סיפור האבנים - סיפור לשבת

סיפור האבנים יום אחד הוזמן מרצה זקן לשאת הרצאה על נושא "תכנון זמן יעיל" , בפני קבוצה של מנהלים בכירים. בעמדו בפני חברי הקבוצה אשר היו מוכנים לרשום כל מילה שתצא מפי המומחה המפורסם, הוציא זה מיכל זכוכית גדול והניחו בזהירות לפניו. לאחר מכן הוציא כתריסר אבנים גדולות והניחן בזהירות בתוך המיכל. כאשר התמלא המיכל לגמרי ולא ניתן היה להוסיף עוד אבנים לתוך המיכל, שאל המרצה את תלמידיו: "האם המיכל מלא"? כולם השיבו: "אכן". הוציא הזקן אבני חצץ, בקפדנות שפך אותן אל תוך המיכל עד שהסתננו אל בין האבנים הגדולות וירדו אל תחתית המיכל. "האם המיכל מלא"? שאל המרצה את קהלו. עתה התחילו מאזיניו להבין את כוונתו. "כנראה שלא", ענה אחד מהם. "נכון", ענה המרצה והוציא סיר מלא בחול, אותו שפך אל תוך המיכל. פעם נוספת שאל את תלמידיו "האם המיכל מלא"? ופעם נוספת השיבו תלמידיו "לא". "נכון", השיב להם המרצה הזקן. נטל כד מים ומילא בהם את המיכל עד שפתו. המרצה הזקן הרים מבטו לתלמידיו ושאל: "איזו אמת גדולה ניתן ללמוד מניסוי זה"? אף אחד לא השיב. אמר הזקן: "האמת הגדולה שניתן ללמוד מהניסוי היא זו: אם לא מכניסים למיכל את האבנים הגדולות קודם, לעולם לא נוכל להכניס את כולן אחר כך". דממה עמוקה השתררה באולם כאשר כל אחד מנסה להבין את מלוא המשמעות של דברי המרצה. הזקן התבונן בשומעיו ושאל: "מהן האבנים הגדולות בחייכם? בריאותכם? המשפחה? ידידיכם? הגשמת חלומותיכם? לעשות מה שאתם באמת אוהבים? להלחם למען מטרה נעלה? להינפש? לקחת זמן לעצמכם? משהו אחר? מה שחייבים לזכור הוא שחשוב ביותר להכניס קודם כל את האבנים הגדולות בחיינו, כי אם ניתן עדיפות לדברים הקטנים, יתמלאו החיים בדברים הקטנים ולא ישאר זמן להשיג את הדברים החשובים באמת. משום כך, לעולם אל תשכחו לשאול את עצמכם את השאלה: מהן האבנים הגדולות בחיי? וכאשר תזהו אותן, הכניסו אותן ראשונות במיכל החיים שלכם". בתנועת יד ידידותית בירך המרצה הזקן את מאזיניו, ויצא באיטיות מהאולם. מאחל לכולנו שבת מופלאה, והחלמה מלאה, קלה ומהירה לכל החולים באשר הם שלומי.

שלום שלומי, תודה על הסיפור. אנו מקווים כי אתה וטל תתחרו ביניכם בסיפורים ואנו כולנו נהנה. זיוה וזאב

שלום אין כל תחרות, המטרה המשותפת היא לתת וכמה שיותר. בריאות ואור שלומי.