חרדה דנטלית קיצונית: מדוע אנשים בוחרים בכאב על פני טיפול ואיך לשבור את המעגל

עיקרי הדברים:

* חרדה דנטלית קיצונית נוצרת משילוב של זכרונות טראומטיים, חוסר שליטה ורגישות חושית שהופכים את המרפאה לאיום מתמיד.

* שנים של הזנחה מאפשרות לבעיות קטנות להפוך למורכבות: העששת מתפשטת לעצב, דלקות חניכיים הופכות למחלת חניכיים שאין ממנה חזרה והשיניים נשברות או נופלות.

* טיפול הדרגתי שמחזיר שליטה למטופל, יחד עם תקשורת פתוחה וכלים טכנולוגיים מתקדמים, יכולים לשבור את מעגל החרדה ולהפוך את המרפאה למקום בטוח.
__________________________________________________

"מניסיוני הקליני, חרדה דנטלית קיצונית נובעת לרוב משילוב של תגובה נוירו-פסיכולוגית שבה המערכת מזהה את סביבת המרפאה כמצב של סכנה, לצד חוויות שליליות מצטברות שמחזקות את התגובה הזו לאורך זמן", כך פותח ומסביר ד"ר יואב ירון, מומחה ברפואת שיניים אסתטית ושיקום הפה, את הסיבות לכך שאנשים רבים מעדיפים לעתים לסבול מכאבים אך לא להגיע לטיפול שיניים.

לדבריו, "הגורמים העיקריים כוללים: טראומה דנטלית בעבר או חוויה משפילה במהלך טיפול, במיוחד בגיל הרך. למשל, טיפול כואב, תחושת חוסר כבוד, או הרגשה שהצרכים והחששות של המטופל לא זכו להקשבה. זאת, לצד תחושת אובדן שליטה על הגוף והמצב - תנוחת שכיבה כפויה, פה פתוח למשך זמן, מגבלה בתקשורת מילולית, וחוסר ציפיות לגבי שלבי הטיפול. סיבות נוספות הן חרדה, פחד מאבחנה שלילית, חששות כלכליים, או פחד משיפוטיות מצד הצוות הרפואי.

 ד"ר יואב ירון, מומחה ברפואת שיניים אסתטית ושיקום הפה. "הגורם המשפיע ביותר להפחתת החרדה הוא תקשורת: הסבר מראש, שליטה, זמן וקצב מותאם אישית"

"גורמים נוספים הם רגישות יתר חושית הכרוכה בגירויים שמיעתיים (צליל כלי קידוח), ריחות כימיים, גירויים טקטיליים כמו מים וסקשן. קיימות גם פוביות ספציפיות, כמו פחד ממזרקים, מהרדמה, מתחושת חנק או מרפלקס הקאה מוגבר והשפעות חברתיות כמו חשיפה לסיפורים נגטיביים או עדות למצוקה של קרובי משפחה במהלך טיפולי שיניים".

מדוע מטופלים כל כך פוחדים מטיפול דנטלי?

"כאב שיניים, למרות חומרתו, הוא ידוע וצפוי. המטופל יכול לנהל אותו באמצעים זמניים כמו משככי כאבים והמתנה. לעומת זאת, הטיפול הדנטלי נתפש כמצב של כאב לא צפוי בשילוב עם אובדן שליטה מוחלט על הסיטואציה. זוהי תגובת הגנה פסיכולוגית אנושית לחלוטין".

באילו בעיות שיניים אתה נתקל כשמטופל מגיע אחרי שנים של הזנחה בגלל חרדה?

"הדפוס השכיח הוא ריבוי בעיות קטנות שהפכו למורכבות. בדרך כלל אני רואה שילוב של עששת מרובה ולעתים עמוקה במספר שיניים; שחזורים ישנים דולפים ושברים של שיניים מוחלשות; דלקות בעצב או סביב קצות השורש, לעתים עד כדי מורסה; דלקת חניכיים ומחלת חניכיים מתקדמת; דימום, כיסים, נסיגה ואובדן תמיכת עצם. חשוב לדעת שלא תמיד יש כאב שמתריע בזמן, במיוחד בחניכיים. לכן מטופלים רבים מגיעים כשהמצב כבר מתקדם ואז אנחנו בונים תכנית הדרגתית, לא מציפה, שמחזירה שליטה."

האם יש גיל או פרופיל מסוים שמאופיין בחרדה דנטלית חמורה במיוחד?

"חרדה דנטלית יכולה להופיע בכל גיל, אך יש תבניות שחוזרות: התחלה בילדות בעקבות חוויה שלילית שנצרבה; אנשים עם נטייה לחרדה כללית, או רגישות גבוהה לשליטה/ תחושת גוף, או רגישות חושית. מטופלים רבים מתפקדים מצוין בתחומים אחרים, אך במרפאה מרגישים חשופים ולא בשליטה. במקום לחפש טיפוס, אני מתמקד בהתאמת הדרך לאדם: קצב, תקשורת, שליטה ופתרונות מותאמים".

מאילו תסמינים או סימני אזהרה מטופלים מתעלמים בגלל החרדה, אך בדיעבד מתגלים כבעיות חמורות?

"אלה הסימנים שמטופלים נוטים להתעלם מהם עקב פחד מהגעה לבדיקה ושבדיעבד מצביעים על בעיות משמעותיות:

"בתחום השיניים והעצב, רגישות מתגברת לקור או למתוק, המעידה על חשיפת שכבות פנימיות של השן או על תהליך עששת מתקדם. כמו כן, כאב ממושך לאחר גירוי שאינו חולף באופן מיידי עשוי להעיד על דלקת בעצב השן.

"כאבי לילה או כאב המקרין לאזור האוזן והלסת הם סימן אפשרי לדלקת עמוקה או לזיהום סביב שורש השן. כאב בעת נשיכה או לחיצה על השן עלול להצביע על סדק בשן או על דלקת באזור שורש השן. גם נפיחות מקומית בחניכיים עם הפרשה מעת לעת לעתים מהווה אינדיקציה לניקוז זיהום פעיל.

"בתחום החניכיים והרקמות התומכות, דימום ספונטני במהלך צחצוח שיניים מצביע על דלקת חניכיים פעילה; ריח פה מתמשך או טעם לא נעים בפה, הנובעים מנוכחות חיידקים ורקמות דלקתיות; נסיגת קו החניכיים, היווצרות רווחים בין השיניים, או תחושה של תזוזה ואי-יציבות של השיניים – כל אלה הם סימנים למחלת חניכיים מתקדמת עם אובדן תמיכה עצמית. חשוב להדגיש כי ככל שהטיפול מתבצע בשלב מוקדם יותר, כך ניתן לעצור את התהליכים הפתולוגיים בעודם פשוטים וניתנים לטיפול שמרני יותר".

מהו השלב שבו נזק לשיניים הופך מהפיך לבלתי הפיך ואיך זה קשור להזנחה ממושכת?

"הפיך או בלתי הפיך תלוי ברקמה ובשלב. באופן כללי במקרה של עששת, בשלבים מוקדמים מאוד (לפני שנוצר חלל) יש לעתים אפשרות לעצירת העששת ואף לשיפור חלקי עם היגיינה, פלואוריד ושינוי הרגלים. מרגע שנוצר חלל אמיתי בשן, זה כבר לא נפתר לבד וצריך שחזור כדי לעצור את התהליך. כשמתקרבים לעצב, הסיכון לדלקת עמוקה ולטיפול מורכב עולה.

"לגבי חניכיים, דלקת חניכיים התחלתית יכולה להשתפר משמעותית. כשיש אובדן אחיזה/עצם, המטרה בדרך כלל היא לעצור/לייצב, כי האובדן המבני הוא לרוב בלתי הפיך. הזנחה ממושכת מאפשרת לתהליך לעבור מ'שטחי' ל'עמוק',ואז גם הטיפול נוטה להיות ארוך ומורכב יותר".

אילו שיטות טיפול או הרגעה אתה מציע למטופלים עם חרדה קיצונית שמגיעים לראשונה אחרי שנים?

"אני מיישם פרוטוקול טיפולי מובנה שמטרתו להחזיר למטופל תחושת שליטה וליצור חוויית הצלחה ראשונית חיובית: המפגש הראשוני מתבצע בצורה קלילה יותר, לעתים רק שיחת התרשמות, בדיקה ויזואלית קצרה וצילומי אבחון, ללא כל התערבות פולשנית.

"כמו כן נקבע אות ברור וסיגנל מוסכם מראש לעצירה מיידית של הטיפול וניתן הסבר מפורט לפני כל שלב טיפולי, תוך הקפדה על היעדר הפתעות ושמירה על עומס מנוהל מבחינת כמות המידע. אני גם מאמת את יעילות ההרדמה המקומית לפני תחילת הפרוצדורה, תוך שימוש במערכות הזרקה דיגיטליות מתקדמות וטכניקות אלחוש עדינות.

"הגישה היא הדרגתית: התחלה בהתערבויות מינוריות והתקדמות מדורגת בהיקף הטיפול, כולל הקצאת זמן טיפולי מורחב, הפסקות מתוזמנות ושימוש באוזניות עם מוזיקה או רעש לבן להפחתת גירויים סנסוריים מפריעים. בהתאם לצורך ובכפוף להערכה רפואית ועמידה בפרוטוקולי בטיחות, קיימות אפשרויות סדציה כגון חנקן חמצן (גז צחוק) או סדציה תרופתית מודעת, בפיקוח רפואי צמוד והתאמה אישית. העיקרון המנחה אינו השלמת התכנית הטיפולית המלאה במפגש אחד, אלא בניית יחסי אמון הדרגתיים ויצירת תהליך טיפולי בר-קיימא שהמטופל יכול לעמוד בו לאורך זמן".

האם יש הבדל בין חרדה מטיפולי שיניים שמקורה בחוויה טראומטית לבין חרדה כללית שמתפשטת גם לטיפולי שיניים?

"כן ולעתים זה משפיע על הדרך שבה אני בונה את הטיפול: בחרדה מטראומה דנטלית, לרוב יש טריגרים ברורים (מזרק, צליל, ריח, תנוחה). כאן עוזרים במיוחד חיזוי, שליטה והתקדמות הדרגתית מאוד. בחרדה כללית, לפעמים הפחד קשור יותר לתחושת גוף/פאניקה ('אני לא נושם', 'אני נחנק') או לחשיבה קטסטרופלית. כאן עוזרים תהליך קבוע, נשימה, הפסקות יזומות ולעתים שילוב עם כלים התנהגותיים או גורם טיפולי נוסף לפי צורך. בפועל יש חפיפה, ולכן השאלה החשובה היא מה בדיוק מפעיל את המטופל ומשם בונים תכנית".

מה תגיד למישהו צעיר שיודע שיש לו בעיות בשיניים אבל פשוט לא מצליח להתגבר על החרדה ולהגיע?

"הייתי אומר לו, אתה לא צריך להתגבר על הכל בבת אחת. תן לעצמך יעד מינימלי, להגיע רק לפגישת היכרות ובדיקה, תאמר מראש שיש חרדה, תבקש מילת עצירה והסבר לפני כל שלב. ככל שמתחילים מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי שהטיפולים יהיו קצרים ופשוטים יותר. ואם גם זה מרגיש גדול מדי, אפשר להתחיל אפילו ב'רק לשבת על הכיסא' או בדיקה קצרה מאוד. המטרה היא צעד קטן שמאפשר צעד נוסף".

איך המצב הפסיכולוגי והפיזי משתנה אצל מטופלים אחרי שהם מתגברים על החרדה ומטפלים בבעיות?

"רבים מדווחים על שינוי כפול: פיזית - פחות כאבים ורגישויות, לעיסה נוחה יותר, שינה טובה יותר ולעתים שיפור במדדי חניכיים כמו דימום וריח. מבחינה נפשית יש הקלה גדולה של 'הפסקתי לברוח', ירידה בבושה ועלייה בתחושת מסוגלות. הגוף לומד מחדש שהמרפאה יכולה להיות מקום בטוח. המטרה אינה להעלים פחד ב-100% אלא להפוך אותו לנשלט כך שאפשר להגיע לטיפול שגרתי ולא רק במצבי חירום".

האם יש טכנולוגיות או שיטות חדישות שהופכות את הטיפול ליותר נוח ופחות מפחיד עבור מטופלים עם חרדה?

"כן ויש כמה כלים ושיטות שמסייעים במיוחד: מערכות הזרקה דיגיטליות מאפשרות הזרקה בקצב יציב ואיטי יותר ולעתים מפחיתות אי-נוחות בהרדמה. קיימות גם טכניקות אלחוש משופרות כמו ג'ל אלחוש, הזרקה עדינה ולעתים שימוש בחומר הרדמה מאוזן לפי שיקול מקצועי. צילום דיגיטלי ותכנון מדויק מאפשרים להבין מהר מה קורה, להפחית אי ודאות ולשתף את המטופל בהחלטות. ועדיין, מנסיוני, הגורם המשפיע ביותר הוא לא רק הטכנולוגיה אלא התקשורת: הסבר מראש, שליטה, זמן וקצב מותאם אישית".

______________________

ד"ר יואב ירון הוא מומחה מוביל ברפואת שיניים אסתטית ושיקום הפה, עם ניסיון עשיר של למעלה מ-20 שנה בתחום. במרכז הרפואי המתקדם שלו בגני תקווה, ד"ר ירון מתמחה במגוון רחב של טיפולים לרבות השתלות שיניים ועצם, טיפולי שורש מתקדמים, ציפויי חרסינה, הלבנת שיניים וטיפולים אסתטיים. לצד המומחיות הטכנית, ד"ר ירון ידוע בגישתו הרגישה והמותאמת למטופלים עם חרדה דנטלית, תוך דגש על בניית אמון, תקשורת פתוחה והחזרת תחושת השליטה למטופל.

*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

(צילום ראשי: שאטרסטוק)