סיפור לשבת

סיפור לשבת באדיבותה של ורד: דרך חיים: בת הטבח התלוננה בשיחה עם אביה על הקושי בהתמודדות עם בעיות החיים הטבח הובילה למטבח והראה לה שלושה סירים בהם רתחו מים בסיר הראשון הוא שם גזר בסיר השני הכניס ביצה בסיר השלישי שפך גרגירי קפה לאחר זמן מה שלף הטבח את הגזר מן הסיר ושם אותו בצלחת דג את הביצה מן המים הרותחים והניח אותה בקערה סינן את הקפה ומזג אותו בספל הביט בביתו ושאל : "מה את רואה, יקירתי ?" הבת התקרבה לשולחן ובחנה את התוצרים : הגזר היה רך ונמעך היא קילפה את הביצה, שהייתה קשה הקפה הדיף ריח נפלא וטעמו היה טוב ומענג אמר הטבח : "כך בני אדם שונים המתמודדים עם קושי זהה המים הרותחים הם אותו מצב נתון עבור שלושת החומרים: הגזר שהגיע למים קשה, התרכך עד מאד וניתן עכשיו לפורר אותו בקלות הביצה, שהגיעה עדינה ונוזלית תחת קליפתה הדקה, התקשתה כולה. פולי הקפה, לעומת זאת, הם ייחודיים !: לאחר שהותם במים הרותחים, הם הפכו את המים עצמם למוצר משובח" "לאיזה מהם את דומה, בתי היקרה ? כאשר בעיות מגיעות למפתן דלתך, איך את מגיבה ? כגזר שנראה חזק אך מאבד תכונותיו במצבי לחץ ? כביצה בעלת אופי עדין שמקשה את ליבה לאחר פיטורים, גירושים, מוות של אדם אהוב ? -שנראית אותו דבר מבחוץ אך ליבה ונשמתה התקשו עד מאוד ? או אולי כמו פולי קפה, אשר תפקידך בחיים להפוך את המצב הכואב לדבר הטוב ביותר שניתן? הקפה מגיע לתכונותיו הטובות ביותר עת שהמים בשיא הרתיחה" בשביל להיות פול קפה צריך רק לזכור כי לכל מה שקורה בחיים יש סיבה... לנו נשאר רק לגלות מה היא וללמוד ממנה

הי טל, סיפור שכדאי להפנים, אבל אני חושב שאתה מגיע לעולם או כפול קפה/גזר/ביצה. איך אפשר ללמוד להיות או להתנהג כ"פול קפה"? האם זה לא בגנים שלנו? אדם ביקורתי, לחוץ, פוחד להעז, רואה רק את החסר, עושה עניין מכלום, אדם עם אופי של תבוסתן, איך אחד כזה יכול להפוך לאדם אופטימיסטי, אוהב, חם, חביב...? ואיך אדם ילמד או ינסה לגלות את הסיבה לתוצאה, ואיך ילמד ממנה? אם לאדם קשה מאוד בשטח מסויים, אז מה, האם הוא צריך להמשיך להתמודד עם הבעיה עד שיצליח, כי יתכן שזהו התיקון שלו בעולם הזה? בכל אופן, שבוע טוב, אתה בהחלט "פול קפה"

דולפין יקר יש איזה סיפור זן על שני נזירים שמסתובבים להם ורואים דגל מתנופף לו ברוח. אומר הנזיר הראשון לחברו-"זה הדגל שזז". "טעות בידך" אומר חברו "זה הרוח שזזה". מגיע המורה שלהם ולשמע הדיאלוג הוא אומר להם בתוכחה-"זה לא הדגל שזז ולא הרוח שזזה-זה ה-mind זז..." אין דגל ואין רוח-כנראה שגם אין תבוסתנות או אופטימיות, שמחה או עצב, כעס או חמלה. אומרים הכל צפוי-אבל הרשות נתונה. ברפואה סינית עובדים על התודעה-על בחירה מודעת ואז גם מגיע שינוי. התיקון שלנו בעולם-הוא לבדוק ולבחון את האדם בתוכנו-על העץ שבו והמתכת,המים והאש, האדמה. חמש אלמנטים המיצגים עולם ומלואו, אין ספור דברים. הסינים אומרים-האורג שיצר את האריג שנקרא אדם-איו אדם בעצמו. כדי להבין את האריג הזה צריך להגיע למצב שאושו קורא לו-להתבונן במתבונן. מצב מאוד אישי ואינטימי שדרכו אנו מסוגלים להיות צינור למופלא ולקסום. הרבה טוב שיהיה טל

אהבתי מאוד את הסיפור,כל הכבוד. יחד עם זאת השאלה שנשאלה כאן גם היא מטוד חשובה לדעתי ואני מצפה לתשובה עליה. נראה לי ש"משל" זה נוגע כמעט לכולנו.