סיפור זן לשבת

סיפור זן לשבת "שאן, הקיסר הקדמון,עודד את עמו להשיג השגים. ילדים נולדו כרגיל תשעה חודשים לאחר ההתעברות, אך חמישה חודשים לאחר מכן, לימדו אותם לדבר. עד מהרה הם קראו לאנשים בכינוייהם ושמותיהם האישיים. ואז גברים החלו למות בעודם צעירים...." צורת ממשל זו יצרה סדר רק על פני השטח. במציאות,היא יצרה תוהו ובוהו. היא פעלה בניגוד לאור השמש והירח, הזיקה להרים ולנהרות, והרעילה את פירותיהן של ארבע העונות. היא היתה קטלנית יותר מעוקצו של עקרב ,או נשיכתה של חיה מסוכנת. מהבחינות השיכלית ,הריגשית והגופנית ,האדם נוצר לילדות ארוכה ,שאחריה התבגרות קצרה ואחר כך בגרות. ואולם, כיום הילדים חווים ילדות קצרה שאחריה באה התבגרות מוקדמת, שממנה נחלצים רק מעט מאוד. שבת שלום טל

כשמתערבים בסדרי הטבע אי אפשר לדעת לאין יגיעו התוצאות

כמו שנאמר בפתגם סיני עתיק: "עצי האפרסק פורחים בחודש השני, החרציות פורחות בחודש התשיעי, כל אחד בהתאם לעונתו." ואכן צריך לתת לה לילדות זמו ממושך, כי קצרה היא.

:-)

אולי בגלל זה יש היום הרבה יותר הפרעות שמקורן בלחץ ובמתח... אני באמת חושבת שלא הספקתי למצות עד תום את התקופה שלפני ההתבגרות... זה נראה לי כמו לפני 100 שנים... ומדובר בפחות מ -20.

שבת שלום, ממש סיקרנת אותי, לא הכוונה "שלא הספקתי למצות עד תום את התקופה שלפני ההתבגרות", האם אין אנחנו אחראיים למה שקורה לנו בחיים ? אם אנחנו רוצים לשנות משהו האם אין זה תלוי בנו ? האם יש או אין לנו כוחות לשנות את הייעוד, את הגורל שלנו בחיים ? אני סבור שכן, העבודה קשה אך אפשרית. אשמח לשמוע תגובתך שלומי.

על פי תורת ה"טאו" -שממנה התפתחו סיפורי הזן. יש שלושה עקרונות: 1. אי עשיה 2.ספונטניות 3.לחזור אל העץ הלא מעובד. ההבדל הגדול בין ילד למבוגר הוא שילד חי את הרגע ומבוגר חושב על המחר דרך האתמול. לחזור אל העץ הלא מעובד או אל הילדות כמושג חוויתי וריגשי זה דבר שאפשר תמיד ולא משנה כמה זמן חלף, כי הספונטניות או הרגע בתהליך הוא מה שחשוב. טל