שאלה: שלום, חלמתי שאני ילד בן 9 בקבוצת ילדים שמגיעה יחד לבית מכשפה, היא מגישה לכל אחד מאיתנו צינור חלול שסגור בקצה אחד ואל הקצה השני כל אחד מאיתנו נושף פנימה ובכך משאיר בתוכו מהות או חלק חשוב או נשמה - לא יודעת בדיוק, אבל זה הרעיון, ואז היא סוגרת את הצינור האחד הזה וגם אם נרצה לברוח, הדלת פתוחה, אבל חלק חשוב שלנו אצלה. מנסה לארגן את.כולם למחשבה איך משתחררים, זה לא מצליח, אין אפשרות. מגיע דוד שלי שבמציאות נפטר, מספרת לו קרוב לאוזן והוא מטה פנים אליי, ושואל מה? אומרת לו שכשאני רוצה לדבר איתו שיטה אוזן כי מספרת בלחש שהיא לא תשמע, רוצה לבקש ממנו עזרה, והוא שוב מטה פנים אליי ולא אוזן. אציין כי במהלך הניסיון שלי לגבש תוכנית יוצא שאני במפגש אחד על אחד עם כל ילד וכך מכירה את האישיות שלו. לא היה חלום נעים. לא אוהבת מכשפות.
תשובה: שלום זהר 1
במרכז החלום הזה מתרחש המפגש שלך כילד בן 9, עם המכשפה. מעניין שאת רואה את עצמך בחלום כילד ולא כילדה. אני תוהה איזו תקופה היתה זו בחייך בגיל 9 ואיך הרגשת בה?. המפגש של ילדים עם מכשפה מופיע רבות באגדות ובמעשיות עם ( למשל הנזל וגרטל, שלגיה ועוד) ותמיד קיים בו כמובן איום רב לחייו של הילד. בדרך כלל מפרשים את דמות המכשפה כאספקט השלילי של דמות האם. האספקט החיובי של האם, מופיע באגדות בדמות הפיה הטובה, שמתגלה במאפיינים של הזנה, עזרה, הכלה והצלת חיים, בעוד המאפיינים השליליים של האם מתגלים במכשפה הינם, רצון לבלוע, להשתלט, להמית ולכלוא. נראה שכל ילד/ה חווה את הרגשות המנוגדים הללו במהלך חייו כלפי אימו האישית כי זה שייך לאספקטים שקיימים בלא מודע הקולקטיבי. עולה השאלה איך היו היחסים בינך לבין אימך, בגיל 9. בחלום את חווה את המכשפה כמי שהיא שולטת באספקט מהותי שבך וכך אינך יכולה להשתחרר ממנה, לערוך תהליך של ספראציה (הפרדה) ולהיות מה שאת (אינדיווידואציה). את קוראת לעזרה את הדוד שלך (דוד מצד אמא או מצד אבא?)אבל הוא לא ממש מצליח להיות קשוב אלייך (אינו מטה את אוזנו כדי לשמוע אותך). בדרך כלל האב הוא זה שעוזר לילד או לילדה להשתחרר מן הקשר התלותי עם האם. מעניין למה נבחר כאן הדוד ואיזה תפקיד היה לאביך במהלך ההתפתחות שלך? כמו כן, מה גורם לך היום לחלום את החלום הזה ומה במציאות הנוכחית גורם לך לחוש את התקיעות ביכולת להשתחרר מן האספקטים השלילי של קומפלקס האם. יש כמובן היבט חיובי בחלום והוא, שאת אקטיבית בניסיון לחלץ את עצמך וגם ילדים אחרים מן התקיעות הזו בקומפלקס האימהי השלילי. מעניין כיצד העזרה הזו באה לידי ביטוי בעשייה שלך במציאות.
בברכה, נתנאל פרי