אין לנו לא את הכח הנפשי ולא את הכח הגשמי לעשות את

אין לנו לא את הכח הנפשי ולא את הכח הגשמי לעשות את העבודה הרוחנית שלנו יש משימות מסוימות בעולם זה שעלינו לבצע, שמהוות את העבודה הרוחנית שלנו. ובכל זאת היבט מהותי של עבודה רוחנית אמיתית הוא שהיא מעבר ליכולתנו, ואל לנו, אף פעם, לפטור את עצמנו מה"בלתי אפשרי". אם זה נראה בלתי הגיוני, עלינו לזכור שכל קושי נובע מכך שאין לנו את אורו של הבורא. אם נתחשב בעובדה זו, ובעובדה שמטרתנו הסופית בחיים היא להביא לשינוי בעולם כולו כמו גם בתוכנו, נראה איך הכל חוזר לקשר שלנו עם האור. אולי ניתן לתהות על איך ביכולתנו הפיזית ליצור את החיבור הזה, ואולי זה אפילו בלתי אפשרי לראות איך ביכולתנו להשיג זאת. אך הסיבה היחידה שבגללה לא השגנו זאת עדיין היא הרחקתנו מאורו של הבורא. בכל פעם שאדם מבצע פעולה שלילית ומרחיק ממנו את אור הבורא, הוא או היא גורמים לכך שהעבודה הרוחנית שמעבר לגדר הטבע נעשית אפילו "יותר בלתי אפשרית" להשגה. תארו לעצמכם, לדוגמא, שאדם חוטא בכך שהוא כועס. אולי באותו יום הוא יצטרך לעשות משהו "בלתי אפשרי". ברמה הרוחנית, הוא בא אל הבורא וטוען : "אבל זה בלתי אפשרי! המעשה הזה הוא מעבר ליכולתי!" ואילו הבורא עונה : " אמנם, זה מעל יכולתך – אבל אילולא הרחקת את האור מתוכך, היה בך את הכח לעשות זאת ואף הרבה מעבר לכך." מבחינת הקושי בעבודתנו הרוחנית, מפחיד לחשוב עד כמה דברים הם באחריותנו לעשות. אך זה לא פותר אותנו מאחראיות אלה – ורק בגלל מעשינו השליליים המשימות שלנו נראות לנו מעל ליכולתנו. אנחנו צריכים לעבוד ולהבין שמעשינו השליליים מונעים מאתנו את הכח לקיים התחייבויות שהן מעל ליכולותינו הפיזיות. אנו מאבדים את הכח הרוחני שאנו צריכים בשביל לעשות את שחייב להעשות. זה לימוד חשוב, בפרט לאלו הרוצים לשנות את העולם באמצעות ידע הקבלה. אין זה תירוץ לומר שהדברים מעבר ליכולתנו. ייתכן שמטבענו איננו יכולים לבצע מטלה מסוימת, אבל זה לא פוטר אותנו – כיוון שאנו בעצמנו הרחקנו את האור מאתנו, ועם האור אין דבר בלתי אפשרי. הלוואי ונאמץ לימוד זה אל לבנו, ונעזר בו להשלים את כל העבודה הרוחנית שלשמה באנו לעולם. הרב מיכאל ברג 05.3.02 לילה טוב שלומי.

שלום שלומי, לפי הקבלה כדי להשיג את אורו של הבורא עלינו לבצע מעשים טובים. בעולם כמו שלנו, כאשר מרבית האנשים בה הם תחרותיים, רעים ואינטרסנטים, כאשר אתה עושה מעשה טוב או אם אתה בכלל אדם טוב אתה נחשב לחלש. אנשים רק ינצלו אותך. ואם הגענו לעולם כדי להשלים עבודה רוחנית כיצד נוכל לדעת מהי, מה תפקידנו בעולם? אני לדוגמא עדיין לא מצאתי את הייעוד שלי בחיים, כיצד אוכל לבצע עבודה רוחנית כאשר אני עדיין בחיפוש עצמי, אם בכלל יש עצמי..? והאם לכעוס זה חטא? כאשר רואים מה קורה אצלינו בארץ ובכלל בעולם, איך הרוע מתפשט איך אפשר שלא לכעוס? תמשיך להיות מה שאתה, בתקווה שאתה לא מנוצל.. לילה/בקר טוב. נ.

שלום רב, ותודה על הדברים. לכל אחד מאיתנו יש יעוד ויש תפקיד, לפעמים קשה לנו להבינו ולפעמים הוא כל כך קרוב שכל כך קשה לנו להאמין (הדשא של השכן...). עבודה רוחנית היא עיסוק יום-יומי, עיסוק של כל דקה וכל שעה בחיים. אתה לא יכול להיות רוחני רק בין 2-4, או מתי שנוח לך, אתה לא יכול ללכת לבית הכנסת להתפלל ולאחר חצי שעה לרמות אדם אצלך בחנות - זאת לא רוחנות. לגבי כעס - השאלה היא לא האם זה לחטא או לא? אולי יהיה כדאי לשאול: "למה מביא אותנו הכעס?" , "האם התגובתיות של הכעס משיגה לי משהו בחיים?". אנחנו בהחלט יכולים לראות מה קורה סביב ולהרים ידיים, בואו לא נתחיל בלשנות את כל העולם, אולי נתחיל בלשנות את עצמנו, ואולי תוך כדי כך גם השכן שלנו ירצה להשתנות ואולי כל התא המשפחתי או החברתי. אם כל אחד מאתנו יקרין באמת את האור שלו, לכולנו יהיה אור אחר. אנחנו מיד יכולים לחשוב כאשר רואים את המילה קבלה בנושא של דת או כפי שנכתב כאן "ניצול", כל אחד יכול לחשוב מה שהוא רוצה אם טוב לו עם מחשבות אלו. בשבילי לימוד הקבלה מזה מספר שנים גורם לי להרגיש טוב יותר עם עצמי ולפי דעתי גם לסביבה שלי, כמובן מדובר גם בהתפתחות רוחנית אשר ללא ספק עוזרת לי בכל התחום של טיפול רפואי הומאופתי וקונבנציונלי כאחד. ושוב, תודה על הדברים שלומי.