פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
23/05/2002 | 14:47 | מאת: רחל -שאלה ליועץ רפואי

שלום רב, אבקש לדעת מהו הכדור הזה, האם יש תופעות לוואי, האם הוא ממכר, ואיך הוא אמור להועיל. מודה מראש על האינפורמציה רחל

23/05/2002 | 22:09 | מאת: ליאור

קודם כל לפורום הזה אין מנהל/רופא/יועץ או משהו דומה- כל מי שעונה כאן עונה כאדם מהשורה וככה יש גם להתייחס לדברים. מידע על התרופה הנ"ל (ועל כל תרופה אחרת) את יכולה למצוא באתר הבא: http://www.infomed.co.il

24/05/2002 | 13:13 | מאת: גלית

רחל שלום רב לך ,אני קיבלתי את הכדור הזה לפני יום ואני מאוד מעוניינת לדעת מהוא?? כשיש לך תשובה תעזרי לי? האם הכדור הזה לחרדות? ..ידוע לך משהו??.

25/05/2002 | 14:52 | מאת: אילנית

ציפראמיל כדור נגד דיכאון וחרדה כדור מאוד יעיל כמובן שעלולות להיות לו תופעות לוואי והן מצויינות בנייר שמצורף לאריזה אבל באופן כללי אני מכירה רבים כולל אותי שמרוצים מהשפעותיו

20/05/2002 | 08:52 | מאת: גלי

אמי סובלת מחרדות ודכאון כבר 25 שנה ומטופלת בנורטילין וסדיטן. לאחרונה פנינו לפסיכיאטר אחרי הרבה זמן שלא היתה אצל פסיכיאטר והוא נתן לה לוסטראל היא לקחה בהדרגה עד שהגיעה ל 3 כדורים ביום , אבל עדיין היא הרגישה דכאון עיייפות לחץ בחזה סחרחורחות היא עלתה ל 4 כדורים והתחילו לה גם כאבי ראש , עכשיו היא לוקחת 2 כדורי לוסטראל בנוסף לסדיטן ולנורטילון והיא ממש לא מרגישה טוב , לא יכולה לצאת לעבוד , לא לתפקד , כאבי הראש לא מפסיקים , כל הזמן נאנחת ... מה לעשות? יש איזו תרופה שיכולה לעזור לה? היא לוקחת גם ואבן , אבל זה מרדים אותה וגם ככה היא עייפה מה לעשות? אני כבר משתגעת מהמצב שלה..אני לא יודעת מה יהיה

20/05/2002 | 19:05 | מאת: ליאור

אמא שלך לוקחת המון תרופות ועם המון תופעות לוואי. ההמלצה שלי לשלב פסיכותרפיה (טיפול פסיכולוגי) ולהפחית בהדרגה את הטיפול התרופתי שהיא מקבלת עד למינימום האפשרי. בכל מקרה מומלץ להתיעץ עם הפסיכיאטר המטפל ו/או לפנות לקבלת חוות דעת שניה מפסיכיאטר אחר.

27/05/2002 | 03:03 | מאת: מישהי

גלי, כפי שליאור כתב, גם לדעתי, אמך לוקחת יותר מידי תרופות. לדעתי, על אמך לחזור לטיפול פסיכיאטרי שוטף. יתכן והתרופה החדשה אינה מתאימה לה. ההתאמה של התרופה נגד החרדה לאדם - היא הדבר החשוב ביותר, ואין ברירה אלא לנסות מידי פעם תרופות שונות עד שמוצאים את התרופה האפקטיבית ביותר. זה באשר לטיפול בחרדה. ובאשר לתרופות הרגעה. אני ממליצה שאמך תפסיק ל ח ל ו ט י ן את השימוש בואבן. זהו אמנם כדור הרגעה, אך שימי לב!!! לטווח רחוק הוא דווקא מגביר חרדה. וזה נאמר לי מפורשות על ידי פסיכיאטר. אני הייתי ממליצה לאמך לבקש מהפסיכיאטר כדור בשם - קלונקס - שמקל על תחושות חרדה ודכאון באופן מצויין ומיידי ואין בו שום תופעת לוואי. לא כדאי לקחת את הכדור במינון גבוה, מאחר והוא מרדים. לחצי כדור של 0.5 מ"ג יש השפעה נהדרת ומספיקה! וכמובן, שרצוי לשלב טיפול של פסיכותרפיה לאור התופעה המתמשכת.

19/05/2002 | 21:23 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

לאור ריבוי הפניות בפורום זה, ראיתי צורך לציין שפורום זה אינו פעיל כעת והנהלת האתר מנסה לחפש פסיכיאטר שיפעילו. בינתיים, ניתן לפנות בשאלות הנוגעות לטיפול תרופתי לאתר ישראלי שכתובתו http://www.infomed.co.il אליו יש להתייחס כמו אל כל מנוע חיפוש לצורך איתור התרופה עליה אתם מבקשים מידע. התרופות מסודרות בסדר אלפביתי, גם על פי שמותיהם המסחריים וגם על פי שמותיהם הגנריים. בכל ענייני הנפש האחרים ניתן לפנות לפורומים פסיכותראפיה, שאותו אני מנהל, פסיכולוגיה קלינית, בניהולו של ד"ר קפלן, פורום חברה, תעסוקה וזוגיות בניהולו של ד"ר אברהם - כמפורט ברשימת הפורומים, תחת הכותרת פסיכולוגיה, פסיכיאטרייה ועזרה עצמית. בתודה, ד"ר גידי רובינשטיין מנהל פורום פסיכותראפיה

20/05/2002 | 02:55 | מאת: עלמונית

מה ההבדל בין פורום פסיכותרפיה לפורום פסיכולוגיה קלינית?? האם הפיצול הוא רק על בסיס אישי?

20/05/2002 | 09:46 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום עלמונית, עד לפני מספר חודשים כל היועצים, כולל הפסיכיאטר, פעלו במסגרת פורום אחד, שנקרא "טיפול נפשי - פסיכולוגיה ופסיכיאטרייה". הנהלת האתר החליטה שמוטב שלכל יועץ יהיה פורום משלו. ההגדרות לפסיכולוגיה קלינית ולפסיכותראפיה מצויות במכתב הפתיחה של כל אחד ממנהלי הפורומים הנ"ל. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין מנהל פורום פסיכותראפיה [email protected]

19/05/2002 | 18:52 | מאת: אלמונית...

שלום, אני בת 26 נשואה אני סובלת מחרדות ומתח זה שנה וחצי המתבטאות , בהפרעות בשינה וישנוניות במשך היום ובחודש האחרון התווספו תופעות לוואי כגון: כאבי בטן בחילות והקאות, כל דבר בחיי מלחיץ אותי ומקשה עלי בתפקוד היומיומי, אני מטופלת אצל פסיכולוג חודש וקצת, ובמקביל פניתי לרופא המשפחה עקב התופעות הפיזיות, הרופא משפחה הציע לי לנסות ליטול תרופה נגד חרדה בשם: קלונקס, הוא הציע להתחיל בשבוע הראשון ב- 0.25 מ"ג ליום, (חצי כדור) וטען שהתרופה לא יוצרת תלות ,לא יוצרת התמכרות ,שהיא לא מרדימה ,שניתן לשתות עימה אלכוהול ושאפילו מותר להיכנס להריון איתה.... קניתי את התרופה ישבתי וקראתי את העלון וראיתי שכל מה שהרופא הסביר לי : כמה שהיא בטוחה וכדומה דווקא יש.... רציתי לדעת אם במינון ההתחלתי שהתכוונתי לקחת גם יש השפעה של תופעות לוואי כפי שצויין בעלון? ( ואם כן איזה מהן?) החל מאיזה מינון התופעות לוואי נהיות בולטות? האם התרופה באמת מרדימה כפי שצויין על העלון ( מאחר ואחת הבעיות שלי היא עייפות מתמדמת...)? האם התרופה תשפיע או תזיק לטיפול הפסיכולוגי שלי? (ובמקביל אם תשפיעה על חיי האישיים וכן על חיי המין שלי, או בזמן התפקוד בעבודה (אני לא עובדת עם מכונות כבדות אך הייתי רוצה להיות מרוכזת ומפוקסת מזמן העבודה) בנוסף חשוב לציין שאני נוהגת מיידי יום... אשמח לקבל את תשובתכם (עד שאקבל את התשובה אני ממתינה עם נטילת הכדור, *במקביל אשמח מאוד לקבל חוות דעת של מצוטטים באתר אשר נוטלים תרופה זו.

19/05/2002 | 18:59 | מאת: תמיר

אני מקבל קלונקס זה ויטמינים זה תרופת הרגעה אבל לא אפקטיבית לזמן הרחוק רק לזמן הקרוב לא מונע אלה מטפל בזמן הרגשה דיכאונית.

19/05/2002 | 23:37 | מאת: אני...

התרופה :קלונקס הרכב/השם הגנרי : קלונאזפאם הקלונקס שייכת לקב' תרופות הידועות בשם: בנזודיאזפינים, שמשמשות בעיקר לטיפול בחרדה ובנדודי שינה, החומר קלונאזפאם משמש כנוגד פירכוסים,למניעה וטיפול בהתקפים אפילפטיים החומר יעיל במיוחד למניעת התקפים קצרים של עווית השרירים END PETIT MAL אצל ילדים,אך גם צורות אחרות של אפילפסיה כגון ריפיון פתאומי או פירכוסים הנגרמים ע"י אורות זוהרים מגיבים לטיפול עם קלונאפאם בהיותו שייך למשפחת הבנזודיאזפין,יש לקלונאזפאם גם השפעות מרגיעות ומרדימות. בפסיכיאטריה: משמש כתרופה נוגדת חרדה,ומייצבת מצב הרוח בחולים הסובלים מהפרעה דו קוטבית. לסיכום : משמש לטיפול בחרדה, נדודוי שינה, כפיון/אפילפסיה,עיוות השריר. אופן נטילה :טבליות או טיפות תדירות וזמן נטילה: להפרעות שינה פעם ביום לפני השינה. למטרות אחרות, עד 3 פע' ביום. תחילת ההשפעה: תוך 30 ד"ק משך ההשפעה:30 שעות בקירוב. תזונה :אין הגבלות איחסון: מקום קריר ויבש. מנה שנשכחה: אין סיבה לדאגה ,יש לקחת כשניזכרים,אך לא את 2 המנות ביחד הקודמת והבאה. הפסקת התרופה: יש להיוועץ ברופא מינון עודף:סביר להניח שמנה עודפת מקרית לא תגרום בעיות. מנות עודפות גדולות עלולות לגרום תרדמה לא רגילה, יש ליידע את הרופא . הפסקת התרופה: איןלהפסיק ליטול בבת אחת הפסקת הטיפול בבת אחת ובפתאומיות עלולה להביא להחזרת סימני המחלה ולתופעות לוואי,הפסקה בבת אחת תגרום להפרעות שינה,פירכוסים והזיות, בכל מקרה ההפסקה תהיה בהדרגה. נזק+תהליך תרפאותי: עד היום אין הוכחה כי שימוש ממושך גורם לנזק מוחי, לקלונקס לוקח מס' שבועות ולעיתים אף חודשים עד שרואים השפעה מטיבה,יש להיות סבלניים. בטיחות: השימוש בתרופה נחשב בטוח, הסיכון העיקרי הוא שלאורך תקופה מפתחים תלות, התרופה מומלצת גם לאנשים שסובלים מחוסר שינה בלילה,והדבר מפריע להם בימיום. נהיגה: יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לטשטוש. אלכוהול: מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת התרופה, השילוב בין השניים עלול להיות מסוכן. ניתוח בהרדמה כללית: יש לדווח למנתח ולמרדים על הנטילה. תופעות לוואי: התופעה העיקרית היא הטשטוש וזה פוחת בד"כ אחרי הימים הראשונים של הטיפול וניתן להמעיט תופעה זו , ע"י התאמת המינון. תופעות לוואי בשימוש ממושך: שימוש ממושך עשוי להביא לירידה בהשפעה התרפאוטית משמע החיובית של התרופה, (תלות) וזה ככל שהגוף מסתגל לתרופה. תגובות בין תרופתיות: אם נוטלים מס' תרופות שמדכאות את מע' העצבים המרכזית קלונקס תהפוך למרדימה יותר, ההשפעות של קלונקס יגברו גם בשילוב עם משכחי כאבים נארקוטיים, ובשילוב עם נוגדי פטריות הנלקחים דרך הפה. תגובות הגוף מהתרופה: כאב ראש נדיר דווח לרופא פריחה נדיר דווח לרופא תרדמה שכיח דווח רק במקרה חמור סחרחורת שכיח דווחרק אם המקרה חמור שיכחה ובילבול נדיר דווח לרופא שינוי בהתנהגות שכיח דווח לרופא אי יציבות שכיח דווח במקרה חמור קלונקס בהריון והנקה: הבטיחות בשימוש בקלונקס בזמן ההריון טרם נקבעה סופית , כניראה שניתן לקחת כמות קטנה אם אין ברירה ואם החרדה קשה,אולם בכל מקרה יש להימנע מלקיחת התרופה לפני הלידה, כדי שהתינוק לא יסבול מדיכוי מע' הנשימה לאחר הלידה. בזמן ההנקה התרופה עוברת לחלב האם אך במינון רגיל, לא סביר שתשפיעה על התינוק. נו מה אתם אומרים על הדוקטורט שלי? זה מה שאומר שכשבאמת רוצים מצליחים לדעת הכל... אשמח לקבל תגובות ומענות שלכם "אני" (האלמונית)

20/05/2002 | 23:06 | מאת: אני

אתמול אחרי שחיפשתי בכל האינטרנט את מלוא המידע על קלונקס החלטתי בכל אופן לנסות, נטלתי 0.25 מ"ג לפני השינה ,אחרי חצי שעה בערך חשתי טשטוש ראיה עייפות חזקה וקושי לקרוא, הלכתי לישון וישנתי שינה חזקה כמו שהרבה זמן לא ישנתי , קמתי בבוקר עם אותן תופעות חרדה ומתח הרגילות שלי,אך הייתי מאושרת מזה שהצלחתי סוף סוף לישון כמו בן אדם,במשך היום לא הייתי רדומה יותר מאשר בדרך כלל,אך אני עדיין מתלבטת על התרופה וזה משום שכשדיברתי עם אנשים שנטלו אותה רוב התגובות היו שליליות, אני יודעת שהתגובות אינדיווידואליות לכל אדם אך בכל אופן החששות עדיין קיימות...

23/05/2002 | 14:33 | מאת: דני

גם אני לוקח "קלונס" זה תרופה נעימה וטובה(מרגישים כאילו מסוממים)--הפסיכאטרים לא נותנים אותה הרבה כי-היא מיצרת תלות(לתקופה ארוכה !)---גם ידוע כי "מסוממים"לוקחים אותה כדי לשבור את ה"קריז"----אבל כייף לקחת את התרופה הזו.......

24/05/2002 | 04:09 | מאת: פלמונית...

אני נוטלת קלונקס מזה כ- שבע שנים, כמובן שלא ברציפות ולא בעקביות (לטיפול בהפרעות חרדה ודכאון). הקלונקס היא תרופת פלא נהדרת. להבדיל מכדורי הרגעה שכיחים, היא אינה 'מרגיעה' אלא פשוט נותנת תחושה של נורמלי רגיל ומאוזן, ואולי בזה סוד קסמה. התרופה - כן - נחשבת ממכרת בדרך כלל. המשמעות של ההתמכרות היא, בין השאר, שיש צורך להגדיל את המינון כדי שתשפיע. אולם מנסיוני האישי - ואך ורק מנסיוני האישי - למרות השימוש הממושך בתרופה, לא חלה אצלי התמכרות, ואם כן, אז זניחה ביותר. התחלתי את השימוש בקלונקס ברבע כדור בלבד, כיום, שבע שנים... במצבים 'קשים' אני נוטלת רק חצי כדור (פרט למצבים נדירים של התקף חרדה קשה, שאז כדור שלם). ככל הידוע לי ומנסיוני האישי - אין צורך לקחת את הכדור באופן סדיר, היא על תקן 'אקמול', ואכן היא אינה מרפאת הפרעות חרדה או דכאון, אלא משקיטה בלבד. תופעות לוואי - א י ן. שינה - הרבה אנשים מדווחים על ישנוניות. אצלי ישנה תופעה קצת שונה. במינון נמוך, אני דווקא מרגישה עירנית לאחר הלקיחה - ואני משייכת זאת לכך שהתרופה גורמת לי להרגיש נינוחות ושלווה לעומת המצב הנפשי המתוח של לפני, ש'חבל לי לבזבזם בשינה'. אולם כאשר אני כבר נרדמת - אני ישנה מאוד מאוד חזק!!! מקווה שהועלתי, ואשמח להעביר לך עוד מידע אם יהיו שאלות נוספות.

25/05/2002 | 10:40 | מאת: מאלמונית... לפלמונית..

אני שמחה שהתגובה של כל כך חיובית, וזה משום שלפני שהחלטתי ליטול את התרופה דיברתי עם הרבה אנשים שנוטלים וכל התגובות על התרופה היו שליליות, מאוד התלבטתי אם לקחת או לא, ובסוף החלטתי שזה משפיע על כל אחד שונה ,ואני לא אוכל לדעת כיצד זה משפיע עלי אם לא אנסה, אז ניסיתי, אתמול בלילה זה היה כבר הכדור החמישי ובינתיים אני מרגישה נהדר,אני מניחה שעם הסתגלות לתרופה אני ארגיש יותר טוב אם יש לך עוד מידע אתרים וכד' אשמח ללמוד .. המון תודה. (עודדת אותי..)

19/05/2002 | 18:52 | מאת: תמיר

נימאס לי :( אני חייל בן 18 וחצי בחיים לא הייתי דיכאוני כמו בשירות אני מטופל ב פרוזק וכדורי הרגעה ושום דבר לא עוזר נימאס לי מהחיים הפסיכאטרים והפיסכולוגים לא עוזרים הם מאיימים אלי שאני לא מתאים וצבא ויחררו אותי במקום לטפל בבעיה שמציקה לי . השירות הפיתרון שלהם זה לשחחר מהצבא ושאני יתמודד לבד זה הדבר שיותר מדכא אותי. נימאס לי מהחחים אני מתכוון לשים קיץ מחפש עיצות איך. ברצינות אני מחפש איך לעשות את זה שכולם ידעו מה הם הפסידו. אני בן אדם טוב לא מעשן לא שותה לא כלום לא מזיק לא פריע עדין ורגיש . מישהו מוכן לעזור?

19/05/2002 | 19:37 | מאת: אלמונית...

תמיר הי מה שלומך? קראתי את ההודעה שלך וחשבתי... סיפרת לפסיכולוג את כל מה שאתה מרגיש? שהדבר שהכי מדכא אותך זה שרוצים לשחרר אותך מהצבא? אני בטוחה שאם תספר לו הוא כבר לא ירצה לשחרר אותך אלא לעזור... אמרת שאתה נוטל תרופות ושהן לא עוזרות אולי הן לא מתאימות לך או שהן לא במינון הנכון אולי כדאי לנסות לשנות. במקביל הרבה פעמים למטופל אין כימיה עם המטפל והוא פשוט לא מצליח לעזור אולי תנסה להחליף פסיכולוג? אני חושבת שאתה המפתח להצלחה האישית שלך ,ואני יודעת שאתה יכול לשפר את הרגשתך, אתה צריך להכריח את עצמך לצאת לפאבים להכיר בחורה נחמדה שתיתן טעם מתוק לחייך, ללכת למקומות שעושים לך נעים ,לצחוק ,ללכת לסטנד אפ , לבלות בחברת חברים שמשפיעים עליך לטובה, ללכת לקבוצת תמיכה שייש שם אנשים שמרגישים כמוך, לעבוד על עצמך לנסות להבין מה גורם לך להרגיש רע ולשנות את הדברים האלו היום!!! אתמול ,כבר הייתה צריך להתחיל ,תהיה שותף פעיל בריפוי שלך אתה תצליח, הינה אתה כבר מצליח!!! תעשה ספורט,תמצא לך זמן לחוגים בתחומים שאתה אוהב (במת"סים זה זול) תצא לחופשה ,תתאוורר ,תחשוב על כל הדברים הנעימים שמזמן לא חשבת עליהם, אתה מצליח, אתה המפתח לשינוי, לריפוי, להבין את עצמך ולדעת מה טוב לך. בהמון המון חיבה "אלמונית" ( :

20/05/2002 | 16:33 | מאת: תמיר

אני ממש חסר עונים

20/05/2002 | 09:48 | מאת: שרון

כשאני רציתי למות, והייתי ממש על סף, כועסת וממורמרת, כאובה ושונאת. כשאני חשבתי כמה אנשים יצטערו ויתחרטו וכמה כאלו שיעמדו למשפט בגללי ויקבלו עונש וייחיו עם המצפון שלהם על מותי עד סוף ימי חייהם והתמוגגתי. רציתי להראות להם ולקלקל להם ולהתנקם בהם. נכון שזה מה שאת נורא רוצה לעשות?! אבל אתה יודע מה יהיה אחרי שתמות? לאן המוות יוביל אותך? אתה בטוח שיש עולם הבא? אולי יש גהינום? אולי אין כלום, פשוט תולעים יאכלו אותך בקבר? אולי לא תזכה להתענג על זה שמותך יפגע באנשים שרצית? איך תדע? הרי בתנ"ך כתוב שהמתאבדים שייכים לקבוצה מאד מסויימת של נשמות שלא זוכות למה שכל הנשמות האחרות זוכות, גם בגילגול נשמות הנשמות המתאבדות זוכות ליחס אחר איך תדע? אבל לא אכפת לך, אתה רוצה למות, נכון? ומה עם האנשים שכן אוהבים אותך, ההורים שלך? כשאתה תמות הם יהפכו לצל! הם לא יחזרו לעצמם, במותך תהרוג גם אותם, זה מגיע להם? אבל אתה שם זין, כי אתה רוצה למות ועכשיו, נכון? ומה אם שחרור מהצבא כן היה עושה לך טוב? ומה אם היית מצליח להתמודד בכל זאת? ומה אם הייתי פוגש חיילת נחמדה והיית מתאהב ? ומה אם יכולת לעשות איזה טיול בעולם ולא עשית? ולבלות עוד לפני שאתה מת? ולהרגיש את החופש כי בעצם עד הצבא היית בלימודים ובן אדם עצמאי עוד לא ממש יצא לך להיות? הדבר היחידי שאתה יכול להחליט עכשיו זה אם אתה מפסיד את הכל או לוקח צ'אנס להרוויח. אני את הבחירה שלי עשיתי - והרווחתי. להתאבד תמיד אפשר....

20/05/2002 | 22:03 | מאת: אלמונית...

שרון, אהבתי את המסר ששלחת לתמיר... הוא הכי קרוב למציאות...

22/05/2002 | 20:34 | מאת: אילנית

תמיר אני יכולה להציע לך הצעה שלי עזרה מישהו אמר לי קחי תקופה נגיד חצי שנה אבל אפשר גם שבועיים ותנסי בתוך הזמן הזה להרגיש יותר טוב את צריכה להיתחייב בפני עצמך לנסות לקבל כמה שיותר עזרה ככה אמרו לי ואני חייבת לציין שזה עבד. הנה אני פה עונה לך! כמו כן אני מציעה לך לשקול לקחת איזה שהוא בעל חיים אפילו רק דג אבל עדיפות גדולה לכלב ובעיקר לדבר לדבר לדבר אם אין לך עם מי תשאיר פה הודעה ואני אשלח לך מספר טלפון מקוה שתחוש יותר טוב בקרוב בברכה אילנית

19/05/2002 | 08:40 | מאת: אבי - מכור מודאג.

שלום, אני יודע שהשאלה שלי היא אולי אמורה להיות בפורום דיאטה, אבל…. לא סתם היא כאן. אני בן 24 ולפני 4 שנים שקלתי 120 ק"ג. עשיתי דיאטה לאחר שמעולם לא עשיתי, ורזיתי פלאים, זה היה תהליך מבוקר עם פיקוח מקצועי של דיאטנית הפיקוח היה גם בפאן הפסיכולוגי. לאחר תקופה ירדתי מהתלות בדיאטנית והחזקתי מעמד 3 שנים עם אותו משקל בערך, תוך שמירה על תזונה נכונה ובריאה. היום, אני בבעיה, במהלך החצי שנה האחרונה, בגלל עוד ניסיון לא מובן שנכשל לרדת שוב במשקל, אני ירדתי מהפסים, אני מרגיש היום מכור אבל מכור למתוקים, לאוכל לא בריא, זה משתלט עלי במהלך כל החיים. ביום בעבודה, אני אוכל חבילה שלימה של וופלים, בבית אני ממש טורף מגש פיצה, והכל בלי לשים ממש לב לכך. אני ממש מרגיש מכור, קשה לי לתפקד, אני מהר מזיע, מכת הסוכרים שמגיה לגופי ממש עושה אותי עייף תוך מספר שעות, ואני לא יכול לתפקד בעבודה, נראה לי שזה גם משפיע על חיי המין שלי… האם טיפול פסיכולוגי יעזור? האם תרופה המטפלת בהתמכרויות מהסוג הזה תועיל? דיאטנית בפעם השנייה והשלישית לא עזרה ממש…. תודה, אבי- מכור מודאג

28/06/2002 | 10:55 | מאת: sss

תבוא ביום ראשון בשעה 20:30 למתנס בית תמי בגינת שינקין בתל אביב. קומה 3 לא תפסיד!

18/05/2002 | 19:46 | מאת: גלית

לא ברור לי אם יש פסיכיאטר שטורח לקרוא ולהגיב על הפניות בפורום. מדובר בפורום התייעצות עם רופאים,אך אין תשובות של איש מקצוע.ממש שערוריה!

18/05/2002 | 22:54 | מאת: רפאל2

לא! אין פסיכיאטר שמנהל את הפורום הזה (הוא פרש עקב סכסוך עם ההנהלה) אבל יש פורום פסיכותרפיה ופורום פסיכולוגיה קלינית שמנהלים אותם אנשי מקצוע שאולי יש בידם לסייע אף על פי שפסיכיאטריה זה לא התחום שלהם ויש גם אפשרות להקליד בשורת החיפוש שבעמוד זה את שם המחלה או את שם התרופה שלגביה מעונינים במידע ויופיע כל המידע שבאתר הזה שנצבר עד כה

שבוע טוב לך בהחלט יש קשר בין תרופות אנטי דכאוניות לבין השפעה על חיי מין לכן צריך טיפול זהיר ומעקב צמוד בברכה שמואל

18/05/2002 | 16:53 | מאת: אלמוני

מישהו אולי מוכן לומר לי איך אני מגיעה לתרופות לתרופה שקוראים לה risperdal -בעברית ריספרדל

18/05/2002 | 17:13 | מאת: מיכאלה

אלמוני שלום!!! ריספרדל זו תרופה פסיכוטית חזקה מאוד שנתנת אך ורק עם מרשם רפואי

18/05/2002 | 12:27 | מאת: דנה

אני מיואשת. אני לוקחת פרוזק כבר כמה שנים והוא עזור לי מאד. הבעיה היא מחיקת כל חשק מיני. ניסיתי את כל שאר ה- SSRI, וגם רמרון ועוד. וכולם עושים לי לא טוב מבחינה נפשית. מה עושים? אנין בין הפטיש לסדן- לא יכולה בלי פרוזק- כי מרגישה דכאון, ומאידך כבר כמה שנים שאין לי מין בחיי, ואני בחורה צעירה (31). מישהושמע על פתרון

18/05/2002 | 15:05 | מאת: שוש

אם אין לך חשק מיני, איך את מיואשת מלחיות בלי מין? הגיוני שאת לא תהי מיואשת ממשהו שאין לך ואת לא זקוקה לו, לא? מה שכן, את מיואשת מחוסר במגע, מחוסר בחום, מקשר קרוב. הרבה פעמים יש כן מין, אבל אין חום אמיתי. העצה שלי היא שתנסי להתקרב למישהו כדי לחוות את האינטימיות ולא את האורגזמה. התרופות הנ"ל אומנם מדחיקות את החשק המיני ומעקבות את האורגזמה, אך את הכמיהה לחום הם לא מטשטשות. חיבוק ממושך, התלטפות ומגע, הם הצורך הבסיסי שחסר לך. כשתרגישי בהם ותאהבי את האדם שמעניק לך אותם, תפתחי אליו מינית. לאט לאט ובלי לחץ תגלי מה מענג אותך ומספק אותך, גם אם זה אורך יותר זמן ודורש יותר השקעה, זה אפשרי. בהצלחה

17/05/2002 | 01:31 | מאת: ירדן

אמי בת 66,סובלת מפארנויה כ15 שנים,עפ איבחון שנעשה לפני 15 שנים,עי פסיכיאטר. היא אינה מטופלת כל השנים הללו מאחר ואינה מודעת לבעיתה ואינה משתפת פעולה.המצב עם השנים החריף.לאבי היא קוראת קאפו,כאשר מבקרת בביתי מסרבת לאכול או לשתות בשל חשדותיה.בביקור האחרון בביתי שאלה אותי מה ילדתי בן או בת וחיפשה בכל חדרי הבית את התינוק שאני מחביאה.לדבריה מנסים לרצוח אותה,עוקבים אחריהומחממים אותה בגלי "אלקטרו מגנט".אמי מתגוררת עם אבי,ואני חוששת שהוא הולך ונחלש תחת הנטל. אמי לא מתפקדת,כמעט ואינה יוצאת מהבית,אינה מתקלחת וכו'. כיצד ניתן לעזור לה.במידה ויש צורך באישפוז כפוי,האם יש תרופות שיעזרו לה להחלים,או שהאישפוז לא ישקם את מצבה.? האם יש תרופות פסיכיאטריות שיכולות באמת לפתור את בעיתה? עד היום נמנענו מאישפוז כפוי,אך מצבה הולך ומתדרדר. בברכה ירדן

18/05/2002 | 19:43 | מאת: גלית

את מתארת מצב קשה ובלתי נסבל,לבי איתך ועם אמך.שתיכן במצוקה. לא ברור לי למה אין התיחסות עניינית לפניתך.איפה מנהל הפורום ולמה הוא אינו מגיב.???

18/05/2002 | 21:11 | מאת: ליאור

ישנן תרופות נוגדות פסיכוזה (פרנויה) שיכולות לעזור מאד לאמא שלך- אבל היא חייבת לשתף פעולה עם הרופאים- אישפוז כפוי ננקט רק אם החולה אלים ומסוכן לסביבתו או לעצמו באופן מיידי.

19/05/2002 | 23:26 | מאת: סרג'ו קונסטנסה

פיתגם: זה שאני פרנואיד.....זה עדיין לא אומר שאף אחד לא רודף אחריי.... אני לא זוכר מי אמר את זה.

15/05/2002 | 23:52 | מאת: שרון

אני עוברת טיפולי פיריון כבר שנתיים ללא הצלחה. (על רקע לא מוסבר) לאחרונה בעיקבות חיידק הופסק הטיפול ואין לי מושג מתי נחזור אליו. האי ודאות פלוס הכמיהה לילד פלוס התשישות מהטיפולים פלוס הטראומה הגופנית (של גירוי יתר בשחלות, כמה פעמים) גרמה לי כנראה לדכאון. יצאתי לנופש לשבוע, כדי להתאורר וחשבתי שזה יעזור לי לצבור כוחות, אבל כשחזרתי ממש התמוטטתי. עכשיו אני לא מצליחה לישון, אני כל הזמן מזיעה ועצבנית, אני שותקת הרבה וצועקת הרבה, ומבולבלת נורא, יש לי "בלק-אאוט" בזיכרון, ואני מוצאת את עצמי במקומות שאין לי מושג איך הגעתי אליהם. המצב הזה מפחיד אותי נורא, אני רוצה לקחת איזה כדור שיעזור לי להתמודד עם הכל באופן זמני מצד אחד אבל לא יפגע בטיפולי הפיריון מצד שני. שיחות עם פסיכיאטר לא באות בחשבון בגלל ההוצאות הכספיות שאני לא יכולה לעמוד בהן. אשמח לשמוע את דעתך בהקדם. תודה מראש

17/05/2002 | 19:03 | מאת: מיכאלה

שרון יקרתי!!! מה את לא דואגת לעצמך? בגלל כסף את מזניחה את המצב הנפשי שלך? אני מאחלת לך שתצליחי בטיפולי ההפריה אני מניחה שזה מאוד קשה ריגשי ונפשי , אבל האם היית רוצה שהתינוק שלך יוולד לאמא שאינה בריאה בנפשה? תטפלי בעצמך קודם!!!

17/05/2002 | 20:02 | מאת: אילנית

שרון היקרה את יכולה לבדוק אפשרות לטיפול שקופת החולים שלך תממן את חלקו או את כולו אל תזניחי פני מיד לרופא המשפחה שלך ותרגישי טוב יותר

13/05/2002 | 09:25 | מאת: לימור

שלום לכולם, הוצע לי להשתמש בתרופה בשם סרוקסט. אני מבקשת לדעת פרטים נוספים לפני שאחליט אם להשתמש בה או לא. אשמח אם תכתבו לי לגבי נוחות השימוש, תופעות לוואי, השפעות אחרות וכו. תודה מראש.

14/05/2002 | 17:46 | מאת: טל

התרופה ביסודה מיועדת לטיפול בהפרעות דיכאון , אך נעזרים בה [ ובהצלחה רבה ] לטיפול בהפרעות חרדה ואכילה .בולימיה ואנורקסיה . בשבועות הראשונים , בזמן שהגוף מסתגל לתרופה חלים שינויים שונים אצל כל מטופל . לאחר תקופת ההסתגלות , יש שיפור ניכר באיכות החיים , רעב מופחת ומצב רוח חיובי . כל זאת כמובן אפקטיבי יותר במידה והתהליך מלווה בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי , מעקב צמוד והרבה נכונות . הרגלים ישנים וקיבעונות , משתנים , הדחף למעשים אימפולסיבים פוחת . ניתנת לפציינט ההזדמנות להרגיל עצמו לדפוסי התנהגות וחשיבה חדשים . קופת החולים אינה מסבסדת את הסרוקסט , אלא את התחליף הישראלי [ שהוא בעל השפעות לוואי שונות ואחרות ] על כן יש לבקש מהפסיכיאטר בעת רישום המרשם , לציין במפורש כי יש לתת סרוקסאט בלבד . או אז קופת החולים מכבדת בקשה זו . מומלץ .

16/05/2002 | 11:36 | מאת: סיגל

אני קיבלתילראשונה לאחר שנתיים את התחליף לסרוקסט, אני אודה לך אם אפשר יהיה לקבל ממך נתונים על ההבדלים בתופעות הלוואי. תודה

15/05/2002 | 18:50 | מאת: ליאור

ישנן דעות לכאן ולכאן בעניין הסרוקסט- כבר הוגשו בארה"ב מספר תביעות משפטיות נגד יצרן התרופה בכל מקרה מדובר בתרופה אנטי דיכאונית ממשפחת הפרוזק אשר יעילה לטיפול גם בהפרעות חרדה ולא רק בדיכאון מומלץ לקחת את התרופה רק עפ"י המלצה של פסיכיאטר מומחה אחרי שבדק אותך והחליט שזה הטיפול שמתאים לך

16/05/2002 | 02:03 | מאת: מוש

אשמח לקבל פרטים נוספים מדוע הוגשו תביעות משפטיות , כיוון שלא ידוע לי על כך .

13/05/2002 | 09:08 | מאת: רותי

מעוניינת לקבל מידע לגבי תרופות המסייעות לטיפול בחרדה. אני מטופלת אצל פסיכולוג. מעוניינת לקבל פרטים לגבי תרופה טיבעית או תרופה שאינה מרדימה היות ואני סטודנטית. כמו כן ברצוני לקבל מידע על תרופה בשם "קלמנרבין" תודה

13/05/2002 | 20:18 | מאת: ליאור

קלמנרבין היא תרופה טבעית וכמו כל תרופה טבעית אין צורך במירשם רופא ואפשר להשיג בחנויות טבע ובבתי מרקחת. תרופות מירשם הן מסוג בנזודיאזפינים כגון: ווליום, קלונקס, קסנקס. התרופות מרגיעות ומרדימות, גורמות לאופוריה והן משמשות את רופאי המשפחה בעיקר לעזור לאנשים להתגבר על תקופות קשות בחייהם. קיימת סכנת התמכרות לתרופות מן הסוג הזה. גם SSRI (כגון פריזמה וסרוקסט) יכולים לעזור לחרדה למרות שהן מיועדות במקור לטפל בעיקר בדיכאון. בתרופות כאלה רצוי לפנות לפסיכיאטר לאיבחון ובדיקה ראשונית ולמעקב כל עוד את נוטלת את התרופה.

13/05/2002 | 01:31 | מאת: אלמונימי

שלום הייתי רוצה לקבל מידע מפורט מה ההבדל בין seroxat ל - remeron ו -sertraline למה מיועדת כל תרופה כזאת - בעיקרון כולן תרופות נוגדות דיכאון - אז מהם ההבדלים בניהם בעצם ? האים רמרון או סרטרלין גורמים לאותן תופעות לוואי מיניות קשות כמו סרוקסט ? (נטלתי בעבר סרוקסט - והיו לו תופעות לוואי מיניות כמו אי-שפיכה) .

13/05/2002 | 10:05 | מאת: מנסיון ומקריאה

אינני רופא אך מנסיון אישי ומקריאה מרובה אני יכול לאמר שרמרון וסרוקסט פועלים באופן שונה זה מזה ולכן יש להם השפעות שונות. אחד ההבדלים שבאים לידי ביטוי הוא שרמרון אינו פוגע בתפקוד המיני. תנסה - אין לך מה להפסיד.

13/05/2002 | 20:02 | מאת: ליאור

רמרון היא תרופה מ-א-ד חזקה והיא מיועדת לכאלה שטיפול תרופתי רגיל לא הועיל להם. רמרון מאד מרדימה, תתכונן לישון רוב שעות היממה אם תיקח אותה באופן קבוע. אפקסור נחשבת לתרופה נוגדת דיכאון מאד יעילה ועם הכי מעט תופעות לוואי אבל היא איננה שייכת למשפחת SSRI, כלומר היא פחות יעילה לטיפול בחרדה. מבין ה-SSRI לרסיטל (ציפרמיל) וללוסטרל יש הכי פחות תופעות לוואי מיניות או אחרות והן מאד דומות לסרוקסאט מבחינת היעילות הטיפולית שלהן.

14/05/2002 | 00:01 | מאת: זיו

ניסיתי גם את אפקסור וגם אח"כ את רמרון. אפקסור פגע קשות בתפקוד המיני ויותר מזה - בחשק המיני. לכן הפסקתי אותו לאחר חודש של סבל. רמרון ניסיתי בהמשך. לא היו בעיות בתחום המיני בכלל, אבל יש תופעות אחרות שאני לפחות התנסיתי בהן : עצירות, הזעת יתר (לא כ"כ כמו תרופה אחרת שניסיתי - אדרונקס) ו-השמנה ! (לא רק עקב תיאבון מוגבר!) כמו כל התרופות האנטי-דיכאוניות רמרון עוזרת לך להרגיש כלום. כלומר יחד עם הדכאון והחרדה גם עוד משהו נעלם. לא איכפת לך מכלום. זה נשמע אולי טוב אבל רגשות זה לא דבר שרצוי להעלים, ומרגישים שמשהו לא בסדר. אולי עליך זה ישפיע אחרת... בהצלחה.

14/05/2002 | 14:37 | מאת: אלמונימי

תודה האים ידוע כבר על תרופה ממשפחת סרוקסט אשר באמת איננה פוגעת בתפקוד המיני ? האים קיימים כדורים נוגדי-דכאון שכמעט ולא גורמים לתופעות לוואי ? האים תמיד כאשר מפסיקים ליטול כדור פסיכיאטרי - נפסקת השפעתו (כלומר למשל דכאון שחוזר) ויחד עים זה נעלמים תופעות לוואי שלו ? מה אתם אומרים ???

12/05/2002 | 17:03 | מאת: ד.ג

שלום, ברצוני לקבל חידוד בהבנה איך לגשת נכונה לבחור שמתקשה להבין את המושג "רגשות" - (פשוט נאמר כך על ידו). בעיקר בנושא של קשר זוגי ומה מהותו. מדובר בבחור בין 38 ומאד ביישן. הבנתו מתבטאת לרוב בהבנה בצרכים שכלתניים. אין לא מושג כיצד לתקשר ריגשית, להביע געגוע, התחשבות בצרכים של הצד השני או אפילו צורך בצד השני בחשיבה עליה מתוך צורך להיות איתה. הוא לא מוכן לשתף את בת זוגתו בבעיותו ולא הקטנות או משפחתיות ואף לצרכי השיחה. כמו כן, הוא לא רואה בתחושת קושי לנתק את הקשר גם אם והקשר לא יצליח לאחר זמן רב של השקעה וניסיון להעמיק את הקשר. הוא מבין שיש לו אכן בעיה והוא מעוניין לפתח קשר רציני. חשוב לי לציין שאין הוא עושה זאת מרע-לב אלא כך הוא מבין זאת. ההתנהגות הזאת היא באופן כללי כלפי הצד השני ולא באופן אישי. הדוגמאות הן רבות אולם אני מקווה שהנ"ל יספיק על מנת לעזור להבין את מהות הבעיה. בברכה ד.ג

12/05/2002 | 23:52 | מאת: Dr. Paz

Dear friend, He is justy a maniac. Stay away from him. Dr. Paz

11/05/2002 | 19:41 | מאת: היידי

רצון לבדידות מוחלטת, חוסר עניין באנשים - זו בעיה?

14/05/2002 | 16:31 | מאת: מי

מיזנטרופית?

11/05/2002 | 11:23 | מאת: צ'ופי

שלום! אם למישהו יש מידע על התרופה:פלוטין/פריזמה {השפעות לטווח הארוך,השפעות לטווח הקצר,תופעות לוואי, העלאה במינון אם משתמשים הרבה זמן,כיצד היא פועלת,אפקטיביות,ובכלל...} אני אשמח אם תשלחו לי. תודה.

11/05/2002 | 14:59 | מאת: מ'

http://health.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=medicine/drug1&id=210&name=Prizma&page=3

11/05/2002 | 15:00 | מאת: מ'

http://health.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=medicine/drug1&id=210&name=Prizma

12/05/2002 | 14:16 | מאת: ד

12/05/2002 | 22:52 | מאת: רפאל2

את יכולה להקליד :פריזמה בשורת החיפוש שבראש העמוד הזה

שלום אני בן 25 יש לי בעייה קשה בתיפקוד המיני (ליבידו) , חוסר ריכוז , חוסר תאבון...... הפסיכאטר נתן לי בפעם הראשונה remeron אשר גרמה לי לעייפות חזקה ולצימוק איבר המין עד כדי שהוא הכחיל. ובפעם השנייה הביא לי deprexn אשר גרמה לי כמו הקודמת אבל במקום עייפות גרמה ל עיירנות חזקה ולנשירת שיער חזקה . האם עליי שוב ללכת לפסיכאטר כי ממה שהבנתי אין תרופה בעלת תופעות לוואי שפוגעת בתיפקוד המיני ? האם יש תרופה טבעית שתחסוך ממני את תופעות הלוואי הנ"ל? מה עליי לעשות?

לתרופה לוסטראל LUSTRAL יש פחות תופעות לוואי יחסית לתרופות אחרות

10/05/2002 | 21:46 | מאת: דון

רופא המשפחה החליף לי תרופת האלפראליד 0.5 שקיבלתי פעמיים ביום ל טרנקסל 5 פעמיים ביום. בימים אלו (הראשונים להחלפה) אני מרגיש לעיתים קרובות רע מאד. האם הסיבה יכולה להיות החלפת התרופות? ז"א הפסקת האלפראליד והמעבר המידי לטרנקסל. או יש לבצע מעבר הדרגתי, לדוגמא מספר ימים לקחת בבקר אלפראליד ובערב טרנקסל. ד"א רופא המשפחה היה בדעה להמשיך באלפראליד (כבר מעל 8 חודשים) והפסיכיאטר שנשאל לחוות דעתו היה בעד הטרנקסל כבר מראשית הדרך. תודה

04/01/2004 | 16:35 | מאת: harry

טרנקסל מה זה ומה זה עוזר

10/05/2002 | 00:01 | מאת: נורית

אני בת36, נשואה ואם לילדים. אני אדם עם מודעות ואני מעידה על עצמי כי חיי מתנהלים באופן טוב ומספק. עם זאת בחודשים האחרונים תוקף אותי מידי פעם מצב רוח דיכאוני כבד, עם תחושות של חוסר טעם. התחושות מזכירות לי את התקופות אחרי כל אחת מהלידות של ילדי בהן חשתי מדוכאת כמה שבועות. התחושות מתעצמות סביב מחזור אך יכולות להופיע גם בזמנים שאינם קשורים למחזור. כיצד אדע אם מדובר בשינויים הורמונלים או משהו מעבר לכך? האם יש תרופות יעילות שיכולות לעזור "להילחם" בתחושות מבלי לפגוע בעירנות והתפקוד?

16/05/2002 | 23:07 | מאת: אילנית

הי כן ישנם תרופות שיכולות ללחום בדיכאון או יותר נכון לעזו ר לך ללחום בו אבל בדרך כלל נותנים אותם למי שאופיין כסובל מדכאון ואחת מהדרכים הטובות לדעת זאת היא אם מדובר בתחושות רעות שנמשכות יותר משבועיים מחשבות אובדניות או תחושות קשות אחרות אם את אכן סובלת מאחת מאלו אל תמתיני עוד גשי מיד אל רופא אפילו רופא המשפחה שלך

11/08/2003 | 16:43 | מאת: חנה

אני בת 53 ולוקחת מזה כ12 שנה הורמונים מכל מיני סוגים שניסיתי במשך הזמן לצערי הגעתילמצב שהם כבר לא משפיעים עלי ווכן כל התוספות הטבעיות שהוספתי גם לא שיפרו את המצב אני מרגישה כל הזמן תשושה מאוד מההפרשים בין החום הנוראי שתוקף את גופי ומיד לאחר מכן קר לי מאוד אין לי מצב רוח ואני מרגישה שזה לא אני החיים נהפכו לסיוט מבן אדם שמח וואופטימי נהפכתי לשבר כלי ומה שעוד מדכא אותי שלרופאים אין תשובות כל הבדיקות הרגילות מראות שהכל בסדר אבל כלום לא בסדר איתי, שאלתי האם יש עוד בדיקות של הורומנים מסויימים שאני יכולה לעשות כדי לשפר את מצבי מאחר והוא בלתי נסבל ולא הגיוני שאני לוקחת הורמונים ובכל זאת יש לי תופעות של גלי חום מאוד קשים. ממתינה לתשובה, בברכה חנה

09/05/2002 | 09:35 | מאת: מיכאל

שלום , האם יש לנטייה המינית גורמים גנטיים ? האם בספרות הרפואית יש מחקרים או טיפולים בנושא ?

שאלה מוזרה... אף אחד לא ממש יודע, כיום הדיעה הרווחת היא שזה כנראה שילוב של שניהם. אין טיפולים חוץ מלעזור למטופל להשלים עם הנטייה שלו ועם הקשיים הנובעים מהעובדה שהחברה בה אנו חיים איננה סובלנית.

14/05/2002 | 09:31 | מאת: מיכאל לזיו

תודה לך על התגובה , נראה לי שהפסיכיאטר לא רוצה להתיחס לשאלה. זיו , ציינת חברה לא סובלנית , זה נכון אבל בטל בשישים לעומת השקפת חיי לפחות שאומרת : אין סיכוי לאושר אמיתי בין שני גברים . נקודה. לא רק בגלל שאין מסגרת מחייבת ואין ילדים , אלא שהרוב המכריע של היצורים החד מיניים ( וכניראה מסיבות של חינוך , הומופוביה סביבתית , וכו' ) אינם ישרים , אינם אמינים , מחפשים סיפוק מיני ולא ריגשי , משקיעים בחיצוניותם הרבה יותר מאשר באישיותם וכו'.

08/05/2002 | 22:34 | מאת: מעין

יש לי אח חולה נפש אשר גם בשבילו וגם בשביל המשפחה שלנו זה לא טוב שיגור בבית. רציתי לדעת אם יש מסגרת של דיור ופעילויות לחולי נפש. ואם כן, מהם המקומות?

14/05/2002 | 23:05 | מאת: מרי

מעיין, יש מסגרת של אישפוז יום - לתקופה מוגבלת יש מועדוני "אנוש" לפעילות חברתית לנפגעי נפש נסי לברר על הוסטלים ושיקום במסגרת הקהילה בהצלחה!!

16/05/2002 | 23:22 | מאת: אילנית

האם אין עובדת סוצאילית שמטפלת בנושא? אם לא אנא גשי למועצה האזורית במקום מגורייך ובקשי שימנו אחת היא בוודאי תוכל לעזור יותר

17/05/2002 | 09:54 | מאת: טל עובדת סוציאלית

מרי היקרה אני בהחלט מסכימה איתך כי אין זה בריא שאחיך יתגורר עמכם זה עלול להיות מזיק הן למערכת היחסים בבית והן להתפחותו שלו ולפגוע באיכות חייכם וחיין , על כן התפתחו מסגרות רבות שמיועדות לשיקום חולי נפש במגורים אשר מעניקות סיוע ותמיכה בהסתגלות לחיים עצמאים . הוסטלים, דיור מוגן וכו' . חשובמה גילו של אחיך (ישנן מסגרות לנוער /ולמבוגרים) ומה רמת תפקודו ואפיוניו המיוחדים חשוב למצוא מסגרת המתאימה לושתענה על אפיונים אלו . את יכולה לפנות לביטוח לאומי או למרפאת המעקב שאחיך מטופל בה,ולקבל רשימה של המסגרות באיזור מגוריך ולפנות עליהן באופן עצמאי והן כבר ידריכו אותך מה לעשות הלאה. כמו כן את יכולה לפנות לעובד סוציאלי בלשכת הרווחה , או בבית החולים ולבקש מידע ושיערכו את תהליכי ההפניה אני מאוד ממליצה לך על סניפי "אנוש" (יש להם אתר , כך שתוכלי לקרוא קצת ולהתרשם) הן לשירות של הדיור המוגן/ הוסטל והן לשירות של מועדון חברתי ובילוי שעות הפנאי עליך לשכור עי התהליכים של הוצאת אחיך מהבית הינם מורכבים ודורשים אנרגיה נפשית הן מצד בני המשפחה והן מצד האדם בעל המחלה הנפשית אשמח לענות לך על כל שאלה בהצלחה!

07/05/2002 | 21:08 | מאת: גייה

כמה זמן אחרי ההתקף הראשון לוקח לחזור למוטב עם טיפול תרופתי איזה תרופות מומלץ לקחת האם ליטיום .? אני משתמשת בהלידול 5 מל. דקינט 2מל טריל 200מל

11/05/2002 | 19:14 | מאת: מיכאלה

גייה שלום!!! מניסוני האישי (יצאתי עם בחור שסובל ממניה דיפרסיב כשנתיים) אים זמן מוקצב שממנו יוצאים לאחר משבר / התקף זה מאוד אינדבדואלי, לגבי התרופות תתיעצי עם פסיכאיטר ולא עם אף אחד אחר , ליתיום היא אחת התרופות שנודגות מניה אך היא לא בהכרח מתאימה לכל חולה. הכי חשוב שתלמדי להכיר את עצמך ובכך פעם שיתחילו לצוץ סימני משבר תמעי אותם בעזרת תרופות וספיכאטר. בהצלחה

31/07/2002 | 09:00 | מאת: דורון

האם מיהו היצליח להגמל מליתיום ?

07/05/2002 | 16:36 | מאת: ישראל

שלום רב אני בן 25 וסובל מתופעה של הסמקה. כלומר בכל מצב (, כאשר פונים אלי וכמעט בכל סיטואציה בה אני נימצא...) אני הופך הופך להיות אדום לגמרי. הדבר מגביל אותי מאוד ! אנא עזרתכם חשובה לי ' האם יש פתרון לכך? (האם הפתרון נימצא בפורום זה או אחר?) בתודה מראש ישראל

07/05/2002 | 21:24 | מאת: Danny

there is a surjery to fix this problem. if you suffer from too much shyness,introversion,tension on social events-maybe you suffer from a problem that her name is "social anxiety". if this is the case i think that the most pschotherapy that seems to work is called "cognitive behvioral teartment Dannt [email protected]

12/05/2002 | 09:36 | מאת: ערן

תודה רבה אך אבקש תגובת מנהל הפורום.

07/05/2002 | 11:19 | מאת: עדי

הי, עקב טראומה קשה שעברתי לאחר לידה (לא דיכאון לידה)התחלתי להרגיש שאני במתח שאני לא מסוגלת להתגבר עליו. פניתי לפסיכיאטר במסגרת קופת חולים והוא המליץ לקחת לניטין 3MG חצי כדור בבוקר וחצי בערב. אתמןל התחלתי לקחת ולא ניראה לי שזה עוזר. האם זה אמור להשפיע במיידי??? אני מחכה לתשובה דחופה מכל מי שמכיר תרופות נוגדות חרדה. תודה.

10/05/2002 | 18:56 | מאת: פול

את יכולה לקחת תרופה זאת אבל היזהרי לא לקחת אותה יותר מ-10 ימים כי היא יוצרת תלות קשה. כל טוב!

10/05/2002 | 21:33 | מאת: רפאל2

פול צודק באיזשהו שלב התרופה מפסיקה לעזור ואז נאלצים להגדיל את המינון שוב וגם נוצרת תלות פסיכולוגית שהאדם מרגיש שהוא לא יכול להסתדר ללא הכדורים מרגישים את האפקט של התרופה תוך יומיים אולם יתכן שצריך להגדיל את המינון אבל שוב אני ממליץ לא להכנס לסיפור הזה כי לזמן ממושך ההפסד עולה על הרווח מומלץ להשתמש לטווח קצר ביותר ולארוע נקודתי כמו טיסה ,הרצאה,וכדומה מאת רפאל :לא איש מקצוע אבל בעל ניסיון

04/01/2004 | 16:38 | מאת: harry

22/12/2002 | 16:35 | מאת: ברק

שלום לך רק רציתי שתדעי שניסיון בתרופה הספציפית הזו אין לי ולפי דעתי את התשובה המדויקת את יכולה לקבל מורדה רזיאל בערוץ 103 FM ב1600 אבל לעומת זאת יש לי ניםיון חזק עקב תהליך פסיכותי ואני לקחתי ריספרדל ורק אחרי חודש חודשיים הרגשתי בהבדל אבל רק שתדעי מניסיון הזמן --כן -הזמן זה אולי נישמע נדוש אבל זה פשוט נכון ומפה אפשר רק לעלות להעריך כל עליה הכי קטנה (אצלי העליה היתה לאט לאט וקשה .הרגשתי שאני עושה צעד קדימה ו2 אחורה )אבל בכל הכוח בציפורניים וגם בשניים אם צריך את תעלי גבוהה גבוהה בחזרה תנסי גם לדבר (כמה שקשה) להוציא הכל ..........אוהב אותך נ.ב- עכשיו גם בישביל התינוק

06/05/2002 | 17:32 | מאת: תמרה

שלום רב! נטלתי סרוקסט במשך 3.5 שנים, הכדור מאד עזר לי. היום אני בתהליך גמילה, לא נטלתי את הכדור כלל כבר שבועיים (ההפסקה הטוטאלית היתה מאד הדרגתית). שתי שאלות: 1) תוך כמז זמן הגוף מתנקה לחלוטין מהשפעת הכדור? 2) מאז הפסקתי את הנטילה יש לי תופעות מוזרות, כמו זרמים חשמליים בראש, תחושה שאני לא בפוקוס, האם ידועה התופעה? 3) חולשה חזקה בכל הגוף המלווה בכאבי רגליים (כמו בשפעת), האם זה מוכר? אודה על תשובה מהירה ומיקצועית.

11/05/2002 | 19:20 | מאת: טלי

היי איני מקצועית אך התופעות שאת מספרת מוכרות לי. לקחתי כמעט שנה סרוקטס והפסקתי בהדרגה. עכשיו אני לוקחת חצי כדור לשבוע (ממש השפעה פסיכולוגית) ואני מכירה את ה"זרמים בראש" המוזרים וגם באמת כל הגוף כואב כמו בשפעת.. בוודאי שכדאי ורצוי לשאול פסיכיאטר. אך "נחמד" לשמוע שלעוד מישהו יש תופעות דומות. בהצלחה!!

06/05/2002 | 00:47 | מאת: איתן

האם מוכר מאמר הדן בנושא זה. בעברית. האם מוכרים פסקי דין בעניין. תודה.

11/05/2002 | 03:36 | מאת: מ'

http://psy.haifa.ac.il/~rubin/smadar.htm

12/05/2002 | 23:57 | מאת: Dr. Paz

fffGGGDFGHFGFGfhfththfgyjfjghkghjfhvgnvgnvcgnvcnfvjnbfn

05/05/2002 | 15:13 | מאת: ליאת

HERA שלום רב, יש לי שאלה, אני יודעת שאת מתמידה בכניסה לפורום, פשוט יש משהו שלא ברור לי, האם פיצלו את הפורומים השונים הקשורים בפסיכולוגיה /פסיכאטיה..... אשמח לתשובה ליאת

06/05/2002 | 16:30 | מאת: חברה

היי תוכלי למצוא את הרה בפורום תמיכה הדדית... וכן- פיצלו, ועוד איך פיצלו. ביי

03/05/2002 | 14:39 | מאת: ענת

האם ידוע בתחום הפסכיאטריה על אבחנה של בעיה המוגדרת כחדרה חברתית והאם יש טיפול לבעיה

06/05/2002 | 22:01 | מאת: מאיר

טיפול בחרדה חברתית הוא ע"י תרופות ממשפחת SSRI (פרוזק, סרוקסט וכו') ולפעמים אפשר לשלב בנוסף גם בנזודיאזפינים (קלונקס, קסנקס וכו'). אם את לא מעוניינת בתרופות אז אפשר להיעזר בטיפולים פסיכולוגיים ובמיוחד כאלה שהם באוריינטאציה קוגנטיבית-התנהגותית.

12/05/2002 | 22:58 | מאת: דני

יש אתר חרדה חברתית באינטרנט וספרים על חרדה חברתית

12/05/2002 | 23:00 | מאת: דני

יש אתר חרדה חברתית באינטרנט וספרים על חרדה חברתית יש טיפול תרופתי או קוגניטבי בסידרה של 20 פגישות כתובת האתר באינטרנט www.geocities.com/harada_hevratit יש גם ספרים רבים באנגלית על הנושא. היכנסי לאתר יש מידע רב וגם פגישות לפעמים.

01/05/2002 | 23:26 | מאת: אוויר

אני סובלת מדכאון מתמשך,לפני כ-3 חודשים התחלתי טיפול באחת מתחנות הנפש . החודש עקב מקרים התדרדר מצבי.היום הציע לי הפסיכאטר לשקול אשפוז,הוא מצפה ממני מחר לתשובה. כמה פרטי רקע: נטייה חזקה לאובדונות,כרגע נטולת כוחות לבצע עד כדי כך שלא הולכת אפילו לקופ"ח לקחת מרשמים. שאלתי בעצם כמה שאלות.. 1.מה יקרה אם אסרב מחר לאישפוז? 2.למרות שהשפוז אינו בכפייה אני אוכל להשתחרר מתי שארצה? 3.האם האשפוז אליו הוא התכוון מדבר על מחלקה סגורה? אשמח לקבל תשובה עוד הערב. תודה אוויר.

02/05/2002 | 11:12 | מאת: הקיסרית הילדותית

שלום! את כל השאלות האלה את צריכה לשאול את הפסיכאטר/ פסיכולוג שלך. זה כמובן תלוי גיל ולא כתבת אותו אם את קטינה אז את יכולה להשתחרר אם אינני טועה, כמובן רק כאשר האישפוז הוא אינו בכפיה אבל שוב אני לא בטוחה בפרטים האלה. תשאלי את הפסיכאטר שלך הקיסרית הילדותית

30/04/2002 | 15:37 | מאת: חלי

שלום, יש לי בעיה, מאז שנולד בני לפני שנה וחצי הפכתי לחרדתית בכל הקשור למחלות. בגיל חודשיים בני התאשפז בבי"ח בעקבות מחלה ומאז אני פשוט לא מפסיקה לחשוב איך להימנע מלבוא במגע עם אנשים חולים/מצוננים/נשאים של וירוסים. בני עדיין לא במעון אבל ניפגש עם ילדים אחרים בגינה ( וזאת לאחר עבודה עצמית מאומצת ) ואני תמיד בודקת את מצב האף של הילדים (מנוזלים?) לפני שהם באים במגע עם בני. לאחר ביקור בגינה הציבורית/משפחה/כל מקום אחר שאינו הבית אני שוטפת לי ולבני את הידיים ומחליפה לו בגדים. מהאשפוז ועד היום מאוד חל בי שינוי גדול לקראת "הנורמליות", אני כן נותנת לבני להתלכלך ולשחק בחול ועם ילדים, אבל המחשבות מטרידות. האם אני זקוקה לטיפול תרופתי?

16/05/2002 | 23:25 | מאת: אילנית

נקרא כאילו טיפול תרופתי משולב בשיחות בהחלט יוכל לעזור לך לחוש יותר ביטחון . פני לעזרה לטובתך ולטובת הילד.הילד בלי שום ספק עוד יהיה חולה פעמים רבות בחייו כדרכם של בני אדם ולך כדאי ללמוד להתמודד עם זה וככל שתקדימילעשות זאת כן יטב בהצלחה

אני ממש אובד עצות. אין לי כסף לשלם לפסיכיאטר ורופא המשפחה ממש לא מבין בענין בכלל. כל התרופות שלקחתי - אלטרול, בונסורין, מילודיל, פרוזק, פבוקסיל, סרוקסט, פגעו בעוצמת הזיקפה ובעיקר באי יכולת להגיע לאורגזמה- ממש מתסכל. בנוסף, רוב התרופות מרדימות מאד. אני מבקש מכל מי שהתנסה בבעיה כזו : האם יש תרופות חדשות שלא גורמות לבעיות אלו. שמעתי על תרופה ממשפחה שונה בשם אפקסור וכן בוספירון או סורבון. תודה מקרב לב לכל מי שיכול לעזור.

הלוואי והייתי יכולה לעזור... אני מצטרפת לשאלתך ושואלת האם סרוקסט פוגע בפוריות אצל גברים?

אבקש לדעת מידע על טיפול פסיכיאטרי לעברייני מין

09/05/2002 | 16:16 | מאת: selest

09/05/2002 | 16:25 | מאת: selest

09/05/2002 | 17:33 | מאת: selest

אתם יכולים להסביר מה זה

29/04/2002 | 09:11 | מאת: Pearl

My son had a "schzophrenic like" episode two and a half years ago and was hospitalised in a psychotic state for three months. Background was the death of his older sister and use of drugs "as a relief from grief" During this period he has not worked except for a disastrous attempt to count and pack labels at a government facility/rehab centre in Yavne. His coordination was never a strong point and it was not a successful move except that he got up to go there most days. He had another short hospitalisation for three weeks in Nov 2001 and at this time was evaluated. His intelligence is apparently not impared but the par between his intelligence and motivation is very low. In fact there is no motivation. Medication - Respidal 4 mg: Klonex once a day and since the second hospitisation he takes half a sleeping pill at night. Most of the time he has had psychological attention and is under a psychatrist for medication and consultation . In short he is not improving, quite the opposite. The last few months he is prone to anxiety/panic attacks and often feels that he might harm us, his parents. He lives at home (he is 30 years old) and we are at a loss as to how to help him. He sleeps a great deal. Are there new ideas, methods, fascilities that we have overlooked and do not know about? I thank you in advance for any information or advice you can give us Pearl

30/04/2002 | 13:40 | מאת: תנסי לעזור לו במישור הריאלי

נסי לעזור לו למצוא עבודה והשתלבות חברתית קהילתית כלשהי, אפילו אם מדובר בהתנדבות. יש צורך בפרטים נוספים לצורך תשובה מפורטת יותר.

05/05/2002 | 19:34 | מאת: פלגי

מענין האם הציבור יודע שהמדיניות כיום לסגור מחלקות בבתי חולים ולהעביר את חולי הסכיזופרניה להוסטלים. ההוסטלים האלה הם חרפה.גופים פרטיים מנסים להתעשר על גבם של החולים האומללים הללו שאינם מסוגלים למחות על השרלטנות הנעשית על גבם. במשרד הבריאות קיים קשר של שתיקה אודות איכות החיים השוררת בהוסטלים.זה כרגע הפתרון הזול הקיים בשטח. אפילו על אוכל ראוי אין מה לדבר שם שלא לדבר על כל השאר.

ההבדל שהפסיכיאטר מקבל טיסות ותמלוגים וסוכן רק תמלוגים. אתם חייבים להבין שפסיכיאטר זה לא פסיכולוג ולא קרוב לכך, לכן כשאתה בא אליו עם חרדה אין לו מה לעשות איתך, יש לו רק למכור לך והוא מוכר לך מה שמוכרים לו. מה יש לפסיכיאטר למכור לחולה??? רק כדור ואם החולה מתלונן הוא יתנהג בדיוק כמו הסוכן של התרופה וישכנע אותך שמה שהוא נותן לך זה טוב ושההשפעות הם חיצוניות ולא קשורות לכדור, האומנם??? אז למה כשאני לוקח מינון גבוהה הכל מסתדר??? וכשאני לא לוקח הכל מתחרבש?? היום בשישיחה עם רופא משפחה התלוננתי על הבעיה הזו וסיפרתי את כוונתי לתביעה הוא סיפר לי במפורשות שחברות הכדורים מציעות לו נסיעות "להשתלמות" בבתי מלון בעולם מקבל מחזיק משקפיים יפה, עטים מהודרים ותמלוגים לא קטנים. אז אם לו מה למכור כדי לרפא יש לו מה למכור לרווח על חשבון החולה. איני מכיר חולה שטיפול תרופתי בלבד סייע לו בחרדות, חייבים טיפול פסיכולוגי שפסיכיאטרים לא ממש ממליצים עליו ויש מחלוקת רבת שנים בין שני התחומים,מי צודק??? ייקח כנראה עוד שנים לדעת!!! בנתיים יש מי שיסבול וישלם את המחיר.

...אז למה אתה לא משלב בין השניים? מה אכפת לך מה הפסיכיאטר אומר לגביי נחיצות הטיפול הפסיכולוגי?! אם אתה מרגיש שזה לא מספיק- תפנה לטיפול. וזה ברור שיש להם אינטרסים שונים, אבל מה אכפת לך? אתה זה שבינתיים סובל וצריך את התרופה כדי להתמודד

אור נכון.

28/04/2002 | 11:25 | מאת: רושם מעוות

שלום רונן, אני מודעת לעובדה שפסיכיאטרים רבים הם לא ממש נחמדים וגם אצלי נוצר לעיתים הרושם שמוטב שהיו עוסקים בכירורגיה ואולי אפילו בקצבות. רושם זה התחזק אצלי מאוד בעקבות הקפריזות של ד"ר אבני שמנצל באופן ציני את מצוקתם של הגולשים כשהוא פרש וחזר פרש וחזר לפרוום הטיפול הנפשי, אח"כ פתח כאן שני פורומים ומיהר לסגור אותם ובסוף נשארנו עם כרטיס הביקור שלו כפרסומת היחידה שנגדה הוא כל כך מטיף. מקריאת כמה תגובות שהוא השאיר בזמנו בפורום לטיפול נפשי בן הוא השיב בחצי משפט, גם הוא לא תמיד מובן, אכן ניכר רושם של זלזול ניכר באדם והדבר מצער במיוחד כי הוא מתיימר גם לעסוק בפסיכותרפיה, כמו שהוא כל כך היטיב לעשות לעצמו יחסי ציבור בכרטיס הביקור שלו. ו-א-ו-ל-ם, קיימים גם פסיכיאטרים אחרים. אני הייתי מספר שנים בטיפול אצל פסיכיאטרית שעוסקת בפסיכותרפיה, הייתי מרוצה מאוד מהטיפול, והוא לא עירב בכלל לקיחת תרופות. היה לה ידע מקיף בפסיכותרפיה והיא אף לימדה בחוג לפסיכותרפיה בת"א, וישנם גם כאלה. אם כבר אתה מעוניין בטיפול פסיכולוגי, פנה פשוט לפסיכולוג קליני, ההכשרה שהם עוברים לעסוק בפסיכותרפיה אינטנסיבית מאוד ועולה לאין שיעור מזו של פסיכיאטרים.

26/04/2002 | 21:09 | מאת: moment

שלום רציתי לישאול שאלה. אובחן אצלי שיש לי OCD קשה. ניסיתי את כול התרופות וזה לא עזר. אני לא בטוח שהרופה איבחנה אותי נכון. אני כן מסוגל לתפקד בסדר. הבעיה העיקרית שמפריעה לי היא מחשבות חוזרות שאולי קרה משהו למישהו יקר ואני לא יודע עים זה קרה או לא. הבעיה השניה שמישהו מיתקרב אלי אני פיתאום מרגיש קוצים ביד שמול ולהעלים אותו אני צריך לירחוץ את היד וזה עובר. בעיקר זה קורה לי עים אני מרגיש שזה מישהו שניראה לי לא טוב. גם שמישהו מיתקרב אלי ליפעמים אני זורק את היד שמול קדימה. ביגלל זה יש אנשים שחושבים שיש לי בעיה תיפקודית בידים אבל אני יודעה שזה בעיה פסיכולוגית. אני מאוד רוצה לימצו פסיכולוג טוב שיעזור לי מחכה לתשובה .

26/04/2002 | 21:12 | מאת: moment

29/04/2002 | 00:03 | מאת: אילנית

נשמע כאילו יש לך OCD אבל מה השאלה שלך ?

24/04/2002 | 23:50 | מאת: יעל שטרן

פסיכיאטר נתן לבעלי את התרופה הנ"ל, ואז שמעתי מפסיכיאטר אחר שהתרופה ממכרת בעלי לוקח אותה לחרדות מזה 3 שבועות. הוא התחיל במקביל לקחת סרוקסט, היום יום שני שהוא לוקח כדור סרוקסט שלם של 20 מיליגרם. את הקלונקס הוא לוקח במינון של 3 מיליגרם ליום והרופא אמר לו לרדת מהכדור עוד 9 ימים בערך. האם באמת הקלונקס ממכר והאם הוא תרופה לאפילפסיה. בתודה יעל

04/05/2002 | 17:03 | מאת: פלגי

מצחיק ממה אנשים מתרגשים .קלונקס וסרוקסט לא בדיוק ניתנים לאנשים בריאים בנפשם.כלומר הבעיות קיימות. ועכשיו רק צריך להתאים את התרופה הפחות מזיקה והיותר יעילה מבין המגוון הדל הקיים בטיפול הפסיכיאטרי.לגבי כל התרופות הפסיכיאטריות יש תופעות לוואי וצריך לשקול את התועלת מול הנזק.אך התמכרות לא היא השאלה המדאיגה.הרדות קשות מהתמכרות לתרופה.צריך קצת הגיון .אני מכירה אנשים גוססים ששואלים גם הם את השאלה הזו.האם לא אתמכר?לעולם הבא רוצים להגיע נטו עם המחלה בלי ההתמכרות.עם זו הבחירה בבקשה.

06/05/2002 | 11:59 | מאת: חמדי עומר

שאלות : התמצית של ההפרעה הפסיכואפקטיבית . הפרוגנוזה של ההפרעה הזאת ?. : חיי הנישואין בנוכחות ההפרעה הזאת במיוחד אם הבת זוג סובלת מההפרעה הזאת ? : האם אפשר לנהל חיים נורמליים עם בת גוג הסובלת מחלה זאת ואם היא יכולה ללדת ולשחק בתור אמא המחנכת באופן רגיל ? נא לשלוח את התשובות בהקדם האפשרי ..

23/04/2002 | 11:19 | מאת: פיני קוגן הקרוע

שלום, יש לי בעיות רציניות. יש לי שריטה בשכל על מי אני יכול לפנות??

24/04/2002 | 03:25 | מאת: שלום

שלום לצערי הנהלת הפורומים החליטה על מדיניות של שלוב פרסומות בצורה אגרסיבית ללא תאום עמי איני חושב שזה נכון לכן לצערי איני מכון לנהל כך את הפורום עד לשנוי במדיניות בברכה

23/04/2002 | 11:13 | מאת: אור רביבו התותח

שלום, רציתי לשאול שאלה: יש לי בעייה רצינית במוח . למי אני יכול לפנות???

24/04/2002 | 03:25 | מאת: שלום

שלום לצערי הנהלת הפורומים החליטה על מדיניות של שלוב פרסומות בצורה אגרסיבית ללא תאום עמי איני חושב שזה נכון לכן לצערי איני מכון לנהל כך את הפורום עד לשנוי במדיניות בברכה

22/04/2002 | 18:27 | מאת: קליאופטרה

היי תקראו בעמוד השני של הפורום שמנהל האתר מודיע שהאתר מוקפא ! (אני רק גולשת כמוכם, לא קשורה לאתר, אבל שמתי לב להודעה על הקפאת האתר) ביי

24/04/2002 | 03:25 | מאת: שלום

שלום לצערי הנהלת הפורומים החליטה על מדיניות של שלוב פרסומות בצורה אגרסיבית ללא תאום עמי איני חושב שזה נכון לכן לצערי איני מכון לנהל כך את הפורום עד לשנוי במדיניות בברכה

30/04/2002 | 13:22 | מאת: מי אתה?

22/04/2002 | 07:33 | מאת: לושקי

שלום רב, האם ניתן לטפל במחלת הוורקוהוליזם ואיזו שיטת טיפול מומלצת לכך? תודה מראש.

04/05/2002 | 17:05 | מאת: פלגי

05/05/2002 | 19:37 | מאת: פלגי

וורקוהוליזם מחלה נהדרת המעידה שלפחות יש לך עבודה וגם זה משהו בימים טרופים אלא. זו לפחות השתעבדות לדבר חיובי.אני מכירה הרבה התמכרויות שמיצרות גרעון ענק.זו מחלה שמיצרת תשואה יפה.מה רע ? .הרי הכל בחיים יחסי.

21/04/2002 | 22:23 | מאת: גל

מדוע התשובות לשאלות אינן מתקבלות מאיש מקצוע? מבלי לזלזל בנסיונם ובתשובותיהם של הגולשים, ישנן שאלות חשובות, שחשוב שאיש מקצוע יתן את דעתו עליהן!!!

24/04/2002 | 03:26 | מאת: שלום

שלום לצערי הנהלת הפורומים החליטה על מדיניות של שלוב פרסומות בצורה אגרסיבית ללא תאום עמי איני חושב שזה נכון לכן לצערי איני מכון לנהל כך את הפורום עד לשנוי במדיניות בברכה

05/05/2002 | 19:41 | מאת: פלגי

עם כל הכבוד לא נראה לי שלפורום הזה יש אבא. או מנהל .הפורום דל.לא מענין לא נשמעות דעות שכדאי להתעכב עליהן.ואי אפשר ללמוד כאן כלום. ונראה לי שהמנהל עייף.או לא קיים.או לא מתאים לתפקידו. אני מוכנה להחליף אותו.

21/04/2002 | 22:20 | מאת: שוש

אני לא מבינה מדוע התשובות מתקבלות מהנשאלים. אין אפשרות לקבל תשובה מקצועית מאיש מקצוע???

30/04/2002 | 13:31 | מאת: בתקוה ש"המנהל" לא ימחק שוב...

איש מקצוע תקבלי במוסך. אנשים שהפכו להיות פסיכיאטרים או מטפלים אחרים בתחום הם אנשים בעלי בעיות רציניות בעצמם ויוכיחו זאת כל הסטטיסטיקות על אחוזי ההתאבדות והגירושין בקרב אוכלוסיה זו (וילדיהם) ביחס לאחוזים הנ"ל אצל האוכלוסיה הכללית.

05/05/2002 | 19:48 | מאת: פלגי

בפורום כזה צריכות להשמע דעות שונות של בעלי נסיון או התנסות בתחום הפסיכיאטרי.של משפחות החולים ושל החולים עצמם ושל אנשי צוות שונים לא רק פסיכיאטרים. מי שמכיר את התחום מקרוב כמוני .(מהצד של המטפלים ולא המטופלים).יודע שהאמת אינה מצויה בכיסו של אף אחד.גם לא של הפסיכיאטרים.התחום אינו מדע מדוייק.הנסתר רב על הגלוי והידע היחיד הקיים הוא מעט תרופות שניתנות בשיטת האלמינציה.כך שמי שמחפש תשובות רק מפסיכאטר יתאכזב אין להם הרבה מה לחדש.לדאבוני.רובם טכנוקרטים מתוסכלים רובם לא בעלי שאר רוח רק מיעוט מהם מסוגלים להודות באזלת ידה של הפסיכיאטריה למטופליה.. בפורום מסוג זה כדאי היה לשמוע דעות של אנשי חוק.של פילוסופים ושל הוגים חברתיים.על הנעשה בתחום העלום והפרוץ הזה.

21/04/2002 | 22:17 | מאת: דנה

אני מבולבלת, מישהו יכול לומר מה עטולה על מה בנטילת הכדור. הרווח או ההפסד? אני מיואשת רוצה לקחת את הכדור כדי להרגיש טוב יותר, מצד שני לא בא לי לדפוק לעצמי יותר את החיים.

27/04/2002 | 11:13 | מאת: אורלי

סרוקסאט הוא כדור מצויין! הוא עושה אותך רגועה יותר,חברותית יותר והכי חשוב: מאושרת יותר. בקושי יש תופעות לוואי והוא לא ממכר. אז תנסי אותו ומקסימום תמיד אפשר להפסיק... בהצלחה!

21/04/2002 | 21:01 | מאת: שי

האם הליתיום גורם להשמנה? אם כן למה? מה ניתן לעשות?

04/05/2002 | 17:09 | מאת: פלגי

דיכאון גורם להשמנה.ואוכל גורם עוד יותר להשמנה.. מה לעשות? לא להיות מדוכא להוולד בריא.ולא להזדקק לליטיום.

20/04/2002 | 14:46 | מאת: מרי

אני בת16 בדיכאון ואני לוקחת פארפנן, סרוקסט, ואפקסור! ואתמול השתכרתי מאד! מה עלול לקרות עם משתכרים או משתמשים בסמים בזמן נטילת הכדורים! אנא תעני לי בדחיפות!

21/04/2002 | 12:34 | מאת: שירי

חושבים לפני שלוקחים. ואם לא חושבים - אוכלים אותה!!!!!!!!!!!!!!

21/04/2002 | 21:21 | מאת: מרי

לא איכפת לי שלקחתי!!! מה יכול לקרות לי?

20/04/2002 | 13:09 | מאת: לימור

סרוקסט הוא סתם כדור דפוק ויש לו הרבה תופעות לוואי הוא גורם לאלימות שזה תופעה חמורה חבל שהתחלתי ליטול אותו , עכשיו אני נוטלת כמות ממש נמוכה שזה כדור אחד כל 4 ימים הייתי רוצה להפסיק אותו לגמריי ..... אמרו לי שצריך לעשות את זה בהדרגה איך בהדרגה בדיוק? כל כמה זמן להוריד עוד ועוד מהכמות? תודה

20/04/2002 | 14:50 | מאת: מרי

אני בת 16 ונוטלת סרוקסט ביום פעם בכמה שנים ולי זה לא עשה תופעת לוואי כמו אלימות אך זה עושה הפרשות חלב מהפיטמות! חוץ מזה כל הכדורים דפוקים! ואת צריכה להפסיק בהדרגה כי הגוף שלך רגיל כבר לכדור (כמו התמכורת לסמים פשוט ניגמלים)!

20/04/2002 | 11:57 | מאת: דוב 58

אני מטופל בהצלחה בפרוזק בגלל ocd . שוקל להפסיק לזמן מה (אחרי שאתיעץ עם פסיכיאטר).אשמח ללמוד מנסיונם של אחרים שהפסיקו זמנית או לתמיד. כמובן שגם תשובת בעלי ידע תתקבל בתודה.

04/05/2002 | 17:29 | מאת: פלגי

אם אתה זקוק בנוסף לחוות דעת הרפואית לעוד חוות דעת מצבך מעיד על חוסר ביטחון כלומר לא התחזקת דייך.אולי לא כדאי להפסיק את הפרוזק. תחשוב על זה.

18/04/2002 | 22:57 | מאת: עוזי

אני בחורה בת 30. מאז גל 12 בערך, אני סובלת מהפרעת חרדה. אני חוששת לחלות במחלות (בעיקר סרטן), אני בודקת את עצמי כל הזמן ומתעסקת כל הזמן בגוף, במה כואב וכו'. הומלץ לי לקחת סרוקסאט. אני חוששת מתופעות הלוואי (איך לא? אני היפוכונדרית!) ובעיקר לאחר שקראתי באינטרנט שזה גורם לאנשים לרצוח. האם יש אמת בדבר? האם עלי לקחת סרוקסאט? איכות החיים שלי ירודה, אני חיה במתח מתמיד וטיפול פסיכולוגי לא עוזר. מה עלי לעשות?

19/04/2002 | 12:52 | מאת: יגאל

בתור אחד שהשתמש בתרופה יש לסרוקסט תופעות לואי אשר מתבטאים אצל כל אחד ברמה אחרת . מבחילות וחוסר תאבון עד תחושות רעד באיברים שונים בגוף שינים ידים וכו'. כמו כן לפעמים קימת הפרעה בתפקוד המיני. היות ואצל כל אחד זה בא לידי ביטוי בצורה אחרת ולפעמים [ חלק מתופעות הלוואי נעלמות עם הזמן , מה שחשוב הוא לראות את היתרונות בתחושה הכללית מול החסרונות. לכן אם תופעות הלוואי חמורות מומלץ לשנות כדור בהיתיעצות עם המטפל שלך, עד שמוצאים את האיזון הנכון והמינון הנכון. לפעמים יש משמעות לשעה ביום שבו נלקח הכדור. סה"כ הכדורים מקבוצת הפרוזאק בטוחים ןלא כל אחד הופך לרוצח סידרתי עקב השימוש בהם. במקרים שתארת כנראה שהאדם סבל מבעיות אחרות ולא הכדור הוא זה שהפך אותו לרוצח. החשוב ביותר הוא למצוא את השביל הנכון ביחד עם כדור נכון ומטפל מתאים ע"מ להגיע לאן שאת מעונינת להגיע בהצלחה!!!!

19/04/2002 | 22:49 | מאת: עמית

כמה זמן נמשכות תופעות הלוואי? האם השינוי בעקבות נטילת הכדור יחסית מהיר?

18/04/2002 | 11:40 | מאת: שושי

האם אפשר לאשפז באשפוז כפוי בחורה בת 30, אנורקסית במצב מתקדם?

20/04/2002 | 20:07 | מאת: סופי

שושי יקרה אישפוז כפוי מתקיים בתנאי חשוב ועיקרי והוא :כאשר החולה מסכן את עצמו או את סביבתו. ואם את מתקשה את חייבת להתיעץ עם פסיכיאטר עד כמה שזה קשה להגיד את זה אם האנורקטית מסרבת לשיתוף פעולה זה יהיה קשה במיוחד כשהפסיכיאטר לא מכיר אותה. האדם שיכול להוציא הוראה לאישפוז כפוי הוא הפסיכיאטר המחוזי . סופי

04/05/2002 | 17:23 | מאת: פלגי

המצב היותר אופייני ללוקים בנפשם כולל האנורקטים הוא אי יכולתם לקבל את העובדה כי אינם שפויים.וגם אם הם מבינים כי הם הולכים לקראת אובדנם הם בכל זאת מעדיפים להחשב שפויים ולא להודות במצבם. לכן לצפות מאדם שיושיע את עצמו לא תמיד אפשרי. ואשפוז כפוי גם לא תמיד ניתן משום שאי שפיות לפי ההגדרה היא נתק מהמציאות ולא רק מצב בו אדם מזיק לעצמו.האנורקטים מזיקים מאוד לעצמם ובכל זאת אינם מוגדרים לגמרי כלא שפויים.אם כן השאלה היא האם ניתן לחייב אדם לקבל טיפול כאשר הוא מתנגד ובכל זאת הולך לקראת מותו. שאלה פילוסופית ולא דבקה פסיכיאטרית. ובאמת כמו כל התחום רוב התשובות לא נמצאות אצל הפסיכיאטר אלא אצל המחוקק ואצל הפילוסוף.רק שבטעות מינו את הפסיכיאטר לידען כל יכול.

04/05/2002 | 17:14 | מאת: פלגי

למרבה הפרדוכס אנורקסיה לא נחשבת למחלת נפש.כלומר לא מחלה מהסוג הפסיכוטי .אלא מתחום הפרעות האשיות הפרעת אכילה . . כלומר אתה יכול להרעיב את עצמך למוות ולא להחשב מטורף.זה אחד הפרדוכסים של הגדרת השפיות. לכן התשובה היא תלוי.תלוי האם אתה מסוגל לשכנע את הסובבים אותך כי מלבד העדר שפיות בנוגע לתחום האנורקטי אתה כן שפוי כלומר אם אתה יכול לעבור לעולם הבא במצב מורעב אבל שפוי אזי לא יאשפזו אותך.בהצלחה.