שלום, הגעתי לכאן בעקבות גילי

הסיפור שלך כל כך דומה לשלי, וגם כל כך שונה, וכנראה גם דומה ושונה מסיפוריהם של עוד ניצולי שואה רבים, שנופלים קרבן בסוף ימיהם למערכת הבריאות האיומה, שנוצרה במדינה המתפרקת שלנו. בואי וקראי בקומונה של גנגי ויעל ניסן, אולי תקבלי משם כמה רעיונות, ואם לאו - אז לפחות תמיכה. כאן: http://www.tapuz.co.il/Communa/usercommuna.asp?CommunaId=30767 הבעת הרבה כאב וכתבת על המצב בכללו, אך לא כתבת באיזה מן מוסד אמך מאושפזת, מדוע היא דווקא שם, מדוע עורכים שומה כזו לאביך ומהי בדיוק הבעיה? לא ברור למה את מצפה מהפורום: האם את זקוקה לעצה בהתמודדות עם הביורוקרטיה? אני כבר אחרי, אני יושבת עכשיו שבעה (ראי בקומונה) כי אמי נפטרה שלשום לאחר שסבלה התעללות קשה וממושכת בביה"ח הגריאטרי בו אושפזה בבת-ים. מפליא, ששתינו כתבנו במילים די דומות. אנא, המשיכי וכתבי, ואשמח לסייע אם אוכל, וכמוני גם חברות הקומונה האחרות. כל טוב.

אני מודה לך וגם לגילי על התגובה. אני אנסה להכנס לקומונה בשלב כל שהוא. כרגע אני מאוד עמוסה בדברים אחרים ונזהרת לא להשאב לנושא הזה יותר מדי כי יודעת שמצפה לי תקופה שבה אדרש לעזור ולא תהיה לי ברירה. כרגע צריכה את המשאבים שלי גם ובעיקר עבור החלקים האחרים של החיים...