פורום סרטן השד

האם יש טעם לקבל טאי קר לחולה שבבדיקת FISH יצאה שלילי ל HER2?

יעל היקרה שלום, תרופה בשם טייקרב ( Tykerb) מיועדת לנשים עם סרטן שד מתקדם בעלות her2 חיובי חזק. בברכה, אנה

שלום רב, אמי לוקחת מזה שלוש שנים כדורי טמוקסי לאחר שחלתה ועברה כריתת שד. בבדיקות הדם שלשום נמצאה עליה בסוכר לרמה של 120 כאשר הגבול העליון הוא 110. רציתי לדעת האם דבר זה נגרם כתוצאה מהכדורים או שחלילה מראה כי יש בעיה? תודה

עליית ערכי הסוכר, קרוב לוודאי, אינה קשורה ללקיחת הטמוכסיפן. אבל, סה"כ ערכי הסוכר לא כל כך גבוהים וניתן להשתלט עליהם, קרוב לוודאי, על ידי דיאטה מתאימה בלבד.

http://www.nfc.co.il/ShowArticles.aspx?docId=121066&subjectId=1&ShowAll=True

המאמר אומר שהדבר בה מחשש להשפעה על איברים פנימיים שאינם שונים בהרבה בין רזות לשמנות, וממש לא בגלל עצם היותן שמנות או עניות !!!

עדיין לא קבלתי תשובה לשאלתי בקשר לשוליים מתאריך 19.1 . אודה על תשובה מהירה. אלונה

אלונה היקרה, שאלתך עם הפרטים המלאים שהוספת כבר הועברה לכירורג שד, אנו מקוות לתשובתו בהקדם. בברכה, צוות אחת מתשע

שאלתי היא מדוע לא ניתן לקבל טיפןל של הרצפטין בלבד ללא כימותרפיה במקרה של גידול עם ביטוי יתר להרצפטין ( ציון 3 ) ? האם רק בגלל שזה לא בסל והאם זה ניתן אם רוצים לשלם בעד טיפול כזה? תודה

ככלל, אנו יודעים ממחקרים בסרטן שד גרורתי כי הרצפטין יעיל יותר כאשר הוא ניתן בשילוב עם כמוטרפיה. העבודות שבדקו שימוש בהרצפטין כטיפול משלים בסרטן שד מוקדם בוצעו בחולות שקיבלו כמוטרפיה לפני או במקביל למתן הרצפטין וכך גם התרופה רשומה בישראל ובעולם. אין בידיינו מידע מספק על מתן הרצפטין לבד כטיפול משלים ולהערכתי לא יהיה מידע כזה בעתיד הקרוב. מתן הרצפטין לבד במתאר זה, מלבד עלות רכישתו, יצריך מתן אישור עפ"י נוהל 29ג.

אני מבקש את המלצתך לשימוש בצמחי מרפא ל cll במעקב בלבד

לדויד שלום, מכיוון שפורום זה עוסק בסרטן השד, מציעה לך לפנות לפורום מחלות סרטן, לדוגמא הפורום הבא: http://refua.hevre.co.il/forum.asp?page=message_table&category_id=1&goNext=180 בהצלחה

אני מקבלת הרצפטין כבר 3 חודשים ( HER-2 +3 ) . כעת מסתבר לי שקו"ח מכבי אישרה לי את הטיפול רק ל-3 חודשים ועכשיו הם מבקשים המלצת המשך מהאונקולוג, עם הוכחה שהטיפול עזר ... בבית החולים טוענים שכבר נתנו לי מכתב עם המלצה לשנה! במכבי ניסיתי שוב להסביר להם שזה טיפול מונע, איך אביא הוכחות? זה לא עזר כמובן. ביום ראשון אחזור שוב לאונקולוג ואני מקווה ש'יתרצה' - הוא נוטה לתגובות עצבניות איתי... האם מישהו נתקל כבר בתופעה? איך פתרתם אותה? עד עכשיו מכבי היו די בסדר איתי , האם אני צפויה לטירטורים?

למירי פ שלום, את מוזמנת להפנות את שאלתך לעו"ד דפנה כץ, רכזת פרויקט זכויות החולה בעמותת אחת מתשע, טל. 03-6021717 שלוחה 201. בברכה, צוות אחת מתשע

כמו כן תוכלי למצוא את הנחיות משרד הבריאות לאישור הרצפטין בפרק על תרופה זו באתר אחת מתשע: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=herceptin.doc בברכה, צוות אחת מתשע

שלום אנה אני עכשיו בסוף הטיפול הכימותרפי אבל המקצה האחרון קשה לי מאוד המליצו לי לשתות חלב נאקה קראתי מידע על כך בקישור שכבר סופק בפורום ע"י אחת המשתתפות בו http://www.dryang.co.il/camelmilk/ כפי שכבר כתבה מישהי כאן מהאתר נוטף ריח פירסומי חזק האם יש אמת באמירה כי חלב זה עוזר? התייחסות רפואית? תודה אנט

אנט היקרה שלום, שאלתך נשלחה לפני יומיים לאחד היועצים בתחום ואני מקווה לתשובה בהקדם. בברכה, אנה

עדיף את יוגורט העיזים +שמן פישתן מאשר חלב נאקה המסרטנת

לאנט, מברורים שערכתי בנוגע לחלב נאקות זה נשמע טוב. מה שבטוח הוא שכל אחד מגיב אחרת וזה נשמע משהו ששווה לנסות. צריך לזכור שזה מוצר יקר ולא זמין בכל מקום. לא נתקלתי בתופעות לוואי בעייתיות של חלב נאקות ולכן אני משערת שהוא דיי מתאים לנסיון. מה גם שזה משהו שעושים בו שימוש פעיל במדינות ערב למיניהן. שיהיה בהצלחה ואשמח אם תספרי לי על ההתנסויות שלך, אם תחליטי להשתמש בחלב הנאקות. ורד לב

אנט שלום, בנוגע לחלב הנאקות יש מעט מאוד חומר ורובו הוא אכן יותר חומר פרסומי.לי אין נסיון עם מטופלות ששתו אותו, אבל אפשר לבחון יחד את הנושא.חלב הנאקות הוא אכן החלב הקרוב ביותר לחלב האם ומשום כך גם גורם לפחות תופעות של אלרגיה,אותן אנחנו רואים בשימוש בחלב פרה.נוסף על כך בניגוד לחלב הפרה העשיר בהורמונים ותרופות אחרות חלב נאקות וחלב צאן ניתן להשיג ללא כל ה"תוספות" המיותרות.חשוב לזכור כי חלב הוא בראש ובראשונה מזון לגורים ולכל גור יש את החלב המתאים לו ביותר.ברור שבחלב ה"טבעי" יהיו נוגדנים ומרכיבי מזון שיכולים לסייע לאחר טיפול כימו' השאלה היא אם גופו של אדם מבוגר יוכל לנצל חומרים אלה. לדעתי לא יזיק לנסות את העניין אבל עם הרבה תשומת לב וכמובן לא להגזים. אם החלטת לנסות, אשמח לשמוע את מסקנותייך. בהצלחה.

מה זה בע"ש מותני ? תודה

בעמוד שידרה מותני .(אזור המתניים)

האם דאודורנט של lady speed stick [המכיל אנטי פרספירנט] מסרטן ?

חד משמעית לא!!!!!!!!

שלום לך לא לצחוק ולא לגחך אני משתמשת לפי המלצה של רופא... באבקת סודה לשתיה במקום דיאודורנט וזה מצויין באשר למסרטן - לפי דעתי לא נעשו מחקרים בנושא והסרטן הולך ומתפשט במחוזותינו ולך תדע ממה זה בשר עם הורמונים דגים עם כספית מזון עם חומרי הדברה עשן ברחובות גלים מכל הסוגים סלולריים, חשמל אנטנות והשד יודע מה עוד סתם מתח מיותר ואולי גם קצת דיאודורנט שבאופן מובהק לא טבעי ומשתמשים בו יותר מפעם ביום ואולי זה מצטבר כך או אחרת בברכה ריקי

ריקי שלום, הרעיון של סודה לשתיה נשמע טוב, אבל איך את משתמשת בו? זו אבקה , את מפדרת? ארונה

שלום לך, לא נוכל להתייחס למוצר הספציפי, אבל הנה תשובה עקרונית בנושא האנטי-פרספירנטים, מתוך "שאלות ותשובות נפוצות" בפורום ובאתר אחת מתשע: אין קשר מוכח בין שימוש בדאודורנט לסרטן שד. זוהי "שמועת אינטרנט" שרצה כבר הרבה זמן ברשת. לפי הודעה של האגודה למלחמה בסרטן מיולי 2005, המסתמכת גם על ארגון הסרטן הלאומי האמריקני (NCI) ורשות המזון והתרופות האמריקנית (FDA), "לא נמצא שום קשר בין שימוש באנטי-פרספירנטים לבין סרטן השד... יתרה מזאת, מתוצאות מחקר שבחן קשר אפשרי זה, שפורסמו בסוף שנת 2002, עולה כי לא קיים סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד בקרב נשים שהשתמשו בדיאודורנטים או במונעי הזעה, ללא קשר להרגלי הסרת שיער שונים. מכאן נראה שאין כל בסיס לדאגה בנושא זה." "לגבי אלומיניום, המוזכר לעיתים בהקשר זה, ככל הידוע היום, יצור אלומיניום תעשייתי בלבד מהוה סביבה מסרטנת לאנשים המעורבים בתהליך עצמו, ואלומיניום אינו מהווה סכנה בריאותית לאנשים בריאים שאינם מעורבים בתהליך זה. כך, דאודורנטים כמו כל מוצר אחר המכיל אלומיניום, אינם מהווים סכנה. העדפת מוצרים אשר אינם מכילים אלומיניום היא בחירה של כל צרכן וצרכן, שאינה נתמכת בשיקול בריאותי בעל הוכחה ממשית." "...פאראבינים, הנמצאים במספר רב ומגוון של מוצרים קוסמטיים, יכולים, כך סוברים חלק מהמדענים, לחקות את פעילותו של ההורמון הנשי אסטרוגן, הידוע כגורם לסרטן השד. עם זאת, אין כל עדות מדעית המוכיחה יכולת זו המיוחסת לפאראבינים..." http://www.onein9.org.il/files/faq0906.doc בברכה, צוות אחת מתשע

וואלאק... אלומיניום לא מזיק אבל הוא מהוה סכנה מסרטנת למי שמייצר אותו שיהיו בריאים החוקרים אנחנו מורחות אותו על הגוף שלנו ל פ ח ו ת 360 פעם בשנה וזה בסדר אין קשר... אבל אלה שעובדים איתו ...ממש בדיחה יסלחו לי המלומדים פארבינים יכל לחקות את ההורמון אסטרוגן אבל אין הוכחה ... יש הרבה הוכחות במחלוקות האונקולוגיות בכימוטרפיה בהקרנות ובטיפולים ההורמונליים תנסו סודה לשתיה אולי יהיה פתרון כל טוב

עדיין לא קבלתי תשובה לשאלתי לגבי האם זה קורה שצריך לעבור ניתוח שלישי בגלל dcis עדיין קרוב מידי לשוליים וכן מה יקרה אם גם הפעם התוצאה תהייה זהה תודה על תשובה מהירה

אלונה היקרה, תוכלי לתת פרטים נוספים על הניתוחים ועל מצבך על מנת שתתקבל תשובה מלאה? תודה צוות אחת מתשע

בניתוח הראשון הוצא גוש של קרצינומה פולשנית בגודל 4,5 מילימטר. אבל מרחק הdcis מהשוליים הניתוחיים היה קטן 0,5 מילימטר ולכן בוצע ניתוח נוסף שתוצאותיו: ductual carcinoma in citu comedo type with lobular cancerization present in 5 of 16 sections. no nevidence of invasive carcinoma. השוליים:dcis present 0.02cm from medial 0.2 cm from anterior' AND 0.35 cm from posterior margins. הוחלט על ניתוח נוסף מספר 3 ושאלתי היא מה יקרה אם התוצאה שוב תחזור על עצמה ? וכן האם סיפור כזה נדיר? תודה על התיחסותכם.

כשחליתי, תמכו בי כלם בעבודה. כולל בעלת העסק. עברתי ניתוח וחזרתי אחרי 3 ימי מחלה לעבודה. עברתי כימוטרפיים וחזרתי כל פעם אחרי מס' ימי היעדרות כיוון שאכן באמת לא חשתי בטוב. ברור לי שהעולם לא נעצר בגלליע. אף אחד לא מחכה לי. אבל לא ציפיתי שתפקידים יילקחו ממני בצורה כזאת . הרי אני עדיין עובדת. אפילו הוזזתי ממקומי (פיסית). אני מרגישה כאילו ננעצים בי סכינים. עתה אני לפני הקרנות. ממש רוצה לעזוב את המקום (שה דיון בפני עצמו-מה אעשה עם עצמי ?) ולא יודעת מה לעשות. ממש מתחשק לי להוציא חופש מחלה אחד ארוך לכל התקופה הקרובה. האם גם לכן זה אירע? אני חייבת לציין שאני עובדת במכירות בחברה פרטית.

אני, את צריכה לדעתי שיחה רצינית עם הממונים עליך. פרשי בפניהם את תחושותיך ועל פי זה תעשי את המהלכים הבאים. חשוב שתאמרי מה שעל ליבך, לפני כל מהלך שתעשי. בהצלחה.

הי אני, אני מסכימה עם יעל. לשבת ולדבר עם המעבידים שלך על המצב על מנת לראות אם אתם מגיעים להבנה, וקצת לעשות חושבים עם עצמך האם את באמת, באמת רוצה להמשיך לעבוד שם. המצב שלי היה קצת שונה משלך מכיוון שלקחתי חופשה ללא תשלום לאחר הניתוח. פחדתי להתחייב ולא ידעתי איך אני ארגיש עם הכימו וההקרנות. בדיעבד מסתבר שעשיתי נכון לעצמי וכל העת הייתי בקשר הדוק עם המעבידים, לכאורה הם היו מאוד תומכים ודרשו בשלומי, אבל לי אישית לא היה ברור אם אני רוצה לחזור למשרה תובענית כזו. (ניהלתי פרוייקטים בחברת הי-טק). לאחר 7 חודשי היעדרות החלטתי שאני מוכנה לנסות לחזור (עמוק בליבי לא הייתי בטוחה שאני רוצה לחזור לתפקיד הזה, אבל אמרתי לעצמי, יאללה ננסה)והם ............פיטרו אותי! למה אמרתי קודם לכאורה דאגו לי, כי שידרו לי עסקים כרגיל, לי היה ברור שיש לי לאן לחזור ובינתיים הם הביאו מישהו אחר. מיד הבנתי שהפיטורין הם יד הגורל, אני כנראה לא צריכה להיות שם. לגבייך, תעשי חושבים אמיתי עם עצמך, יכול להיות שאת באמת זקוקה לחופש ארוך ומותר לך. אולי המשרה הזאת כבר לא כ"כ מתאימה לך. אולי היית רוצה לעשות גם דברים אחרים במינונים אחרים? אפילו סתם להתבטל ולעכל מה עברת לאחרונה... תרגישי טוב, בהצלחה בהקרנות ומי כמונו יודעות שעבודה זה לא הכל בחיים...בטח שלא כאשר חוזרים מהכוכב שאנחנו היינו בו. מירי.ב.

הייתי שמחה לאור המצב אם היו מפטרים אותי, כך לפחות הייתי מקבלת הפיצויים. אם אני אעזוב היא לא תשלם הפיצויים. וכן אני מתחילה להבין שאני אדם עצבני יותר בתקופה האחרונה יותר בגלל העבודה ופחות מהמחלה הארורה הזאת.

מירי יקרה אני פשוט בהלם שאין חוק שמגן על אנשים אחרי מחלה נשים בהריון להבדיל אלף הבדלות אי אפשר לפטר היום וזה כמעט גורף ואילו אישה ברמתך מנהלת פרויקטים בהיי טק התובעני שלבטח נתנה ימים ולילות למען העסק נעדרה בגלל מחלה מסכנת חיים פוטרה... חייב להיות חוק נגד זה אולי תבדקי, זו אפליה לרעה בגין מצב רפואי (אסור להפלות בין נשים לגברים למשל) אולי יצא לך משהו - אני הייתי מנסה באמת! יש עורכי דין שזה אולי תחום התמחותם פשוט עוול משווע בהצלחה ריקי

אני שלום, אני חושבת שאת צריכה לפנות לרופא תעסוקתי שימליץ לך במכתב למעסיק שלך כמה לעבוד או ימליץ על חופשת מחלה ארוכה. הרופא התעסוקתי מדבר עם המעביד או כותב לו מכתב ואז את מכוסה גם מבחינה רפואית וגם מבחינה משפטית. בהצלחה

אמי חולה בסרטן השד גרורתי. היא קיבלה למשך כחצי שנה טיפול כימותרפי של קסלודה וטקסוטר. לאחר תקופה זו המרקרים הראו כי אין שינוי ואף עלייה קלה. לצורך בירור טיפול חלופי היא כרגע עוברת סדרה של בדיקות וצילומים. רציתי בבקשה לדעת האם כיום ידוע על תרופות טובות יותר (היא Her2 שלילית), והאם הפסקת הטיפולים לתקופה לא ידועה לא יפגע בה יותר? תודה מראש.

שלום אורנה יש היום מגוון של תרופות לטיפול בסרטן שד גרורתי , הן הורמונליות והן כימותרפיות. לא ניתן להגיד מה יותר טוב כי התגובה היא כמובן אינדיבידואלית. בהחלט יש הרבה אופציות טיפוליות אשר ניתן לשקול אותן בשלב זה. כמובן שלא כדאי להיות בלי טיפול לתקופה ארוכה, מדובר במחלה דינמית המחייבת טיפול. יחד עם זאת הפסקה של מספר שבועות היא בהחלט סבירה, כדי לעשות הערכה מדוייקת של המצב והחלטה טיפולית. בהצלחה

שלום מיה! קודם כל תודה רבה על ההעינות המהירה. דבר שני, רציתי בבקשה לדעת אם ידוע לך על טיפולים כימותרפים היפרתרמיים, אם יש בארץ והאם באמת יעילותם טובה יותר.. תודה שוב, אורנה.

האם ידוע על תופעות סחרחורת וצפצוף באוזנים ובעיות ראיה ? האם התרופה יכולה לגרום לבעיות בזכרון או במצב הרוח? האם התרופה ניתנת גם במניעה להשנות המחלה?

שלום פרידה מהתופעות שמנית התופעה היחידה המתוארת בהקשר לטיפול בהרצפטין היא סחרחורת וגם היא תופעת לוואי מאד נדירה. בעיות שמיעה, ראיה, שינויים בזכרון או במצב הרוח אינן ידועים כתופעות לוואי של הרצפטין אך מוכרות בחלקן כתופעות לוואי של חלק מהטיפולים הכימותרפים וההורמונלים. רצפטין ניתנת כבר למעלה משנה כטיפול למניעת הישנות סרטן שד, טיפול הנקרא "אדג'ובנטי" . הטיפול ניתן לכל החולות עם HER2 חיובי לאחר סיום הכימותרפיה, למשך שנה. בברכה

שלום, ידוע שלהורמונים סינטטיים להתמודדות עם תופעות גיל המעבר יש השפעה על הסיכוי לחלות בסרטן השד. היכן אוכל למצוא מחקרים ונתונים סטטיסטיים בנושא? בתודה מראש, יולי

ליולי שלום, מחקר גדול של משרד הבריאות האמריקני ב-2002 מצא כי טיפול הורמונלי חלופי (אסטרוגן ופרוגסטין במשולב) מגדיל הסיכון לסרטן השד. קישור לתוצאות המחקר: http://www.nhlbi.nih.gov/new/press/02-07-09.htm עיקרי המחקר בעברית - http://www.starmed.co.il/Women/AlternativeHormonalTreatment נייר עמדה של האיגוד הישראלי לאונקולוגיה בנושא: http://www.ima.org.il/new/inner.asp?p=4&n=1370&Par=4 בדצמבר 2006 התפרסם מחקר על קשר אפשרי בין הירידה בשימוש בטיפול הורמונלי חלופי והירידה בסרטן השד בארה"ב. לידיעה על כך, הכוללת גם המלצה של גניקולוגית אמריקנית על השיקולים שרצוי לאישה לקחת בחשבון בהחלטתה על טיפול הורמונלי חלופי – ראי באתר אחת מתשע/מה חדש? http://www.onein9.org.il/news.aspתחת הכותרת "האם הירידה בשכיחות סרטן השד בארהב קשורה לירידה בטיפול ההורמונלי החלופי?" - 26/12/2006 בברכה, צוות אחת מתשע מחקר של ארגון הבריאות העולמי: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=15551359&dopt=Abstract

שלום בעוד כשבוע אני אמורה להתחיל טיפולי כימוטרפיה. שמעתי על אפשרות של ניתוח בשם פורטאקת , עדיין לא פגשתי את האונקולוגית בכדי לדבר על הנו על הנושא. כמה זמן לפני הטיפול רצוי לבצע את הניתוח?? מה דעתכם על הניתוח?? תודה

שדונית שלום, רק אם יש לך בעית ורידים, כדאי לך לעשות פורט (כמה שיותר מהר), אם אין לך בעית ורידים המאמץ לא כדאי. הניתוח נעשה בהרדמה מקומית אבל לוקח (לי לפחות לקח) שבועיים כדי להתרגל. אחר-כך זה מאוד נוח לקבל את הטיפול דרך הפורט. בהצלחה בטיפולים אורנה

אני עומדת כחודש לפני ניתוח שיחזור של שד אחד. באופן טבעי היה לי חזה גדול במידה F. אני מבינה שאין סיכוי להגיע לגודל הזה.. אם כן מהו מקסימום הגודל שניתן לבצע בשד כרות??????????? בכל מקרה אני מאמינה שהפלסטיקאי יציע להקטין גם את השד השני...

אמנם באף שיטה לא ניתן ולא נכון להגיע לגודל ענקי בשיחזור. הגודל והצורה אליהם ניתן להגיע תלוים רבות בשיטת השיחזור. בשיחזור ע"י מותחן ריקמה או שתל ניתן להגיע לגודל בינוני וחזה עומד- כך שמתבקש לבצע הקטנה והרמה של הצד הבריא. בשיחזור ע"י ריקמה עצמית מהבטן,אם קימת אפשרות כזו אצלך, ניתן להגיע לשד גדול יתר ומשתפל- אך ע"פ נתוניך ניראה לי שגם במקרה זה יהיה צורך להקטין ולהרים הצד השני ע"מ להגיע לסימטריה מירבית.

לאחר אבחון של lobural invasive carcinoma בד שמאלי בגודל כ- 3.5 ס"מ. לפני מסטקטומי. האם בירור רק בלוטת הזקיף או שמא רצוי ל"חפור" ולהוריד עוד בלוטות? תודה אילאיל

אני חושבת שתוך כדי ניתוח יחליטו, זה לא נתון לשיקולינו אלא לשיקול הכירורג

תודה רבה. כך שיערתי.

שלום לך היום מקובל לברר את בלוטת הזקיף זוהי השיטה המקובלת עליה אני ממליץ .אין צורך לרוץ מהר ולנקות את כל הבלוטות בהצלחה דר זילברמן

שלום רב לך אני מוסיפה לך את מה שקורה איתי.. אני עברתי 4 טיפולי AC וכרגע אני לקראת סוף טיפולי הטקסול. בזמן טיפולי ה AC הייתי מאוד חלשה ועייפה לרוב לקחתי חופש 3 חודשים ועשיתי רק עבור עצמי, די נהניתי להיות בבית עם 2 ילדיי. במשך טיפולי הטקסול אני עובדת יום אחד בשבוע ו ז ה ו ..... בשאר הזמן אני עושה עבורי כל מה שעושה לי טוב כמו בתי קפה בבוקר פעם או פעמיים בשבוע, אני התחלתי ללמוד דמיון מודרך קוראת ספרים שעושים לי מצויין בלב (הספרים של ברני סיגל ועוד...) פשוט לעשות מהלימון שלנו לימונדה אין לנו ברירה...ואני יכולה להגיד שכיף לי כרגע לי וברגע שצמצתי את היקף המשרה שלי למינימופ אני פשוט מאושרת (תאמיני לי שזו משרה שאהבתי). אז יקירתי אולי הגיע הזמן לעשות שינוי שתהני ממנו כי זה מה שחשוב.

אסי היקרה שלום, אני מאמינה שהתשובה שלך מיועדת לתמר ולכן כדאי לציין זאת או להוסיף לשרשור למטה. את יכולה להעתיק את הדברים במקום לכתוב אותם שוב. אני חושבת שחשוב מאוד שדברים אלו יגיעו לתמר ולא יתפספסו, בברכה ותודה, אנה

תודה לך, אני אוספת את כל התשובות ומגיעה למסקנה. מקווה שלא תהיה לי בעיה לקבל חופשת מחלה ארוכה ולדאוג לעצמי, לבריאותי ולרגשותי. אהבתי את כל התגובות שקיבלתי, זה מאוד מחזק לדעת שאני לא לבד! הרבה בריאות לכולנו.

בהמשך לשאלתי הקודמת (שכחתי לשאול) מהי ביופסיה אקדח תחת הדמיה?!!

זיוה שלום, כאשר הגוש שרוצים לקחת ממנו ביופסיה הוא קטן, על מנת לא לפספס, מבצעים את הביופסיה תחת אולטרהסאונד. המכשיר שאיתו לוקחים את הביופסיה נראה כאקדח עם קנה צר וארוך אותו מחדירים (לאחר הרדמה מקומית, ממש לא כואב!!!, מנסיון). שיהיה בהצלחה. א.

האם אפשר להסביר בעברית לעם למה הכוונה כשכתוב שיש חשד ל-DCIS

הי זיוה, בעברית לעם, הכוונה היא חשד לתאים טרום סרטניים שטרם פרצו את צינוריות החלב, דהיינו, מצב טרום סרטני בשד , לא פולשני (כלומר שלא יכול לפתח גרורות) שעם טיפול מתאים סיכויי ההחלמה גבוהים ביותר. כמובן שזה רק חשד בינתיים שיתברר סופית לאחר תוצאות הביופסיה, ייתכן שזה גם שום דבר. ולשאלתך הנוספת, ביופסית אקדח היא פשוט ביופסיה, שנעשית עם מכשיר מסויים שדוגם איזורים חשודים. המכשיר יותר מדויק מניקור רגיל, אל חשש זה בכלל לא כואב, עושים זאת תחת הרדמה מקומית ולא תרגישי דבר. חשוב לציין שלעיתים רחוקות אם זה אכן מצב טרום סרטני, מסתתר מוקד קטן פולשני , לכן חשוב מאוד לוודא שאת בידיים המקצועיות הטובות ביותר. בכל מקרה, מקווה שזה רק חשד שיתברר כשום דבר וזהו. ואם חלילה כן, אז זה המצב הכי טוב שיכול להיות בין הלא טוב... בהצלחה ועדכני אותנו. רונית

אחייניתי בת ה-21 מדווחת על דימום מפטמת שד שמאל מזה מספר ימים,תופעה שמופיעה בצורה לא סדירה, פנינו לכירורג שד ,והוא הפנה אותנו לביצוע אולטרא סאונד. אנו מאד מודאגים ורוצים לדעת ממה יכולה תופעה כזו להופיע, מהן הסיבות האפשריות ומה הסכנה של התופעה. האם זה יכול חלילה להעיד על גידול סרטני? יש לציין שבמשפחתינו יש סיפור של שלוש אחיות ודודה אחת שלקו בסרטן השד בגיל צעיר. אנא ענו לי . תודה רבה

הי פנינה, הדאגות שלכן מובנות. האם את יודעת בגלל ההיסטוריה המשפחתית אם מדובר בנשאות של הגן הפגום אצל הנשים שחלו? דימום מהפטמה לא חייב להיות בשל סרטן שד. לעיתים גם גידול שפיר בשם פפילומה גורם לדמם מהפטמה וגם במצבים אחרים, וסביר להניח שזה גם המקרה אצל האחיינית שלך, אבל חייבים לברר עד הסוף. נשאות יכולה לגרום לסרטן שד בגיל צעיר, אבל זה ממש לא חייב להיות המקרה. אין ברירה, לחכות לאולטרסאונד, אם יש מקרים של נשאיות רצוי גם אולי בגלל הגיל הצעיר אם ממליצים להמשך בירור m.r.i שד . ייתכן שגם יקחו דגימה היסטולוגית מן ההפרשה כדי לראות מה טיבה. בכל מקרה, סביר להניח שהכל בסדר עם האחיינית שלך , אבל אין ברירה אלא לבדוק עד הסוף כדי להרגע לחלוטין. נשמח להתעדכן ולשמוע שהכל בסדר. רונית.

הכי בטוח לבדוק את העניין, הבחורה מאד צעירה, יכולה להיות תופעה הורמונלית, אבל כדי להירגע בדקו את העניין. המון המון בריאות....

שלום לך הפרשה דמית יכולה להוות סימן לסרטן שד, אך זה קורה רק ב10 אחוז מהמקרים ב90 אחוז מהמקרים מדובר בפפילומה אינטרדוקטלית שבאופן פשטני זה אומר ממצא גידולי שפיר מקובל לשלוח IMPRINT מההפרשה הווה אומר למרוח על סלייד דגימה מההפרשה ולשלוח לבדיקה ציטולוגית.אני מקוה שהכירורג עשה זאת בסופו של דבר היא תזדקק לניתוח להוציא את הגידול שאני מאמין שהנו שפיר ולפתור את בעית ההפרשה אשמח להשאר מעודכן בהתפתחות בברכה דר זילברמן

קיבלתי את תשובות בדיקות הדם ואין לי סבלנות לחכות עד הפגישה עם הכירורגית מחר. מהם הערכים (מינימום מקסימום) לבדיקות- CEA, CA125,CA15-3? איך אני יודעת עם הערכים שקיבלתי תקינים? חליתי לפני למעלה משנה, עברתי ניתוח, כימו, הקרנות, כיום מקבלת זולדקס וטמוקסי. עד לפני 3 שבועות קיבלתי הרצפטין, אותו הפסיקו עקב פגיעה בלב (נתגלתה במעקב שוטף של אקו לב). מה נהוג (לפחות מהניסיון הקצר בשימוש בהרצפטין)- לחזור לטיפול אם הנזק הוא הפיך או להפסיקו לאלתר? האם רצוי להמשיך את הטיפול, אם יתגלה בעוד חודשיים, שהנזק ללב הוא הפיך? יש תועלת בהמשך לאחר הפסקה של חודשיים? תודה, זהבית

מה היו ערכי הבדיקות שלך?

זהבית שלום התשובה לשאלתך מורכבת. כאשר הרספטין ניתן לחולות עם מחלה גרורתית ניתן לחדש את הטיפול במידה והיתה ירידה בתפקוד הלב אם לאחר הפסקת התרופה חלה התאוששות של התפקוד הלבבי והמעקה תקין יחד עם איזון תרופתי . בטיפול משלים כאשר לא ברור האם הטיפול אכן עוזר לך באופן ספציפי לעומת נזק רפואי שכבר קיים צריך לשקלל את כל הגורמים והם גיל, מחלות נוספות, כמות טיפולי ההרספטין שכבר קיבלת, רמת הסיכון לחזרת המחלה, מידת הנזק הלבבי ועוד. לפני החלטה על חידוש טיפול או הפסקתו. רמת הסמנים התקינה CEA 4 CA15-3 31 CA125 35

שלום רב, אימי בת 62 קיבלה סרטן השד בגיל 57 כיום מטופלת בכדורי טמוקסי למניעה . יש לה פקטור ראומטיזם גבוה והיא סובלת מכאבי פרקים חזקים. לאחרונה, נודע לי שיש תרופה טבעית בשם MSM שיכולה להקל. 1. ברצוני לדעת האם מותר לקחת תרופה זו עם הטמוקסי ובכלל לחולת סרטן שד לשעבר 2. אם ברצוני לבדוק האם קיבלתי את הגן הפגוע בתורשה מאמא שלי - מהי הבדיקה שעלינו לעשות (בדיקות גנטיות או MRI ומה ההבדל בין שתי הבדיקות? תודה!

סיגל היקרה שלום, את שאלתך הראשונה שלחתי לאחד היועצים ואני מקווה לתשובה בהקדם. לגבי הבידקות הגנטיות, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק שלם לנושא. אני ממליצה לך בחום לקרוא פרק זה. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=hereditary.doc באם יעלו שאלות נוספות, נשמח לעמוד לרשותך, בברכה, אנה

אני מעוניינת בפרטים על מנגנון הפעולה של לפטיניב. אודה לכם אם תוכלו לעזור לי

בוקר טוב, יש כאן פרטים באתר הזה, במדור מה חדש? בסעיף חדשות מהעולם. בברכה

למיואשת מאתמול, אחותי לצרה, אני נמצאת בדיוק במצבך. קראתי את דברייך והרגשתי כאילו אני כתבתי אותם. גם חברתי מהפורום שאלה אותי אם לא אני כתבתי את הדברים. בנוסף לזה אני מצויינת בלעודד אחרות, בעוד שאני בעצמי די תקועה. חשבתי, אולי, לגבש קבוצה קטנה, של נשים שנמצאות במצבנו. מי כמונו יודעות, שלאחרים, שלא היו שם, ולא משנה כמה קרובים ירגישו אלינו, אין כוח וסבלנות להקשיב שוב ושוב. אז אולי ביחד, יצמח משהו טוב, מתוך היאוש המשותף. אם גם את חושבת כך, כתבי לי איך אפשר ליצור קשר איתך. אחותך.

נכון, כמו עננה שמרחפת מעל הראש שלנו לעיתים כהה כמעט שחורה למשל לפני בדיקת הממוגרפיה והאולטרהסאונד לעיתים כהה פחות פה כואבת הרגל מה זה יכל להיות? פה כאב גב שמפלח את חוט השידרה - בטח זה זה, חזר אחרי יום יומיים עבר ואותה העננה הופכת לבהירה יותר ובשמחות כמעט שלא רואים אותה, העננה הופכת בהירה אבל קיימת, היא ישנה שם ומלווה אותנו בהתמדה אבל למי אין איזו גיבנת קטנה על הגב למי אין משהו שכואב בלב ואם אין בטח יהיה - יהודי או לא יהודי ואני שכבר 5 שנים פלוס אחרי - הפורום עוזר להוציא קיטור, אחיות אנחנו ולא רק לצרה ריקי

סליחה, לא יצא לי להיות ליד המחשב כמה ימים. נראה לי רעיון נחמד מאוד, אני ישמח אם תכתבי לי ל: [email protected]

בוקר טוב, קראתי את עיקרי המאמר בנושא המחקר על התרופות לפטיניב/טייקרב+קסלודה במדור "מה חדש" חדשות מהעולם.(כפי שהובא בכתב העת ניו-אינגלנד" ) . המאמר התייחס לשילוב בין שתי התרופות , והתוצאות העובדתיות בצידן. איך ניתן "להבין את התוצאות הצפויות" מהמחקר שנערךכעת גם בארץ לגבי פעילות הלפטיניב לבדה בקרב חולות המשתתפות במחקר זה? האם יש במאמר עצמו התייחסות כלשהיא לשיעור ההטבה הצפוי בטיפול עם לפטיניב בלבד? כל פרט יועיל

המחקר של לפטיניב לבד, מתבצע רק בתל השומר ואסף הרופא ומיועד לחולות עם סרטן שד דלקתי (אינפלמטורי). כדאי להתקשר למרכזים אלו ולשאול.

עינבל שלום המחקר עם לפטיניב נערך בהשתתפות נשים עם סרטן שד גרורתי ואכן הראה תוצאות יפות המראות שלתרופה יש ערך מבחינת הטיפול במחלה. ידוע שלתרופות ביולוגיות לבד יש אחוזי תגובה נמוכים ולכן כמעט כל המחקרים הנערכים כעת בעולם על התרופה בחולות עם מחלה גרורתית נערכים בשילוב עם כימותרפיה אך גם מתן התרופה לבד נבדק. אני מניח שאת שואלת לגבי הטיפול המשלים בחולות שלא קיבלו הרספטין. לא ניתן להסיק מסקנות מתוך המחקר שפורסם מעבר לאמירה שלתרופה יש השפעה בסרטן השד.

אני 3 ימים לפני הטיפול השלישי. ביומיים האחרונים אני מרגישה כעס עצום, בוכה על כל שטות. כולם ממליצים לי לעבוד כמה שאני יכולה והדבר מאוד מלחיץ אותי. בשבוע שאני מרגישה טוב יחסית, אני הולכת לעבודה אך מרגישה מאוד רע, (פיזית ונפשית). בקושי מתפקדת, עובדת 3-4 שעות ליום במקום 8 שעות או יותר כפי שהייתי רגילה. בעבודה מאוד מתחשבים בי אבל אני מרגישה מאוד מתוסכלת, ועצם ההליכה לעבודה מאוד מלחיץ אותי. לפעמים אני חושבת למה אני צריכה את כל הלחץ הזה? אולי בימים שאני מרגישה טוב אני צריכה ללכת עם חברה לסרט או לבית קפה, למה לרוץ לעבודה ולהרגיש שזה ממש לא זה. האם מישהי יכולה לעזור לי בהחלטה האם להמשיך לעבוד או לקחת חופשת מחלה ארוכה עד סוף הטיפולים, ולהוריד ממני את הלחץ הזה של ההליכה לעבודה.

תמר יקרה, את צריכה לעשות רק מה שטוב לך. אני למשל נורא רציתי להמשיך בשגרה. " עולם כמנהגו נוהג", ונלחמתי על כל יום עבודה " רגיל" וכך הרגשתי כנראה שהכל נמשך כרגיל. גם בבית תפקדתי כמה שיכולתי למרות שלקחתי פעמיים בשבוע עוזרת. אני ממליצה לך לחשוב רק על עצמך. אף אחד לא יכול לייעץ לך מה טוב לך. המון בריאות....

הי תמר, כשקראתי אותך לפני 5 דקות, זה היה כמו לשמוע את עצמי לפני שנה. ההבדל היחיד ביננו הוא שאני מייד הבנתי שאני לא צריכה את הלחץ המיותר הזה על הראש שלי. הפסקתי לעבוד (חל"ת) והרגשתי שאבן נגולה מעל ליבי. ברבות הימים ובדיעבד הסתבר שזו אחת ההחלטות הכי נכונות שלקחתי בחיים שלי. היום אני שנה אחרי טיפולים מרגישה ממש טוב, ולרגע לא מצטערת שלקחתי לעצמי את כל הזמן שבעולם להחלים. אם אין אני לי מי לי? מי אמר שאני צריכה להיות כזאת גיבורה ולהמשיך במשרה מלאה? נכון, יש בנות שכן עושות את זה. יש בנות שהעבודה ממש מחזקת אותן וההערכה האישית שלהן כלפי עצמן מתחזקת בעקבות המסוגלות לעבודה. אבל אני לא, אני הייתי צריכה את השקט שלי, קיבלתי את קיצבת הנכות הכללית מביטוח לאומי והורדתי הילוך. המחלה הזאת עשתה לי רע אבל גם עשתה לי המון טוב, למדתי דברים רבים על עצמי, על הסביבה, על עבודה, על הכל. הבנתי שאני לא חייבת להיות סופרוומן, שלא הכל חייב להיעשות היום, מחר יש עוד יום. היום אני לוחמת את המלחמה על חיי ומחר אני אנתב את האנרגיות לדברים אחרים. אז קחי לעצמך את הזמן ומחר לאחר שתחלימי תעשי גם דברים אחרים. היום את מטפלת בעצמך בעדיפות ראשונה ומי שלא מתאים לו - שיקפוץ!!! רק טוב, מירי.ב.

הי תמר, מסכימה עם כל מילה של מירי, מילים כדורבנות! עשי אך ורק מה שטוב לך, התעלמי מכל אלה שיודעים הכי טוב מה טוב לך, ואת כל האנשים עם הכוונות הכי טובות בעולם. אחת הטעויות הכי גדולות שלי היתה שחזרתי לעבודה מיד עם תום הטיפולים ולא נתתי לגופי ולנפש שלי להתאושש, מחיר זה אני משלמת היום שנים אחרי. חזרתי כי כל הקרובים אלי ידעו "הכי טוב" מה טוב לי. הטעות הרצינית שלי שהקשבתי להם ולא עשיתי מה שבאמת רציתי וזה הפסק זמן הארוך שהייתי זקוקה לו. כל אחת נוהגת לפי תחושתה האישית וזה בסדר גמור עם אלה שממשיכות בשגרת חייהן אם טוב להן כך, למרות שלעיתים לא ברור לי אם זה תהליך של הדחקה של הדברים, שהרי השגרת חיים ממש לא שהיתה קודם. דעתי היא שזהו תהליך שצריך לעבור , ולתת לעצמך את הזמן. איפה הזמן כדי לעכל, להכיל ולקחת נשימה, אבל שוב, איני שופטת חלילה אף אחת כל אחת נוהגת לפי בחירתה בלבד. עצתי היא תמר, שמה שאת רוצה לעצמך כל כך לגיטימי ומובן ולמה שלא תעשי את זה? מה מפריע לך? יש לך רגשות אשמה חלילה? תרגישי שאת מאכזבת אנשים? את עצמך? מה מפריע לך לקחת פסק זמן? קחי לך את כל הזמן שבעולם להתאושש פיזית ונפשית, וברגע שאת תהיי שלמה עם זה ותראי שזאת החלטתך בלבד ושאיש אינו רשאי להתערב ולהחליט מה שטוב לך, תראי איך באורח פלא אף אחד לא ינדנד לך וכולם יכבדו את החלטתך, מנסיון שהיה קצת מאוחר מדי... מאחלת לך רק בריאות והתחילי לפרגן לעצמך, כפי שאמרו חכמינו: אם אין אני לי... לילה טוב.

אני שנה לאחר הניתוח. היתה לי אותה התלבטות כשלך.רציתי להמשיך לעבוד כרגיל .עם הפסקות לטיפולים.זה בלתי אפשרי (בחויה שלי!) החלטתי לקחת שנת חופשה על חשבון חופש המחלה שצברתי.זה איפשר לי להיות בעבודה לפי יכולתי ולהעדר ,לפי רצוני . המשכתי להתהלך בין אנשים בריאים ואיפשרתי לגופי ולנפשי להתאושש.

תמר, גם אני הייתי במצב שלך, הלכתי לעבודה כי הסובבים חשבו שככה טוב, לא הצלחתי לעבוד, ולא הבנתי למה אני מתאמצת להגיע לשם בדיוק כמוך. בסוף לקחתי לי חופשת מחלה עד סוף ההקרנות ועוד קצת. כלומר ממש סוף הטיפולים ועוד קצת. אני רוצה להגיד לך שזה נתן לי הרגשה מעולה, ממש הרגשתי שעול כבד ירד ממני, קצת חופש מהעבודה. אל תשכחי שבזמן הטיפולים המערכת החיסונית שלך לא במיטבה, כולם עכשיו עם שפעות וכאלה, לא נראה לי שזה מה שאת צריכה בנוסף לכל מה שאת עוברת. בשבילי זה היה מצויין. בין הטיפולי להקרנות נסעתי לחו"ל באישור הרופא כמובן וזה נתן לי כוחות להמשיך הלאה. תמר, רק את יודעת כרגע מה טוב בשבילך, תפרגני לעצמך תני לעצמך לנוח בימים שאת בין הטיפולים. בימים האלה תפנקי את עצמך בכל מה שבא לך. והכי חשוב תזכרי שהתקופה הזו היא זמנית ותעבור. מאחלת לך שתרגישי טוב ותעברי את התקופה הזו בקלות.

משה שעבר עלייך עובר עלי. יש לי כמה שאלות שלא אוכל לשאול בפורום. אם אפשר צרי עימי קשר 054-6324525. שמי אתי.

כשאני קוראת את התגובות של הבנות אני שואלת את עצמי אם נהגתי נכון . אני המשכתי לעבוד מלא וכולם סביביב מחאו לי כפיים ואמרו שאני גיבורה. (האמת שהמילה גיבורה די עצבן אותי) בתקופת הניתוחים הייתי חודש בבית והרגשתי שאני שוקעת בתוך עצמי וחשבתי שזה טוב לעבוד. בתקופת הטיפולים עבדתי חוץ מיום פה ויום שם. היו ימים שהלכתי לעבודה גם כשהרגשתי רע. אני לא יכולתי להרשות לעצמי לא לעבוד מבחינה כלכלית וגם לא מבחינת התפקיד.אז הרגשתי שטוב לי לעבוד. היום אני לא בטוחה שטוב שעבדתי. יכול להיות שהייתי זקוקה לפסק זמן להיות קצת עם עצמי בתקופת הטיפולים.יש לי חברה שחשבה שהיא גיבורה ובזמן המחלה תפקדה מעבר לכוחותיה וחטפה מחלת קרוהן. דווקא היום כשאני בהקרנות ומרגישה טוב אני מרגישה שאין לי סבלנות לעבוד ואני מחכה שהשעות יעברו כדי שאלך הבייתה. בקרוב יתקיים פרוייקט גדול במקום העבודה שלי ואני מרגישה שאין לי כוחות אלייו. דווקא עכשו אני יותר חוקרת את פרטי המחלה שלי יותר מאשר מקודם (בודקת באינטקנט את פרטי הביופסיה ונכנסת הרבה לפורום וקוראת כל שאלה ותשובה). אולי היום אני קולטת יותר מה עבר עלי. אין ספק שאת צריכה להחליט מה לעשות. המסקנה שלי היום כשאני כמעט אחרי :צריך קצת פסק זמן מהעבודה (אולי לא להרבה זמן אבל צריך) תחליטי מה שטוב בשבילך!!! השאלה אם זה מתאפשר לך מבינה כלכלית ומבחינת מקום העבודה כל טוב

תמר היקרה שלום, קיבלת מגוון של תשובות מקסימות ונוגעות. כל אישה מתמודדת בדרך שונה וכל אחת בוחרת לעצמה את הכלים להתמודד עם המשבר אותו היא חווה. אכן ישנם נשים שמרגישות שעבודה מצליחה להסיח את דעתן מהמחלה ומהעיסוק בה. רבות מרגישות ששמירה על חיי השגרה מיטיבה איתן. אולם כפי שאת בטח יודעת אין זה נכון לגבי כולן. יש נשים אשר בדיוק כמוך מרגישות שאין להן את הכוח ואת האנרגיה לעבוד. הן מרגישות שרוצות פסק זמן בו יוכלו להיות בחברת אנשים קרובים ותומכים. אני חושבת שהן הדרך הראשונה והן השנייה הן דרכי התמודדות לגיטימיות ויכולות לסייע להפחית את תחושת הלחץ והחרדה של האישה שמתמודדת עם המחלה וטיפולים מורכבים. יחד עם זאת, מצבי משבר וקושי הם זמן מאוד לא מתאים לקבל החלטות גדולות. לכן בתקופה קשה זו הייתי מציעה לך לא לקבל שום החלטות גדולה כגון לעזוב את העבודה או לקחת חופשה ארוכה מדיי (גם אם בטווח המיידי את חשה שהדבר יקל על תחושת המתח). כפי שראית מתשובות הנשים. רגשות הם דבר מאוד דינאמי שיכול בקלות להשתנות ולכן עדיף להשאיר מקום לאפשרות לשנות את ההחלטה. מדברייך אני מבינה גם כי את מעוניינת לקחת חופש ומקום עבודה בו את עובדת מתחשב בך מאוד וסביר להניח שיאשר את בקשתך. יחד עם זאת, נושא החופשה מעורר בך המון תסכול ויתכן גם רגשות אשם. אודה לך מאוד אם תוכלי להרחיב את דברייך על מנת שנוכל לחשוב ביחד ולסייע לך לקבל את ההחלטה. בברכה, אנה

אנה שלום, כפי שציינתי אני עובדת בתפקיד ניהולי. במקום העבודה בהחלט מבינים את מצבי ומתחשבים בי. אני מאמינה שהרופא שלי יוכל לתת לי חופשת מחלה של חודשיים שלושה, עד לסיום הטיפולים. הדילמה שלי היא , האם לקחת חופשה ארוכה מראש, או לבוא לעבודה מיידי פעם. זו הבעיה שמלחיצה אותי, משום שכל יום אני צריכה להחליט האם ללכת לעבודה.

תודה לכולכם על התשובות והכנות. אני עובדת בתפקיד ניהולי לכן יש יסורי מצפון על זה שאני לא בעבודה והרבה דברים לא נעשים או נדחים. בין הטיפולים יש לי 4-5 ימים בהם אני מרגישה יחסית טוב ויכולה לעבודה. אבל כשאני מגיעה לעבודה ההספק שלי מאוד דל, קשה לי להתרכז וזה מאוד מתסכל אותי. היום לדוגמה, בעקבות החיזוקים שקיבלתי בפורום, ולמרות שאני מרגישה טוב, החלטתי להשאר בבית ולא ללכת לעבודה. יצאתי עם חברה לעיר, ישבנו בבית קפה והרגשתי מאוד רגועה. אבל שוב חולפת במוחי השאלה מה יהיה מחר?

תמר הי, כתבתי לך כבר למעלה וגם מירי המקסימה ועוד בנות. לדעתי את מייסרת את עצמך לשווא ומתעסקת עם דאגות שלא צריכות בעצם להיות כרגע. ייתכן שזה מנתב אותך לדאוג במקום אחר מכאיב פחות? סתם נקודה למחשבה... אם אין לך בעיה כלכלית, ולא צריכה להיות במקרה כזה, כי ביטוח לאומי מכיר בשנה הראשונה כ-100% נכות, אז משהו בסדר העדיפויות שלך לא נכון לדעתי. מה חשוב יותר, החיים שלך , ההחלמה, הרוגע או העבודה? מדוע לא לקחת את פסק הזמן כדי לשתות קפה, לטייל ברגעים שאת מרגישה טוב יותר ולאסוף אנרגיות להמשך? אם יש ימים שתרגישי טוב ותרצי לבוא אז תבואי, אבל למה לחשוב כל הזמן מה עם המחר? מה שחשוב במחר שתרגישי טוב , תהיי רגועה ותפסיקי עם המירוץ הזה של החיים. האמיני לי שבחיים לכל אחד יש תחליף גם אם נדמה לנו שאין, ותצטרכי גם לדעת לסמוך שהעבודה תעשה בימים שלא תהיי ואם זה עדיין מטריד אותך, אולי תבדקי עם עצמך או איתנו למה ... תני לעצמך את הזמן שאת זקוקה לו, עשי מה שהכי טוב לך. שימי את רגשות האשם בשק גדול ושימי אותו זמנית בפינה שלא תגיעי אליה. למה זמנית? תמיד יהיו לנו בחיים רגשות אשם... אבל זה הזמן שתניחי להם להיות במקום אחר... רק בריאות.

תמר היקרה שלום, מדברייך אני מבינה שאת יודעת בדיוק מה את רוצה ואיפה היית מעדיפה לבלות את היום. לכן נראה לי שכבר החלטת וכעת את מבקשת חיזוק ותמיכה בהחלטתך. להתלבט כל בוקר מחדש וללכת לישון בלי ידיעה מה את הולכת לעשות מחר, עלול להיות מתסכל מאוד וגם מלחיץ. את רוצה להישאר בבית ובעבודה כפי הנראה תומכים בך ובהחלטה זו, אם כן מדוע את כה סובלת מרגשות אשם? מה המקור לרגשות אלו? האם יש סיטואציות נוספות בהם את מתמודדות עם תחושה דומה? אשמח מאוד לנסות להבין איתך ביחד מדוע תחושות אלו מתעוררות דווקא עכשיו ומדוע החלטה זו כה קשה עבורך? אשמח אם תכתבי, אנה

חברה שלי עברה כריתת שד לפני חצי שנה. נתנו לה שד מלאכותי לשים בחזיה והוא כבד. היכן ניתן להשיג באזור ירושלים. שד מלאכותי מחומר קל.

שלום לך, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק לנשוא של פרוטזות. אני מצרפת לך קישור לפרק זה: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=protheses.doc אני מקווה שמידע יעזור, בברכה, אנה

יש מילוי זמני שהוא לתקופה הסמוכה למועד הניתוח . שזה חומר קליל ורך כמו מילוי של בובות.. בדר"כ ממתנדבות שבאות הביתה נותנות ..שזה מאוד נוח ויפה מצידן. יש פרוטזה שהיא כבר "רצינית" . אפשר להשיג בחנות מירל בת"א . בטח יש גם בי-ם. יש כל מיני סוגים וכל מיני איכויות .. יש החזר חלקי של משרד הבריאות. בהצלחה

שלום לכם אני מרגישה לפעמים כאבים בחלק התחתון של בית השחי, קרוב לשד.כאבים אלה מוכרים לי מפעם לפעם מאז גיל ההתבגרות. שמעתי פעם שמדובר רק בשינויי הורמונים, או שכאבים אלה יכולים לקרות למי שמסירה שערות באזור זה בשעווה (דבר שאני אכן עושה). לא ברור לי אם זו סתם שמועה או שיש בה אמת. בשנה האחרונה היו לי מס' פעמים כאבים קלים בשדיים עצמם קרוב יותר לצד הגוף. לפעמים הכאב היה דומה למתיחה של שריר ולפעמים לכאב של גודש. בבדיקה אצל רופא נאמר לי שהכל בסדר ותחושות כאלה הן נורמליות. בכל זאת הכאבים בחלק התחתון של בית השחי מטרידים אותי. האם יש לי ממה לדאוג? האם באמת יש קשר לדאודורנטים אנטי פרספירנט? אני בת 28, מנסה להיכנס להריון, ברוך השם לא ידוע לי על היסטוריה משפחתית של סרטן . אשמח לתשובה, תודה

בשנתיים האחרונות אני סובלת מהזעה מוגברת בבית השחי גם בחורף (גם עם בגדי כותנה), באופן משמעותי מבעבר. בעבר הזעתי מעט מאוד אפילו בקיץ, כך שהשינוי הגדול תמוה בעיני. לא יודעת אם יש קשר. תודה

אין קשר לכאבים

ענבל שלום כאבים בבית שחי יכולים להיות ממספר סיבות:כתוצאה מדלקת של בלוטות החלב שבבית שחי ( או בלוטות זעה) ובמקרה כזה יכול להיות קשר לגילוח או כל פעולה שכזאת באזור, קשריות לימפה מודלקות היא סיבה אחרת ויכולה להיות בשל דלקת .האבחון בין שני המצבים דורש בדיקת רופא ולכן אני ממליץ ללהבדק אצל כירורג שיוכל לאבחן ביניהם ו או לקבוע שמדובר בכאבי שרירים בלבד.

אני כחודש וחצי אחרי טיפול כימו,השיער כרגע גדל בכ-ס"מ,יש אומרים שכדאי להסתפר פעם ראשונה על מנת שיצמח טוב יותר ובריא יותר. רציתי לשאול את הצוות או נשים שהיו בסיטואציה כזאת מה דעתם? האם כדאי להסתפר? כי כאמור נורא חבל לי עד שגדל ללכת להסתפר. מודה לכם.

לי הציעו לגלח פעם פעמיים ורק אז לתת לשיער לגדול וכך עשיתי. השיער שצמח לאחר מכן היה בריא ומלא ברק ונראה מצוין, אבל אולי גם אם לא הייתי מגלחת הוא היה צומח כך.

הכל שטויות. השיער גודל בדיוק באותו אופן כך או כך. אין צורך לגלח. תהני ממה שיש ותתקמצני עליו בינתיים בהצלחה

תודה , ושוב תודה...

גם לי הציעו לגלח את הפלומה הראשונה שגדלה, אבל כל כך שמחתי על השיער החדש ולא יכולתי לחשוב על פעולה אגרסיבית כזו, שנתתי לו לגדול כרצונו, ואכן השיער גדל מלא, בריא, מתולתל, ואפילו פחות אפור משהיה קודם, ורק עכשיו אחרי יותר משנה הסתפרתי. תהני ותתחזקי ותרגישי טוב.

לפני שבועיים וחצי קיבלתי GCPS בעקבות מס' נויטרופילים נמוך (100) , אולם לאחר שבוע הנויטרופילים שלי היו עדיין רק 100 . היום, לאחר שבועיים וחצי , הנוטרופילים עלו רק ל - 300. הייתי אמורה לעבור היום טיפול ב AC אולם נשלחתי הביתה . האם אני יכולה להעלות את הנויטרופילים ע"י תזונה כלשהי ? תודה

עינת שלום, הנויטרופילים,כידוע לך, הם מרכיב במערכת החיסון, אשר עפ"י עקורונות הרפואה הסינית משויכת לכבד. לכן מזונות שמסייעים לחיזוק מערכת החיסון הם מזונות שמיוחסים לכבד, כמו נבטים למיניהם או כל ירוקי העלים, גם אכילת כבד עשויה לסייע אבל פה צריך לשים לב לערכי הכולסטרול והשומנים בכלל. הנויטרופילים מיצרים במח העצם וזה כבר מקושר לכליות ומזונות שמתאימים להם אלה קטניות וזרעים למיניהם.כמובן שאפשר לשלב בין מזונות הכבד והכליות. תוספים שהוכחו מחקרית שמסייעים ליצירת נויטרופילים הם ויטאמין c ואבץ.בקישור תוכלי למצוא מידע על אבץ וגם מתכונים.חשוב לשים לב שאת לא חורגת מהקצובה היומית עם התוספים! www.anonymous.org.il/nut-avatz ישנן גם פורמולות של צמחי מרפא שמחזקות את מערכת החיסון אם תרצי עוד פרטים עליהן-אשמח לתת, אבל התזונה היא ללא ספק מרכיב מכריע.

עינת שלום עד כה אין עדות למרכיב תזונתי כלשהו שיעלה את רמת הנויטרופילים מעבר לטיפול שניתן GCSF . בעבודה שנערכה ברמבם לגבי מיץ מנבט חיטה בחולות שקיבלו טיפול דומה לשלך הראנו ששיעור האירועים של חום ונויטרופניה או זיהום ירדו בקבוצה ששתתה מיץ נבט חיטה. נשים אלו לא קיבלו GCSF

שלום. אשמח לקבל מדבקות של העמותה בדואר. אני מאוד תומכת בעמותה בלי כל קשר. מכיוון שאני מעלה הפקת בגרות בתיאטרון, אני אשמח להשתמש במדבקות מאחר ואחת הדמויות חולה.. בתודה רבה, נטעלי אזולאי.

שלום נטעלי, תודה על ההתעניינות בעמותה. אני יכולה לשלוח אליך מדבקות עם שם העמותה, הסיסמה "אל תתמודדי לבד" ומספר הטלפון של הקו החם. אנא אמרי לי כמה את צריכה, וכמו כן, האם את רוצה גם דפי מידע על העמותה, ואם כן, כמה? בהצלחה בפרוייקט התיאטרון, נאווה כרמל נאווה כרמל מנהלת אדמיניסטרטיבית

שלום לכולם, אני 5 שנים אחרי המחלה, לא מצליחה לחזור לעצמי. נאלצתי לעזוב את העבודה עקב המחלה, ומאז אני לא מצליחה להיות מרוכזת. גם בבית לא מצליחה להתארגן עם עבודות הבית, מפחיד אותי לחזור לעבוד איפה שהוא. חשבתי להיות עצמאית אבל אני פשוט לא מצליחה לאסוף את עצמי ולעשות משהו עם עצמי. אני כבר ממש מיואשת, מרגישה שמאבדת כיוון. אין לי משכורת כבר המון זמן, אני חייבת להרוויח כסף ומרגישה שאני לא יכולה לעשות כלום. איך אפשר לצאת מהמעגל הזה?

הי למיואשת, כמי שגם נמצאת כמה שנים אחרי והיתה באותו המצב, כולל מלא בעיות פיזיות שונות, פניתי לעזרה. המצב שאת מתארת יכול להתאים לדכאון או חרדה ויש מה לעשות. בקשי הפניה לפסיכיאטר טוב דרך רופא המשפחה או דרך מכרים אחרים, אם יש לך ביטוחים משלימים הקופה מממנת חלקית. בדר"כ רושמים כדורים אנטי דכאונים או חרדתיים קלים ואחרי תקופה קצרה המצב מאוד משתפר. רק לידיעתך, יש המון אנשים לא רק שעברו מחלה שמשתמשים בכדורים. אין לך מה לדאוג מסטיגמה או מזה שחלילה את לא נורמאלית... מזמן עברו זמנים אלה. כמו כן אני מציעה לך לפנות לפסיכולוג קליני טוב במקביל. אל דאגה, מצב זה יכול להשתנות, אבל את חייבת לקחת את עצמך בידיים ולטפל בזה. איני יודעת מה מצבך המשפחתי, אבל אם יש ילדים ברקע וודאי שאת צריכה גם לטפל בעצמך גם בשבילם. בהצלחה והרגישי טוב.

תודה לך, הבעיה שלי עם התרופות האלה שאחר כך קשה להפסיק איתם, זה נכון? או שלקחת תרופות במשך תקופה והפסקת?

מיואשת יקרה שלום, המעגל אותו את מתארת עלול להיות מעגל אכזרי מאוד הקולע בתוכו את האדם ומונע ממנו להתקדם בחיים. אני מסכימה שלעתים קשה לפרוץ את המעגל "האכזרי" ופריצתו דורשת כוחות ומשאבים נפשיים. על מנת לגרום לשינויי צריך להיות רצון וכוח, במקרה שלך פנייתך לפורום משקפת את הנסיון למצוא עזרה וממנו נראה כי יש לך את המוטיבציה לשינוי ופריצת מעגל עליו את מדברת. לכן, כעת אנו צריכים לחשוב כיצד לגייס את הכוחות על מנת לגרום לשינויי. נשים רבות מספרות ששואבות המון כוח מתמיכה מנשים שעברו חוויה דומה. תוכלי למצוא קבוצה זו של נשים שגם הם סיימו את הטיפולים ומתמודדות עם שאלות דומות בעמותת "אחת מתשע". הקבוצה מתכנסת פעם בשבוע ונותנת המון כוח ותקווה למשתתפות בה. לפרטים נוספים אני ממליצה לך לפנות לעדי וינרוב טל שמספרו 036021717. שלוחה 226 בנוסף לכך, תוכלי למצוא אוזן קשבת בקו החם של העמותה המאויש על ידי נשים שהתמודדו בעבר עם המחלה וכיום עושות כמיטב יכולתן לסייע לנשים אחרות. מספרו של הקו החם הוא 1800363400 כמובן שכולנו כאן איתך ונשמח לעמוד לרשותך, אנה

תודה, אני באמת ינסה לפנות לשם, כמו שכתבת אני מרגישה שאין לי אפשרות להתקדם לשום מקום. וכרגע אין לי כוח להתמודד עם שום דבר, ממש כלום.

תנסי למקד מה בדיוק הבעיה?

שלום לכולם, אני 5 שנים אחרי המחלה, לא מצליחה לחזור לעצמי. נאלצתי לעזוב את העבודה עקב המחלה, ומאז אני לא מצליחה להיות מרוכזת. גם בבית לא מצליחה להתארגן עם עבודות הבית, מפחיד אותי לחזור לעבוד איפה שהוא. חשבתי להיות עצמאית אבל אני פשוט לא מצליחה לאסוף את עצמי ולעשות משהו עם עצמי. אני כבר ממש מיואשת, מרגישה שמאבדת כיוון. אין לי משכורת כבר המון זמן, אני חייבת להרוויח כסף ומרגישה שאני לא יכולה לעשות כלום. איך אפשר לצאת מהמעגל הזה?

ממש הוצאת לי את המלים מהפה. קודם כל רציתי שתדעי שחיממת לי את הלב בכך שסוף סוף אני רואה שאני לא יוצאת דופן ויש עוד מרגישות כמוני. נכון שאנחנו בריאות והכל כאילו מאחורינו, ויש ציפיה שנסתער על החיים ונמשיך בכל הכוח, אבל לי לפחות זה לא קורה. אני פחות זמן ממך אחרי המחלה (שנתיים) ומרגישה בדיוק כמוך. אני מבינה שהחרדות תופסות כאן מקום חשוב ומנסה לעבוד על עצמי, בינתיים ללא הצלחה גדולה. אפשר לומר שיש התקדמות מאוד איטית. אם זמני היה בידי (אני חד הורית לשני ילדים קטנים) הייתי עושה הרבה מדיטציה או הולכת לסדנת ויפאסנה, ואני בטוחה שזה היה נותן לי פוש רציני ומנקה הרבה משקעים, לצערי אין לי ממש אפשרות פיזית לעשות את הדברים האלה. אבל זה עניין של נטייה אישית ואני לא יודעת לאן את נוטה. בעניין חוסר הריכוז, אולי יש קשר לתרופות שקיבלנו. לא הצלחתי לקבל על זה תשובה אמיתית עד עכשיו, ואולי אף אחד לא יודע. אני מקווה ומאחלת לך שתמצאי את הדרך החוצה.

חד הורית ועברת את כל זה? כל הכבוד לך, נראה שאת חזקה הרבה יותר ממה שאת חושבת. תודה על השיתוף ועל הרעיונות. מאחלת גם לך שתמצאי את דרכך החוצה. מקווה שאת כמוני מקבלת כוחות מהילדים. בהצלחה

עברתי ניתוח רהלמפקטומי כחודש אחרי הניתוח הראשון עקב שוליים קטנים מדי. היום נודע לי כי אצטרך ניתוח שלישי כיון שהשוליים עדיין לא נקייםץ margins:ductal carcinoma in situ present 0.02cm from medial 0.2 cmfrom anterior, AND 0.35cm from posterior margins. ductal carcinoma in citu comedo type with lobular cancerization present in 5 of 16 sectionns. שאלתי היא האם זה קורה הרבה שצריך שלושה ניתוחים ומה יקרה אם גם בשלישי השוליים לא יהייו נקיים אודה על תשובה מהירה

מחכה עדיין לתשובה על שאלתילגבי ניתוח רהלמפקטומי מספר 3

שלום רב לבנות היקרות אני כרגע מטופלת בטקסול טיפול מס תשע שמחולק לשנים עשר. בטיפול הנל התחלתי להרגיש עייפות כמו בAC משהו שלא קרה עד לטיפול זה. אגב עד לטיפול האחרון הרגשתי מצויין _כלומר התשיעי). אנא בנות ענו לי באם היתה לכן אותה תופעה של עייפות וחולשה. אני קצת מודאגת. אגב יש לכן פורום נפלא ואני עוקבת מידי יום ומתחזקת .

הי אסי, תרשי לי לתקן אותך... זה לא שיש לנו פורום נפלא...הפורום הזה הוא גם שלך ולמענך ואת יכולה להרגיש בבית ולהיות חלק ממנו. לגבי השאלה ששאלת על הטקסול - אז את כמובן לא חריגה, אין לך מה לדאוג במיוחד התחושות שלך מאוד שכיחות. נכון שיש בנות שלא מרגישות כך אבל יש גם הרבה כאלה שכן. בסה"כ הטקסול (שמגיע מייד אחרי ה- AC), מצטבר בגוף ועושה את העבודה שלו. והגוף הרי כבר לגמרי מוחלש מהאדריאמיצין ולא קל לו. העייפות והתשישות הן מן מגנון הגנה כזה - הגוף עובד קשה עם הכימו, הוא מקבל "מכות" ברצף בזו אחר זו, לא יודעת איך התיאבון שלך אבל תכל'ס הגוף צריך אנרגיות על מנת לקיים את פעולות הגוף החיוניות. אין לו כ"כ הרבה אנרגיות מיותרות לכל הפעולות האחרות שאולי את מצפה ממנו לעשות. לכן הוא מבקש שתנוחי כדי שיוכל לגייס את כל האנרגיה למלחמה היותר חשובה. בנוסף, יתכן שיש לך ירידה בספירת הדם (שזה לכשעצמו גם לא כ"כ נדיר בטקסול) ויכול להגביר את תחושת התשישות/עייפות. אם אני לא טועה התשישות שלי חלפה רק כשבועיים לאחר תחילת ההקרנות, תוסיפי לזה 3 שבועות המתנה - כלומר רק כחמישה שבועות מהטקסול האחרון. אז לא לדאוג יותר מדי, את כבר יכולה לראות את האור בקצה המנהרה. תני לעצמך את כל המנוחה שאת יכולה וכמובן לעקוב אחר בדיקות הדם לפני הטיפול הבא. תרגישי טוב ורק בריאות, מירי.ב.

נשמח לקבל תשובות יועצים

שאלתי שאלה לפני מספר ימים. תודה לכל המעודדות היקרות.היכן היועצים?

תה תה היקרה שלום, שלחתי את שאלתך לאחד היועצים ואני מקווה לתשובה בהקדם. סליחה על ההמתנה, אנה

שאלותיי, סיימתי הקרנות לפני 4 חודשים השד המוקרן נפוח ועדיין כהה לעומת השד הבריא, האם נפיחות זו עוברת? והאם הצבע של השד חוזר לקדמותו?השד נראה שונה מאוד מהשד הבריא מה ניתן לעשות? מה מותר ומה אסור- הבנתי שהסרת שיער בלייזר אינה באה בחשבון , מדוע? ואם כן מה לגביי טיפולים אחרים כגון: מחט חשמלית או טיפולים להסרת שיער האם סאונה רטובה או יבשה או גקוזי או מסאז עלולים לסכן או אסורים? אני פעילה מבחינה ספורטיבית כאשר הפעילות האינטנסיבית היא שחיה - שבעזרתה חל שיפור אך גם כאב מקרין ליד ולבית השחי המנותח אבקש תשובה מקצועית ואחראית , מודה על תשומת הלב

אני היקרה שלום, שלחתי את שאלתך לאחד היועצות בפורום ואני מאמינה שיהיה ביכולתה להשיב על חלק משאלותייך. לגבי טיפולי לייזר אני ממליצה לך להפנות את שאלתך לפורום בתחום. מצאתי את הפורום המתאים: http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-1144,m-Doctors,a-Forums.html בברכה, אנה

הצבע - ההבדל בצבע מתבהר לאט יכול להשאר זמן רב ואף להשאר. נפיחות - ניתן לטפל בנפיחות ע"י ניקוז לימפטי ידני אצל פיזיותרפיסט מומחה בתחום. יחד עם זאת לאור התאור כי "השד נראה שונה מאוד" כדאי להתיעץ עם הכירורג אם אכן מדובר בנפיחות איסורים - עיני בתשובות קודמות ובהנחיות לגפה בסיכון (במיוחד אם הקרינו גם את בית השחי) ברמה העקרונית מדובר בדברים הגורמים לזרימת דם מוגברת אל היד או דברים המפריעים לפינוי נוזלים מהיד. בין הגורמים נכלל גם חום קיצוני (סאונה לזמן קצר שבעיקבותיה אינך מרגישה שינוי לא נראת לי קיצוני) ופציעות (כולל מחטים למינהן העלולות להחדיר חידקים) פעילות גופנית- מבורכת, במיוחד שחיה כאב- יש לברר את מקורו ואם אכן מדובר בתוצאות הטיפול הניתוחי וההקרנתי להתייעץ עם הרופא לגבי טיפול מקל, פיזיותרפיה או אחר. לשרותך איריס

בהמשך לשאלתי הראשונה ולמגיבים : בלוטות הלימפה נימצאו נקיות. הטיפולים הומלצו כמניעה בלבד, השאלה שלי האם צריך להתעלם מתוצאות הטיפול הכימטרפי שגורמות לגוף נזקים שחלקם בלתי הפיכים. זאת השאלה הגדולה - כן או לא ?? אני חייה בארה"ב. אין לי מושג איך מתנהלים הדברים האלו בארץ אבל פה ניפגשתי עם כמה אונקולוגים שהם "מציעים" בלבד ע"פ סטטיסטיקות קרות - לא ממליצים על שום דרך אחת לעומת אחרת... תודה , נאוה

הי נאווה, אני כמובן לא רופאה. קראתי את שאלותייך ואת התשובות שהבנות נתנו לך, אני תומכת!!! ללכת ולעשות מעשה ראדיקאלי כזה, להוריד שני שדיים, לעבור שני שיחזורים ולא לעשות כימו? הכריתה והשיחזורים לא כואבים פחות... וסליחה שאני אומרת את זה את מתעסקת קצת יותר מדי בקוסמטיקה במקום בהצלת חייך. אני מבינה שאסתטיקה מאוד חשובה לך ואת בשאיפה להיראות חיצונית שלמה - אבל מה עם הבפנים???? הטיפול האדג'ובנטי (המשלים) כשמו כן הוא, להשלים את החצי השני של הכריתה שעשית. יש טיפול חיצוני ויש טיפול פנימי, ועל החלק החשוב ביותר את מוותרת די בקלות. תגידי לי את, מה חשובים שני שדיים מדהימים כשהבפנים חולה? dcis זה שלב לא פולשני בסרטן השד. מאחר ואת הוכחת "שאת יודעת" כן לייצר סרטן פולשני, והוציאו מגופך שד עם גידול ממאיר, למה לא לסיים את העבודה ול"נקות" את הגוף כימית כדי להרוג כל סיכוי שאיזה תא ממאיר מסתובב לך בגוף ויתחיל לעשות שמות במקומות אחרים? לגבי הסטטיסטיקות, גם אחוז אחד הוא 100% בשבילך ואת אף פעם לא יכולה לדעת באיזה צד של הסטטיסטיקה את נופלת. מקווה שתדעי לעשות את הבחירה הנכונה בשבילך כדי להאריך חיים ולזכות ולהנות מהשיחזורים שלך לעוד הרבה, הרבה שנים טובות. מירי.ב.

הי נאוה, לי יש תגובה מעט שונה מהאחרות. אני כן עברתי כימו למרות הבלוטות הנקיות כי הגידול היה קצת מעל ס"מ ובגלל גילי הצעיר, מתחת ל-40, ובגלל שאצלי הרצפטורים היו שליליים, והטיפול הכימי היה נחוץ והוריד לי את סיכון החזרה ביותר מאחוז בודד. אבל, לפי מה שאת מתארת, שזה מאוד דומה לנתונים של חברה טובה שלי, שאובחנה בדיוק כמוך עם dcis ולאחר מכן התגלה מוקד פולשני בדיוק באותו הגודל, הרצפטורים היו חיובים, הגיל מאוד דומה. היא עברה כריתה והציעו לה לעבור את האונקוטסט, שמתאים בדיוק לגידולים מסוג שלך, עם בלוטות שליליות, הגידול קטן ורגיש להורמונים. בבדיקה שהיא עברה הסתבר לה שהתועלת בלקבל טיפול כימי סה"כ תקטין את סיכוייה לחלות שוב רק באחוז אחד ולכן היא החליטה לא לקבל את הטיפול. את צודקת מאוד, שיש הרבה סיכון בטיפול כימי לטווח הקרוב והרחוק, ובמקרה שלך זה ממש לא בטוח שצריך. מאחת שסוחבת עד היום את תוצאות הטיפול אני רוצה לומר לך שאל תמהרי עם הכימו, מי שכותבת כאן ייתכן שהנתונים שלה שונים לחלוטין ועבורה הכימו היתה ממש חיונית, אז קבלי החלטה שקולה. ואגב, מה קורה עם תגובת האונקולוגים כאן? יהיה טוב לקבל חוות דעת מקצועית ולא רק של כולנו. בהצלחה עם כל החלטה שלך. רונית

אני מאוד מודה למגיבות.. ההחלטה שלי לא לקבל כימוטרפיה לא היתה מישקולים שהחיצוניות היתה חשובה לי יותר מבריאותי כמו שנאמר פה...ההחלטה היתה משיקולים של ידיעה אוביקטיבית מה תופעות לואי השליליות החד משמעיות לכול הגוף, כשמדובר ב"אולי" מניעה. לצערי עוד לא קיבלתי תשובה מהאונקולוגים של הפורום. מעניין לדעת אם יש עוד נשים שהתחבטו באותה שאלה והחליטו את אותה ההחלטה. אני מניחה שגם מבחינה אונקולוגית אין תשובה חד משמעית..נחכה וניקרא תודה, נאוה

שלום לכולם, מהו dcis חודרני? למה הכוונה בחודרני? לפני 10 שנים חליתי במחלה והתוצאה היתהdcis לפני שנה המחלה חזרה עם גרורות בעצמות. קראתי את הכתבה על פיליס גלזר ולא הבנתי למה הכוונה בחודרני. הכוונה לגרורות? הכוונה למחלה אלימה יותר? אודה לכל מי שתכתוב או לרופאים שיבהירו את הדברים. תודה מראש ושבוע טוב, ירדן

ירדן, את רוצה לומר לי שהיה לך דוקטל קרצינומה אין סי טו, וזה חזר? אילו טיפולים עברת?

אין דבר שכזה DCIS חודרני (זו סתירה לשונית). ישנם מיקריםלדוגמה בהם ישנו מוקד חודרני קטן בתוך תהליך DCIS גדול אשר לא מזוהה בבדיקה הפתולוגית הראשונה. מוקד זה יכול לשלוח גרורות של סרטן שד חודרני! DCIS כשלעצמו אינו שולח גרורות לעצמות או לאתרים אחרים אלא מהווה תהליך גידולי טרום ממאיר.

שלום לך DCIS חודרני יכל למיטב ידיעתי להיות אחד משני אלו, או: INFLITRATING DUCTAL CARCINOMA כלומר סרטן בצינורות החלב בשד אלא שהפעם הסרטן הוא מסוג פולשני שללא טיפול יצא מגבולות צינורות החלב בשד חלילה וכנראה צריך כימוטרפיה שוב בהתחשב בגודל בלוטות וכיוצא בזה או: למיטב ידיעתי יש 2 אחוז של DCIS שחודרים לגוף ברור שיש פה סתירה מסוימת כי DCIS אמור להיות בצינורות החלב שבשד IN SITU ואז זה כנראה דורש כימוטרפיה בהתחשב בעובדה שכנראה לא עשית כימו בפעם הראשונה אז כנראה שהפעם המצב שונה דברי עם האונקולוג שלך שיבהירו לך את הדברים לאשורם בברכה ריקי

שלום, בת 38, אחרי ניתוח מסטקטומי, 4 חודשים אחרי סיום כימוטרפי, ולפני ניתוח שיחזור. מקבל טמוקסיפן. אני יודעת שיש כל מיני תופעות לוואי, אך איני בטוחה לגבי זו שהיא נורמאלית. הידיים נרדמות לי במיוחד בשינה.( הרגליים פחות). אני מתעוררת מס' פעמים בלילה ומזיזה את הידיים כדי שיתעוררו. בבוקר לוקח קצת זמן עד שהידיים מרגישות טוב יותר, בפעילות הן פחות נרדמות, אך עדיין יש בהן נפיחות מסויימת. בזמן קבלת הטקסול אני יודעת שחלק מזה זה שהיתה תחושה של נמלול אצבעות. אבל עכשיו ממש נרדמות הידיים וכבר עברו כ 4 חודשים מהטיפול האחרון. זה קשור אני חושבת לזרימת הדם בגוף. האם זה קשור לטמוקסיפן שאני נוטלת? האם זוהי תופעה נורמאלית ומוכרת? יש לי תור לאונקולוג רק בעוד מס' חודשים. אנא חוו דעת מיקצועת וגם מניסיון הבנות הייתי רוצה לשמוע!! תודה!!

אסתר היקרה שלום, בפורום זה כתבו נשים רבות על תחושת נימול בידיים הן במהלך הכימותרפיה והן אחריה. אני ממליצה לך להיעזר במנוע החיפוש של הפורום למציאת תשובות של נשים המתארות את התופעה. כמו כן, שלחתי את שאלתך לאחד היועצים ואני מקווה לתשובה בהקדם. באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא פרק המוקדש לטמוקסיפן. אני מציעה לך לקרוא פרק זה. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=tamoxifen.doc בברכה, אנה

שלום לך אולי כדאי לך לקרוא על לימפדמה ולראות איך להיזהר מפניה יש באתר הזה במידע הרפואי וגם: http://www.ial.org.il1 כמובן שכדאי לקבוע פגישה עם דחופה עם האונקולוג וזו חובתו לראותך בברכה ריקי

קודם כל תודה על התייחסותך.. אני לא מצליחה להכנס לאתר ששלחת לי את כתובתו.. מה זה לימפדמה????????????

הי אסתר, כן את נורמלית! כן זו תופעה מוכרת מהטקסול! לא אין צורך להילחץ ולרוץ לרופא. ההתאוששות הרצינית מכימו מגיעה כ- 6 חודשים לאחר תום טיפולים. לפעמים לוקח יותר זמן ואת בטח מכירה את המילה "אינדיבידואלי" (זו מילה שמרבים להשתמש בה כשמדברים על תופעות לוואי של כימותרפיה). אני כמעט שנה אחרי למפקטומי, כימו והקרנות. למרות שכמעט עברה שנה עדיין נרדמות לי הידיים לפעמים תוך כדי שינה, ונכון, אני מתעוררת, משנה תנוחה והכל מסתדר. גם לי זה יכול לקרות יותר מפעם אחת בלילה. אני לא סובלת מלימפדמה ואני חייבת לציין שאני מרגישה טוב. בזמן הטקסול סבלתי מנוירופטיה קשה וכנראה שמה שאני מרגישה כיום אלה ספיחים לכל החיים כתוצאה מהפגיעה העיצבית. במקרה שלך לא הייתי ממהרת. הייתי נותנת לגוף עוד זמן להתאושש ולתקן. לעקוב מאוד אחרי היד שלא תתפתח לימפדמה מכיוון שלימפדמה יכולה להתפתח גם אחרי הרבה זמן מהניתוח או הכימו. אם את מרגישה שזה ממש מציק תנסי להקדים את התור לאונקולוג שלך, אולי לנסות פיזיותרפיה והעיקר שלא תרגישי לבד בסיפור הזה. אנחנו הרבה בנות במועדון הזה וחלקנו צריכות להתמודד עם הרבה דברים מוזרים שאנחנו מרגישות בגוף אחרי הכימו שלאו דווקא קשורים לסרטן! כמו שאת בוודאי יודעת לכימו יש גם מגרעות. ....אבל את צעירה והעיקר שאת אחרי הכל ומרגישה טוב באופן כללי ואני מקווה שהחלמת לגמרי - והרי זה מה שחשוב. הרבה בריאות, מירי.ב.

שלום לך.התופעות שאת מספרת אליהם קשב לשייך לתופעות הלוואי האופייניות לטמוקסיפן או של טקסול.אני ממליצה לך לפנות בהקדם לאונקולוג שלך או ישירות לנאירולוג.לא חושבת שזה משהוא מסוכן, אך חשוב לברר מה הסיבה לתלונותיך. בברכה.

שלום לכולן, אנ בת 34, עם תחילת הכימותרפיה ולאחריה קיבלתי זולדקס במשך כשנה וחצי , סיימתי לפני כ 7 חודשים וקיבלתי מחזור סוף סוף לפני כחודש וחצי. חיכיתי בציפייה שאקבל שוב אך לשוא. האם מישהי יכולה לספר לי מנסיונה או מידע אחר האם זה נורמאלי? אני יודעת שלא תמיד בכלל חוזר המחזור, אבל האם לכשהוא הופיע פעם אחת יש סיכויי שזה יסתדר בסוף? האם יש מקום לדאגה או שזה לוקח זמן פשוט. תודה

למודאגת, גם אני 9 חודשים אחרי כימו, המחזור חזר באוגוסט, היה ולא היה, טיפטף בלי סוף, וכל מיני תופעות, והחודש דילג. אפילו עשיתי בדיקת הריון......

זה שאני לא בהריון אני יודעת. אבל אני באמת מנסה לברר האם זו תופעה שקיימת ושלאחריה תוך זמן כלשהו (מקווה שסביר) המחזור חוזר או שאני אמורה להתייחס לזה כמשהו חד פעמי וכמו שאמת היה ולא היה בכלל. אצלך אני מבינה שעד החודש היו מחזורים (מאוגוסט עד דצמבר) ורק החודש נעלם. האם גם לאחר המחזור הראשון היתה הפסקה? קיבלת זולדקס? או שהמחזור חזר לאחר הפסקה כתוצאה מהכימו'?

אני התיאשתי כבר... אצלי לא חזר כבר שנה וחצי מסוף הזולדקס... ונראה לי שגם לא יחזור כבר לעולם... ... יכול להיות שהכימו הרס הכל... תשמחי שחזר לך..

יש מספר אפשרויות. שהשחלות הפסיקו לתפקד עקב הכמוטרפיה. במקרה כזה לא יהיו יותר מחזורים. שהשחלות עובדות בצורה חלקיתואין ביוץ ולכן המחזור לא מגיע, עם כי השחלות מייצרות אסטרוגן. מכל מקום, יש צורך לבדוק את הפרופיל ההורמונלי ולברר את מידת הפעילות השחלותית ובאם הן מייצרות אסטרוגן. באם כן, יש צורך לקבל תכירי פרוגסטרון להשראת מחזור. אחרת רירית הרחם תתעבה ויגרמו בצורה לא סדירה דמומים חזקים. כמו ןכ יש לדאוד לאמצעי מניעה. באם השחלו מתפקדות אפילו בצורה חלקית יש לעקוב אחר פעילותן עם אולטרהסאונד ובדיקת רמת אסטרדיול כי באם את מקבלת טמוכיפן זה מגרה את השחלות לתפקד בצורהחזקה מהרגיל. באם השחלות הפסקו לתפקד לחלוטין אז אין בעייה. יש אז צורך רק במעקב סדיר כולל אולטרהסאונד.

בת-44. אובחנתי בDCIS . אחרי ניתוח שלא הצליח (לא נישארו שוליים נקיים) החלטתי לכרות את שנייהם, למרות שאין לי הסטוריה משפחתית בכלל. בבדיקה הפתולוגית נימצא סרטן פולשני בגודל 0.8 מ"מ. הסיפור הישתנה לחלוטין. הומלץ לי לקבל טיפול כימוטרפי+טמוקסיפן. אני כרגע אחרי הניתוח הראשון לשיחזור ושלושה שבועות לפני הניתוח השני. התחלתי לפני שבוע לקחת טמוקסיפן. סרבתי לקבל את הטיפול הכימי. שאלותי: 1. מה הסיכויים להישנות המחלה אצלי ? 2. האם ההחלטה לא לקבל טיפולים כימוטרפיים היתה חסרת אחריות ? 3. האם רצוי לקחת טמוקסיפן..למרות שהתחלתי אני שואלת, כי אני מלאה חששות מתופעות הלואי ? אודה לכם על תגובתכם נאוה

השאלה שלך לא כל כך מורכבת כמו שנראה לך. חשוב שיהיו בידיך כל הנתונים, כולל מצב הבלוטות בצד שבו היה גידול חודרני, ואיתם תיפגשי עם אונקולוג מנוסה בגידולי שד ותדוני על האפשרויות הטיפוליות.

נאוה, אני ממש לא מבינה את הלך המחשבה שלך. ראשית, את מספרת, עשית החלטה אמיצה ויוצאת דופן לבצע כריתה גורפת, כלומר עשית מעשה מרחיק לכת כדי להלחם בסרטן. עכשו החלטת לא ללכת על כימו??? מאין הביטחון הזה??? ואת עוד שואלת על טמוקסיפן בגלל תופעות לוואי??? כל התופעות האלו, הן של הכימו והן של הטמוקסיפן הן שוליות לעומת הצלת החיים!!! ואת כבר הוכחת שאת מוכנה לעשות ה-כ-ל כדי להציל את חייך. אז, דחיל ראבאק!!!

מצטרפת מאד לדעתה של קודמתי. לא כדאי אחר כך תאמרי: הייתי יכולה להציל את עצמי.... למה לך?

שלום לך.אין לי את כל הנתונים לגבי המחלה שלך אך על- סמך הפרטים שיש לי –סיכון שהמחלה תחזור היא בערך 19%. עם הטיפול ההירמונלי (טמוקסיפן) -4,2% פחות, עם טיפול כימי-בלבד-6,5% פחות. עם את תקבלי את שניהם- היתרון הוא של 9,2%.המספרים יכולים להשתנות בהתאם לנתונים המדוייקים יותר אך החשבון תמיד לטובת הטיפול. אני חושבת שמספר חודשים של טיפול יכולים לתת לך רושם לגבי תופעות הלוואי, ואם זה יהיה קשה(לא צפוי) תוכלי להתייעץ עם הרופא שלך ולהחליף טיפול או להפסיקו. בהצלחה

תודה רבה לך על התגובה המפורטת. אלו אותם המיספרים (פחות או יותר)שקיבלתי גם פה. למרות האינפורמציה הזאת החלטתי לא לקבל את הטיפול הכימוטרפי - בהתחשב בנזקים החד משמעיים שהוא גורם. האם זאת מחשבה נכונה ? האם זה פרמטר שצריך להילקח בחשבון ? למרות שהתשובה לא יכולה להיות חד משמעית, האם למיטב ידיעתך יש נשים שהחלטו החלטה דומה לשלי או שמשהוא משובש במחשבות שלי ?? אשמח לשמוע תגובתך, נאוה

מהן תופעות הלוואי של XELODA=כימותרפיה תודה עדנה

עדנה שלום, המידע מאתר אינפומד (לא מנסיון אישי). - תופעות הלוואי הנפוצות שדווחו הן: שלשול, בחילה והקאה, כאבי בטן, עצירות, כאבים ואדמומיות בכפות הידיים והרגליים (סינדרום פאלמר-פלאנטר), דלקת עור (דרמטיטיס), חולשה, כאבי ראש, טשטוש, סחרחורת, חום. תופעות לוואי פחות נפוצות: ירידה בספירת הדם, אנמיה, ונטייה מוגברת לזיהומים ולדימום לא תקין. יש לדווח לרופא מיידית במקרה של חום גבוה ובמידה ומתפתחים שטפי דם ודימומים לא צפויים. כמו כן, יש לדווח לרופא מיידית במידה והנך סובל משלשול חריף (יותר מ 4 פעמים ביום), ומהצהבה של העור והעיניים. כמובן שלא כל התופעות מופיעות אצל אדם אחד, אלו התופעות "על פי הספר". הרבה בריאות, אסנת

עדנה היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק לקסלודה. בפרק זה תוכלי למצוא מידע אודות הטיפול ותופעות הלוואי. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=xeloda.doc אני מקווה שמידע זה יעזור, בברכה, אנה

לרופאי האתר שלום רב, אימי בת 53, עברה לפני כ-4 שנים סרטן השד ומאז מטופלת בטמוקסי ותרופה לדילול הדם. מזה כחודשיים חשה בלחצים בחזה ודופק מהיר. בדיקת אולטר וצילום חזה מראות תוצאות תקינות. שאלתי: האם לטמוקסי יש השפעה כלשהי על תחושת הלחץ בחזה? האם זוהי תופעה הקשורה לגיל המעבר? אנא תנו לי איזושהיא תשובה שתפוגג את אי ההבהירות בעניין. תודה רבה

1. יש לשלול בעייה בלב. יש לבצע אקג אנזימים של הלב ובדיקות אחרות לפי הממצאים. 2. יש להתייעץ עם האונקולוג ולשקול החלפת טמוכסיפן בתרופה אחרת. 3. יש לשקול לתת תרופה בשם אפכסור.

לרופאי האתר שלום רב, אימי בת 53, עברה לפני כ-4 שנים סרטן השד ומאז מטופלת בטמוקסי ותרופה לדילול הדם. מזה כחודשיים חשה בלחצים בחזה ודופק מהיר. בדיקת אולטר וצילום חזה מראות תוצאות תקינות. שאלתי: האם לטמוקסי יש השפעה כלשהי על תחושת הלחץ בחזה? האם זוהי תופעה הקשורה לגיל המעבר? אנא תנו לי איזושהיא תשובה שתפוגג את אי ההבהירות בעניין. תודה רבה

לעידית!! אינני רופאה ואינני מתימרת להשיב לך תשובה רפואית,אני מספרת לך על עצמי ואת שאני מרגישה.ובכן גם אני מקבלת טמוקסיפן כבר יותר מחצי שנה והטמוקסיפן גורם לי ללחץ נוראי בחזה,כאבי ראש נוראיים עד כדי התעלפויות לפעמים,חוסר שווי משקל וגם לפעמים ממש דיכאון.עשיתי סדרת בדיקות מקיפה בכדי לשלול בעיות לב. עצתי היא לגשת לאונקולוג המטפל באימך ולהחליף את הטמוקסיפן בפמרה או בארמידיס. רק כמובן בהתיעצות איתו. כל הכבוד לך שאת מלווה את אימך בדרכה זו..יישר כוח ... הרבה בריאות ובעיקר איכות חיים טובה. רותי

שלום רב, בבדיקת ממוגרפיה שגרתית שערכו לאימי נתגלה גוש בשד ימין, נלקחה ביופסיה מן הגוש להלן תשובת הביופסיה: right brest, retroareolar - tru cut biopsy infiltrating duct carcinoma ( e- cadherin +ve by immunostain אנו ממש מודאגים, ומאד הייתי רוצה לדעת מהו תהליך הטיפול בגידול זה, כימוטרפיה? הקרנות? ניתוח? טיפול תרופתי אחר?. לציין ככל הידוע לנו הגוש מקומי ולא מפושט. אודה על תשובה בהקדם נורא מודאגת סלי

דאגתך מאד טיבעית, אלא שבשלב זה שאת מתארת אין אפשרות להגיד הרבה על הטיפול הצפוי. הוא תלוי בגודל הגוש, במאפייני הגידול (תלות בהורמונים וכ.) בבדיקת הבלוטות האזוריות ועוד. אין דחיפות רפואית לברר את אלה תוך ימים בודדים, אבל אתם וודאי רוצים לדעת איפוה אתם עומדים ולכן הכי טוב שתפנו לאונקולוג בהקדם והוא כבר יסביר ויכוון אותכם.

שלום רב הסוג של סרטן השד שרשמת הוא פולשני והכי נפוץ (80 אחוז ממקרי סרטן השד) השאלות החשובות הן: מה גודלו? מה קורה עם הבלוטות? רצפטורים? HER2? האם יש סיפור משפחתי? באיזה דרגה התאים מ1 הכי פחות תוקפני עד 3 היותר תוקפני מה הטיפול? תלוי בתשובות לשאלות האלה אם הגודל פחות מס"מ לעיתים לא צריך כימו ויסתפקו בהקרנות, אם הרצפטורים חיוביים יתכן ותזדקק לטיפול הורמונלי טמוקסיפן וכדומה, אם יש סיפור משפחתי לעיתים עושים בדיקה גנטית שגם היא משפיעה על אופי הטיפול - זה שהגוש מקומי זה טוב, אולם לבטח תדעו רק אחרי הוצאת הגוש ובדיקתו בברכה ריקי

בנות יקרות תודה רבה על ההתיחסות , מאד הייתי רוצה שרופא אונקולוג יתייחס לשאלתי. תודה סלי

למנהלת הפורום שלום רב, אני מקווה שאני לא מתרידה אותך, אבל רציתי לדעת האם שאלתי הועברה לאונקולוג להתייחסות. תודה רבה ושוב סליחה, סלי

שלום סלי האינפורמציה שמסרת חלקית בלבד. אכן מדובר בגידול ממאיר, אך יש לקוות שהוא מקומי בלבד ושניתן בעזרת טיפול נכון לרפא את אימך. לצורך כך עלכם לפנות מייד למרכז שד ולפגוש מנתח שד מנוסה (אולי גם אונקולוג העוסק בסרטן השד) אני מניח כי יבוצע בירור נוסף וע"פ התוצאות יתוכנן הטיפול המייטבי למצבה.

שלום סלי האינפורמציה שמסרת חלקית בלבד. אכן מדובר בגידול ממאיר, אך יש לקוות שהוא מקומי בלבד ושניתן בעזרת טיפול נכון לרפא את אימך. לצורך כך עלכם לפנות מייד למרכז שד ולפגוש מנתח שד מנוסה (אולי גם אונקולוג העוסק בסרטן השד) אני מניח כי יבוצע בירור נוסף וע"פ התוצאות יתוכנן הטיפול המייטבי למצבה.

הייתכן שקיים סרטן שד כאשר כל הסמנים של סרטן בבדיקות הדם הם נמוכים ובטווח הנורמה?

שלום! שאלתך לא ממש ברורה וכמו כן יש באתר מידע רפואי על גילוי מוקדם וכן מידע שיעזור לך כדאי לך ללכת לבדיקה שגרתית אצל רופא כירוג שד... רק בריאות...

שלום לך חלק גדול מהחולות בסרטן השד הסמנים הם בטווח הנורמה או נמוכים כמעט כל החולות בדרגה 0 ,1,2 המרקרים בטווח הנורמה כאשר המרקרים גבוהים כתוצאה מהמחלה זה אומר שיש התפשטות מעבר לשד אגב לעיתים המרקרים גבוהים ואין סרטן נידמה לי למעשנות בברכה ריקי

דבורה היקרה שלום, קיבלת גם התייחסות וגם הפניה לאתר של עמותת "אחת מתשע" בו תוכלי למצוא פרקי מידע אודות גילויי סרטן שד. באופן כללי, בדיקת דם פשוטה איננה מספיקה לאבחון סרטן שד. בברכה, אנה

כן! לי יש (היה) סרטן שד עם בלוטת לימפה תפוסה, והמרקרים תמיד היו תקינים. לא ברור לי איך זה אבל זו עובדה! הרבה בריאות

לכל המשיבות המון תודה אני אחרי "הסיבוב הראשון" במאבק וחשבתי שאם הסמנים בבדיקת הדם תקינים זה אומר שהסרטן לא חזר.... אני מבינה שזו ממש לא אינדיקציה מספקת..... אז איאלץ לחכות בסבלנות לתוצאות הביופסיה. תודה לכולן והמון בריאות.

שלום לכולן לפני חודש עברתי כריתה דו-צדדית מניעתית עקב נשאות (BRCA2) וסיפור משפחתי חזק ובגיל צעיר (אני בת 29 אמי חלתה בגיל 32) הייתי רוצה להמליץ בחום על פרופסור שנייבאום (כירוג שד) ודוקטור אייל גור (כירוג פלסטי) שעשו עבודה נהדרת והקלו עליי מאוד בהחלטה הלא פשוטה הזו. בריאות לכולן נועה

נועה, כל הכבוד לך! ההחלטה בהחלט לא קלה, כל הכבוד על ההחלטה ועל השיתוף. תודה, הרבה בריאות, א.

נועה שלום, מתוכננת לעבור כריתה ושיחזור דו צדדי באיכילוב, לא סגורה עדיין לגבי הרופאים.... אשמח מאד מאד לדבר איתך... m