אסתמה וזיהומים במערכת הנשימה

(0)
לדרג

מחקר חדש: קיים קשר מובהק בין זיהומים חיידקיים במערכת הנשימה לבין אירועי קוצר נשימה חוזרים בילדים. מחקרים נוספים נדרשים לביסוס טיפול אנטיביוטי באסתמה

מאת: מערכת zap doctors

התקפי קוצר נשימה וצפצופים הם הסיבה השכיחה ביותר לפנייה לרופא ילדים בעולם המערבי. התקפי קוצר נשימה חוזרים נקשרו בעבודות רבות לזיהומים ויראליים של מערכת הנשימה. למרות זאת, רופאים רבים נוהגים לרשום טיפולים אנטיביוטיים לילדים בהתקפים חדים. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק את הקשר בין זיהומים נגיפיים וזיהומים חיידקיים לבין התקפים חוזרים של צפצופים וקוצר נשימה בילדים.

שיטות

חוקרים מקופנהגן, דנמרק, ביצעו מחקר קוהורט פרוספקטיבי רחב היקף בקרב 411 ילדים, שנולדו לאמהות אסטמטיות וגויסו למחקר בגיל 4 שבועות. במהלך 3 השנים הראשונות לחייהם ביצעו ההורים והרופאים רישום מדויק של הופעת סימנים נשימתיים. הילדים הובאו לבדיקת רופא כל שישה שבועות במהלך המחקר, ובכל אירוע של קוצר נשימה. בפגישות אלו הם נבדקו בדיקה גופנית, בוצע משטף אף ולוע לנגיפים, ובוצעה אספירציה היפופרינגיאלית לתרביות חיידקיות. כמו כן נבדקו תרביות למורקסלה, פנוימוקוק, המופילוס, סטאפ וסטרפ פיוגנס. תרביות חיוביות בזמן שהילד היה אסימפטומטי נחשבו קולוניזציה, תרבית חיובית בזמן חולי נחשבה כזיהום.

תוצאות

הקוהורט כלל 411 ילדים. למעקב מלא של 3 שנים הגיעו 85% מהילדים.

סך הכל נבדקו 984 דגימות לחיידקים, 844 לווירוסים, ו-696 לבדיקה משולבת.

נמצא קשר ישיר בין זיהומים ויראליים לבין התקפי קוצר נשימה, כאשר ל-65% מהילדים בזמן האירוע היה נוכחות של נגיפים (פיקורנה, RSV, רינווירוס אחראים על הרוב המוחלט).

באופן מפתיע נמצא קשר חיובי הדוק ביותר גם בין זיהומים חיידקיים לבין אירועי קוצר נשימה חדים. הקשר היה מובהק במיוחד עם זיהום במורקסלה קטראליס, המופילוס אינפלואנצה, ובאופן מובהק פחות עם פנוימוקוק. בסה"כ בכ-68% מאירועי קוצר נשימה נמצא מזהם חיידקי. מדובר באירועי קוצר נשימה עם צפצופים בלבד, ללא עדות רנטגנית לפנאומוניה. באופן טבעי, באירועים של דלקת ריאות - הקשר עם מזהמים חיידקיים מובהק אף יותר.

הקשר בין אירועי קוצר נשימה לבין מזהמים חיידקיים היה ללא תלות בזיהום נגיפי.

מסקנה

יש קשר מובהק בין זיהומים חיידקיים במערכת הנשימה לבין אירועי קוצר נשימה חוזרים בילדים.

דיון

המחקר הנוכחי מעורר מחשבה, אך חשוב להימנע מלהסיק מסקנות מרחיקות לכת. יש לזכור שמראש נבחרו ילדים בסיכון גבוה להתקפי קוצר נשימה. בנוסף, לא ברור האם מדובר בקשר סיבתי בין המזהמים לבין התסמינים. אין להסיק שכעת עלינו לטפל באנטיביוטיקה בכל אירוע של קוצר נשימה, אך בהחלט יש מקום למחקרים נוספים בתחום כדי לקבוע מדיניות אחידה.

לכתבות נוספות והרשמה לאתר ללא תשלום - לחצו כאן.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום