רומניה-פולטיצ'ן ושתיקה מוחלטת.
דיון מתוך פורום ניצולי שואה ודור ההמשך
שלום מקור ענף במשפחתי הינו מ רומניה פולט'יצן כפי שהבנתי ככל שאני מנסה לברר אניפורמציה על קורות המשפחה סבא וסבתא וכן בנם - שלושתם אינם בן החיים - נפטרו זמן רב לאחר המלחמה - אני נתקל בשתיקה מצד הבת השניה שהינה כבת 60 היום כל מה שחילצתי ממנה היא שגם אחרי המלחמה המשפחה חיה תחת רדיפות השאלה האם אפשר ואיך בכלל להביא את הדודה לכדי כך שיהיה לה נח לדבר או האם לתת לה להמשיך בשתיקתה האמת שזה די מעיק השתיקה והסירוב לדבר על דברים שהיא לא חוותה אישית אלא שמעה מהוריה ו
שלום לכפיר, אני כל כך מבינה את תחושת התסכול שלך מול השתיקה הבלתי מובנת של הדודה. יש הרבה סיבות לסוג כזה של שתיקה, וכנראה האופן של ההימנעות מדיבור משרת משהו שבעיניה יש לו לוגיקה מסויימת, גם אם זו נעלמת מעיניך. אני שומעת על התופעה הזו רבות, וגם על העניין הרב של בני הדור השני והשלישי שחשים שאם לא יעשו משהו עכשיו תעלם ההזדמנות לדעת מבלי שוב. אין מה לעשות אלא לנסות לדבר, בעדינות, להסביר את הרצון שלך לדעת וכן לדבר על מימד הזמן מול הצורך הפנימי שלך לדעת. ידיעת האמת היא צורך מאוד משמעותי אצלנו, אצל כולנו, אבל יש מי שהאמת מפחידה והנגיעה בה מכאיבה כמו כוויה, כך שאתם נמצאים בקונפליקט עדין מאוד, ניגוד אינטרסים. כך שתיגש אליה באהבה וברכות, ותנסה. בהצלחה.