מגיפת שפעת קיצונית: שלושה ילדים נפטרו, 30 בטיפול נמרץ. כל מה שחייבים לדעת

 עיקרי הכתבה:

• עונת שפעת מוקדמת, חריגה וחמורה מהרגיל: שלושה ילדים נפטרו מסיבוכי שפעת בתוך שבועיים ולפחות 30  ילדים ופעוטות מאושפזים בטיפול נמרץ, כמה מהם במצב אנוש.
• כ־400 חולי שפעת אושפזו בשבוע אחד בלבד, יותר מ־40% מהם ילדים. במקביל מתפשטים בישראל גם RSV וחצבת,  מה שמוביל לעומסים כבדים במחלקות הילדים.
• שיעורי ההתחסנות נמוכים במיוחד - פחות מ־10% מהילדים ופחות מ־50% מהקשישים. צוות החירום של משרד הבריאות קורא להתחסן, להישאר בבית כשחולים ולהקפיד על מסכות במקומות סגורים.

 ____________________________

שלושה ילדים נפטרו בשבועיים האחרונים מסיבוכי שפעת, כמעט כמו בכל עונת השפעת הקודמת שבה נרשמו ארבעה מקרי מוות בלבד. במקביל, לפחות 30 ילדים ופעוטות אושפזו בשבועות האחרונים במחלקות טיפול נמרץ בשל סיבוכי שפעת. רק ביום אחד השבוע שני תינוקות בירושלים אושפזו במצב אנוש, ותינוק נוסף בחיפה אושפז במצב קשה וחובר למכשיר ECMO. הערכת משרד הבריאות: שיא התחלואה עדיין לפנינו.

עונת השפעת השנה החלה מוקדם מהרגיל והיא מאופיינת בעלייה חדה במספר החולים והמאושפזים. משרד הבריאות התריע כבר באוקטובר על פוטנציאל לעונה קשה, על בסיס נתונים מיפן שבה נרשמה התפרצות שפעת מוקדמת בכחמישה שבועות לעומת השנים הקודמות. הדו"חות שפרסם המשרד במהלך נובמבר תיעדו עלייה מתמשכת בשיעורי התחלואה הנשימתית ועלייה עקבית בפעילות נגיף השפעת הן בבתי החולים והן בקופות החולים. צוות הטיפול במגיפות התכנס אתמול לישיבת חירום בנושא והמליץ על קמפיין חיסונים ואפילו על חזרתן של מסיכות הקורונה. 

כמה מאושפזים יש כרגע בבתי החולים?

נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות שפורסמו השבוע מראים תמונה קשה: בשבוע שהסתיים ב-29 בנובמבר דווחו כ-400 מקרים חדשים של שפעת A בקרב מאושפזים ב-14 בתי החולים הכלליים. מתוכם, יותר מ-40% הם ילדים - 163 מטופלים מתחת לגיל 18. מדובר בזינוק חד במספר החולים, עם קרוב ל-400 מאושפזים שאובחנו ב-14 בתי החולים שנבדקו בלבד. במקביל מתפשטת גם התפרצות חצבת, מה שמעמיס עוד על מערכת הבריאות.

מי נמצא בסיכון הגבוה ביותר?

כ-41% מהחולים המאושפזים עם שפעת הם ילדים. בתי חולים מדווחים על עומס חריג במחלקות הילדים ובטיפול נמרץ, עם תינוקות ופעוטות במצבים קשים, חלקם מחוברים להנשמה ואף למכשירי אקמו. בקרב המבוגרים, רוב מקרי המוות הם בני 65 ומעלה. משרד הבריאות מדגיש שבמקביל לשפעת פעיל גם נגיף ה-RSV (נגיף נשימתי סינציטיאלי), ואילו הקורונה בירידה. כלומר, מדובר בגל כפול של מחלות חורף שמכה בעיקר באוכלוסיות הפגיעות.

כמה נפטרו מהשפעת עד כה?

מספטמבר ועד סוף נובמבר נרשמו 26 מקרי מוות בקרב חולים שאובחנו עם שפעת ב-14 בתי החולים הכלליים, לפי נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות. שיעורי התמותה הגבוהים ביותר הם בקרב בני 65 ומעלה. לא בכל המקרים ידוע בוודאות אם השפעת היתה סיבת המוות הראשית או שמדובר בחולים עם מחלות רקע שהשפעת החמירה את מצבם. הנתון המדאיג במיוחד: בשבועיים האחרונים בלבד נפטרו שלושה ילדים מסיבוכי שפעת - כמעט כמו כל עונת השפעת הקודמת שבה נרשמו ארבעה מקרי מוות של ילדים בלבד.

מה ידוע על הילדים שנפטרו?

הילדה הראשונה, בת 10 וחצי ממרכז הארץ, תוארה כבריאה בדרך כלל ומחוסנת בחיסוני השגרה, אך לא היתה מחוסנת נגד שפעת. הופיעו אצלה תסמיני חום, מצבה הידרדר במהירות והיא פונתה לבית החולים תוך פעולות החייאה, שם נקבע מותה. ילד בן שש מירושלים, בריא ומחוסן נגד שפעת, פיתח חום ושיעול, ובתוך ימים ספורים מצבו קרס. הוא הגיע לבית החולים שערי צדק במצב קריטי עם אבחנה של שפעת וסיבוך נדיר, ולמרות החייאה ממושכת נקבע מותו. משפחתו הסכימה לתרומת איברים שהצילה ארבעה חולים. ילד נוסף בן שש שלא חוסן נגד שפעת התמוטט בביתו ופונה במצב אנוש לבית החולים קפלן, שם נקבע מותו. המידע מבוסס על דיווחי התקשורת והודעות משרד הבריאות והפרטים הרפואיים המלאים עדיין אינם גלויים.

מה קורה בבתי החולים הגדולים?

מעבר למקרים שתועדו בירושלים ובחיפה, בתי החולים הגדולים ממשיכים לדווח על עומסים חריגים:

רמב"ם בחיפה - ארבעה תינוקות בטיפול הנמרץ מחוברים כעת למכשירי ECMO - מספר שלא נראה מאז שיא מגיפת הקורונה. שניים מהם, בני שמונה חודשים ו-13 חודשים, נמצאים במצב קשה עקב סיבוכי שפעת. תינוק שלישי מחובר ל-ECMO עקב סיבוכי חצבת ורביעי עקב בעיה רפואית אחרת. בסך הכל מאושפזים ברמב"ם עשרה חולי שפעת, מתוכם שני ילדים. לא בכל המקרים השפעת היא סיבת האשפוז העיקרית.

הדסה בירושלים – בבתי החולים של הדסה (עין כרם והר הצופים) מדווח על מספר רב של ילדים מאושפזים בשל שפעת. לפחות שני פעוטות בגילאי 18 חודשים ושנתיים במצב קריטי, מונשמים ומורדמים. במקביל, ילדה כבת חמש מאושפזת במצב קשה עקב סיבוכי חצבת והיא מונשמת.

כמה ישראלים התחסנו נגד שפעת?

התחלואה העונה נחשבת לחמורה יותר מזו של אשתקד: בנובמבר 2025, כ-25% מבדיקות ה-PCR לנגיפי נשימה במרפאות מכבי נמצאו חיוביות לשפעת A, לעומת 5% בלבד בתקופה המקבילה אשתקד. בקרב ילדים בגילאי 3-6, כ-59% מהבדיקות היו חיוביות; בקרב בני 6-18 - כ-50%.  החיסון העונה בישראל כולל שני זני A וזן B אחד, לאחר שאחד מזני ה-B כמעט ונעלם מהעולם.

הנתונים שעלו בדיון החירום מדאיגים במיוחד: רק כ-1.27 מיליון ישראלים התחסנו - כ-13% מהזכאים. בקרב בני 65 ומעלה, קבוצת הסיכון הגבוה ביותר, שיעור ההתחסנות עומד על פחות מ-50%. בקרב ילדים - פחות מ-10% התחסנו. בקרב חולים כרוניים מתחת לגיל 65 - כ-18%. משרד הבריאות מדגיש: החיסון לא מונע תמיד הדבקה, אבל הוא מפחית משמעותית את הסיכון למחלה קשה, אשפוז ומוות.

מה הם הסיבוכים האפשריים של שפעת?

שפעת אכן חולפת בדרך כלל אחרי שבוע, אולם היא לא "סתם חום". הנגיף יכול לגרום לסיבוכים קשים:

• דלקת ריאות (פנאומוניה)
• זיהומי אוזניים וסינוסים
• החמרה של מחלות כרוניות (אסתמה, סוכרת, מחלות לב)
• דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס)
• דלקת מוח (אנצפליטיס)
• במקרים נדירים - קריסה מערכתית ומוות

סיבוכים אלה שכיחים יותר בתינוקות, בקשישים ובאנשים עם מחלות רקע ולכן ההגנה באמצעות חיסון חיונית במיוחד.

מקרה המוות של הילד בן השש בירושלים תואר כסיבוך נדיר מאוד - אפילו בילד שהיה מחוסן ובריא. הנקודה: גם עם חיסון קיים סיכון קטן להסתבכות.

איך לטפל בשפעת בבית?

ברוב המקרים, שפעת היא מחלה שעוברת מעצמה תוך כמה ימים ולא דורשת אשפוז. הטיפול הביתי כולל מנוחה מלאה, שתייה מרובה של מים ונוזלים חמים והורדת חום באמצעות תרופות ללא מרשם כגון אקמול או איבופרופן, בהתאם לגיל ולהנחיות הרופא.

לא מומלץ להשתמש באנטיביוטיקה לטיפול בשפעת, שכן המחלה נגרמת מנגיף ולא מחיידק. אנטיביוטיקה תהיה רלוונטית רק אם מתפתח סיבוך חיידקי משני, כמו דלקת ריאות. במקרים מסוימים, במיוחד בקבוצות סיכון כמו קשישים, חולים כרוניים או תינוקות, הרופא עשוי לרשום תרופות אנטי-ויראליות שיכולות לקצר את משך המחלה ולהקל על התסמינים, אך יעילותן הגבוהה ביותר היא כאשר הן ניתנות בימים הראשונים למחלה.

כדי למנוע הדבקה של בני המשפחה, יש לאוורר את החדר בו שוהה החולה, לשמור על היגיינת ידיים קפדנית ולשקול חבישת מסיכה כשיש מגע קרוב עם אנשים בסיכון. אם התסמינים מחמירים במקום להשתפר לאחר שלושה-ארבעה ימים, או אם החום הגבוה נמשך מעל שלושה ימים, יש לפנות להערכה רפואית.

מתי חובה לפנות מיד למיון?

קוצר נשימה או קושי בנשימה, חוסר תגובה או ישנוניות קיצונית, התייבשות (ירידה חדה בהטלת שתן, יובש בפה), החמרה פתאומית בחום או במצב הכללי אחרי שיפור ראשוני, כאבי חזה או לחץ בחזה, בלבול או שינוי במצב ההכרה - כל אחד מהתסמינים האלה מחייב פנייה מיידית למיון. בתינוקות יש לשים לב לקושי בהאכלה, פחות חיתולים רטובים מהרגיל או בכי חלש. חולים כרוניים - אסתמה, סוכרת, מחלות לב או דיכוי חיסוני - צריכים להיות בקשר הדוק עם הרופא המטפל, גם אם התסמינים נראים קלים בהתחלה.

איך ניתן להגן על ילדים מפני שפעת?

בדיון החירום שהתקיים אמש הוחלט על הגברת מאמצי החיסון בכלל האוכלוסיה ובמיוחד בילדים ובקבוצות סיכון. החיסון מומלץ מגיל חצי שנה ומעלה, עם עדיפות גבוהה לקבוצות סיכון: תינוקות, קשישים, חולים כרוניים, נשים בהריון ואנשים עם דיכוי חיסוני. הצוות המליץ לעודד חבישת מסיכות במתקנים רפואיים ובמקומות ציבוריים עמוסים. בנוסף, הודגשה החשיבות של הימנעות מהגעה לעבודה כשחולים ואי שליחת ילדים חולים למסגרות חינוך, כדי למנוע התפשטות נוספת של הנגיף.

החיסון זמין בקופות החולים ללא עלות לקבוצות היעד, ובמרבית הקופות גם לכלל האוכלוסייה.

(המידע בכתבה הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי)
צילום ראשי: שאטרסטוק