12 שנה לפני הופעת סוכרת: האם ניטור רציף ו-AI ישנו את הדרך שבה מאבחנים את המחלה?

עיקרי כתבה:

* מחקר ישראלי-בינלאומי שפורסם במגזין Nature ניתח 10 מיליון מדידות סוכר רציפות והצליח לזהות סיכון לסוכרת עד 12 שנה לפני האבחנה באמצעות מודל GluFormer שבוחן דפוסים פיזיולוגיים ולא ערכים בודדים.

* החוקרים מדגישים כי GluFormer אינו כלי אבחוני ולא מחליף שיקול דעת רפואי.

* ד"ר מיכאל ויינפאס, יועץ סוכרת ארצי בקופ"ח מכבי: "יש מטופלים שניזוקים יותר מהחרדה מאשר מטרום הסוכרת. לא צריך לחכות לערך חריג כדי לאמץ אורח חיים בריא".
________________________________________________

בדיקות דם תקופתיות הן הכלי המרכזי לאבחון סוכרת בישראל וברחבי העולם. בדיקות הדם המסורתיות מספקות תמונת מצב של רמות הסוכר במועד הבדיקה או בחודשים האחרונים, אבל יש בעיה: התהליך המטבולי שמוביל לסוכרת לא מתחיל ברגע שהבדיקות חורגות מהנורמה. הוא מתחיל שנים קודם לכן, בהדרגה, ולרוב עובר מתחת לרדאר של הבדיקות המקובלות.

מחקר בינלאומי חדש בהובלת חוקרים ישראלים ועמיתים מחו"ל מציע כיוון אחר: במקום לבחון ערכים בודדים, החוקרים בוחנים כיצד הגוף מתנהג לאורך זמן ומה הם הדפוסים שלו, ובמרכז, בינה מלאכותית שמנתחת מיליוני מדידות של רמות סוכר כדי לזהות שינויים עדינים שבדיקות דם רגילות לא יכולות לראות.

המחלה מתפתחת שנים לפני שמזהים אותה

סוכרת ומחלות מטבוליות לא מופיעות בין לילה. ההידרדרות המטבולית מתרחשת בהדרגה, לעתים לאורך שנים, בעוד שבדיקות הדם השגרתיות עדיין מציגות ערכים שנחשבים תקינים. האבחון המקובל מתבצע לרוב בשלב שבו כבר קיימת פגיעה ניכרת ביכולת הגוף לווסת סוכר, כלומר מאוחר למדי.  השאלה הרפואית היא פשוטה: האם אפשר לזהות את זה מוקדם יותר?

האבחון הסטנדרטי של סוכרת נשען על בדיקות דם תקופתיות: מדידת סוכר בצום, בדיקת עומס סוכר, או מדידת המוגלובין מסוכרר (HbA1c). הבדיקות האלו משקפות פרק זמן מוגבל, בדרך כלל של חודשים ספורים. לכן בפועל, יכול להיות שהן מספקות רק תמונת מצב חלקית. בדיקה חד פעמית לא יכולה לגלות תנודתיות יומית, לא מזהה תגובות חריגות וספציפיות ולא מגלה דפוסים פיזיולוגיים חוזרים לאורך זמן, כך שהערכים בזמן הבדיקה יכולים להיראות "תקינים", אולם תהליך של ויסות פגום כבר מתחיל להתפתח.

10,000 נבדקים, 10 מיליון מדידות

מחקר שפורסם בינואר 2026 במגזין הרפואי הנחשב Nature ועבר ביקורת עמיתים בדק גישה שונה באמצעות מודל חישובי בשם GluFormer. החוקרים, ממרכז המחקר של אנבידיה בישראל, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת MBZUAI באבו דאבי והסטארט-אפ הישראלי Pheno.AI, ניתחו למעשה נתוני ניטור רציף של גלוקוז.

השאלה לא היתה באיזה כלי משתמשים, אלא מתי מתחילים לבדוק. במקום בדיקת ערך בודד, החוקרים ניתחו מידע שנאסף באמצעות מערכות לניטור רציף של גלוקוז: מערכות שמודדות את רמות הסוכר כל כמה דקות, באמצעות חיישנים תת-עוריים. הנתונים נאספו לאורך ימים, חודשים ולעתים שנים.

ד"ר מיכאל ויינפאס. "המחקר מחזק את ההבנה שסוכרת היא תהליך הדרגתי ולא אירוע פתאומי". צילום: אתי גבעון

המחקר נשען על נתונים שנאספו מיותר מ-10,000 נבדקים, רובם לא אובחנו כסוכרתיים בזמן איסוף הנתונים, כאשר חלק מהנתונים נאספו שנים לפני שהתפתחה מחלה מאובחנת. בסך הכל, החוקרים ניתחו יותר מ-10 מיליון מדידות סוכר.

מה ניתן לראות רק כשעוקבים אחרי הסוכר לאורך זמן?

הערך של הניתוח איננו בכמות הנתונים. הוא בכך שהנתונים משקפים תהליך. רצף מדידות ארוך מאפשר לראות איך הגוף מגיב שוב ושוב לעומסים, איך הוא מתאושש, או מתקשה להתאושש ואילו דפוסים מצטברים עם הזמן. זה גם ההיגיון שמאחורי GluFormer: מודל שאומן לא רק על כמות גדולה של נתונים, אלא על רצפים ארוכים במיוחד של מדידות, שמאפשרים לזהות דפוסי ויסות או עומס מצטבר לאורך שנים. הבחינה היא של התנהגות מצטברת של המערכת המטבולית כשההבנה היא שגם ערכים שנראים תקינים יכולים כחלק מרצף מסוים להעיד על עומס פיזיולוגי מתמשך.

המודל בחן דפוסים כמו קצב עלייה לאחר אכילה, משך הזמן עד חזרה לערכי בסיס, יציבות או תנודתיות לאורך היממה. ההשוואה היתה בין דפוסים של ויסות תקין לבין דפוסים שמצביעים על עומס מטבולי.

זיהוי סיכון 12 שנה מראש גם כשהבדיקות תקינות

על פי הפרסום במגזין Nature, המודל הצליח לזהות נבדקים שפיתחו סוכרת בהמשך, גם כאשר הנתונים נותחו עד כ-12 שנה לפני האבחנה הרפואית הרשמית. מעבר לכך, זוהה גם קשר בין הדפוסים שהתגלו לבין תמותה ממחלות לב וכלי דם. הדיוק בזיהוי קבוצות סיכון היה גבוה יותר בהשוואה למדדים קליניים מקובלים מסוימים. החוקרים מציינים כי עקרון זיהוי דפוסים פיזיולוגיים לאורך זמן עשוי להיות רלוונטי בעתיד גם למצבים רפואיים נוספים. עם זאת, בשלב זה המודל נבחן בהקשר של סוכרת ומחלות לב בלבד.

לא כלי אבחון

החוקרים שפיתחו את GluFormer מדגישים כי המודל מזהה סיכון, אבל לא חוזה מחלה. הוא לא מספק המלצות טיפול, לא נועד לשימוש עצמאי של מטופלים ובוודאי לא מחליף שיקול דעת רפואי. מדובר במחקר שמבוסס על ניתוח נתונים קיימים, לא על ניסוי התערבותי. כל שימוש קליני עתידי, אם יהיה, ידרוש רגולציה, אישורים והוכחות קליניות נוספות.

מה עושים עם מידע שמגיע 12 שנה מראש?

המחקר פותח אפשרות לזיהוי מוקדם של אוכלוסיות בסיכון ולפתיחת דיון על התערבויות מוקדמות באורח חיים כמו שינויים בתזונה, בפעילות גופנית ובניהול סטרס. בהקשר של מערכת הבריאות בישראל, המשמעות היא מעבר אפשרי מרפואה תגובתית לרפואה מונעת ומותאמת אישית. בפועל, הרופאים יצטרכו להחליט: מה אומרים למישהו שהבדיקות שלו תקינות לחלוטין, אבל המודל מזהה אצלו דפוס שמצביע על סיכון עתידי? האם ממליצים על שינויים באורח חיים כבר עכשיו? איך עושים את זה בלי ליצור חרדה מיותרת או פרשנות יתר?

כלומר, השאלה היא לא רק מה הכלי יודע לעשות, אלא מתי נכון להשתמש בו. החוקרים עצמם מדגישים שזה לא כלי אבחוני ושכל שימוש קליני עתידי ידרוש לא רק הוכחות נוספות אלא גם שיקול דעת רפואי מורכב לגבי מתי זיהוי מוקדם הופך להתערבות מוקדמת מדי.  בשטח, השאלות האלו כבר פוגשות רופאים ומטופלים.

לא לעורר חרדה - לאפשר מניעה

ד"ר מיכאל ויינפאס, יועץ סוכרת ארצי במכבי שירותי בריאות ובעל מרפאה אינטגרטיבית לסוכרת ומופע לקהל הרחב – "המרשם לחיים", מתייחס למחקר: "המחקר מדגים את הפוטנציאל של בינה מלאכותית לזהות דפוסים מטבוליים שנים לפני שמופיעה סוכרת מאובחנת. זה מחזק את ההבנה שסוכרת היא תהליך הדרגתי ולא אירוע פתאומי. אני מעריך שנראה בשנים הקרובות עלייה בשימוש בניטור גלוקוז רציף, לא רק כחלק מהטיפול בסוכרת אלא גם ככלי למעקב אחרי ויסות מטבולי באוכלוסיה הכללית, במיוחד בקרב אנשים בסיכון.

"עם זאת, חשוב להדגיש שזהו לא כלי אבחוני, אלא אמצעי לזיהוי סיכון. השימוש בו צריך להיעשות בזהירות, תוך שיקול דעת רפואי ומתוך הבנה שהמטרה איננה לעורר חרדה אלא לאפשר מניעה מותאמת אישית. יש לי לא מעט מטופלים שלדעתי ניזוקים יותר מהחרדה מאשר מטרום הסוכרת, אז גם לזה יש לשים לב.

"בעיניי, המסר החשוב ביותר הוא שאורח חיים בריא איננו  רק טיפול בסוכר אלא דרך חיים: תנועה, שינה איכותית, הימנעות מעומס פחמימות פשוטות והפחתת סטרס. אלו המלצות רלוונטיות כמעט לכל אדם, לא רק למי שנמצא בקצה של טווח הסוכר. לא צריך לחכות לערך חריג  כדי להתחיל לחיות אחרת".

המידע בכתבה הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

(צילום ראשי: שאטרסטוק)