ניצולי השואה דור המשך

אני שאימי נצולת שואה השפעה שלא זורקים לחם ממחזרים דברים יום אחד הלכתי לברכה והיו שם נשים ערומות והרגשתי רע מאד מכון שקראתי ספר על השואה לפני זה

זו חלק מהבעיה בישראל, הכל כל כך טעון, כבר אי אפשר לךראות רכבת בלי לחשוב על השואה, האם זה נכון להחדיר את זה כל כך חזק בבתי הספר???

מי שסובל מחרדות הם בעיקר ניצולי השואה ואני בתור דור שני לניצולי שואה יכול לומר שהחרדות שלי הם רק ממקרים אנטישמים ברחבי העולם שגורם לי לדמיין מה יקרא אילו המצב ילך ויחמיר לאן אנו עלולים להגיע. הדבר הזה מזהיר אותנו משאננות יתר כי מיל חלם בתקופת תרום שואה שמצפה לנו שואה, אולי אם היו חולמים אז בחלומות הכי שחורות שדבר כזה עלול לקרות, אולי ועוד פעם אולי היו יכולים למזער את הנזק, כי גם בגטאות אף אחד לא חלם על משרפות ועל רצח המוני וגם אם מישהו חלם הוא לא היה יכול לעכל את זה. לסיכום: חייבים ללמד את נושא השואה לדורות הבאים. כי ניצולי השואה הולכים ומצתמצמים עם הזמן, ואם לא עכשיו אימתי?