פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
17/06/2002 | 00:03 | מאת: דניאל

שלום ,לפני שלוש שנים בצבא נעקצתי ביד מזבוב חול הקרוי שושנת יריחו ,התוצאה של עקיצה זאת היא צלקת מכוערת ומאוד לא רגילה בצבע אדום. יש לי שני צלקות כאלו ביד (איפה שנמצא השעון) שמאוד מפריעות לי,עד כדי כך שאני מרגיש פשוט בן אדם אחר שאני עם חולצה קצרה והצלקות חשופות לכולם ובן אדם אחר שאני עם חולצה ארוכה כשאף אחד לא רואה את הצלקות. כשאני עם חולצה קצרה אני מרגיש "שאני זה לא אני" ואני כל הזמן במחשבות על הצלקות האלו ומפחד שאנשים יסתכלו עליה .אני גם בן אדם הרבה יותר סגור ומתרחק מאנשים. כשאני עם חולצה ארוכה כשאף אחד לא רואה את הצלקות אני פשוט מרגיש מצוין ,אני בן אדם פתוח ואני פחות חושב על הצלקות בקיצור מרגיש הרבה יותר נוח עם עצמי. רופאי עור אמרו שאין מה לעשות ואני יצטרך להיות עם הצלקות הללו לכל החיים אבל אהיה אפשר לשפר אותם וכנראה בחורף הקרוב אני עומד להוציא אותם ולקוות לצלקות יותר יפות מה אתה אומר על המקרה שלי? איזה תופעה זאת והאם ההתנהגות הכפייתית שלי בצלקות הללו נורמלית(אני רוצה שוב להזכיר שזה לא צלקות רגילות זה נראה כמו כתמים מכוערים ואדומים)? מה לעשות? אני מרגיש שאני מפספס הרבה דברים בגלל הצלקות הללו

17/06/2002 | 14:23 | מאת: ליאור

שלום רופא עור איננו המומחה המתאים- עליך להגיע לכירורג פלסטי כדי שאפשר יהיה לקבוע אם ניתן להסיר את הצלקת. בקש הפניה מרופא עור לכירורג פלסטי. ייתכן שבעיתך פתירה בדרך כירורגית לא מסובכת. לעניין הנפשי- אני ממליץ לך להתחיל בשיחות עם פסיכולוג קליני או פסיכולוג רפואי כדי שתוכל להשתחרר מההרגשה הכפייתית בנושא הצלקת אבל כל זה אם בכלל רק אחרי שתעשה מה שכתבתי לך בהתחלה.

21/06/2002 | 19:46 | מאת: זיו

יש משחה שנקראת "קלו-קוטן" או משהו כזה בבתי מרקחת היא עולה 300 ש"ח בערך והיא אמורה לטפל בצלקות גם ישנות אבל בעיקר מלפני שנתיים. אולי כדאי לנסות לפני ניתוח.

27/06/2002 | 23:37 | מאת: ליהי

לא יודעת עד כמה זה יעזור אבל בשיא הרצינות.. זה מה זה לא היה מזיז לי אם הייתי צריכה לצאת איתך לדייט נגיד.. אז מה אם יש לך צלקות ביד? ביג פקינג דיל.. אל תחשוב שזה כל כך מכוער. אז אוקיי יש ידיים יותר יפות משלך אבל אז מה..! בטוח יש לך דברים אחרים יפים להסתכל עליהם..:)))

אני מכיר מישהו ... בן 15 שנמצא בגיל ההתבגרות והוא ממש השתגע כל מה שמעניין אותו זה אם הבגדים שלו שחורים וקיצוניים מספיק, אם הוא מספיק משוגע . הוא אוהב לדבר על סמים , ילדים זרוקים שחיים ברחוב, דם וכל מיני דברים שהוא חושב שהם כל העולם. הוא שומע מוזיקת רוק והולך למופעה של רוקי.... כל הדברים שחשובים לו זה המופעה הזה ואם להתאפר בצבע שחור לפני שהוא יוצא על כל הפנים או רק על חלק.... בקיצור הוא רוצה מלא תשומת לב ומנסה להיות כמה שיותר קיצוני שרק אפשר אני יתחיל בשאלות: האם התנהגות כזאתי היא הגיונית? מה יכולות להיות הבעיות? מה אני אמור לעשות?

חחח מכיר מכיר את זה מקרוב זה תקופה שעובר כמו עישון בתיכון זה עובר לכולם זה תקופה כזאת... תן לו לעשות את זה עד שימאס לו טיפ: תנסה לעקוץ אותו ליפעמים על הדברים האלה עד שהו יבין לבד בחשבון נפש עם עצמו מה הסיפור שלו וכל הקטע של כת השטן והשטויות האלה

נשמע נורמלי למדי, כל עוד הוא לא פוגע בעצמו ובאחרים, וכל עוד הוא מצליח לתפקד באופן סביר. כולם היו שם, אל דאגה במוקדם או במאוחר זה עובר.

16/06/2002 | 03:22 | מאת: פלגי

הצרה היא שהפסיכיאטריה לא משרה אמון. הרופאים בעצמם לא ממש יודעים לאן הכדורים מובילים.יורים באפלה מנסים ופוסלים ומשנים בשיטת האלמינציה. מה לעשות שכל התחום הזה הוא פרימיטיבי נמצא בחיתוליו ולא ממש מדעי. המטופל צריך להקשיב לגוף שלו .כאשר המצב לא טוב בכל זאת צריך לתת צאנס לתרופה. ולא לחשוב על התמכרויות. משום שגם אם יש התמכרות הרי בכל זאת צריך לצרוך את התרופה משום שהמצב העכשיו לא טוב.צריך להתמודד עם ההוה ולא רק לחשוב על העתיד.

16/06/2002 | 15:46 | מאת: ליאור

אני לא יודע לאיזה תרופות אתה מתכוון. אבל שיהיה ברור: התמכרות איננה תופעת לוואי, התמכרות היא מחלה. בפסיכיאטריה רק בנזודיאזפינים ממכרים: קסנקס, קלונקס, ווליום, וואבן, לוריוון, היפונודרום, בנדורמין וכיוצ"ב. מי שמתמכר לתרופות כאלה בד"כ לא מצליח להיגמל כי אין בארץ מוסדות גמילה למכורים לכדורי הרגעה ולדעתי זה כמעט בלתי אפשרי להיגמל לבד בבית. בהחלט חשוב לא לנגוע בתרופות כאלה. נכון להיום SSRI הם התחליף הלא ממכר לבנזו. תרופות חדשות כמו סרוקסט, לוסטראל ורמרון הם התחליף לווליום, לקלונקס ולהיפונודרום הישנות והממכרות.

16/06/2002 | 00:32 | מאת: lin23

התחלתי לקחת סרוקסט (כבר שבוע), לאחר שקסנקס לא השפיע עליי ב-כ-ל-ל... שאלתי היא כזו: אני סובלת מחרדות ודיכאון הגורמות לי לא להתמודד עם עבודה/לימודים. אני פשוט תקועה בבית כבר שנה, לא עובדת, לא לומדת,לא יוצאת (אפילו לסרט אני לא מסוגלת)- למזלי יש לי בן זוג וחברים טובים שעוזרים לי-עכשיו האם בעקבות הסרוקסט אני כן אוכל להתמודד עם כל הדברים האלו?! מה שהכי מדאיג אותי זה האם אני אוכל להתמודד עם לימודים (התקבלתי לאונ' לסמסטר א'-המתחיל באוקטובר- אבל אני חוששת שאצטרך לדחות את זה לסמסטר ב' בגלל הפחדים שלי). בבקשה תענו לי דחוף, ואם תוכלו לפרט קצת איך זה עזר לכם- ז"א בתחומים ספציפיים. תודה רבה :-)

16/06/2002 | 14:33 | מאת: שירה

כן, כן ועוד פעם כן! תוך שלושה שבועות, חודש, תרגישי הרבה יותר טוב. חדשיים, שלושה ומצבך ישתפר ללא הכר. תוכלי ללמוד, תהיי רגועה והחיים ישתנו לטובה. בהצלחה.

דבר ראשון ת-ו-ד-ה! על דברי ההרגעה, את בוודאי מבינה את המתח הזה שאני נמצאת בו. מן מעגל כזה שלא יוצאים ממנו. היה לי מאוד חשוב לשמוע ממישהו שהתנסה בכדור. שוב תודה ואם יש עוד תגובות אני אודה לכם :-)

18/06/2002 | 20:50 | מאת: לילית

הי, סרוקסט היא תרופה מצויינת, לפחות בשבילי, תני לזה זמן וזה יעזור אבל את צריכה כמובן לעשות מאמצים. אני יכולה לומר לך שאצלי זה עזר להפחית את העצבות ואת המועקה התמידית, התרופה ו/או הידיעה שאני לוקחת אותה עזרו לי לגייס כוחות ללימודים ועבודה, הפעילות הזאת עזרה לי להתחזק באופן כללי ולהרגיש יותר טוב, בקיצור, לדעתי זה גם מזין את עצמו, את לוקחת את התרופה, מרגישה שיפור (אפילו אם זה קל שבקלים) עושה מאמצים אדירים לצאת מהבית ולהיות פעילה, כתוצאה מכך שאת פעילה את מרגישה יותר טוב ויותר חזקה, יש לך כח ורצון להמשיך לצאת ולהגדיל את רמת הפעילות, את יוצאת, את מרגישה טוב וכך הלאה. אל יאוש, תני לזה קצת זמן ואל תוותרי בהצלחה

18/06/2002 | 21:18 | מאת: גיא

לילית כמה זמן את משתמשת בתרופה? ולאחר כמה זמן ההרגשה היתה הכי טובה(יחסית)? תודה, גיא

15/06/2002 | 18:24 | מאת: זיו

שלום אני בן 23. לפני חודש בערך התחלתי להשתמש (לא באופן קבוע ולא במינון קבוע) ב-xanax בחוזק 0.5 מ"ג - כדור או חצי כדור ליום ולפעמים בכלל לא. את ההשפעה הרגשתי אחרי יומיים, ואז גם גיליתי שעיקר הבעיה ממנה אני סובל היא חרדה ולאו דוקא דיכאון (או דיכאון - דיסתמיה - שנגרם בעיקר ע"י חרדה). פשוט כאשר החרדה "נעלמה" התחלתי לקחת דברים יותר בקלות , להיות יותר אמיץ (ממש כך) ולעשות דברים שאני יודע שקודם לכן היה לי קשה לעשות (אפילו דברים פשוטים כמו להיות ישיר עם אנשים או להיות יותר פתוח כשאני בחברה). בינתיים הכל נשמע מושלם, זה לא כך אבל זה די קרוב , דומה כאילו מצאתי "תרופת פלא" אבל בגלל מה שקראתי כאן ובמקומות אחרים אני חושש שאני אתמכר לתרופה או גרוע מזה - שהיא תפסיק להשפיע לטובה כמו שהיא משפיעה עכשיו - ואז אני אחזור להיות כפי שהייתי לפניה, והמצב יתדרדר שוב במקום להשתפר (כמו שהוא עכשיו). השאלה שלי - 1. במידה ויקרה כזה דבר מהן האלטרנטיבות ? האם יש תרופה שמשפיעה לטווח ארוך יותר (כאשר ידוע שהבעיה היא חרדה)? 2. האם יש סיכוי שלנטילת קסנקס יהיה אפקט לטווח ארוך יותר, פסיכולוגי, כלומר : עם הקסנקס אני מסוגל לעשות משהו שפחדתי ממנו ואני עושה אותו, ואז ללא הקסנקס האם יש סיכוי שישאר לי הזכרון הזה שאני כן מסוגל לעשות את זה .. או שאם אני לא איקח כדור אני אחזור לאותו מצב כמו לפני ?... --- אציין כי בעבר ניסיתי תרופות נוגדות דיכאון כמו : אפקסור, רמרון ואדרונקס ללא הצלחה. (לרמרון הייתה השפעה טובה על החרדה אבל - יותר מדי טובה - כלומר לא היה איכפת לי מכלום וזה לא המצב עם קסנקס). -- אשמח לקבל תשובה מפורטת, בתודה זיו

15/06/2002 | 19:00 | מאת: ליאור

אני ממליץ לך לנסות לוסטראל LUSTRAL - זאת התרופה הנמכרת ביותר בחו"ל לבעיות שהצגת כאן ואם קסנקס עזר לך אז זה עוד סיבה טובה לבחור בלוסטראל- התרופה קצת יקרה אבל אתה יכול לקבל אותה בקופ"ח. המינון המומלץ הוא 50-200 מ"ג ליום בהתאם לחומרת הסימפטומים. כמובן שכל זה רק עם מירשם רפואי.

15/06/2002 | 19:30 | מאת: דןדן

אל תבהל אבל לתרופת פלא הזו יש תופעות לוואי. אני מכור לה 12 שנה ללא יכולת להשתחרר ממנה. עם הזמן תזדקק למנות הולכות וגדלות על מנת לקבל אותו אפקט מרגיע. פנה לפסיכיאטר וקבל תרופה חלופית. זו עצתי.

15/06/2002 | 21:53 | מאת: זיו

לאחר כמה זמן של שימוש התמכרת לכדור? באיזה מינון אתה לוקח כיום ? במה מתבטאת ההתמכרות ? אף פעם לא הייתי מכור למשהו, מה יקרה אם תנסה להפסיק בהדרגה ? איך תרגיש?

15/06/2002 | 11:14 | מאת: למה אף אחת לא עוזר לי? )-:

שלום אני כבר במשך 3 שבועות לוכחת ציפראמיל למניעת חרדה חברתית קשה האם זהו הפתרון הנכון אני לא בטוחה שיש ממש שיפור ? האם זה כדור שאפשר להתמכר ועדיף לא לכחת? אני בת 19 מטופלת אצל קבן... כמה עולה כדורים כאלה... האם לכול החיים אני יצטרך להשתמש? ומה יקרה אם אני יפסיק יחזור הכול ויותר גרוע? האם במשך הזמן צריך לעלות את המינון של הכדורים??

כן לקחתי פעם זה מעולה גם אני מקבל מהקבן שלי בצריפין זה ממש עוזר משפר את הביטחון העצמי את הדימוי העצמי

14/06/2002 | 23:20 | מאת: דן

האם זה בריא לקיים יחסי מים עם כלבים. אני מתכוון לכלבים גדולים.

14/06/2002 | 23:41 | מאת: משה

תלוי בגזע הכלב ובמינו. אתה מקיים יחסי ין עם כלבים דומיניים.

18/06/2002 | 20:56 | מאת: לילית

בריא ? בטח לא לכלב, לא נראה לי שגם בריא כל כך בשבילך, הן מבחינה פיזית אך במיוחד מבחינה נפשית !!! לקיום יחסים עם בעלי חיים קוראים זאופיליה וזו הפרעה בהתנהגות המינית שאף יכולה להחשב כהפרעת אישיות. אם אתה בוחר בבע"ח כבני הזוג שלך ייתכן ויש לך בעיה שקשורה במגוון רחב של נושאים ובעיקר בנושא של זוגיות, אינטימיות, קשר, אמון,שליטה, בטחון. כדאי לך לפנות לעזרה מקצועית בהצלחה

14/06/2002 | 10:22 | מאת: בחורה

הי שירה, היום זה כבר שבוע שאני נוטלת את הסרוקסט. היו לי שני התקפי חרדה מאז ואין לי תיאבון. אני עייפה, קצת רועדת ודיי מבואסת. האם זה גם מה שעבר עליך בשבועיים-שלושה הראשונים? אני צריכה קצת חיזוק... תודה, בחורה

14/06/2002 | 11:48 | מאת: גיא

שלום בחורה, אני אמנם גבר ויתכן כי עלי הכדור אמור להשפיע שונה,לי לא הופיעו הסימינים הנ"ל,אני גם מטופל בכדור כבר 3 שבועות והמצב הוא כזה : מבואס הייתי ונשארתי,התאבון עלה,החרדות נשארו ואף פעם אחת גברו (לא יודע אם זה בגלל התרופה) העיפות הורגשה לפעמים. עד כאן הדברים השלילים ,בואי לא נשכח כי השפעתו הטובה של הכדור אמורה להיות מורגשת לאחר חודש לערך,תני לזה עוד צ'אנס. בהצלחה, גיא

16/06/2002 | 14:44 | מאת: שירה

היי בחורה, בשבוע הראשון כשנטלתי עדין חצי כדור היו לי התקפי חרדה והתקשרתי בהסטריה לפסיכיאטרית, חשבתי שאני אמות מהכדור... היא הרגיעה אותי ואמרה לי שזה צפוי בשבוע, שבוע וחצי הראשונים. היו לי כאבים בצואר ובגב, עיפות ותיאבון אדיר. אל תדאגי, הכל יעבור. את שותה מים? אני הייתי מאוד צמאה והתחברתי למים מינרליים. התופעות האלו רגילות. ניסית לקחת רסקיו רמדי? זה עזר לי בהתחלה כשלקחתי סרוקסאט, מרגיע מאוד ולא סותר את פעילותו של הכדור. אם תרצי את יכולה לכתוב לי מייל ואשמח לעודד אותך.

14/06/2002 | 08:26 | מאת: יניב

אני כבר 4 שנים על כדורים בגלל הפרעת חרדה בשנתיים האחרונות כדור סרוקסט בבוקר האם זה מסוכן לקחת סרוקסט הרבה שנים? זה ממכר? מהם תופעות הלוואי? איך נגמלים מזה להפסיק בבת אחת? לרדת לחצי כדור ביום כמה זמן ואז להפסיק? האם ההתקפים יחזרו? עדיין יש לי מעין התקפונים ולפני שזה מתחיל אני לוקח כדור לוריוון ונירגע...........מה לעשות נמאס לי

14/06/2002 | 10:17 | מאת: ליאת

אסור להפסיק את הכדור בבת אחת אלא בהדרגתיות. למה שלא תפנה לפסיכאטר שלך ותסביר לו את כל מה שכתבת? הוא חייב ללוות אותך.

14/06/2002 | 17:48 | מאת: ליאור

סרוקסט היא תרופה בעייתית מהבחינה הזאת: היצרן טוען שזה לא ממכר בכלל אבל ישנם אלפי משתמשים שטוענים שהם לא מסוגלים להפסיק. ישנם עשרות פורומים באינטרנט (באנגלית) רק לנושא של "גמילה מסרוקסט"=PAXIL . יש גם מדריכים מפורטים שמסבירים כיצד להיגמל. אני לא יודע אם בנושא הזה אתה יכול לסמוך על הפסיכיאטר המטפל שכן הוא מתפרנס מהתרופה ובוודאי גם נימצא בקשר עיסקי עם היבואן. כדאי לחפש מידע בפורומים יותר ספציפיים.

14/06/2002 | 19:29 | מאת: ליאור

תקרא את הכתבה הבאה אשר התפרסמה באתר החדשות של ה-BBC הבריטי לפני מס' ימים בנוגע להתמכרות לסרוקסט: http://news.bbc.co.uk/hi/english/health/newsid_1382000/1382551.stm

14/06/2002 | 02:48 | מאת: לין

ניסיתי לערבב סרוקסט ואלכוהול - לא מומלץ בכלל. שתיתי בקבוק בירה, נרדמתי ל-8 שעות. בלילה חזרה לי התקפת חרדה לראשונה מאז התחלתי לקחת את הכדור. רע. לא לנסות.

14/06/2002 | 10:10 | מאת: ליאת

היי לין, כמה זמן את לוקחת את הכדור? ליאת

15/06/2002 | 04:08 | מאת: נימבה

חודשיים. ואת ?

16/06/2002 | 03:29 | מאת: פלגי

כל התרופות הפסיכיאטריות אסורות לשימוש יחד עם אלכוהול. יש ניגוד בין הפעילות של התרופה המרגיעה לאלכוהול הממריץ. זה יכול להיות ממש מסוכן. מעבר לזה חשוב שכל מי שצורך סרוקסט יהיה מודע לכך שהתרופה לעיתים גורמת להתקפי תוקפנות .סרוקסט בין היתר מטרתה להוריד כפיתיות. אבל היא מעוררת דחפים לעיתים דווקא בכיון ההפוך. כדאי להיות מודע לתופעה הזו. לא מזמן יצא מאמר בארצות הברית על כמה רציחות שנעשו תחת השפעת סרוקסט. והחברה נתבעה על שלא התריעה על התופעה.!!!

17/06/2002 | 01:58 | מאת: לין

ידוע לך על תופעה של מאניה (שמחה מוגזמת, מסעות בזבוז כספים, דיבור בלי חשבון ) שמופיעה עם נטילת סרוקסט ? ניסית לערבב אלכוהול וכדור פסיכיאטרי ? לסכנה שציינת - איך היא מתבטאת בגוף ?

13/06/2002 | 20:46 | מאת: ענת

מהם הקריטריונים המבדילים בין מחלה להפרעה? מדוע דכאון מוגדר כמחלה ואילו חרדה "רק" כהפרעה?

14/06/2002 | 02:43 | מאת: לין

מבירורים רבים והסבר משני פסיכיאטרים, הבנתי שלאדם יש או מחלת נפשף או שיש לו הפרעה. אדם אחד מ-10,000 איש יהיה גם חולה וגם מופרע. איפה עובר הקו ? - הרי רוב האוכלוסייה מופרעת בצורה זו או אחרת. אבל כשמשהו ממש מפריע לתפקוד היומיומי - הוא מוגדר כהפרעה. כשמשהו הוא פסיכוטי - הוא מוגדר כמחלה. דיכאון היא הפרעה שמתפתחת לעיתים למחלת נפשץ למשל אנורקסיה היא סוג של דיכאון שמושלך על אוכל, (אצל אחר הוא יושלך על הימורים/סמים) אך דיכאון קריטי שיכול להוביל למוות. מה שנקרא - דיכאון קליני. מומלץ לקרוא את הספר-חשיכה נראית של וויליאם סטיירון בהוצאת ידיעות-אחרונות. משם תביני הכול יותר טוב.

14/06/2002 | 17:31 | מאת: ליאור

היי ענת בפסיכיאטריה הכל מסווג תחת "הפרעות", דהיינו "מחלות" לא נמצאות בכלל בלקסיקון הרישמי של אנשי המקצוע. כמובן שיש הבחנה בין דרגות חומרה שונות של הפרעות. סכיזופרניה, מניה- דפרסיה ודיכאון פסיכוטי נמצאים בדרגת החומרה הגבוהה ביותר. הפרעות חרדה הן בד"כ בדרגת חומרה קלה או בינונית ונראה גם שבהן יותר קל לטפל לעומת הפרעות אחרות.

מה האיתרון שלו והאם יש בדרך כלל תוצאות טובות......???? תודה רבה דפנה

היי דפנה רשמתי תגובה פה למטה בפורום לגבי ציפראמיל, והתשובה היא כן, הוא בד"כ עוזר :-) אני לא אשמת מקצוע אבל אם התשובה הקודמת שלי לא תספיק אני אנסה לעזור.

12/06/2002 | 23:34 | מאת: שרון

שלום אז ככה לפני כשבוע גנבתי את התיק שלי מהמרפאה הפסיכיאטרית בתל השומר מרפאת חוץ בגלל שלא הסכמתי עם מה שכתוב בפנים ועברתי כל כך הרבה רופאים וכל אחד הבתייחס אלי שונה ודיי עניין אותי מה כתוב שם ומה חושבים עלי . לא רק את זה עשיתי אלא שהלכתי לים ושרפתי את התיק כי חשבתי שבעיותי יעלמו וזה לא קרה הבעיות הם בי ולא בתיק ואני מצטערת על המעשה מה עלי לעשות האם זאת עברה לעשות זאת דיי ניצלתי את העובדות שהסמכו עלי ונתנו לי את ה תיק שביקשתי בדרך ערמומית. האם אני אכנס לכלא האם יש סיכוי שמישהו יעלה על זה או שיחשבו שהתיק אבד בהתחלה הרגשתיח טוב אני כבר לא אצל שום פסיכיאטר מה עושים אולי פשוט שוכחים או מספרים לפסיכולוגית עדיף לי ככה שיחשבו שהתיק אבד ככה אני אוכל להתחיל בחיים חדשים לא???

13/06/2002 | 22:38 | מאת: יעלה

היי שרון, אני מבינה את מה שעשית. תוותרי לעצמך ואת תתמלאי ברגשות אשם. אין תיק.נקודה. הלך לאיבוד. מה שכן חשוב שתטפלי בעצמך בהתמדה ואל תזניחי את הבעיות. תמשיכי בטיפול אצל הפסיכולוגית,אם תרצי - תספרי. אני לא הייתי מספרת לה. תרגישי טוב ותתחילי בחיים חדשים וטובים.

12/06/2002 | 19:58 | מאת: לילית

אני נוטלת סרוקסט כבר מספר שנים, בערך חמש. לאחרונה נישאתי, ובאופן טבעי אנחנו חושבים על ילדים. אני לא מצליחה לקבל תשובה ברורה, לגבי הריון וסרוקסט האם מישהו יודע ו/ או יש לו ניסיון בנושא, מה לגבי הנקה ? תודה (-:

14/06/2002 | 10:15 | מאת: ליאת

לפני כמה ימים קראתי באתר על בחורה שעברה הריון ולידה עם סרוקסט והיא מוכנה לשתף נשים אחרות בחוויה (המוצלחת). אולי תעשי חיפוש עפ"י הנושא הריון ורוקסט ותמצאי אותה. אם לא הצלחת, פני לפורום גניקולוגיה.

12/06/2002 | 17:20 | מאת: תמיר

אמרו לי שהכדורים מאד יקרים אני מקבל אותם חינם אז אני צריך יעוץ אני עומד לשלם עבורם בקרוב והאים ובכמה אם מסובסדים ע"י מערכת הבריאות? או שאלה לגבי כדורי הרגעה CLONEX 0.5

12/06/2002 | 19:40 | מאת: גיא

לי הם עלו משהו בסביבות ה 153 ש"ח עבוד הפקסט. אבל עכשיו אמרו לי בקופת חולים שהכדורים נכנסו לסל הבריאות אז זה אמור להיות יותר זול,זאת כמובן בתנאי שהרופא שרשם אותם נותן איזושהי הוראה במחשב..... (גם לי זה לא ברור אך אבדוק זאת בפעם הבאה שתהיה עוד שבוע). מקווה שעזרתי, גיא

12/06/2002 | 19:57 | מאת: תמיר

מה הם מטורפים לחבילה של 30 כדורים? 150 שקל אני לוקח 2 ביום זה 10 שקל למנה

12/06/2002 | 19:59 | מאת: לילית

אני קונה אותם דרך קופ"ח ואז זה יוצא הרבה יותר זול, בעבר קניתי באופן פרטי וזה עולה כאמור כ 150 שח ל30 כדורים, אולם דרך קופ"ח זה עולה 11 ש"ח

12/06/2002 | 23:21 | מאת: תמיר

ניפגעתי טרומה אני סובל מסכיזופרניה אגורפוביה וחרדות ודיכאון בפרט אני חייל רוצים שחרר אותי על 24 זמני עד שאחלים כרגע אני מטופל בצבא ומקבל הכל כולל טיפול פסיכולוגי הכל חינם. השאלה אם אני יחליט לאשר את הפרופיל 24 אני יוצא מהצבא וחוזר כשהבריא אבל כל הנטל נופל עלי.לילית כתב/ה:

11/06/2002 | 10:59 | מאת: דנה

שלום היתחלתי לכחת ציפראמיל לפני כ 3 שבועות .ולדעתי אני מרגישה ממש טיפה שינוי. אני עם בעיות חרדה חברתית חמורות. האם הכדור הזה יכול להיות שלא מתאים לי? כי עדיין יש לי פחדים חברתיים וממש חרדה ....... ובכלל מה באמת הכדור הזה????

היי דנה אני לוקחת ציפראמיל כחודש וחצי. זהו כדור ממשפחת SSRI והוא מעלה את רמת הסרטונין במח. הוא עוזר במצבים של דכאון וחרדות, אני גם מרגישה מלפני בערך שבוע או יותר שהוא משפיע לטובה על הדכאון שלי. אם יש לך עוד שאלות אני אנסה לענות, ובהצלחה, מקווה שהוא יעזור לך. אם לא, תשאלי את הרופא שלך.

בנו של בעלי מנישואיו הקודמים נמצא בגן טיפולי והבנתי שהומלץ שיטופל ברטלין. אין אבחון ודאי לסוג הליקוי או ההפרעה. אני בהריון, ואני תוהה מדוע ישנן הפרעות או ליקויי למידה בילדים, האם זה תורשתי? האם אוכל לעשות דבר מה כדי למנוע? ובכלל, אלו שאלות עלי לשאול כדי לדעת ואת מי? האם ישנם מאמרים בנושא, ספר וכד'? אשמח לכל מידע שיפרה / ירגיע אותי. תודה.

קודם כל תירגעי כי ממש אין לך ממה לחשוש. אם הילד מטופל בריטלין זה אומר שלילד שלך יהיו גם בעיות? לא ולא. הבעיה היא לאו דווקא תורשתית אלא סביבתית. את בעצמך אומרת שהוריו גרושים, אביו נשוי לאישה אחרת והשד יודע באיזו דרך הוא מחונך. יתכן והוא קורבן של נסיבות. ייתכן שאימו אישה היסטרית ומלחיצה את ילדיה. עדיך שתתרכזי בדרכים להרגיע את עצמך ואת העובר כדי שדברים מהסוג הזה לא יטרידו אותך. באמת אין סיבה. דרך אגב, בד"כ ילדים שמטופלים בריטלין הם אינטיליגנטים יותר מאחרים. מזל טוב, ליאת

ליאת, הדבר הכי חשוב והכי מטריד שקראתי הבודעה שלך זה שלא נעשה לילד אבחון ולא ידוע בדיוק מהי ההפרעה שממנה הוא סובל. לדעתי הכי חשוב זה ללכת למומחה נוירו-פסיכולוג, אשר יערוך אבחון מעמיק ומקיף, ורק כשתהיה תשובה חד משמעית וברורה שתספק אותכם כהורים, אפשר לחשוב על טיפול תרופתי. דרך אגב הטיפול בריתלין למרות הסטיגמות הלא מוצדקות שיש לו הוא טיפול מצויין, כאשר הוא הטיפול המתאים הוא יכול לעזור לילד להתגבר על מכשולים רבים ולמצות את הפוטנציאל שלו, לפרוח ולהצליח. לגבי הילד שבדרך, (מזל טוב (-: ) יש השפעה תורשתית בתחום של הפרעות התנהגות אצל ילדים, אבל זה לא אומר שילדך יסבול מהפרעה כלשהי, עוד מוקדם לדעת, בכל מקרה מדובר רק ב- 50 % מהמטען הגנטי של התינוק. חוצמזה אין לדעת מה ילד יום. אני יכולה להפנות אותך למאמרים באנגלית אם זה מענין אותך, אבל. לדעתי כרגע את צריכה להתרכז בלתמוך בבעלך ובילדך (החורג) ולשמור על עצמך ועל עוברך. בהצלחה

10/06/2002 | 09:50 | מאת: יעל (שם בדוי)

רופאים יקרים, ביתי בת ה 14 סובלת מבעיות פסיכולוגיות קשות. היא טוענת שוב ושוב שהיא המשיח, למרות שאנו שומרי מצוות לא הצלחנו להסביר לביתי את העובדה שהמשיח איננו אדם. ביתי נמצאת בטיפול פסיכאטרי מגיל 6, ומאז שמצבה החמיר, לפני כשנה והיא החלה לטעון שהיא המשיח היא מקבלת גם טיפול תרופתי שנמשך עד היום,אך הטיפול לא הניב תוצאות חיוביות ומצבה של ביתי אינו משתפר אלא רק מדרדר, למרות שפנינו גם לחוות דעת של רופאים אחרים. חשוב לי לציין שאנו לא משפחה בעלת אמצעים כספיים רבים ואנו לא יכולים למממן אישפוז במוסד פרטי. אשמח לשמוע את דעתכם. תודה.

10/06/2002 | 13:14 | מאת: שירה

יעל, אין פסיכיאטר בפורום. אפשר לפנות למרפאה לבריאות הנפש באזור מגוריכם - אם אתם חברי קופת חולים כללית או למרכז הרפואי שאתם שייכים אליו. לקופות הקטנות יותר יש פסיכולוגים דרך הקופה ,עלותם נמוכה יחסית.

10/06/2002 | 14:35 | מאת: דני

איני מכיר את הנהלים בכל קופות החולים. בקופת חולים מכבי בה אני מבוטח ניתן לקבל יעוץ מפסיכיאטר מומחה פרטי פעם בשנה. מחזירים 75 % מעלות היעוץ. בידקי בקופה בה הינך מבוטחת כל טוב דני

12/06/2002 | 02:11 | מאת: יורן

עניתי למעלה בטעות ראי שם.

13/06/2002 | 21:17 | מאת: מיקי

זה קרה גם לי !! במשך תקופה מסויימת התחלתי להרגיש כאילו שיש לי כוחות מיוחדים, יכולת לקרוא מחשבות של אנשים והרגשתי שאני המשיח ! תופעה כזו נקראת פסיכוזה, כלומר התנתקות מהמציאות. במצב פסיכותי אדם יכול לחוש שהוא בעל כוחות מיוחדים, הרגשת גדלות, כלומר לחשוב שהוא המשיח או איזה דמות אלוהית ובעל שליחות ולחוש בכל מיני סימנים שמיועדים רק לו. תופעה זו אופיינית למחלת הסכיזופרניה והיא ניתנת לטיפול ע"י תרופות נוגדות פסיכוזה כדוגמא: "ריספרדל" , "הלידול" , "זיפרקסה", "לפונקס" ועוד. אני ממליץ לך לקחת את ביתך כמה שיותר מהר לרופא פסיכיאטר ! כמו כן יש בנס ציונה מרכז רפואי למחלות נפש שבו מחלקה לנוער באם המצב חמור כדאי לשקול אשפוז. באם יש לך עוד שאלות, אשמח לעזור.

15/06/2002 | 23:02 | מאת: עדי

מיקי שלום, אדם קרוב אלי לקה אף הוא בתסמינים אלו, הוא אושפז בעבר וכיום הוא לוקח זיברקסה במינון של כ- 7 מיליגרם. השאלה שלי היא האם להערכתך ניתן להיגמל מכדורים אלו או שזה לכל החיים? (בעבר הוא ניסה להפסיק את הטילתם אולם לקה בהתקפים חמורים שלוו באלימות והפכו אותו למסוכן לסביבה). עדי

09/06/2002 | 13:45 | מאת: לין

שלום :-) יש מישהו שיכול לתרום לי ידע בנושא של ערבוב סרוקסט עם אלכוהול ? אני מעוניינת לדעת דעה של משתמש בתרופה ולא של רופא. מהן תופעות הלוואי של 'ערבוב' כזה ? באיזה תופעות לוואי נתקלתם חוץ מעניין האלכוהול ? אשמח לכל ידע בנושא, תודה

09/06/2002 | 14:58 | מאת: ליאת

בתור אחת שמשתמשת בתרופה אני יודעת שאלכוהול פשוט נוגד את הפעולה שהסרוקסט אמור לעשות. סרוקסט מעביר דכאון וחרדה ואלכוהול פשוט לא מאפשר לתרופה לפעול. פעם בכמה חודשים אפשר לשתות איזו כוסית יין או בירה אבל לא על בסיס קבוע.

09/06/2002 | 23:33 | מאת: לין

ליאת, את שותה אלכוהול מידי פעם ? אם כן מה זה עושה לך ? פיזית ?

11/06/2002 | 18:45 | מאת: ליאור

אין שום התנגשות בין אלכוהול לבין SSRI . חברות התרופות לא ממליצות על שילוב כזה אבל גם אם תשלבי מקסימום האלכוהול ירדים אותך, זה הכל. בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים כמו ווליום יש סכנה ולעיתים זה יכול להסתיים במוות. אבל SSRI כמו סרוקסט הן תרופות "בטוחות", הן נחשבות ליקרות בדיוק בגלל הסיבה הזאת- שעירבוב שלהן עם חומרים אחרים בד"כ לא מזיק. כללית האלכוהול לא טוב לדיכאון אבל הרבה אנשים בורחים לאלכוהול בגלל הדיכאון ושילובים כאלה או אחרים הן עניין מאד נפוץ גם אם הוא לא מומלץ באופן רשמי.

12/06/2002 | 23:24 | מאת: לין

שלום רב ! דבר ראשון-תודה על המידע, נראה שחקרת בעניין. אני קוראת את התגובה שלך היום, אחרי ששתיתי פעם ראשונה אלכוהול עם הסרוקסט. וכמו שאמרת - חזרתי הבייתה והלכתי לישון לכמה שעות (לא רגיל אצלי לישון בשעות האלה). אני מרגישה טוב. בכל אופן אני לא דיכאונית (ההפך). יש לי התקפות פאניקה חזקות. הרבה תודה ליאור

08/06/2002 | 15:44 | מאת: נב

08/06/2002 | 15:52 | מאת: נב

זו אני המרגישה אבודה וזקוקה לעזרה. מרגישה שאין למי לפנות. אני בולמית אנורקסית . נהנית לפגוע בעצמי ,חושבת הרבה על התאבדות.עברתי ילדות קשה הכוללת אלימות מילולית ופיזית.אין לי חברים והבאתי זאת על עצמי.אני בחורה בעלת חוש הומור ופעם גם הייתה לי שמחת חיים.אני הליצן הבוכה.מחפשת עזרה מיקצועית דחוף אשמח לקבל פרטים על פסיכיאטרים טובים באיזור חיפה קריות.

08/06/2002 | 15:54 | מאת: ליאת

אנא פני לפורום פסיכותראפיה לד"ר גידי רובינשטיין ותעלי את אותה שאלה. כאן פשוט אין פסיכיאטר והוא משמש כמחליף. אם היית מתגוררת באיזור המרכז הייתי יכולה לעזור אבל בחיפה אני לא מכירה. בהצלחה ותרגישי טוב.

08/06/2002 | 14:38 | מאת: ליהי

שלום! ישנה מישהי שמשרתת איתי בבסיס, ושמתי לב שיש לה התקפי צחוק פשוט כל הזמן. זה יכול להיות סתם בלי שום סיבה על כל דבר הכי סתמי שקורה באותו רגע, תוך כדי דיבור שלה על הנושאים אפילו הכי רציניים. היא פשוט כל הזמן מגכחת לעצמה או צוחקת בקול רם שברוב הפעמים מביך ולא במקום. (אני לא חושבת שאיזה פעם ראיתי אותה רצינית גם אם אספר לה על הדבר הכי נורא שקרה) רציתי לדעת איך נקראת ההפרעה הזאת (אם זאת הפרעה). בתודה מראש ליהי

08/06/2002 | 15:40 | מאת: ליאור

היי ליהי לאותה חיילת יש מפקד אם המפקד חושב שיש לה בעיה נפשית כלשהי הוא רשאי להפנותה לבדיקה אצל קב"ן רק קב"ן או פסיכיאטר רשאים להחליט אם יש או אין לאותה חיילת הפרעה נפשית כלשהי על פניו נראה שיש- את יכולה להפנות את תשומת ליבו של המפקד לעניין זה

08/06/2002 | 13:05 | מאת: סטודנטית

האם סממני מחלת היאפים מדבקים ויכולים להתפרץ אצלי כבעיה בגסטרו "בלבד"?

08/06/2002 | 13:59 | מאת: ליאת

לא, המחלה ממש לא מדבקת. כן, היא יכולה להתבטא במערכת העיכול תחילה. אחד הסממנים המובהקים למחלה הוא תשישות עד כדי חוסר יכולת לתפקד. תרגישי טוב.

08/06/2002 | 15:34 | מאת: ליאור

למחלת היאפים אין קשר לפסיכיאטריה

08/06/2002 | 15:51 | מאת: ליאת

למחלת היאפים יש קשר לפסיכיאטריה משום שהפתרונות הם תרופתיים בלבד. תרופות הניתנות לחרדה ודיכאון הן אותן תרופות הניתנות למחלת היאפים. לצערי אני מדברת מניסיון.

מה עושים אני חייבת עזרה בהקשר של תרופא בשם ציפראמיל ואינני יודעת מה בדיוק היא ומימי ומימה לפנות. מחוץ הפסיכיאטרית שלי. תודה רבה ..

אולי כדאי שתשאלי כאן את השאלה ואנשים ינסו לענות לך. במקביל, הקישי את שם התרופה ב"חיפוש" ותקבלי את כל התכתובות שהיו באתר זה בנושא. תוכלי גם להיכנס ל - http://health.walla.co.il ולחפש ע"פ שם התרופה את כל האינפורמציה. בנוסף, היכנסי לפורום פסיכותראפיה ונדמה לי שד"ר רובינשטיין יענה לך על שאלות בנושא התרופה. בהצלחה ותרגישי טוב.

07/06/2002 | 15:15 | מאת: בחורה

נפגשתי עם הפסיכאיטר היום. כפי ששיערתי, קיבלתי טיפול תרופתי למשך שנה - סרוקסט. אני קצת מפוחדת מתופעות הלוואי אבל כנראה שאין ברירה, אדם צריך לפעמים לקחת את עצמו בידיים. האם סרוקסט למשך שנה עשוי להזיק? האם השבועיים הראשונים של הטיפול אכן קשים? אשמח לכל טיפ. תודה לכם.

07/06/2002 | 16:01 | מאת: גיא

הי בחורה, אני שמח שעזרת אומץ והתחלת להתחיל בטיפול זה הצעד החשוב והקשה ביותר אח"כ צריך להיות רק יותר טוב. לשאלתך אני אספק את נקודת מבטי ונסיוני שצברתי עד כה,אני האמת בשלב התחלתי בטיפול בתרופה דומה ביותר לשלך (פקסט) ועד כה אין תופעות לוואי בכלל למעט קשיי שפיכה (אצלך סביר להניח זה לא יהיה ....) :) ,בצד החיובי אני נרדם ממש ממש טוב ואין לי מחשבות שליליות לפני השינה ,לגבי הדכאון אני טרם התחלתי להרגיש את ההשפעה אך ידוע לי כי בשבעות הקרובים (שבוע 3-6 לטיפול) אני אמור להרגיש הקלה בחלק הדיכאוני של המחלה. כאמור, זוהי נקודת מבטי,אני בטוח ששאר החברים כאן יעזרו ויתרמו מינסיונם ויענו לך על השאלות של אחרי השבועיים הראשונים ואולי אפילו בשנים הקרובותשל טיפולך. כל הכבוד ובהצלחה על תחילת הטיפול גיא

07/06/2002 | 19:43 | מאת: בחורה

תודה גיא. אתה ממש חמוד.

08/06/2002 | 08:35 | מאת: דני

היי בחורה אני מאחל לך הצלחה. אני צורך בזודיאזפינים כך שהנסיון שלי לא ממש רלוונטי עבורך. יחד עם זאת שתי הערות: 1.לצד ההרס שנטילת התרופה גרמה לי היא גם אישפרה לי לבטא יכולות שהיו חבויות אצלי בגלל החרדה הכרונית ממנה סבלתי בעבר. ניתן לומר שאישת מאוד התקדמתי במישורים שונים אודות נטילת תרופה. 2.הנקודה הכואבת היתה ירידה בדחף המיני. אבל משמעניין שעם שזמן המצב השתפר גם בעניין הזה . כלומר בסך הכל איני מצטער שקיבלתי את הטיפול התרופתי הזה. אני פשוט כועס על הרופאים שלא הזהירו אותי כהלכה לגבי תופעת הלוואי והפוטנציאל ההתמכרות של התרופה. המון בריאות והרגשה טובה דני

08/06/2002 | 08:55 | מאת: בחורה

יש לי בעיה גדולה עם עניין החשק המיני. אני חיה עם מישהו מאוד ייצרי וירידה בתשוקה תעורר בעיות. בכל זאת נטלתי אותה אתמול בפעם הראשונה (חצי כדור למשך חמישה ימים ואז אחד ליום למשך שנה). ממש חיכיתי שיקרה משהו אתמול (אולי שאהפוך לאלימה?) אבל כמובן כלום לא קרה ויש לי תחושה שכבר היה בי משהו יותר רגוע. נשמע לכם הגיוני? בכל מקרה, שירה ואני כנראה סובלות מאותם סימפטומים. חרדות קלות ללא דיכאון. אני מאוד רזה ומחכה שהתיאבון כבר יבוא כדי שאחזור לעצמי (לא הייתי כ"כ רזה אף פעם). אפשר לשאול בני כמה אתם?

08/06/2002 | 19:29 | מאת: שירה

היי בחורה, אל תדאגי, לא תהפכי לאלימה ולא לאשה מכה:-))). הכתבה שפורסמה שמעריב - צריך להתיחס אליה בערבון מוגבל. את התרופה הזו נותנים גם לאנשים מלאי כעסים ותוקפניים במיוחד מכיוון שיש לה השפעה טובה ומרגיעה. לא לכל אחד יש תופעות לואי והלואי ואת תהיי בין אילו שרק מושפעים לטובה מהתרופה. תחשבי חיובי. אני מאחלת לך שיהיה לך תיאבון כמו שלי, כי בשבילך זה טוב. אני שמנתי אבל משתדלת לרזות בחזרה.

07/06/2002 | 00:24 | מאת: סילבי רן

שלום, אשמח אם מישהו יוכל לענות לי - על פי מה קובעים את סוג הכדורים לחולה ומה משך זמן הטיפול הנהוג לכל הבעיה? תודה

08/06/2002 | 16:09 | מאת: משה

את התרופות קובעים לפי המחלה, ולפי הנסיון של הרופא, וגם לפי שיטה של נסה וראה מה התוצאה, בקיצור זה לא מתמתיקה .

09/06/2002 | 22:24 | מאת: אני

את סוג התרופה קובעים על פי האבחנה ומשך הטיפול קחי בחשבון גם כל החיים.

06/06/2002 | 23:15 | מאת: amir

רציתי לידע את כול החולים שסובלים מ ocd {ואני גם בנהם} שיש תרופה מאוד מומלצת מיניסיון אישי שם התרופה היא נרדיל

07/01/2005 | 16:59 | מאת: שריף

לכל אדם תרופה שונה והיא משפיעה על כל אחד באופן שונה לא כדאי לקחת אף תרופה בלי להיוועץ עם מומחה אני משתמש באנפרניל במינון של בערך 40 מ"ג והתרופה עוזרת מאוד ועכשיו אני מפחית את המינון ל-25 ולאט לאט פחות ישנם שלוש קטגוריות להבראה שליש בערך או יותר מבריא לחלוטין ואין צורך בתרופות השליש האחר מבריא אבל זה עלול לחזור השליש האחרון חייב לקחת תרופה לכל החיים למחלה יש שלושה מרכיבים הגינתי הנפשי החברתי לכן מומלץ טיפול תרופתי וגם שיחות

07/01/2005 | 17:00 | מאת: שריף

לכל אדם תרופה שונה והיא משפיעה על כל אחד באופן שונה לא כדאי לקחת אף תרופה בלי להיוועץ עם מומחה אני משתמש באנפרניל במינון של בערך 40 מ"ג והתרופה עוזרת מאוד ועכשיו אני מפחית את המינון ל-25 ולאט לאט פחות ישנם שלוש קטגוריות להבראה שליש בערך או יותר מבריא לחלוטין ואין צורך בתרופות השליש האחר מבריא אבל זה עלול לחזור השליש האחרון חייב לקחת תרופה לכל החיים למחלה יש שלושה מרכיבים הגינתי הנפשי החברתי לכן מומלץ טיפול תרופתי וגם שיחות

06/06/2002 | 20:53 | מאת: עמי

שלום רציתי לדעת תרופות ממשפחת SSRI האם משפיעות באורגזמה ובחשק המיני? רשום למעלה בדף הקודם תתרופא בשם ציפראמיל זה מה שנתנו לי האם להמשיך לכחת ולא יהיה בעיות????

06/06/2002 | 22:09 | מאת: דני ( לשעבר מחבל)

לעמי שלום ! התרופות ממשפחת הSSRI אכן עלולת לעכבות את האורגזמה. אבל עוצמת התגובה היא מאוד אינדיבידואלית ועשיוה להשתנות מאדם לאדם . יש אנשים שאפילו "מברכים" על תופעת לוואי זו. תבדוק כיצד התרופה משפיעה עליך בעניין זה ..אם בככל. העיקר לא להכנס ללחץ מיותר. אם אתה מבחין ש נטילת התרופה לא השפיעה עליך אז פשוט תתעלם מהנושא. כל טוב דני

06/06/2002 | 17:56 | מאת: גלית

מהן הכדור והאם הוא באמת עוזר לחרדות חברתיות? יכול להיות שהוא לא עוזר ...?? והאם תוך פגישה אחת פסיכאטר יכול לתת כדורים??? מהו באמת הכדור הזה..?האם הוא יכול לגרום בהמשך לבעיות נפשיות?

07/06/2002 | 10:55 | מאת: גלית

אני לוקחת את התרופה הזו כבר כמה חודשים אם מעניין אותך לדעת יותר את יכולה להתקשר אלי 056-539474

06/06/2002 | 17:54 | מאת: דנה

כדור בשם ציפאמיל הוא נגד דכאון וחרדה האם אני יכולה להיות פתאום מדוכאת מימנו או האם הכדור יכול להשפיע אליי שונה מימה שרשום? ומה התכונה של הכדור הזה? התחלתי לפני כ שבועיים וחצי... תודה רבה..

07/06/2002 | 22:58 | מאת: דני

היי דנה א ני לוקח גם כמה חודשים ובינתיים הכל בסדר תתיעצי עם הרופא בהצלחה

06/06/2002 | 17:14 | מאת: לושקי

שלום יש לי שאלה בנוגע לטיפול שקראתי עליו בעיתון והייתי מעונינת לקבל איזשהוא מידע ומי עוסק בטיפול אורטמולקולרי, היכן ניתן להשיג מידע על מטפלים בתחום זה? תודה.

09/06/2002 | 08:03 | מאת: לושקי

שלום רב, עדיין לא קיבלתי התיחסות לשאלתי שהיא מאד דחופה לי, אנא , מי שיודע כל דבר בתחום טיפול זה אשמח לשמוע. תודה

06/06/2002 | 14:55 | מאת: לשירה

קראתי את ההתכתבויות האחרונות לגבי נטילת תרופות. אני עומדת לפני פגישה עם פסיכיאטר שללא ספק יתן לי טיפול תרופתי. אני מאוד חוששת מתופעות הלוואי ואשמח אם תתני לי טיפים ממה להיזהר ומה לשאול, על סמך ניסיונך כמובן. תודה מראש.

06/06/2002 | 18:32 | מאת: דני ( לשעבר מחבל)

אני מתנצל שמתפרץ ומגיב למרות שהשאלה לא הופנת אלי. אבל העניין בוער בעצמותי. חשוב מאוד: בשום פנים ואופן אל תסכימי לקבלן ווליום קסנקס או קלונקס, הן תרופות ממכרות ביותר, יותר מסוכנות חאלכהל. לצערי כמכור לתרופות האלה יש לי המון ידע בנדון. באם את סובלת בחרדה או דכאון בוודאי תקבלי מרשם לתרופות ממשפחת ה- SSRI שהינן תרופות שמעלות את רמת הסרוטונין בדם ובדרך זו מעלות את המצב הרוח ומפחיתות חרדה. לדעתי את צריכה להתעניין ולברר באיזו מידה התרופה שתקבלי מטשטשת, מפחיתה את הדחף המיני, מעכבת אורגזמה וגורמת להשמנה. אל תוורתי , תתגברי על המבוכה תבררי באופן יסודי. בהצלחה דני

06/06/2002 | 20:12 | מאת: גיא

ראשית אתנצל גם כן על התפרצותי לשאלה,אך ברצוני לתרום לך מניסיוני הדל,כל מילה של דני נכונה ביחוד לגבי ההבדלים בין סוגי התרופות השונות,שנית את חיבת ללכת לרופא שיעזור לך זה בסדר גמור ואפילו מומלץ! למה לך לסבול. המלצה נוספת מטעמי היא שתיצרי קשר כאן בפורום לאחר שתקבלי מרשם וכך תוכלי להתיעץ עם עוד מספר אנשים לגבי טיבה של התרופה וגם....התופעות הפחות חיוביות. בהצלחה, גיא

06/06/2002 | 23:25 | מאת: שירה

שלום בחורה, מסכימה עם מה שכתבו לך דני וגיא. וכדאי להדגיש שוב - לא לקחת אף תרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים, כלומר: קסנקס, לוריואן, ועוד. אלה תרופות ממכרות, והגמילה מהן קשה. לתרופות ממשפחת ה -SSRI יש תופעות לואי אך כל אחד מגיב אחרת. בדרך כלל התרופות הללו משפיעות על היצר המיני ומעכבות אורגזמה, לגבי השמנה - התיאבון גובר, אך התרופה עצמה אינה משמינה. צריך להרבות בספורט ( אני לא אוהבת בכלל), ולסגור את הפה:-)))) אל תתבישי לשאול , עד שתדעי כל מה שאת רוצה לדעת על התרופה שהפסיכיאטר יתן לך. את מוזמנת לפנות לפורום, יש כאן אנשים נחמדים, כמו גיא, דני וליהי שישמחו לעזור.

05/06/2002 | 19:16 | מאת: גל

אני בחורה בת 23 אחרי תאונת דרכים עם פגיעת ראש לפני כ-5 שנים בנוסף להמיפרזיס ימיני אני סובלת מחרדותת,דכאון,דימוי גוף נמוך וכו'. אני לוקחת ציפרמיל במינון של 2 ליום ואדרונקס במינון של 1 ליום. הכדורים האלה פחות או יותר איזנו את מצבי. לאחרונה הפסקתי לקחתם בגלל שאני התחלתי לקחת תרופה טבעית חדשה שיצאה לשוק שמטרתה בהגדלת החזה הנשי,יועץ לי לא לקחת את התרופות האנטידיכאונית בסמוך לתרופה זו כי הן נוגדות אחת לשנייה.מאז שאינני נוטלת תרופות אלה אני סובלת מדיכאונות, רעידות ,התפרצויות זעם וכו' וכן לחצים בחזה.הנני מבקשת את חוות דעתך בעניין,ועם הינך מכיר את התרופה ההורמונלית הטבעית בשם "פאמלה" ליעץ לי מה עליי לעשות האם היא יכולה לגרום נזק,והאם באמת שני סוגי התרופות סותרות אחת את השנייה. מצפה לתשובה בכיליון עיניים גל

05/06/2002 | 20:05 | מאת: אילן

לגל שלום !! אין רופא בפורום ואני לא רופא. יחד עם זאת מספר עודבות ידועות: כשמפסיקים נטילת תרופות פסיכיאטריות, ללא השגחה מופיעים הסמפטומים שעמבו בבסיס הצורך לנטילתם וכן סמפטומים נלויים. קשה לי להאמין שהרבה רופאים יכולים לענות לך באופן מעמיק ורציני. במחשבה שנייה אולי תפני לפרופ' קראסו ?? עובד בהילל יפה . יש לו השכלה בנוירולוגיה פסיכולוגיה ורפואה טבעית והור בהחלט קליבר רציני. באם אצליח להשיג את מספר הטלפון שלו אציין זאת. מאחל לך תחושה טובה והרבה בריאות אילן

05/06/2002 | 20:53 | מאת: גיא

גל שלום, גם אני כמובן איני רופא, אך כאדם מן הצד אני חושב שאת שעלייך לחזור לטיפול עם תרופות הפסיכאטריות שעזרו לך לטיפול בדברים הקשים שנגרמו לך ועשו לך טוב. לגבי ה"כדור להגדלת החזה" נו באמת את מאמינה???? ועוד בשביל זה את מפסיקה טיפול פסיכיאטרי , זה שווה את זה? תרגישי טוב, גיא

06/06/2002 | 00:20 | מאת: ליאור

כדורי "פאמלה" עוזרים רק ליצרן- מדובר בתרמית- אם את רוצה להגדיל את החזה יש היום ניתוחי סיליקון עם תוצאות מצויינות ובלי תופעות לוואי- אם זה חשוב לך לכי על זה. אם את זקוקה לכדורים פסיכיאטרים זה את יודעת בעצמך ואת בוודאי גם יודעת למי לפנות בשביל להשיג אותם. ואת "הפאמלה" תזרקי לאסלה ותורידי את המים.

05/06/2002 | 02:30 | מאת: תום

מחבל,נכון שטעיתה בקשר אלי ואני שמח שהבנת לבד. לשניכם תודה:המאמרים אלה השערות מחקריות, אני לא נגד התרופות וברור שהתרופות באות לעזור לנו וגם עוזרות ואין ברירה אבל צריך להתייחס למה שכתוב בעיתון ולדבר ולהזהר כי אנחנו לומדים מכך וגם הרופאים לומדים מאיתנו. היום ברור שהרופאים לא יודעים הכל ואנחנו הפציינטים סומכים מידי עליהם אולי וצריך ביקורת וצריך ביקורת בונה כי גם הרופאים רוצים ביקורת וככה אנחנו מבריאים. אני גם לא נגד הרופאים חס וחלילה.כל טוב. אגב,כדאי לשים לב ל"מה שהרופאים לא מספרים לך" שמומלץ היום בידיעות:www.wddty.co.il

06/06/2002 | 23:38 | מאת: שירה

תום, עדיין לא יודעים איך בדיוק עובד המוח האנושי. ישנם מחקרים רבים, סתירות רבות ואינסוף דיעות. אנחנו צריכים לפקוח עיניים ולרכוש ידע על התרופות. אבל כאנשים שסובלים ואיכות החיים בזבל, חייבים לגשת לפסיכיאטר טוב, מומלץ ואמין, להתיעץ איתו ולטפל בעצמנו. אני לא לקחתי תרופות חוץ מאנטיביוטיקה 4 פעמים בחיים, וגם זה בגלל טיפול שיניים... בלי ברירה אני לוקחת סרוקסאט ומחכה שיגיעו ימים טובים יותר שאוכל להפסיק לגמרי.

04/06/2002 | 21:39 | מאת: דניאל

החברה שלי דוחפת אותי לקיים עמה יחסים אנלים. האם היא נורמלית, האם נשים אוהבות סקס אנלי או שעלי להפנותה ליעוץ פסיכיאטרי. תודה דניאל

04/06/2002 | 22:18 | מאת: שלומית

דניאל, יעוץ פסיכיאטרי בגלל סקס אנאלי???? אם כך היה צריך לאשפז חצי עולם!!!!

05/06/2002 | 19:06 | מאת: דניאל

מה זאת אומרת ????????????????????

05/06/2002 | 00:58 | מאת: ליאור

זה שהחברה שלך אוהבת סקס זה כבר דבר טוב ונורמלי ולמה אתה מתנגד לספק אותה בצורה אנאלית? ייתכן שההתנגדות שלך בנושא הנ"ל קשורה לאיזושהי בעיה פסיכולוגית אצלך בכל מקרה סקס עושים אם אוהבים ואם לא אוהבים אז כדאי לחפש במקום אחר

03/06/2002 | 19:57 | מאת: גלית

שלום רב לכולם. אני חייבת את תשובתכם,.. אני בת 19 ויש לי חרדות חברתיות פחד עצום מאנשים ובחלל יחסי אנוש. פניתי לקבן ובקשתי טיפול תרופתי היא נתנה לי ציפראמיל אני לוכחת כבר שבועים אין ממש שינוי מבחינה זו. השאלה האם לבטחון עצמי יש כדור מתאים בפסיכאטריה??? שאלתי השניה יש סיכוי שאני יהיה ממוכרת ואפילו פגיעה בנפש מיזה? אני לא רוצה להתחיל בבעיות נפשיות כבדות כי בסך הכול קשה לי להתמודד אבל אני יעדיף להתמודד עם זה מאשר הרבה יותר מזה האם הכדור הזה הוא התשובה ?אני לא סובלת מדכאון... ובכלל האם הכדור הזה מסוכן למשהו??? תודדדדדדדהה גלית

03/06/2002 | 21:07 | מאת: ליאור

גלית זאת לא פעם ראשונה שאת פונה לפורום הזה באותו עניין- התשובה היא שאין תרופה לחוסר ביטחון עצמי- ביטחון עצמי רוכשים ע"י ניסיון החיים- ככל שיהיו לך יותר חוויות חיוביות כך גם הביטחון יעלה. ציפרמיל היא תרופה מסוג SSRI וצריך להמתין 4 שבועות בשביל להעריך אם זה הטיפול שמתאים לך ועוזר לך בחרדה שממנה את סובלת. כמובן שלא לוקחים (או מפסיקים) על דעת עצמך אלא עפ"י הוראות של רופא פסיכיאטר שמטפל בך.

26/06/2002 | 21:09 | מאת: ציפרמיל

אני התחלתי ליטול מזה שבועיים את התרופה, עד כה ההשפעה ניכרת בעיקר בעזרה להרדם וניטרול המחשבות השלייות לפני השינה. עדיין נשאר הצורך בטיפול בדכאון ובחרדות., לאחר הדברים שקראתי כאן בפורם אני מבין כי לא כולם ממליצים בחום..... מה כדאי לעשות בשורה התחתונה להמשיך או להפסיק כעת שאין תסמיני גמילה כביכול? אודה מאד על מתן עזרה בתשובה ! גיא

03/06/2002 | 10:28 | מאת: ליהי

לא יודעת איך זה להשתמש בסרוקסאט. אני משתמשת באפקסור ( תרופה נוגדת חרדות וגם לטיפול בדיכאון), עקב התקפי חרדה שהיו לי. מרוצה עד לב השמיים וממליצה בחום לכל מי שסובל - להפסיק עם הדיעות הקדומות והמפגרות ויאללה לעשות את החיים יותר קלים. מה רע בזה? אני במקצועי צוות רפואי וחקרתי טוב טוב את הנושא. אני יודעת שיש חילוקי דיעות לגבי הסרוקסאט ולכן קטונתי ואני לא אצטרף לוויכוח. אבל בתור אחת שהתלבטה שנתיים אם לקחת או לא לקחת, אחרי שניסיתי הכל כמעט- כושר וטאי צ'י וטיפול פסיכולוגי וה...כל........ ניסיתי לבד עד שאמרתי לעצמי זה לא הולך ומספיק. וככה יום בהיר אחד החלטתי שדי! נמאס לי לחיות ככה בחרדה ובלחץ ובא לי לחיות חיים יותר רגועים. תפסתי אומץ ואני שמחה שכך. היום אני רגועה יותר, מסופקת יותר ואין לי שום בעייה עם לקיחת הכדור. ממליצה לכל מי שסובל מדיכאון או כל הפרעה אחרת שמשבשת לו את החיים. מה שכן, אני מציעה לבדוק טוב טוב את הפסיכיאטר שהולכים אליו כי יש חארות כמו בכל דבר בחיים וצריך להיזהר. לברר וללכת למישהו שהמליצו עליו.

04/06/2002 | 08:09 | מאת: שירה

גם אני כמוך ניסיתי הכל לפני שפניתי לפסיכיאטר. חששתי מהסטיגמה וחשבתי שתרופות פסיכיאטריות נועדו לחולי נפש בלבד. אני מאוד מרוצה מהסרוקסאט מלבד ששמנתי. בתקופות לוחצות היו לי שני התקפי חרדה והומלץ לי להעלות את המינון, אך לא עשיתי את זה. מספיק לי שאני לוקחת כדור אחד... האם יש לך תופעות לואי מהאפקסור?

04/06/2002 | 08:04 | מאת: שירה

גיא, מנסיון ההשפעה של הסרוקסאט לטובה מורגשת רק אחרי 3 שבועות או חודש. הדכאון והחרדה יעלמו. יש לקחת לפחות 3 חדשים כדי להתאזן. אני נוטלת משך שנה והחיים שלי השתפרו ללא הכר. אין תופעות גמילה. כשרוצים להפסיק יורדים במינון לאט לאט, כמובן עם מעקב של פסיכיאטר. פשוט אם מפסיקים בבת אחת, הדכאון והחרדות יכולים לחזור. אבל זו לא תרופה ממכרת. נוצרת תלות נפשית מסוימת כי אחרי שמרגישים את ההבדל באיכות החיים עם התרופה, חוששים להפסיק כדי לא לחזור למצב הקודם. בהצלחה.

04/06/2002 | 09:15 | מאת: גיא

כל התמיכה והעדוד האמת כי רק חיזקתם את דעתי בנוגע לתרופות,וגם לחסרות במידה ויהיו כאלה,הן עדיפות על הבעיות הכי לא נעימות של דכאון מתמשך וחרדות ללא גבולות. תודה ובהצלחה , גיא

05/06/2002 | 00:40 | מאת: ליהי

מתחלקים ל: לפני שלוקחים את התרופה ( חיים בצל החרדה כמו במקרה שלי ) ואחרי שלוקחים את התרופה (חיים רגועים ומספקים - " - ) :)))

צריך להזכיר כי לפי העיתונות לתרופות הפסיכיאטריות יש גם נזקים קשים ביותר. אמר רופא חכם כי במקום התרופות כדאי לעשות ספורט. מנסיון,כאחד שנפגע בנפשו עד מאוד,היזהרו מאוד ובכל מקרה צריך לקצר את הזמן של השימוש. פרוזק יכול להטריף את הדעת וגם תרופות אחרות. אני לא נגד לתקופת מה אבל יש להיזהר מאוד והספורט ביחד עם תזונה נכונה יכול לעזור. הייתי שמח לשמוע דעות על ניזקי התרופות ממשתמשים נוספים.

תום שלום, לאילו נזקים אתה מתכוון? אתה מתיחס לכתבה שפורסמה במעריב אודות נזקי הסרוקסאט? שם צוין שיש אנשים שהתאבדו או הפכו לאלימים בעקבות לקיחת התרופה. בדקתי, והמחקר שנעשה אינו רציני בכלל. ממה נפגעת בנפשך, אם אפשר לשאול?

מדובר על כ-50 אלף איש בעולם שהתאבדו ורצחו בגלל פרוזק וגם חוקרים כעת באנגליה שהפרוזק גורם לסרטן במוח,יש לי את הכתבות ממעריב,הארץ וידיעות אחרונות. ממה נפגעתי ? כנראה מעישון רב שנים ותרופות שקיבלתי בגלל מחלת מעיים בטעות וצרות נוספות... מצבי משתפר מאז שהיפסקתי לפני כ-5 שנים ואני עושה הרבה ספורט ואני ממליץ גם על שתי כוסות יין אדום ביום בתור טיפול שעזר לי הרבה לבטל את ההשפעה הרעה של התרופות המזיקות. נראה שמסתירים את נזקי התרופות מפחד תביעות משפטיות.

31/05/2002 | 12:45 | מאת: נופר

שלום לחברי הפורום שמחתי לקרא שהרבה אנשים סובלים כמוני (לא שאני שמחה על כך. אני רק שמחה שאני לא לבד). אני מטופלת בסרוקסט כבר מספר שנים. הכל התחיל בקשר שלי עם בעלי. יש לי חרדות אובססיביות שאין בהן אמת אך בכל זאת הן קיימות וזה החשש שאני אבגוד בבעלי. אין סיכוי שזה יקרה ובכל זאת אני מפחדת מזה פחד מוות. כל מפגש שלי עם גבר, אפילו זר, מעורר בי פחדים. אני פוחדת כשמישהו שם עליי יד ולא קורה כלום, אבל אז מתחילות המחשבות: יכול להיות שלא שמתי לב והתנשקתי/התחבקתי/שכבתי איתו? זה לא הגיוני, אבל אני מדמיינת דברים שלא קרו. אני מפחדת שאני כאילו אשכח שאני נשואה ואני אתחיל לצאת עם מישהו אחר מבלי לשים לב. למרות הכדורים, יש לי מדי פעם התקפים כאלה. האם יש מישהו שחווה את הסוג הזה של חרדות ויכול לעזור לי להאמין שאני בסדר ונאמנה? תודה.

31/05/2002 | 19:32 | מאת: אלי

שלום לך אני סובל מאותו דבר אז את לא לבד. אני מבין לליבך אני יודע שהמחשבות האלה מטרידות מאוד. אני כל הזמן חושב שאולי מישהו שהייתי איתו בקשר במקום קודם והקשר ניגמר לא טוב, מנסה עכשיו לפגוע בי או במישפחתי . אני גם צריך לבדוק דברים כל הזמן. אני יודע כמה המחשבות האלה שהם לא אמיתיות משגעות אותך. והכדורים לא ממש עוזרים. תהי חזקה, אלי.

01/06/2002 | 14:37 | מאת: נופר

תודה אלי. מאוד עודדת אותי.

31/05/2002 | 08:45 | מאת: ה.י

אני משתמש ב50 מ"ג פבוקסיל וב50 מ"ג פראפנאן. אני משתמש כבר כשנה . אני סובל מחרדות ופחדים כמו פחד להיות לבד במקומות רחוקים ולא מוכרים. יש שיפור גדול בריכוז שלי ושיפור של כ50% בפחדים. אבל עדיין אני מפחד להיות רחוק לבד(גם אם אדם נוסף יש פחד אבל פחות). אני בן 30+. ביומים האחרונים החלטתי על דעת עצמי לעלות במינון של הפבוקסיל ל100 מ"ג. ולהפסיק בפראפנאן. אני מרגיש הרבה הרבה יותר טוב ויותר בטוח יש שיפור גדול. לגבי הפסיכיאטר שמטפל בי אז אין אם מי לדבר. הוא נתן לי את הכדורים ומאז אני לא בקשר איתו ניסיתי לדבר איתו והוא אמר לי שאני כבר לא בטיפולו ואני כרגע צריך רק שיחות. התקשרתי לרמת חן שם אני מטופל ואמרו לי שיקבעו לי תור ואני שוב התקשרתי ושוב אותו סיפור. שאלתי : א)אם אני מרגיש אחרי יומים יותר טוב האם להמשיך ב100 מ"ג פבוקסיל במקום 50. ב)כמה זמן אני צריך להמשיך אם הכדור? ג)אני הפסקתי אם הפראפנאן וטוב לי יותר זה אפשרי להמשיך כך? מבקש תשובה ותודה על האוזן הקשבת.

31/05/2002 | 11:59 | מאת: שירה

רצוי שתפנה לפסיכיאטר אחר. בהצלחה

01/06/2002 | 19:03 | מאת: ליאור

כתבת שאתה משתמש בתרופות כבר שנה- מי נותן לך מירשמים אם אין לך קשר לפסיכיאטר? גם התחלה וגם הפסקה של טיפול תרופתי צריכה להיעשות תוך התייעצות עם מומחה שיבדוק אותך באופן אישי- עיצות באינטרנט לא יועילו כאשר מדובר בשאלות כ"כ ספציפיות- עליך לדרוש סוג כזה של התייעצות במקום שבו אתה מטופל.

30/05/2002 | 12:55 | מאת: נאוה

שלום הנני בת 30 ומטופלת מזה כ3 חודשים בסרוקסאט כדור וחצי ליום . רציתי לדעת האם אני יכולה לקחת אלתרוקסין יחד עם הסרוקסאט? כמו כן עליתי במשקל בעקבות הסרוקסאט וגם המחזור אינו סדיר ,דבר שלא היה לי קודם לכן. האם יש קשר לסרוקסאט מה עליי לעשות? תודה

30/05/2002 | 17:57 | מאת: טלי

שלום לך, אני יכולה לענות רק לגבי ההשמנה - מנסיון אישי - לקחתי סרוקסט כ- 8 חודשים והעליתי בערך 10 ק"ג.... ממש לא כיף אבל לעומת הסבל שהיה לפני נטילת הכדור וההרגשה הטובה בעקבותיו - זה כנראה שווה. עכשיו אי מנסה לרדת - זה לא ממש קל!!! בהצלחה!!

02/06/2002 | 23:21 | מאת: נועה

29/05/2002 | 15:54 | מאת: נינה

יש לי שכנה שסובלת מדכאון ובדידות רבה.איך אני יכולה לעזור לה.איך אפשר לעודד אותההמצב שלה סטטי האם יש אפשרות לשיפור

30/05/2002 | 00:45 | מאת: ליאור

ייתכן מאד שהדיכאון אצלה נובע מבדידות אז אם תהיי לה לחברה זאת כבר עזרה גדולה. ככל שתהיי יותר קרובה אליה כך תוכלי ללמוד מהי הדרך המועדפת בשביל לעזור לה. בכל מקרה אי אפשר לעזור לבנאדם אם הוא לא רוצה באותה עזרה- כך שזה גם תלוי בתגובה שלה לניסיון שלך לעזור לה או להפנות אותה לעזרה מקצועית.

31/05/2002 | 16:47 | מאת: נינה

28/05/2002 | 12:15 | מאת: סיגל

האם מישהו יודע מה ההבדל בין התרופות, כולל הבדל בתופעות הלוואי?

29/05/2002 | 09:11 | מאת: רונית

סיגל , אין לך מה לדאוג זה בדויק אותו הכדור רק חברת תרופות ישראלית , אני נוטלת סרוקסט כבר כ -3 שנים ולאחרונה כשבאתי לבית המרקחת עם מרשם לסרוקסט נתנו לי פקסט ואמרו שזה אותו הדבר כך אמר גם הפסיכיאטר אם יש לך עוד שאלות את יכולה בכיף לרשום לי, דרך אגב בת כמה את? ממה את סובלת?

29/05/2002 | 09:22 | מאת: סיגל

תודה רונית, עזרת לי. פשוט קראתי כאן שתופעות הלוואי שונות בתחליף הישראלי. אני בת 36 נשואה ואם לשלושה ילדים חמודים מטופלת כבר שנתיים וחצי בסרוקסט עקב ארוע דכאון ובעיקר חרדות שעברתי. אני באופן כללי מרגישה מצויין, עם כמובן עליות וירידות קלות. שוב תודה ואשמח לשמוע פרטים על מדוע את לוקחת סרוקסט וכמה. (אני 1 כדור של 20 מ"ג ליום, כאשר הרופא שלי רוצה שאני אקח רק חצי כדור ליום ואני עדיין מפחדת). רונית

28/05/2002 | 07:56 | מאת: עירית

אובחנתי כסובלת מהתקף חרדה (דפיקות לב, שלשולים, ירידה במשקל ותחושה רעה שלא נמצא לה מוקד פיסיולוגי אחר) א. האם אכן יש סבירות שהסימפטומים הללו הם חרדה ב.רופאת המשפחה המליצה על פרוזאק- האם היא מוסמכת? האם אין תרופות מתקדמות ומוצלחות יותר האם "אם לא עוזר לא מזיק? אשמח לתשובתך ותודה

28/05/2002 | 20:12 | מאת: אילנית

א בהחלט כן זאת נשמעת חרדה עם תסמינים של חרדה ב בוודאי שהיא מוסמכת ג יש תרופות יותר מודרניות אבל פרוזאק הוא תרופה מעולה וסיבה לעבור לתרופה מדור יותר מתקדם היא רק אם יופיעו אצלך תופעות לוואי בלתי נסבלות ד לא עוזר - בטוח שלא מזיק. אם יש תופעות לוואי מפסיקים את התרופה נפסקות התופעות לעומת זאת יש אנשים שלקחו את התרופה ואחרי תקופה משמעותית ושיפור ניכר במצבם הפסיקו והמצב החיובי נשמר מקווה שעזרתי בהצלחה

29/05/2002 | 00:09 | מאת: עירית

תודה רבה אילנית מה מקצועך, מניין הידע?

30/05/2002 | 00:34 | מאת: ליאור

פרוזאק הוא חומר פסיכואקטיבי- כשהשפעתו חיובית הוא מביא הקלה במצבים של דיכאון וחרדה- אך השפעתו יכולה להיות גם שלילית ולכן רצוי שתהיי במעקב של פסיכיאטר כל עוד את משתמשת בתרופה- לרופא משפחה אין מספיק כלים וידע בתחום ואני מניח שזאת גם הסיבה שהפנית את השאלה לפורום- רצוי להיות במעקב אצל מומחה.

02/06/2002 | 14:45 | מאת: אילנית

הידע הוא מקריאה אני אמנית אבל קראתי הרבה על הנושא אני לא מסכימה עם ליאור אני בהחלט חושבת שרופא משפחה יכול לעקוב אחרי מתן פרוזק אני כן חושבת שטיפול משולב של שיחות ונטילת תרופות הוא כרגע הטיפול האולטימטיבי שיש ואותו רופא משפחה לא יכול ללתת לך אלא רק פסיכאטר בהצלחה

27/05/2002 | 11:54 | מאת: שומר שערי הגהנום

איפה אין מלחמות? איפה אין שנאה? איפה אתה מקבל כל מה שאתה רוצה מתי שאתה רוצה? אתם יודעים??? אני כן! אתה מקבל כל מה שאתה רוצה כשאתה לא רוצה כלום, אותה לא נפגש בשנאה כשאתה לא נפגש בכלום, אתה לא נלחם כשאתה לא קיים, לא כואב לך כשאתה כבר לא מרגיש והמצפון לא מעיק כשהוא לא קיים. מ ו ו ת.

28/05/2002 | 07:43 | מאת: שומר שער גן העדן

מותק, אם גילית את הפיתרון האידיאלי לכל הבעיות למה אתה לא מממש אותו? למה דחוף לך לעשות לו "פירסומת"? מי מינה אותך ל"קצין גיוס" לגיהינום? מתאבד הוא רוצח עצמו. אתה נשמע כמו פוטנציאל לרוצח מסוג אחר. תיהנה בגיהינום - יש שם המון מהסוג שלך, ותעזוב את שאר בני האדם בשקט, אה?

26/05/2002 | 21:00 | מאת: דינה

בני בן 13 אובחן לאחרונה כסובל מ-ocd. טופל כ 3 חודשים בסרוקסט ובשיחות אצל רופא פסיכיאטר ללא הטבה משמעותית. לפני כחודש החלפנו בהררגה לטפל בפריזמה (מזה שבוע הוא על מינון של 30 מ"ג ליום) אך עדיין ללא כל הטבה. הילד מאד סובל. מה עושים?????...

28/05/2002 | 20:09 | מאת: אילנית

לא להיתייאש לכדורים לוקח זמן ובמקביל אולי כדאי לבדוק אם הדיאגנוזה נכונה כי OCD בבן מצווה נשמע לי טיפה צעיר בהצלחה

30/05/2002 | 00:52 | מאת: ליאור

ייתכן שהמינון התרופתי שהילד קיבל עד כה היה נמוך מדי ולא אפקטיבי- לפני שהחלפתם תרופה עדיף היה לבדוק את הנקודה הזאת וכדאי לבדוק זאת גם בתרופה הנוכחית. בכל מקרה מאד חשובה תקשורת טובה עם הרופא המטפל ובמידה שיש ספק כדאי לקבל חוות דעת נוספת מרופא אחר.

26/05/2002 | 14:20 | מאת: שמשון

אני יודע שאין רופא פסיכיאטר בפורום זה אבל אני מקווה שיש משתתפים שיכלו לעזור. במשך השנים לקחתי סוגים שונים של כדורים נגד דיכאון. אלטרול, גילקס, מלודיל פגעו ביכולת לגמור. פרוזק, סרוקסט, פבוקסיל, ציפראמיל פגעו גם בזיקפה וגם ביכולת לגמור. לאחרונה אני לוקח תרופה חדשה בשם אדורינקס . אמנם התרופה עוזרת מאד ומשפרת הרגשה אבל הכי פוגעת בתפקוד המיני. הזיקפה נעלמה לגמרי. ללא התרופות התפקוד המיני הינו מצויין. הבעיה שהתרופות לא מורידות את התשוקה והרצון אלא את היכולת וזה ממש מתסכל. התשובה של הרופא היתה שאין מה לעשות וזה המחיר שצריך לשלם. זה הרגיז אותי מאד וזו הסיבה שאני לא מתמיד בתרופות יותר מחצי שנה. אודה לכל מי שיכול לעזור.

26/05/2002 | 16:23 | מאת: ליאור

סקס טוב זאת התרופה הטובה ביותר נגד דיכאון לפי מה שאתה מספר התרופות הפכו אותך לנכה: תסלח לי אבל גבר שלא מסוגל לזיין מה הוא שווה? אני במקומך הייתי זורק את כל התרופות לזבל כי חיים רק פעם אחת

27/05/2002 | 18:47 | מאת: תמרי

שמשון, אני יכולה להבין אותך מאוד. גם אני לוקחת סרוקסאט וזה אכן מעלים הפחדים ובהחלט פוגע בתשוקה המינית וביכולת להגיע לאורגזמה. עד כאן השתתפותי ב"צערך" ואני מציינת מרכאות כי אכן לא נעים להשאר בלי מין אבל הרבה יותר קשה לחיות עם החרדה. אני כולי תקווה שתמשיך לחפש ולנסות פתרונות ואם עדיין לא מצאת וניסית אפילו 7-8 תרופות -זה עדיין לא אומר שאין תרופה אלא שעדיין לא נמצא הפתרון המתאים לך. אחרון חביב: אנא התעלם התגובה של ליאור שמתיימרת להגדיר את גבריותך. גבריות לא נמדדת ביכולת לגמור או לא לגמור. זה בולשיט. האם חוסר יכולתי לגמור עושה אותי פחות אישה ? האם אישה עקרה (לא עלינו) היא פחות אישה ? האם אישה שחלתה בסרטן ונכרת לה שד, היא פחות אישה ? התשובה לכל השאלות הנ"ל היא : לא !!! אישה או גבר - זה נקבע לפי ההרגשה הפנימית ואל תלך שולל אחרי תפקוד איבר מינך כדי למדוד עד כמה אתה גבר או לא. תגובות מהסוג של ליאור רק מורידות שאולה וחבל שהוא לא שוקל את מילותיו הפוגעות. תמשיך לנסות ואל תתיאש כי אין סיבה, אם רק תנסה תמצא שיש לך הרבה על מה לשמוח.

27/05/2002 | 20:43 | מאת: ליאור

לא התכוונתי לפגוע- אבל תמרי אם תקראי שוב הוא מדווח גם על אימפוטנציה ולא רק על חוסר יכולת לגמור- הבנאדם מתוסכל כי איננו יכול להוציא לפועל את היצר המיני שלדבריו תקין- התרופות הפסיכיאטריות גרמו לו לסוג מסויים של נכות- אז אם מצבו מאפשר זאת בהחלט כדאי לנסות בלי תרופות ולחזור לחיי מין פעילים שלדבריו אפשריים בלי תרופות. אולי הייתי קצת בוטה מקודם אבל בסה"כ המסר שהעברתי הוא נכון- כמובן שלאנשים שונים יש צרכים שונים- והתאמתי את המסר שבתשובתי לצורך שהוא הציג לנו בהודעה שלו.

26/05/2002 | 13:37 | מאת: לילך

שלום רב, אני בת 28 נשואה ללא ילדים. עד גיל 18 התנהלו חיי על מי מנוחות. בגיל 18 הייתי נתונה תחת לחץ רב (עבודה+לימודים) לאחר כ-8 חודשים של לחץ בלתי פוסק וכאבי ראש כתוצאה מהלחץ, פשוט לא יכולתי ויצאתי לחופש למשך כ3 חודשים בהם נחתי. לאחר כ-3 חודשי עבדתי בעבודה שאין בה לחץ רב, ודברים הסתדרו. בגיל 23 נישאתי ועברתי לגור עם בעלי בדירה שלנו, כנראה שהעומס של עבודה ואחזקת הדירה גדול ורב. אין באפשרותי לעשותם בו זמנית, למרות שבעלי תומך מאוד ועוזר רבות, לאחרונה (מזה מספר חודשים) עול הבית רובץ עליו, אין באפשרותי לסייע לו מכיוון שאני שבה הביתה תשושה חסרת מרץ וכח ואיני מסוגלת לעשות דבר. עלי לציין כי ישנן תקופות בהן אני מצליחה לתפקד הן בעבודה הן בבית אולם רוב הזמן אני תשושה ואין לי כח כלל. מה אפשר לעשות?

27/05/2002 | 02:42 | מאת: מישהי

אני משערת שכל רופא היה אומר לך שעלייך קודם כל לשלול אפשרות של גורם פיסיולוגי לתשישות על ידי כמה בדיקות רפואיות פשוטות (אם איני טועה, מדובר בבדיקות דם). ישנם מצבים פיסיולוגיים שיכולים לגרום לתשישות זמנית ואפילו כרונית. יחד עם זאת, כמי שקראה את הודעתך במבט מבחוץ, הייתי מייעצת לך לבדוק גם את הצד הנפשי. את מתארת מצב שבו עד גיל 18 - הכל היה על מי מנוחות, וכל מה שמעבר לגיל זה מתחיל להיות בעייתי בהתמודדות. מתיש ומייגע (על 'לא כלום', כי אינך מתארת שום קושי או משבר משמעותי) וכי מתי מתחיל חיינו 'הממשיים' והעצמאיים, אם לא בסביבות גיל זה? אל תזניחי את עצמך. שללי קודם כל גורם בריאותי פיסיולוגי, ובמידת הצורך, פני בהמשך לגורם כלשהו, שיסייע לך לחפש להכיר ולהבין את עצמך. אין שום סיבה שתעברי את החיים בתחושה של כבדות עייפות ויגיעות. אין שום סיבה שלא יהיו בך אנרגיות, אהבה ושמחה. בהצלחה.

28/05/2002 | 21:49 | מאת: אילן

1.כאמור, כדאי לשלול באמצעות בירור רפואי בעיות בריאות ( בקשי בדיקת אלקטרוליטים ו רמת טיטמין B 12 ). יתכן ואת זקוקה לתוספת של מינראלים וויטמינים. 2. קיימת אשפרות שאת סובלת ברמה מסוימת מתסמונת השתישות הכרונית , או ממצב דכאוני או אולי שחיקה נפשית שגרמה ל"התרוקנות מחסני האנרגיה" שלך. מנסיוני האישי ישנם מענים לבעיות אלה הן ברפואה הקונבנציונאלית והן במסגרת הגישות האלטרנטיביות. חשוב להגיע למומחה רציני שיערוך אבחנה מבדלת ויתאים לך טיפול הולם למצבך. העיקר אל תתיאשי !!!!!!!! שאלה לי אליך לאחר שתתבונני בכף היד שלך( גם אם תשמע מוזרה) : האם מבנה כף היד שלך צר מלבני ומוארך? האם אצבעותיך דקות ? האם מרקם עור כף ידך רפוי ושקוע (בהשוואה לעבר).

24/05/2002 | 16:21 | מאת: ש.ש

מחפש כדור לשינה לעיתים רחוקות שישפיע חזק ללא תופעות לוואי ביום אחרי השינה.

25/05/2002 | 14:49 | מאת: אילנית

למשל נוקטורנו

25/05/2002 | 16:02 | מאת: ליאור

אם זה כדור חזק אז הוא בוודאי ישפיע על היום למחרת אחרת הוא לא חזק תנסה בנדורמין- הוא נחשב ליעיל לנדודי שינה

24/05/2002 | 13:02 | מאת: גלית

שלום רב. רציתי לשאול שאלה נורא חשובה, אני בת 19 יש לי חרדות ובמיוחד חרדות חברתיות. הלכתי לקבן ובקשתי כדורים משהוא שיעכל אליי. ונתנו לי את הכדור:ציפראמיל......מה באמת הכדור הזה..... והאם לכיחת כדורים כאלה יכולה בזמן מסויים לגרום לי להיות עם יותר חרדות.. אוו לגרום לי לבעיות נפשיות שונות???? תודה רבה גלית

24/05/2002 | 13:04 | מאת: גלית

תודה?..

25/05/2002 | 16:05 | מאת: ליאור

הצבא לא נותן סתם כדורים ובוודאי שלא כדורים פסיכיאטרים אני מקווה שאת לוקחת את הציפרמיל עפ"י מירשם של פסיכיאטר צבאי ונמצאת אצלו במעקב ואם כן- אז הוא אמור לענות על כל שאלותיך בנוגע לטיפול התרופתי

29/05/2002 | 06:05 | מאת: אבי

שלום גלית, כדאי שתגלשי לאתר ישראלי העוסק בבעייתך. יש שם הרבה מידע בנושא ואנשים שסובלים מאותה בעיה. בהצלחה, אבי http://www.geocities.com/harada_hevratit

24/05/2002 | 04:14 | מאת: פלמונית...

אשמח לקבל מידע על התרופה מנסיון אישי של המשתמשים בה. האם יעילה לטיפול בדכאון? תופעות לוואי כלשהן? ממתינה לתגובתכם לפני שאני מתחילה ליטול אותה.

25/05/2002 | 15:57 | מאת: ליאור

כל מה שאת רוצה לדעת על רמרון נמצא כאן: http://www.organoninc.com/remeron.html

27/05/2002 | 01:52 | מאת: נועה

אם כי היה לי חשוב לשמוע תגובות של אנשים שנטלו את התרופה לגבי תופעות הלוואי מאשר ידע אינפורמטיבי, מאחר ויש לי הסתייגות מנטילת תרופות חדשות.