סיפור זן לשבת

המלא והריק "כשאדם חוצה את הנהר בסירה,וסירה ריקה באה ומתנגשת בסירתו יהיה האדם מהיר חימה ככל שיהיה,הוא לא ירגז על הסירה הריקה אך אם יהיה אדם בסירה שהתנגשה בו,יצעק עליו שיסור מדרכו ואם האיש לא ישמע לצעקה הראשונה הוא יצעק שנית,אם גם אז לא ישמע לו הוא יצעק בשלישית וילווה את דבריו במטר קללות. במקרה הראשון -כאשר באה מולו סירה ריקה,הוא לא רגז כלל ואילו עתה-הוא רוגז מכיון שאז עמד מולו הריק ואילו עתה הוא עומד בפני המלא. אם אדם היה מרוקן עצמו,וכך כשהוא ריק היה משוטט לו בעולם הזה- מי היה יכול לפגוע בו..." הכעס והמלא שולטים בנו בתקופה האחרונה. המצב החברתי.כלכלי,בטחוני,עולמי מעוררים אצלנו את החלקים הלא טובים באדם. רואים את זה לצערי כמעט בכל מקום-באלימות אשר גועה בין אדם לחברו,בין גבר לאשתו,בכבישים ולצערי אפילו בפורום הזה. הדין ודברים שהיו לגבי שלומי מיותרים.שלומי הוא הומהופט קלאסי וזכות כל אחד מהשותפים לפורום לקבל או לא לקבל את הערותיו. הדרך שלי היא שהפורום הזה יהיה בית פתוח לרעיונות ,דעות ותחושות לגבי העולם הזה שנקרא רפואה משלימה.נסו להכנס לבית הזה כשאתם רקים. שבת שלום טל

הי טל. בדר"כ אני קורא את הסיפורים שאתה מכניס לפורום בלי להגיב. הפעם אני לא יכול להתאפק. יופי של סיפור וגם יופי של מוסר השכל. אני באמת מקווה כי באי הפורום ישכילו ללמוד מהסיפור הזה מעט על דרך ארץ. כדברי אבותינו בפרקי אבות :" דרך ארץ קדמה לתורה". גם כשיש חילוקי דעות, אפשר להעיר ולהתווכח, אבל בצורה מתורבתת. שבת שלום לכולם. יוסי.

אמן!!!!!!!!