לוקחים את הצחוק בשיא הרצינות

מאת: ד"ר יפה שמעוני, נטורופתית

בשנת 1989 נוסדה במסגרת שירותי הבריאות של מערב בירמינגהאם בבריטניה, מרפאה לשחרור ממצבי לחץ, ובשנת 1991 הקים רוברט הולדן, שכתב את הספר "הצחוק, התרופה הטובה ביותר", מרפאת צחוק ראשונה, במסגרת שירותי הבריאות הלאומיים.
אולם הצחוק כתרופה אינו תופעה חדשה של המאה האחרונה. חוקרים ואנתרופולוגים רבים מצאו הוכחה לסגולות הריפוי של הצחוק עוד בימיהן של תרבויות עתיקות. כך לדוגמה, נמצא כי בעבר הרחוק נהגו לערוך פסטיבלי צחוק, במטרה לזרז ריפוי של חולים בקהילה.
החיוך הוא תכונה מולדת אצל בני האנוש - כולם מחייכים. תינוקות, עיוורים, חירשים וכל בני תרבות, עוד בטרם למדו שפה כלשהי, יודעים לחייך. זוהי שפתו הראשונה של התינוק, שפה בינלאומית המקשרת בין כל בני המין האנושי. בשפת הצחוק והחיוך אנו יכולים לתקשר עם כל אחד ולכן חבל מאד שאיננו עושים בה שימוש גדול יותר.
לכולנו ידוע וברור שהמתח, המחשבות השליליות, הצער והאבל עלולים לפגוע בבריאותנו, ולכן לא מפליאה המסקנה ההפוכה - החיוך, הצחוק, המחשבות החיוביות והשמחה, יכולים לרפא את בני האדם מחלק גדול מהתחלואים התוקפים אותם, באשר הם. האנרגיה של הצחוק משחררת ומשפיעה על הרגש, הגוף, הרוח והנפש.

הפילוסוף הרברט ספנסר, אשר חי במאה התשע עשרה, היה מחלוצי המדע שהתייחסו ברצינות להשפעותיו של הצחוק על הבריאות. הוא האמין כי תפקיד הצחוק לשמש כשסתום בטחון, כדי לעמוד בהצפה של כוחות מתח נפשי וכדי לשחרר תנועות שרירים לא רצויות. בנוסף לכך, האמין ספנסר, שהצחוק הוא מנגנון חיוני לחידוש רווחת הגוף ולהבאתו למצב של הרמוניה ביולוגית וסדר פנימי.

ד"ר פריי ויליאם, הקדיש שלושים שנה מחייו לחקר פוטנציאל הריפוי הטמון בהומור, בצחוק ובעליזות. בראיון שנתן בשנת 1991 אמר: "ההומור משנה את האדם וכוח השפעתו אינו מסתיים באזור הצוואר, אלא הוא מלווה בזעזועים של כל הגוף. הוא פורט עלינו כאילו היינו גיטרה ענקית. הצחוק מהווה התנסות של הגוף כולו, שבה משתתפות מערכת השרירים, העצבים, הלב, המוח, ומערכת העיכול. לצחוק שני שלבים: גירוי בריא והתרגעות עמוקה".
ד"ר פריי טוען גם, שהצחוק דומה בהשפעותיו לתרגיל אירובי טוב הוא מאוורר את הריאות ומשחרר את השרירים והעצבים. מחקרו של פריי מצביע על כך שהצחוק מאיץ את פעולת הלב, מעלה את לחץ הדם, מאיץ את הנשימה ומגביר את קליטת החמצן ואת שחרורו. בעת שאנו צוחקים צחוק בריא, מופעלים הריאות והלב, ושרירים שונים בכתפיים, בזרועות, בבטן, בסרעפת וברגליים.

פרופ' זיו אבנר, מרצה בנושא ההומור באוניברסיטאות ומחבר הספר "פסיכולוגיה של הומור" (בו הוא מתייחס לגישות פסיכולוגיות להומור וצחוק), טוען שההומור והצחוק עושים את חיינו נעימים יותר ואפורים פחות.
ההומור הוא אחת הסיבות העיקריות לצחוק, אם כי לא הסיבה היחידה. קיימים גירויים נוספים העשויים לעורר אותנו לצחוק, כמו למשל, הדגדוג. גם האמנות, על כל צורותיה, אינה פוסחת על נושא ההומור והצחוק. באמנות אנו מוצאים את הסאטירה, הקומדיה, המוסיקה, המחול והציור - כל אלה עושים ביצירותיהם שימוש באלמנטים רבים הלקוחים מעולם ההומור.

לא מכבר התפרסמו מחקרים על חולים שהבריאו בעקבות צפייה אינטנסיבית בסרטים קומיים שהובילו אותם לפרצי צחוק בריאים. בהתאם לכך, ברבים מבתי החולים בארץ ובעולם (במיוחד במחלקות הילדים) דואגים להביא בפני החולים מופעים מצחיקים של בדרנים וליצנים, אשר מחזירים את התקווה, החיוך והאור לעיניים, גם לאותם חולים קשים שאולי כבר אין להם מרפא.

חולה בשם קאזינס, חלה במחלה פתאומית שפגעה בעמוד השדרה שלו וגרמה להתנוונות מהירה של אברי גופו. בדצמבר 1976 הוא כתב מאמר בכתב העת הרפואי של ני-אינגלנד, בו סיפר על החלמתו המדהימה, שהחלה בגילוי המשמח כי ל-10 דקות של צחוק בטן אמיתי הייתה השפעה מרגיעה, שאפשרה לו שעתיים של שינה ללא כאבים. בחלוף השפעת הצחוק, נהג קאזינס לצפות בסרטים מצחיקים והאחות המטפלת הקריאה לו קטעים מספרי הומור ובדיחות. כיום מוכר קאזינס כמוביל בהפצת רפואת הצחוק. הוא כתב ספרים שזכו להצלחה רבה ואף מונה לפרופסור עוזר בבית ספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס.
ב- 1872 כתב צ'ארלס דארווין עבודה בשם: "הבעת רגשות באנשים ובעלי חיים", בה טען שכאשר אנו צוחקים מחזור הדם הופך מהיר יותר, העיניים בורקות יותר ולפנינו נוסף צבע. המוח, המגורה על ידי זרימת דם מוגברת, מגיב למעשה לכוחות הרוח.

מסתבר שהצחוק גורם להפרשת אדרנלין ונוראדרנלין ומשחרר גם קטכולאמינים, אשר יחדיו מגבירים את זרימת הדם. כמו כן, מופרשים שני נאורופפטידים כימיים - אנדרופינים ואנקפאלינים - שניהם חומרים משככי כאבים, המפחיתים דלקות, מזרזים תהליכי החלמה וגורמים להתעוררות הגוף כולו.
אנרגיית הצחוק נחשבת למאמץ היותר בריא של גופנו. זו אנרגיה זולה, חסכונית וחברותית לסביבה' שניתנת לנו חינם וכאשר אנו מעניקים אותה לאחרים, הרווח יוצא כפול ומכופל.

גם הפסימים שבינינו יכולים כבר לחייך. מי שלא יודע להפעיל את מנגנוני השמחה שלו באופן טבעי, יכול לבחור לעצמו סדנה, שמתפקדת כבית ספר לרגשות. שם הוא כבר ילמד מה זה צחוק בריא. לפניכם דוגמאות לכמה מן המקומות האמוציונאלים הללו.
בסדנת ההומור והצחוק של לני רביץ מציעים לכם חוויה של צחוק והומור, שמחת חיים ותקשורת בין אישית בונה ובריאה. הסדנא משלבת הרצאה של לני והפעלה של הקהל וכוללת את הנושאים: הומור, מודעות עצמית, פרגון לעצמך ולזולת, טיפים וטכניקות לצחוק.
במסגרת הסדנא מקבלים המשתתפים את הכלים לביצוע מעבר, ממצב של מחסומים להומור ויצירתיות ולומדים: להפוך מצבי מתח בעבודה ובבית לצחוק, להתייחס לתחושת ההומור שלכם וליכולתכם לפתור בעיות, להשתמש בהומור במצבים רציניים, להבדיל בין "לצחוק על" לבין "לצחוק עם", לצחוק על עצמכם, והכי חשוב כיצד ליישם את התיאוריות במקום העבודה, בבית ובחיים.
הסדנא מתקיימת בבית המלון שפיים, בימי שישי: 21.3.03, 25.4.03, 23.5.03, 20.6.03,
בין השעות 10:00 בבוקר ל-13:00 בצהרים.
עלות לאדם: 175 (כולל קפה ועוגה). פרטים נוספים באתר: www.lennyravich.com
המרכז למשחקי תקשורת וסדנאות צחוק, מציע סדנאות HAPPY HOURS - למקומות עבודה וסדנאות צחוק "היסטריות" לקבוצות פרטיות.
מנהלת המרכז, הגב' נילי אגוזי, מומחית לתקשורת בינאישית, בעלת ניסיון מקצועי בשירותים פסיכולוגים חברתיים בארץ ובעולם ויועצת בנושאים של משאבי אנוש למוסדות וארגונים, מפרטת כי מטרת הסדנאות למקומות העבודה היא אוורור וגיבוש של צוות העובדים. לדבריה, מדובר בסדנה שמעלה את מפלס מצב הרוח והמורל של העובדים, משחררת מלחצים, ממלאת באנרגיות, "מנקה את הראש", מסייעת לגיבוש פנימי, משפרת את התקשורת הבין אישית, מטפחת "גאוות יחידה" ויוצרת הזדהות עם הארגון. הסדנה מתאימה כהפתעה ביום עבודה סטנדרטי במקום העבודה, כאתנחתא מיום עיון או כחלק מנופש מאורגן לעובדים. על הסדנאות לקבוצות פרטיות, אומרת אגוזי כי הן יוצרות "דבק חברתי" אדיר. מדובר בסדנה מלאה במוזיקה, תנועה ושמחה, אשר סוחפת ומרגשת את כולם וביכולתה גם לרענן את היחסים הבין אישיים והבין זוגיים. הסדנה מתאימה לכל סוג של מפגש חברתי, מיום הולדת ועד למסיבה בלי סיבה. לפרטים נוספים:
טל': 03-6765573.
סדנת "מיסטיק רוז", ספינת הדגל של הסדנאות אותן אסף, חידש והמציא אושו, לוקחת אתכם לשלושה ימים של מסע פנימי, צחוק, בכי ושתיקה.
מנחי הסדנא - איל חאיק (ויסמאי), תראפיסט, רייקי מאסטר ומנחה סדנאות ריפוי, וחיים (פרם טאטאגאט), שחקן יוצר ומטפל הוליסטי, חוו את עוצמתה של הסדנא יחדיו בפונה, הודו.
לאחר שנים של נדודים בארץ ובעולם, בהן חוו והנחו טכניקות ריפוי שונות, החליטו כי את עוצמת האש הפנימית של המיסטיק רוז יש להעביר בישראל. בפונה, נמשכת הסדנא שלשה שבועות, כאשר בכל יום נפגשת הקבוצה למשך שלוש שעות של צחוק, בכי ודממה.
בארץ, שונה מבנה הסדנא לשלושה ימים אינטנסיביים, הדומים באופיים למחנה המדיטציה הידוע, שמתרחש בפונה אחת לחודש. מדובר בשלושה ימים בהן משולבות המדיטציות האקטיביות של אושו, כשהפעם ניתנת האפשרות לצעוק ולפרוק את הרגשות בקול רם וללא עכבות.
"חלקה הראשון של הסדנא הוא צחוק, חלקה השני בכי, ולבסוף שתיקה, מספר חיים (פרם טאטאגאט). "בחלק הראשון של הצחוק אנחנו נכנסים פנימה, מחפשים את הצחוק. העבודה בחדר היא פשוט לצחוק, הצחוק משחרר את כל האנרגיות השליליות שתקועות בתוכנו. חלק זה מכין אותנו להתחבר למקום של הכאב. בשלב הבכי, אנו חווים את כל הכאב והיגון, שאספנו במשך חיינו, ומטהרים את ליבנו. כאב של שנים נעלם ומתמוגג, היכולת לחבק ולקבל את הכאב מובילה אותנו לקבלה ואהבה עצמית. את החלק השלישי מכנה אושו THE WATCHER ON THE HILL" (הצופה על הגבעה), ובו נכנסים לעולם של דממה, יושבים במדיטציה, חווים את השקט שאחרי הסערה. אחרי שחווינו את שני הקטבים הקיצוניים - צחוק ובכי, אנו מוצאים את האיזון על ידי השקט, שהוא טבענו הפנימי."
פרטים נוספים באתר: www.geocities.com/open2light

הנטורופתית בהירה מנטש-שחק, מבהירה את הקשר שבין צחוק בריא לפילוסופיית ההתחדשות הסינית "אנרגיית הצ'י - כוח החיים, היא אנרגיה בלתי נראית, המאפשרת חיוניות, יכולת תפקוד, והתמודדות עם תהליכי החיים - הזנה, תנועה וניקוז", מסבירה בהירה מנטש-שחק, נטורופתית המתמחה במוצרי "סאנריידר", המתבססים על עקרונותיה של פילוסופיית ההתחדשות הסינית.

"כשאנו פסימיים מופעל במוח 'קוד מלחמה' (מלחמה = מחלה), שמשמעותו שרשרת פעולות מדכאות התחדשות", מציינת מנטש-שחק. "בתהליכי המלחמה וההגנה מפני סכנה מבזבז הגוף אנרגיה רבה (צ'י), על ידי כיווץ שרירים. כתוצאה מכך: מערכת כלי הדם מאיצה את פעולתה; לחץ הדם עולה; מערכת הנשימה ממעטת בנשיפות ואוספת רעלים; המערכת ההורמונלית מסממת אותנו במנות יתר של אדרנלין; מערכות העיכול, השתן והמין משותקות, כלומר - אין ניקוז רעלים ואין הבעת אהבה, ומכאן שמערכת החיסון נחלשת, ותהליכי ההזדקנות והבלות מואצים.
מטרת פילוסופיית ההתחדשות הסינית היא לעודד את הצ'י, על מנת להעניק לגוף את הכוח לרפא את עצמו, באמצעות תזונה בריאה ונשימה.

אחד הדרכים הנפלאות והנגישות לסייע בניקוי ותנועה היא הצחוק. במחקרים נמצא כי הגוף מגיב לצחוק כמו לג'וגינג. הוא מאפשר לשכוח את הצרות ולפרוק כעס, תסכול וכאב, באמצעות זרימת התנועה, הצליל והדמעה. זהו הניקוי הנפשי שמעודד את האופטימיות. הצחוק הוא פעולת שרירים ושחרור קולות, שלאורכה אנו שואפים ונושפים אל ומתוך הריאות, במהירות של למעלה מ-100 קמ"ש בשעה. בפעולת השרירים הזו, מתבצעות פעולות פיזיולוגיות רבות ותהליכי החיים מתחילים לזרום, כך שאנרגיית הצ'י מחדשת את עצמה.

בשעת צחוק שרירי הפנים רוטטים (מתיחת פנים); במוח מופעל כוח חשמלי רב-עוצמה, המפעיל את כל חלקיו ומערכותיו. זרימת מערכת הנשימה תוך צחוק מאפשרות שחרור רעלים וקליטת חמצן; הדם ורקמות הגוף מועשרות בחמצן, והתשוקה למין ואהבה מתגברת. שרירי השלד צוחקים גם הם, ומשחררים את חומצת החלב שגרמה לכאב. הלב שנפתח, מאט את פעולתו; לחץ הדם יורד; המערכת ההורמונלית מפרישה אנדרופינים (מרגיעי כאב) וקטאכלמינים (הורמוני חיסון אורגניים); ומערכת החיסון מתפנה לייצר תאי דם לבנים מסוגים שונים, להגנה על הגוף.

על מנת לשמור על אורך חיים רצוף באושר, נסו לבצע את התרגילים הבאים. התוצאות עשויות להיות מבדרות למדי
לצחוק ללא סיבה.

·לחפש בכל דבר את הצד החיובי והמצחיק.

·להשתטות.

·לעשות תרגילי מימיקה ופרצופים מצחיקים מול המראה.

·להשתתף בסדנאות של יצירה וחזרה לילדות.

·לחפש את הילד שבתוכנו ולהתנהג כמוהו.

·לצפות בסרטים קומיים והצגות מבדרות.

·כאשר מתעוררים בבוקר, לשבת ישיבה מזרחית מול המראה
ולפרוץ בצחוק במשך שתי דקות, ללא כל סיבה. מובטח לכם, כי אותו יום יהיה טוב יותר.