מחקר חדש של אסותא: 54% מהישראלים משתמשים ב-AI להחלטות רפואיות

עיקרי הכתבה:

ה-AI נכנס לשגרת הבריאות של הישראלים - מחקר אסותא מצא כי 54% מהישראלים משתמשים בכלי בינה מלאכותית להערכת מצב רפואי ו-52% אף מושפעים מה-AI בהחלטה האם לפנות לרופא.

אמון גבוה אבל לא עיוור: 58% מהישראלים סומכים על AI רפואי ו-56% סומכים על תוצאות אבחון שמפורשות באמצעות AI – נתון שממחיש שינוי עמוק ביחס הציבור לטכנולוגיה בתחום הרפואה.

סכנת טעויות והצורך בבקרה - לצד האימוץ הנרחב, 39% נתקלו בסתירה בין המלצת ה-AI לרופא ו-29% דיווחו שקיבלו המלצה שגויה רפואית לחלוטין, מה שמחדד את החשיבות בשימוש זהיר ובאחריות רפואית אנושית.

__________________________________________________________

הבינה המלאכותית כבר אינה עתיד רחוק, היא כאן, ומשנה את האופן שבו ישראלים מתייעצים, מחליטים ומתנהלים בכל הקשור לבריאותם. מחקר חדש ומקיף שפרסמה אסותא מרכזים רפואיים חושף תמונת מצב מעניינת: מחד, רוב הציבור כבר מאמץ את הטכנולוגיה ומפתח אמון בה, אך מאידך, לא מעטים נתקלו בטעויות ובהמלצות שגויות שמעלות שאלות חשובות על האיזון הנכון בין טכנולוגיה לשיקול דעת אנושי.

המחקר שבוצע באמצעות מכון "מדגם", בחן את עמדות ודפוסי השימוש של הציבור הישראלי בכלי AI למטרות רפואיות ומצביע על שינוי משמעותי שמתרחש בזמן אמת בדרך שבה אנשים מקבלים החלטות על בריאותם. תוצאות המחקר מעלות שאלות מהותיות על התפקיד שיש לתת לבינה המלאכותית במערכת הבריאות.

מה בדקו במחקר?

המחקר בוצע עבור אסותא מרכזים רפואיים על ידי מכון המחקר "מדגם" וכלל 605 משתתפים מהציבור הבוגר בישראל, כולם משתמשי מערכת הבריאות עבור עצמם או כליווי בן משפחה.

המדגם היה מגוון ומייצג: 71% היו בגילאי 25-64, 20% בני 65 ומעלה, ו-9% בגילאי 21-24. 86% הגדירו עצמם יהודים (37% חילונים, 30% מסורתיים, כ-19% דתיים וחרדים) וכ-15% ערבים - מוסלמים, נוצרים ודרוזים. כמחצית המשיבים (49%) היו בעלי השכלה אקדמית, 63% נשואים או חיים עם בן זוג וכ-64% דיווחו על הכנסה סביב הממוצע ומעלה. במחקר נבדקה גם השאלה האם הציבור יהיה מוכן לוותר על רופא אנושי לטובת AI כחלק מדיון רחב על גבולות הטכנולוגיה.

האם הישראלים סומכים על בינה מלאכותית רפואית?

הממצא המרכזי של המחקר: 58% מהישראלים העידו שהם סומכים על AI רפואית במידה רבה או רבה מאוד. זוהי רמת אמון גבוהה, בהתחשב בעובדה שמדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית ובתחום רגיש כמו בריאות. מעבר לכך, 56% מהמשיבים העידו שהם סומכים על תוצאות אבחון רפואיות המפורשות על ידי ה-AI וכמחצית סומכים גם על המלצה לטיפול מתאים למצבם.

הנתון המרכזי ביותר הוא שלא מדובר רק באמון תיאורטי: 54% מהישראלים דיווחו שהם משתמשים בפועל בכלי בינה מלאכותית לצורך הערכת מצבם הרפואי לפחות מדי פעם, נתון שמעיד על חדירה ניכרת של הטכנולוגיה לחיי היומיום של הציבור.

איך הציבור משתמש ב-AI לצרכים רפואיים?

המחקר מיפה בדיוק את דפוסי השימוש המובילים בבינה מלאכותית רפואית. השימוש הנפוץ ביותר הוא לצורך בירור תסמינים - 65% מהמשתמשים מפנים לכלי AI כדי להבין מה עומד מאחורי התסמינים שהם חווים. אחריו בא פירוש תוצאות בדיקות רפואיות, שאליו פונים 58% מהמשתמשים. כ-39% מחפשים המלצה על טיפול שמתאים למצבם, וקצת מעל לשמינית (13%) מחפשים המלצה על רופא ספציפי.

הנתון המעניין במיוחד הוא שלמעלה ממחצית המשיבים (52%) דיווחו שהחלטתם האם לפנות לרופא או לרופאה מושפעת מהמלצת ה-AI. כלומר, הבינה המלאכותית כבר לא רק כלי מידע נוסף אלא גורם אקטיבי בתהליך קבלת ההחלטות הרפואיות של הציבור.

האם יש סיכון בהסתמכות הזו?

כאן נחשפת התמונה המורכבת יותר של המציאות החדשה. המחקר העלה ממצאים לפיהם 39% מהמשיבים נתקלו במצב שבו המלצת ה-AI היתה שונה מזו של הרופא או הרופאה שלהם. זאת ועוד, 29% נתקלו לפחות פעם אחת בהמלצה שהיתה שגויה רפואית לחלוטין. כלומר, כמעט שליש מהמשתמשים קיבלו מידע רפואי מוטעה, מה שמדגיש את הצורך בזהירות ובביקורתיות כלפי המלצות AI.

מה קורה כשיש סתירה בין ה-AI לרופא?

42% מהמשיבים העידו שכאשר ה-AI נותן המלצה רפואית שונה מהמלצת הרופא או הרופאה, הם יפנו לרופא או רופאה אחרים - כלומר יבקשו חוות דעת שנייה. זהו נתון שמעיד על עומק האמון בכלי הבינה המלאכותית מצד אחד ועל זהירות ובגרות מסוימת מצד הציבור, שמבין שיש צורך לאמת מידע במקרים של סתירה.

מה הציבור חושב על השימוש של רופאים ב-AI?

הציבור מביע תמיכה ברורה בשילוב AI במערכת הבריאות, אבל מהצד של הרופאים. יותר מ-60% הביעו רצון שהרופאים ישתמשו ב-AI כחלק מהטיפול הרפואי בהם. מעל לרבע מהישראלים (25%) אף מעידים שרופא או רופאה המשתמשים בכלי AI הוא מקצועי יותר בעיניהם.

אבל יש גם חשש: מעל ל-40% סבורים שהבינה המלאכותית תפגע בקשר האישי עם הרופא או הרופאה. כלומר, מצד אחד אנשים רוצים שהרופאים שלהם ישתמשו בטכנולוגיה המתקדמת ביותר, אך מאידך הם חוששים מאובדן הקשר האנושי שהוא חלק מהותי מהטיפול הרפואי.

מה אומרים המומחים?

גידי לשץ, מנכ"ל אסותא מרכזים רפואיים, מדגיש את המורכבות: "הבינה המלאכותית מהווה נדבך מרכזי במהפכה שמתחוללת כיום במערכות הבריאות ברחבי העולם ובישראל. היא משנה את האופן שבו מידע רפואי נאסף ומנותח, מוטמעת בתהליכי קבלת החלטות, ומשמשת ככלי תומך החלטה לצוותים הקליניים במגוון תחומים. ממצאי המחקר מצביעים על חדירה הולכת וגוברת של כלי AI להתנהלות הבריאותית של הציבור, אף בשגרה, לצד ציפייה ברורה לשימוש אחראי, מבוקר ומשלים לשיקול הדעת הרפואי מצד הצוותים הרפואיים. האתגר המרכזי הוא אתגר האמון: הטמעת בינה מלאכותית במערכת הבריאות מחייבת שקיפות, ושמירה על המגע האנושי עם המטופלים".

ד"ר רועי ברנע, חוקר ראשי במכון אסותא לחקר שירותי ומדינות בריאות, מציע מסגרת מחשבה: "ממצאי הסקר מצביעים על כך שהציבור בישראל כבר מתחיל לשלב כלי בינה מלאכותית בהתנהלות הבריאותית שלו, בעיקר ככלי עזר להבנה, בירור וקבלת החלטות מקדימות, אך עדיין שומר על זהירות ואמון מותנה כשמדובר בהחלטות טיפוליות ובמצבים שבהם יש סתירה עם עמדת הרופא.

"הציבור תומך בשילוב AI במערכת הבריאות, אבל מצפה שהוא יהיה כלי תומך ומפוקח, ולא תחליף לשיקול דעת רפואי או לקשר האישי עם הרופא. בהתאם לכך, המלצת מדיניות אפשרית יכולה לעסוק בקידום הטמעה הדרגתית ומבוקרת, עם שקיפות למטופל ואפשרות בחירה, תחת אחריות רפואית אנושית ברורה".

מה עולה מהמחקר?

תמונת המצב שמצטיירת מהסקר היא של שינוי מהיר ומשמעותי בדרך שבו הציבור מתייחס לבריאות שלו. הבינה המלאכותית כבר חלק משמעותי מתהליך קבלת ההחלטות הרפואיות של רוב הציבור, עם רמת אמון גבוהה אך לא עיוורת. הציבור מבין שיש יתרונות משמעותיים בטכנולוגיה, אך גם מודע לסיכונים ורובו עדיין רוצה לשמור על הרופא כגורם המרכזי בהחלטות רפואיות, כאשר ה-AI משמש ככלי תומך ולא כתחליף. האתגר המרכזי של מערכת הבריאות בשנים הקרובות יהיה למצוא את האיזון הנכון: לרתום את היתרונות של הבינה המלאכותית תוך שמירה על הקשר האנושי, השקיפות והאחריות הרפואית שהציבור מצפה להם.

*המידע בכתבה הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

(צילום ראשי: שאטרסטוק)