עצירות בפסח

(0)
לדרג

לקראת חג המצות הממשמש ובא, מומלץ לדעת כמה עובדות על עצירות ודרכי הטיפול בה. מתרוקנים בפסח

מאת: ד"ר יהודית אסולין-דיין

עצירות הינה תופעה שכיחה מאד בחברות מערביות, הגורמת לרבים להתלונן על בעיות הקשורות לפעולת המעיים. קיים שוני בהגדרת העצירות בין מטופלים שונים ואף בין רופאים. ההגדרה המקובלת, מתייחסת לתדירות נמוכה משלוש פעמים בשבוע, וכן ליציאה יומיומית הכרוכה במאמץ (הצורה השכיחה יותר של עצירות). בנוסף ליציאה הקשה, יכולות להיות תופעות שונות, כגון: צואה גושית או קשה, הרגשה של התרוקנות לא מלאה, הרגשת "מעצור" בפי הטבעת, או צורך להיעזר בלחץ על איזור פי הטבעת או בהחדרת אצבע לאזור, על מנת להתרוקן. חומרת העצירות משתנה בין אנשים. לרוב היא בעיה קלה המופיעה לסירוגין, אך בחלק מהאנשים חומרתה גבוהה והיא קשה יותר לטיפול. ככלל, נשים סובלות יותר מעצירות, יש להן פחות יציאות, ונפח קטן יותר של יציאות בהשוואה לגברים.

קיימת אמונה שיציאה יומיומית הכרחית לצורך שמירה על הבריאות. לאמונה זו אין אחיזה בספרות המדעית. הבסיס לה, הוא מחשבה לא מבוססת שעל פיה, היעדר יציאה ביום חושף אותנו לרעלים שונים ושיש צורך ב"ניקוי" יומיומי של המערכת על מנת לשמור על בריאותנו. המחקר בתחום זה הראה שאנשים המתרוקנים באופן יומיומי בריאים באותה מידה כמו אנשים המתרוקנים שלוש פעמים בשבוע או פחות.

הגורמים לעצירות

ישנם מספר גורמים עיקריים לעצירות הכוללים: האטה של פעילות המעי הגס, הגורמת למעבר איטי של צואה לאורך המעי וחסימה במוצא האגן, המתבטאת בקושי בהתרוקנות, על אף שהצואה עוברת את המעי בזמן תקין. הסיבות לחסימה יכולות להיות צניחה של איברי האגן, השכיחה יותר בנשים או צניחת רירית החלחולת. בנוסף, קיימת גם חסימה תפקודית של מוצא האגן הנקראת אניזמוס. זהו מצב שבו אין בעיה אורגנית החוסמת את מוצא האגן, אלא קיים כיווץ יתר של שרירי האגן או פי הטבעת המפריע להתרוקנות תקינה.

האטה בפעילות המעי יכולה לנבוע משימוש בתרופות, כגון: תכשירי ברזל, תכשירים אנטיכולינרגיים (משמשים בשלפוחית רגיזה), תרופות פסיכיאטריות ועוד רבות אחרות. ההאטה יכולה להיות משנית למחלות שונות (כגון: תסמונת המעי הרגיז, לאחר אירוע מוחי, סוכרת ועוד).

הטיפול בעצירות

הטיפול בעצירות משתנה בהתאם לסיבת העצירות, ולכן אין עצה אחת המתאימה לכולם. עצירות הנובעת מצניחת איברים תטופל לעתים בניתוח. עצירות הנובעת מחסימה תפקודית של מוצא האגן תטופל באמצעות ביופידבק. ועצירות הנובעת מהאטה של המעבר לאורך המעי תטופל באמצעות תוספת סיבים או משלשלים.

^^האם סיבים תזונתיים יכולים לעזור?^^

סיבים תזונתיים, הקיימים במזונות, כגון: פירות, ירקות, דגנים וקטניות מגדילים את נפח הצואה. צואה בנפח גדול עוברת במעי בזמן קצר יותר, וכתוצאה מכך, מקלה על עצירות. לכן, אנשים שתזונתם דלה בסיבים יכולים לשפר את מצבם אם יאכלו מזון עתיר סיבים. אולם, אנשים שמזונם כולל מספיק סיבים, תוספת סיבים אינה הפתרון. תוספת סיבים עלולה להחמיר את המצב אצל אנשים הסובלים מתפיחות משמעותיות של הבטן. אכילת מצות גורמת לעצירות בחלק לא מבוטל מהאנשים. הסיבה לכך טמונה בתכולת סיבים נמוכה בהשוואה ללחמים בעיקר מדגנים מלאים וככל הנראה בשינויים תזונתיים נוספים האופייניים לחג (כגון: אכילה מרובה של תפוחי אדמה שגם הם דלים בסיבים).

^^תכשירים משלשלים^^

בניגוד לדעה הרווחת, שימוש כרוני במשלשלים אינו גורם "להתמכרות" ואינו גורם נזק למעי, הוא אף אינו גורם להתפתחות סרטן במעי הגס. "עמידות" למשלשלים, כלומר צריכת מינון גדל והולך של משלשלים, מאפיינת מיעוט הסובל משינויים עצביים במעי, אך אינה מנת חלקם של מרבית הסובלים מעצירות. קיימים תכשירים משלשלים משלושה סוגים:

תכשירים מגדילי נפח - אלו הם סיבים מסוג פסיליום או מתילצלולוז.
תכשירים משלשלים אוסמוטיים (סופחים מים וכך מגדילים את נפח המים בצואה) - פגלקס ואבילק.
תכשירים אשר מגרים את התכווצויות המעי- סנה וביסקודיל (כדורי לקסטיב, לקסדין, וכד').

הקבוצה השניה היא כנראה היעילה ביותר, אך יתר התכשירים יעילים אף הם בחלק מהאנשים. בכל עצירות חדשה או עצירות שהחמירה חשוב להיוועץ ברופא והעצות שהובאו לעיל אינן מהוות תחליף להתייעצות שכזו.

ד"ר יהודית אסולין-דיין יהודית, מהמכון למחלות דרכי העיכול והכבד, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר.

לפרטים נוספים - המכון לדרכי מחלות העיכול והכבד שיבא, תל השומר.

בואו לדבר על זה בפורום עצירות - אבחון וטיפול, בפורום גסטרואנטרולוגיה - מחלות דרכי העיכול ובפורום גסטרואנטרולוגיה - תמיכה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום