכות של הפסקת תרופה זו באופן לא מבוקר. מצבי החמיר מספר חודשים לאחר ההפסקה ולאחר שהגעתי למצב נפשי ממש לא טוב הוחלט לנסות להוסיף לי חצי כדור קלונקס ובמקביל ניסיתי אנאפרניל אך אופסק לאחר מספר חודשים עקב תלונות על תופעות לוואי של רעידות וסחרחורות. לאחר חוסר הצלחה עם טיפול זה התחלתי לפני כמעט שנתיים טיפול בסרוקסט שהועלה בהדרגה עד 60 מ"ג אשר כן הביא להטבה מסויימת במצבי אך לא מלאה מאחר ואני עדיין סובלת מתחושה תמידית של עייפות, טשטוש בראייה,תחושת ניתוק וזומביות מסויימת. לאחר שעברתי את כל הבדיקות האפשריות באשר לעייפות כולל בדיקת מעבדה נמצא כי אני סובלת מהיפרסומניה אשר אין לה ממצא פיזיולוגי וההשערה הרווחת היא כי ייתכן והעייפות נובעת מהטיפול התרופתי. לאחר שפניתי לפסיכיאטרית עם הנתונים הללו הוצע לי לנסות טיפול בפרזימה אך עקב חוסר שיפור הופסק הטיפול בפריזמה וחזרנו לסרוקסט בחזרה. לאחר תקופה שוב עם הסרוקסט ותלונותיי המתמשכות על עייפות החלטתי לנסות ללכת לרופאה שמומחיותה היא גם הפרעות בשינה והיא הציעה לי להתחיל טיפול בויאפקס שיועלה בהדרגה ל 150 מ"ג אך חששתי להתחילו והעדפתי להישאר עם הסרוקסט ולנסות לראות אם מינון נמוך דווקא ייקל עליי. בידיעת הפסיכיאטרית ירדתי ל20 מ"ג סרוקסט באופן מאוד הדרגתי ואני מרגישה שאני עדיין עייפה אך תחושות הניתוק והזומביות מאוד מורגשות ומפריעות לי בתפקוד ובריכוז בעיקר. אני גם חוששת שלעולם לא אוכל להוציא רישיון עקב התחושות הללו. חשוב לי לציין כי כרגע היני נמצאת בתקופת ווסת ובתקופה זו הכל מרגיש פחות טוב אך גם בלי קשר לווסת אני סובלת מהתחושות הללו באופן כמעט קבוע. אני מרגישה מעט אובדת עצות ולא יודעת איך אפשר להמשיך לתפקד תחת התחושות הללו מאחר והן מאוד מפריעות לי ביומיום בעיקר כשנדרש ממני להתרכז במשימות חשובות, כתוצאה מהתחושות הללו אני גם יותר מדוכאת ופחות יש מצב רוח ומוטיבציה. השאלה למה אני סובלת מהתחושות הללו, והאם זה נשמע כמו דיכאון והאם בגלל יש טיפול שיוכל להתאים לי, עברתי כל כך הרבה נסיונות לשלב ממריצים דוגמת פרויביגיל וויואנס וזה רק החמיר את תחושת הדופק והחרדה. האם יש סיכוי עם הויאפקס שיפחית תחושות אלה? שיגרום לי לערנות אבל לא לחרדה? שארגיש חיה ולא על אוטומט כל הזמן? לדעת הפסיכיאטרית קלונקס במינון שאני לוקחת כל לילה לפני השינה שזה 0.25 מ"ג ביום לא אמור לגרום לי עד כדי כך לעייפות. אציין כי היני מצוייה שנים רבות תחת טיפול פסיכולוגי דינמי ואני משתדלת מאוד להתמיד בטיפול לזה ולהאמין כי לפעמים לא רק התרופות הן הפתרון לבעיה. אני חושבת שכן כדאי לשלב אבל השילוב מוכרח להיות כזה שיהיה אפשר לתפקד תחתיו.

היי, רציתי לדעת אם השתפר מצבך? אם כן מה הסיבה לכך. אני באותה תחושה כרגע של ניתוק ואני לוקחת ציפרלקס ומעוניינת לעבור לקחת סרוקסט.