שאלה: אני נשואה כבר חמש שנים ויש לי ילד בן שנתיים שנולד אחרי טיפול בליטרזול ואוביטרל. (לקח לנו בערך שנה של טיפולים עד שנקלטתי להריון) אחרי הלידה לא הרגשתי שאני רוצה עוד הריון למשך תקופה, אבל בעלי כל הזמן רצה ועדיין רוצה. אחרי כשנה פלוס נכנעתי וחזרתי לרופאה, עשיתי כמה סיבובים של טיפול בכדורים שלא הצליח בכלל ואז עברנו למרפאה אחרת והתחלנו טיפול של גונל F והזרעה. עשינו מחזור אחד של טיפול שלא הצליח ולכאורה צריך לנסות שוב. הבעיה שאני לא יודעת להסביר למה בדיוק, אבל כל פעם שאני חושבת על סבב נוסף אני נכנסת ללחץ ולא מסוגלת לחשוב על זה. אני לא יודעת האם זה הטיפול עצמו, תופעות הלוואי, הבירוקרטיה המטורפת שסביב זה, התקשורת עם הרופאים, ההשלכה של ההורמונים והמתח על המערכת הזוגית, אני לא מרגישה מסוגלת לעשות את זה שוב. אני יודעת שיש אנשים שעוברים טיפולים יותר קשים מזה פעם אחר פעם ואולי אני סתם מתפנקת, אבל אני לא מרגישה מוכנה לזה. מצד שני, אני כן חושבת שארצה עוד ילדים בעתיד וחבל על הזמן שמתבזבז עכשיו, אולי אני צריכה פשוט לעשות את זה ודי. אני גם מפחדת שאם אכריח את עצמי לעשות את הטיפול כשאני לא לגמרי שלמה עם זה זה עלול לדרדר אותי בהמשך למקומות של דיכאון או משהו דומה. הבעיה בנוסף שבעלי מאוד רוצה ומאוד לחוץ ולא כל כך מבין את הרתיעה שלי, הוא לא חווה את זה בצורה שאני והוא לא כל כך מבין מה הבעיה לנסות שוב. גם במהלך הטיפול הרגשתי שהוא לא מבין אותי ולא חווה את זה כמוני וממילא גם לא תומך מספיק. אני יודעת שאולי אני צריכה ללכת לאיזשהו טיפול נפשי כדי לפתור את זה מול עצמי, אבל אני מעולם לא הייתי טיפוס של הדברים האלה ואני לא מצליחה לדמיין מה עושים במסגרת הטיפול ואיך בדיוק זה יעזור לי. אשמח לדעת אם יש עוד אנשים שמזדהים עם ההרגשה או האם יש ממש בחשש שלי מדיכאון וכו'. תודה רבה.
תשובה: טלי שלום, ההתמודדות עם הטיפולים וההשלכות שלהם על תחומי חיים שונים אינה פשוטה. העובדה שיש טיפולים "קשים" יותר בסולם הדרגות של הטיפולים לא אמורה כלל להקטין את החוויה הלא פשוטה שלך. מנית שורה ארוכה של מורכבויות אתן הטיפולים מפגישים אותך ובעקבותיהן גם מתעורר המטען השלילי שאת מתארת. נשמע שמהכרותך עם עצמך, את חוששת שהתקדמות בניגוד לתחושות הפנימיות יכולה להחמיר את תחושתך. כפי שהעלית בעצמך , אחת הדרכים לעיבוד התחושות שתארת הן פניה לטיפול. מכיוון שלא התנסית בכך בעבר, ניתן להבין את חוסר הוודאות והחשש שזה מעורר ונשמע מדבריך שלא היית פונה לטיפול בנסיבות אחרות. לצד זאת, מסגרת שכזו יכולה לסייע בהעמקת ההבנה שלך ביחס לתחושות שמקשות עליך, תוך ליווי ותמיכה בהתמודדות ובצמתים של קבלת החלטות. ניתן גם להעזר במקרות תמך נוספים שאינם בהכרח טיפוליים. מאחלת ימים נינוחים יותר ובהצלחה, אל תהססי לפנות שוב, קרן
