חיסון MMR ואוטיזם

צדקה איילת. השילוב בין כל סוגי הרפואה בתוך כדי הורדת הטפל מהעיקר, היא הרפואה הנכונה. ורק כדי להבהיר, אז צריך לדעת כפי שכתב זאב מהצמד, הרי שמה שיכול לרפא מכל מחלה, הוא הגוף עצמו!!! בכדי לעשות זאת, הוא זקוק לכלים. לפעמים יספיק לו חיבוק ופינוק, ולפעמים לא! שלומי הומיאופת קלאסי יקירי. יש רק חיסון אחד שיתכן שמעלה את הסיבון לאוטיזם וזהו החיסון כנגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR). אז הנה מאמר עליו. אחת המחלות הויראליות (שנגרמות ע"י נגיף, וירוס בלעז) הנפוצות ביותר בעולם, היא החצבת (Measles). כמליון ילדים נפטרים בגללה בכל שנה ברחבי העולם. המחלה באה לידי ביטוי בחום גבוה ובהמשך, לאחר שלושה או ארבעה ימים תופיע פריחה שתכסה את כל הגוף. כמו כן תתפתח דלקת הלחמית (דלקת עינים), ויופיעו נזלת, דלקת גרון ושיעול. בבדיקה גופנית ניתן להבחין בנקודות ע"ש קופליק בחלק הפנימי של הלחי. הנקודות נראות כמו גרגרי מלח גס על רקע אדום. קשרי הלימפה יתנפחו והחולה יסבול מהסתנוורות. במידה שאין סיבוכים, נמשכת המחלה כעשרה ימים. לעומת זאת, מבין הסיבוכים של החצבת ניתן למצוא פגיעה קשה בדרכי הנשימה, פגיעה במערכת העצבים ואפילו לגרום לנמק של הגפיים. החצבת עלולה גם לגרום למחלות נלוות כמו דלקת כבד (הפטיטיס) דלקת תוספתן (אפנדציט) ודלקת אוזניים גם על רקע של חיידקים. מחלת החצבת עלולה לגרום למוות בעיקר אצל מי שסובל מתת תזונה או תזונה לקויה. למעשה, אין היום כל ספק שילדים החסרים ויטמין A, פגיעים במידה רבה ביותר לוירוס החצבת ולסיבוכים שהוא גורם, מאלה שאינם חסרים. מתן תוספת של ויטמין A (אצל מי שחסרו אותו) הפחית את התמותה מחצבת בחמישים אחוז. החיסון כנגד החצבת נעשה בעזרת נגיף חי ומוחלש, המגן על למעלה מתשעים אחוזים מהמחוסנים. עם זאת, מכיוון שהנגיף כאמור חי, הרי שעלולה להתפתח מחלה, אם כי קלה בדרך כלל. המחלה תופיע כשבוע לאחר החיסון ותיעלם כאמור ללא סיבוכים בדרך כלל. החיסון כנגד חצבת ניתן במשולב עם חיסונים כנגד חזרת ואדמת. גם חיסון זה נקרא לעתים "החיסון המשולש" ושמו על פי ראשי התיבות באנגלית של שמות המחלות אשר נגדן הוא ניתן, (MMR). החיסון כולו נעשה ע"י נגיפים הגורמים לשלוש המחלות הנ"ל, יחדיו. החיסון נעשה ע"י נגיפים חיים, אם כי מוחלשים וניתן בגיל שנה, ולאחר מכן בשנת הלימודים הראשונה, בזריקה לשריר. החיסון כנגד מחלת החזרת (Mumps או Parotitis), ניתן גם הוא כאמור בחיסון MMR, ע"י נגיף חי ומוחלש. המחלה מאופיינת בנפיחות והגדלה של בלוטת הרוק הגדולה (Parotid) שבצד הלסת התחתונה. למעשה אין היא מחלה מסוכנת כלל ועיקר. יש לנגיף החזרת תקופת דגירה ממושכת אשר עשויה להימשך בין שבועיים לשלושה שבועות. לאחריה עלול חום הגוף לעלות מעט, תהיה הרגשת חולשה וכמובן התנפחות בלוטת הרוק. לעתים עלולות שתי הבלוטות משני צידי הלסת להתנפח. סיכון ההדבקה מאדם לאדם מתחיל שבוע לפני שהחולה חש בכלל במחלה. תלונות החולה יהיו בדרך כלל על קושי בבליעה או כאבי אוזניים. אולם כפי שאין החזרת מסוכנת, הרי שהסיבכים שעלולים להופיע בעקבותיה עלולים דווקא כן להיות מסוכנים. מבין הסיבוכים שלה נמצא דלקת בקרום המוח, דלקת בלבלב, חרשות באוזן אחת, ולעיתים נדירות אף פגיעה במערכת העצבים המרכזית, פגיעה בכליות, ודלקת בבלוטת התריס. לעיתים שכיחות ניתן למצוא פגיעה בגברים ולעיתים נדירות יותר תיצפה פגיעה בנשים. גם מחלת האדמת (rubella ) היא מחלה קלה יחסית שזמן הדגירה של הוירוס הגורם לה, נמשך בין שבועיים לשלושה. מאפיינת אותה פריחה ורודה המתחילה בראש, על הקרקפת, מתפשטת אל הגב והלאה ונמשכת כשלושה ימים. בדרך כלל, בנוסף לנקודות הזעירות המאפיינות את מחלת האדמת, ניתן לצפות בהתנפחות קשרי הלימפה, בעיקר באזור הצוואר והעורף. מבין הסיבוכים הנדירים בדרך כלל, ניתן לצפות ירידיה במספר הלימפוציטים (טסיות הדם) שהם התאים האחראים על קרישת הדם, וכן עליה בסיכון לדלקת המוח (אנצפליטיס). ילדים יותר גדולים עלולים לפתח כמה ימים לאחר חלוף השלב החריף של המחלה, דלקת פרקים שחולפת בדרך כלל מעצמה לאחר כמה ימים נוספים. למרות שבדרך כלל אין מחלת האדמת מסוכנת, הרי שעיקר הסכנה הוא במיוחד לנשים הרות ובעיקר בשלבי ההריון הראשונים. למעשה, הפגיעה העיקרית היא דווקא בעובר, אשר התפתחותו נפגעת עקב נגיפי האדמת, פגיעה שעלולה לגרום להפלה, או להתפתחות מומים קשים כמו מומי לב, קטרקט או חרשות. אי לכך, מומלץ לכל אשה בגיל הפריון לוודא שהיא אכן מחוסנת כנגד אדמת. ובמידה שהתשובה שלילית, יש להתחסן לפחות שלושה חודשים לפני ההריון. למעשה, ניתן החיסון כנגד אדמת לכלל האוכלוסיה, בעיקר כדי למנוע הידבקות נשים הרות. מלבד החיסון הניתן בגיל שנה כאמור, ניתן חיסון MMR נוסף, כזריקת דחף, בגיל שש או שבע. את החיסון כנגד אדמת נותנים לבנות גם בגיל 12 כדי ליצור חיסון שיגן עליהן בגיל הפריון. למרות שאין כל ספק שהחיסונים הללו מונעים את התפתחות המחלות חצבת, חזרת ואדמת, יש בכל זאת מי שמעלים טענות כנגדן. ובכן, ברור שיש מנועי חיסון שאסור לחסנם. אלו הם הרגישים לחומרים מסוימים שבחיסון. כמו כן אסור לחסן נשים בהריון עקב חשש לסיבוכים שעלולים להופיע דווקא עקב החיסון. מעבר למקרים אלה, צריך בכל זאת להבין שהחיסון נעשה עם חיידקים חיים, אם כי מוחלשים. ישנם מקרים שבהם מפתחים המחוסנים, את המחלות אשר כנגדן הם התחסנו. מתנגדי החיסונים כמו שלומי למשל, מעלים טענות כבדות משקל כנגד החיסונים בכלל וכנגד MMR בפרט. אחת מהטענות העיקריות מנסה לקשור בין החיסון לבין התפתחות אוטיזם. ויכוח מר ניטש בין השוללים את החיסון לבין המחייבים אותו ויש להניח שעוד נשמע עליו. בעיקרון, החיסונים טובים וראויים לסייע לנו במלחמה כנגד מחלות זיהומיות קשות. עם זאת, בהחלט ראוי לבחון באם העובדה שמנחיתים על הגוף כמה חיסונים יחדיו כנגד כמה מחוללי מחלות, איננה גורמת לעומס מיותר על מערכת החיסון וגורמת לתופעות לוואי לא רצויות בלשון המעטה. זוהי לדעתי הסיבה לעליית הסיכון לאוטיזם. השילוב של שלושת החיסונים גם יחד!

להלן נתוני פטירה אצל ילדים מתחת לגיל חמש במדינות שונות לפי ארגון הבריאות העולמי. להלן מדינות שבהן מפותחת מערכת הבריאות והחיסונים ניתנים כסדרם. אנגליה 7.2 ילדים ל100,000- שוודיה 4.1 ילדים ל100,000- נורווגיה 6.3 ילדים ל100,000- אוסטריה 6.2 ילדים ל100,000- ישראל 8.5 ילדים ל100,000- איסלנד 3.8 ילדים ל100,000- גרמניה 6.5 ילדים ל100,000- פינלנד 5 ילדים ל100,000- להלן מדינות העולם השלישי שבהן ניתנים החיסונים במידה ידועה. צ'אד 222 ילדים ל100,000- גינאה 252 ילדים ל100000- אנגולה 232 ילדים ל100,000- ניגריה 147 ילדים ל100,000- טוגו 191 ילדים ל100,000- זו רק דוגמא. מעבר לכל, לידיעת המרפאים הטבעיים, יש לציין שבניגוד לארצות המערב אוכלים תושבי העולם השלישי, בעיקר מזון אורגני. מה שלא כל כך עוזר עם נתוני התמותה.

אגודת רופאי הילדים של ארה"ב קבעה כי העליה היא מקרית לחלוטין אולם הFDA המליץ להוציא מרכיב מסוים מהחיסון עד שנת 2003 ובינתיים לדללו מאוד ( נחשי מה רמז לא קשור לשום ווירוס ) רמז נוסף נמצא ע"י הפפיפר סנטר ואומת כי ילדים שסובלים מאוטיזם ב 98% סובלים מליקוי בקבוצת חלבונים הנקראת metalthionine או כתוצאה מטראומה ביוכימית ( רמז עלול להיות קשור לחיסון ) או כתוצאה מחשיפות גנטית או שתיהם

מאמר מצוין!!!