סיפור זן -על המצב...

"קץ העולם" ארנב אחד ישן תחת עץ תפוח. לפתע הקיץ למשמע רעש מחריש אזניים. "אין זאת אלה שסוף העולם הגיע.." אמר הארנב בבהלה והחל לרוץ. עודנו רץ, והנה פגש באילה. "מדוע את רץ?" שאלה האילה. "שוד ושבר, אסון מתקרב ,אני רץ משום שסוף העולם הגיע" ענה הארנב. "אוי!" נבהלה האילה והצטרפה אליו במנוסתו. עוד שניהם רצים והנה פגשו בסנאי. "מדוע אתם רצים?" שאל הסנאי. "שוד ושבר, אסון מתקרב, אנו רצים מפני שסוף העולם הגיע" ענו הארנב והאילה. נבהל הסנאי והצטרף אליהם. כך רצו שלושתם עד שפגשו בבעלי חיים נוספים שהצטרפו למנוסתם. באותו הבוקר פסע לו הבודהה בנחת ,בטיול היומי שלו ביער, והוא שקוע בהתבוננות. לפתע שמע קול שעטות רגליים ומיד אחר כך ראה את כל חיות היער רצות בבהלה. "מדוע אתה רץ?" שאל בודהה את הסנאי. "אני רץ משום שקץ העולם הגיע" ענה הסנאי. "ואיך אתה יודע שקץ העולם הגיע?" שאל בודהה. "זאת אני יודע משום שהאילה אמרה לי" השיב הסנאי. פנה בודהה אל האילה ושאל "ואיך את יודעת שקץ העולם הגיע?" ענתה האילה "משום שהארנב אמר לי". פנה בודהה אל הארנב ושאל "ואיך אתה יודע שקץ העולם הגיע?" סיפר לו הארנב כיצד ישן תחת עץ ולפתע הקיץ בבהלה למשמע רעש מחריש אזניים. "אין ספק שרעש כזה מנבא את קץ העולם" אמר הארנב לבודהה. "האם תראה לי בטובך את העץ תחתיו ישנת?" בקש בודהה בחיוך מהארנב. "בחפץ לב" ענה הארנב והוביל את בודהה למקום. בדק בודהה בתשומת לב את העץ וסביבותיו ואמר לכל בעלי החיים כשהוא מחייך "ראו,הנה תפוח שנשר מהעץ מונח בדיוק במקום בו ישן קודם הארנב. אין זה עדיין קץ העולם, אלא תפוח הוא שנפל מהעץ וחבט בראשו של הארנב...." מאחל שבת שלום וחג שמח שכולנו נחזור ומצא את השלווה כאן ,ביער הזה שנקרא המזרח התיכון שיגיעו זמנים טובים יותר טל

שלום טל, תודה על העידוד. רק שכאן, בארצנו הקטנטונת, לא מדובר בתפוח תמים אלא בתפוחים מורעלים שיש להם כתובת. גם אני מקווה שיגיעו זמנים טובים יותר. ...פסח שקט. אנה ב.