גל השפעת מחמיר: משרד הבריאות ממליץ על שימוש במסכות בקרב אוכלוסיות בסיכון

עיקרי הכתבה:

• עונת שפעת חריגה בישראל: ארבעה ילדים נפטרו בחודש האחרון, ומאות ילדים ומבוגרים אושפזו מאז תחילת העונה, עשרות מהם בטיפול נמרץ.

• תת־זן חדש של שפעת A (H3N2) מאופיין בהדבקה מהירה יותר, אך ללא עדות למחלה אלימה יותר – העומס נובע מהיקף התחלואה ולא מחומרת הנגיף.

• משרד הבריאות ממליץ לאוכלוסיות בסיכון לשוב ולהשתמש במסכות במקומות סגורים, ומדגיש כי התחסנות ואמצעי זהירות פשוטים מפחיתים משמעותית סיכון לסיבוכים קשים.

 ____________________________

בחודש האחרון דווח על ארבעה מקרי מוות של ילדים מסיבוכי שפעת, כמו בכל עונת השפעת הקודמת שבה נרשמו ארבעה מקרי מוות בלבד. במקביל, עשרות ילדים ופעוטות נזקקו לאשפוז ביחידות לטיפול נמרץ בשל סיבוכי המחלה. במשרד הבריאות מעריכים כי התחלואה עלולה להמשיך ולגדול בשבועות הקרובים. 

עונת השפעת השנה החלה מוקדם מהרגיל והיא מאופיינת בעלייה חדה במספר החולים והמאושפזים. משרד הבריאות התריע כבר באוקטובר על פוטנציאל לעונה קשה, על בסיס נתונים מיפן שבה נרשמה התפרצות שפעת מוקדמת בכחמישה שבועות לעומת השנים הקודמות. הדו"חות שפרסם המשרד במהלך נובמבר תיעדו עלייה מתמשכת בשיעורי התחלואה הנשימתית ועלייה עקבית בפעילות נגיף השפעת הן בבתי החולים והן בקופות החולים. צוות הטיפול במגיפות התכנס בשבוע שעבר לישיבת חירום בנושא ואתמול יצאה הודעה מטעם משרד הבריאות אשר ממליצה לאוכלוסיות בסיכון לחזור ולהשתמש במסכות הקורונה במקומות סגורים. 

מה עומד מאחורי העלייה החריגה בתחלואה?

אחד ההסברים המרכזיים לעלייה המוקדמת והמהירה במספר מקרי השפעת העונה הוא הופעת תת־זן חדש של נגיף שפעת A, ממשפחת H3N2. במערכת הבריאות מציינים כי מדובר בזן המתאפיין ביכולת הדבקה גבוהה יותר, מה שמוביל להתפשטות מהירה של המחלה באוכלוסייה בתוך פרק זמן קצר.

לפי הדיווח, מדובר בתת־זן שמסומן באות K, שנצפה בעולם לראשונה במהלך קיץ 2025.

עם זאת, נכון לשלב זה לא קיימות עדויות לכך שתת־הזן החדש גורם למחלה אלימה יותר או לשיעור סיבוכים גבוה מהרגיל, כולל בקרב ילדים. החשש העיקרי נובע מהיקף התחלואה הרחב ומהעומס שהוא יוצר על מערכת הבריאות, ולא משינוי מהותי בחומרת המחלה עצמה. עם זאת חשוב לציין, כי ככל שיש יותר נדבקים - הסתברותית - יהיו מספרית יותר מקרים קשים בעונת השפעת. 

החיסון מול תת־הזן החדש

במשרד הבריאות מדגישים כי החיסונים נגד שפעת הזמינים בישראל בעונה הנוכחית צפויים להעניק הגנה משמעותית מפני מחלה קשה ואשפוז גם מול תת־הזן החדש. גם כאשר החיסון אינו מונע הדבקה לחלוטין, הוא מפחית באופן משמעותי את הסיכון לסיבוכים חמורים ולתמותה, במיוחד בקרב אוכלוסיות בסיכון.

כמה מאושפזים יש כרגע בבתי החולים?

בשבוע שהסתיים ב־6 בדצמבר דווח על יותר מ־500 מקרים חדשים של שפעת A בקרב מאושפזים בבתי החולים שנוטרו, ולצדם מקרה בודד של שפעת B, המאושפזים ב - 14 בתי חולים. מתוכם - יותר מ-40% הם ילדים מתחת לגיל 18. מדובר בזינוק חד במספר החולים. במקביל מתפשטת גם התפרצות חצבת, מה שמעמיס עוד על מערכת הבריאות.

בבתי החולים אושפזו על פי הנתונים שפורסמו עד כה 633 ילדים, 35 מהם בטיפול נמרץ וכ - 900 מבוגרים - מתוכם 36 בטיפול נמרץ. 

הנתונים המצטברים מצביעים על עומס מתמשך: מאז תחילת העונה אושפזו מאות ילדים ומבוגרים עם אבחנה של שפעת, וחלקם נזקקו לאשפוז בטיפול נמרץ. במשרד הבריאות מדגישים כי העלייה בתחלואה נמשכת, וקשה עדיין להעריך אם התחלואה כבר נמצאת בשיאה. לדבריהם, עונת השפעת עשויה להתפתח באופן דינמי, וכי גם לאחר תקופות של התייצבות עלולה להירשם עלייה נוספת במספר החולים.

מי נמצא בסיכון הגבוה ביותר?

כ-41% מהחולים המאושפזים עם שפעת הם ילדים. בתי חולים מדווחים על עומס חריג במחלקות הילדים ובטיפול נמרץ, עם תינוקות ופעוטות במצבים קשים, חלקם מחוברים להנשמה ואף למכשירי אקמו. בקרב המבוגרים, רוב מקרי המוות הם בני 65 ומעלה. משרד הבריאות מדגיש שבמקביל לשפעת פעיל גם נגיף ה-RSV (נגיף נשימתי סינציטיאלי), ואילו הקורונה בירידה. כלומר, מדובר בגל כפול של מחלות חורף שמכה בעיקר באוכלוסיות הפגיעות.

המלצת משרד הבריאות: מסכות לאוכלוסיות בסיכון

על רקע המשך התחלואה הגבוהה והופעת תת־זן חדש של נגיף השפעת, משרד הבריאות עדכן את הנחיות ההתגוננות לאוכלוסיות פגיעות. ההמלצה הנוכחית היא שבני 65 ומעלה, חולים במחלות כרוניות ואנשים עם דיכוי חיסוני ישקלו עטיית מסכה במקומות סגורים ובהתקהלויות, במיוחד בתקופות של עומס תחלואה.

בנוסף, הונחו צוותים רפואיים לעטות מסכה בכל מגע עם מטופלים מקבוצות סיכון, וכן בעת עבודה בבתי אבות ובמוסדות גריאטריים. במשרד הבריאות מבהירים כי אין מדובר בחובה, אלא בצעד מניעתי שנועד לצמצם את הסיכון להדבקה ולסיבוכים קשים, בדומה להמלצות החיסון. בנוסף, עובדי מערכת הבריאות שמפתחים תסמיני מחלה התבקשו להימנע מהגעה לעבודה למשך חמישה ימים לפחות, כדי לצמצם הדבקה בתוך המוסדות הרפואיים.

לדבריהם, ההמלצה הנוכחית נועדה להוסיף שכבת הגנה בתקופה של תחלואה נרחבת, והיא מבוססת על ניסיון מצטבר מהשנים האחרונות בנוגע ליעילות אמצעי מיגון פשוטים בהפחתת הדבקה במחלות נשימתיות.

כמה נפטרו מהשפעת עד כה?

מספטמבר ועד סוף נובמבר נרשמו 26 מקרי מוות בקרב חולים שאובחנו עם שפעת ב-14 בתי החולים הכלליים, לפי נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות. שיעורי התמותה הגבוהים ביותר הם בקרב בני 65 ומעלה. לא בכל המקרים ידוע בוודאות אם השפעת היתה סיבת המוות הראשית או שמדובר בחולים עם מחלות רקע שהשפעת החמירה את מצבם. הנתון המדאיג במיוחד: בחודש האחרון בלבד נפטרו ארבעה ילדים מסיבוכי שפעת. מספר המשתווה לכל עונת השפעת הקודמת. במערכת הבריאות מדגישים כי אף שמדובר במקרים נדירים, הם ממחישים את העובדה ששפעת עלולה להסתבך גם בילדים בריאים, ולעיתים ההתדרדרות מהירה ובלתי צפויה.

כמה ישראלים התחסנו נגד שפעת?

התחלואה העונה נחשבת לחמורה יותר מזו של אשתקד: בנובמבר 2025, כ-25% מבדיקות ה-PCR לנגיפי נשימה במרפאות מכבי נמצאו חיוביות לשפעת A, לעומת 5% בלבד בתקופה המקבילה אשתקד. בקרב ילדים בגילאי 3-6, כ-59% מהבדיקות היו חיוביות; בקרב בני 6-18 - כ-50%.  החיסון העונה בישראל כולל שני זני A וזן B אחד, לאחר שאחד מזני ה-B כמעט ונעלם מהעולם.

נכון לעדכון האחרון, מעל מיליון וחצי ישראלים התחסנו נגד שפעת (כ־15%–16% מהאוכלוסייה). בקרב בני 65 ומעלה שיעור ההתחסנות עומד סביב מחצית בלבד — נתון שעדיין נחשב נמוך ביחס לרצוי ואף ביחס לשנה שעברה. משרד הבריאות מדגיש: החיסון לא מונע תמיד הדבקה, אבל הוא מפחית משמעותית את הסיכון למחלה קשה, אשפוז ומוות.

מה הם הסיבוכים האפשריים של שפעת?

שפעת אכן חולפת בדרך כלל אחרי שבוע, אולם היא לא "סתם חום". הנגיף יכול לגרום לסיבוכים קשים:

• דלקת ריאות (פנאומוניה)
• זיהומי אוזניים וסינוסים
• החמרה של מחלות כרוניות (אסתמה, סוכרת, מחלות לב)
• דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס)
• דלקת מוח (אנצפליטיס)
• במקרים נדירים - קריסה מערכתית ומוות

סיבוכים אלה שכיחים יותר בתינוקות, בקשישים ובאנשים עם מחלות רקע ולכן ההגנה באמצעות חיסון חיונית במיוחד.

מקרה המוות של הילד בן השש בירושלים תואר כסיבוך נדיר מאוד - אפילו בילד שהיה מחוסן ובריא. הנקודה: גם עם חיסון קיים סיכון קטן להסתבכות.

איך לטפל בשפעת בבית?

ברוב המקרים, שפעת היא מחלה שעוברת מעצמה תוך כמה ימים ולא דורשת אשפוז. הטיפול הביתי כולל מנוחה מלאה, שתייה מרובה של מים ונוזלים חמים והורדת חום באמצעות תרופות ללא מרשם כגון אקמול או איבופרופן, בהתאם לגיל ולהנחיות הרופא.

לא מומלץ להשתמש באנטיביוטיקה לטיפול בשפעת, שכן המחלה נגרמת מנגיף ולא מחיידק. אנטיביוטיקה תהיה רלוונטית רק אם מתפתח סיבוך חיידקי משני, כמו דלקת ריאות. במקרים מסוימים, במיוחד בקבוצות סיכון כמו קשישים, חולים כרוניים או תינוקות, הרופא עשוי לרשום תרופות אנטי-ויראליות שיכולות לקצר את משך המחלה ולהקל על התסמינים, אך יעילותן הגבוהה ביותר היא כאשר הן ניתנות בימים הראשונים למחלה.

כדי למנוע הדבקה של בני המשפחה, יש לאוורר את החדר בו שוהה החולה, לשמור על היגיינת ידיים קפדנית ולשקול חבישת מסיכה כשיש מגע קרוב עם אנשים בסיכון. אם התסמינים מחמירים במקום להשתפר לאחר שלושה-ארבעה ימים, או אם החום הגבוה נמשך מעל שלושה ימים, יש לפנות להערכה רפואית.

מתי חובה לפנות מיד למיון?

קוצר נשימה או קושי בנשימה, חוסר תגובה או ישנוניות קיצונית, התייבשות (ירידה חדה בהטלת שתן, יובש בפה), החמרה פתאומית בחום או במצב הכללי אחרי שיפור ראשוני, כאבי חזה או לחץ בחזה, בלבול או שינוי במצב ההכרה - כל אחד מהתסמינים האלה מחייב פנייה מיידית למיון. בתינוקות יש לשים לב לקושי בהאכלה, פחות חיתולים רטובים מהרגיל או בכי חלש. חולים כרוניים - אסתמה, סוכרת, מחלות לב או דיכוי חיסוני - צריכים להיות בקשר הדוק עם הרופא המטפל, גם אם התסמינים נראים קלים בהתחלה.

איך ניתן להגן על ילדים מפני שפעת?

בדיון החירום שהתקיים בשבוע שעבר הוחלט על הגברת מאמצי החיסון בכלל האוכלוסיה ובמיוחד בילדים ובקבוצות סיכון. החיסון מומלץ מגיל חצי שנה ומעלה, עם עדיפות גבוהה לקבוצות סיכון: תינוקות, קשישים, חולים כרוניים, נשים בהריון ואנשים עם דיכוי חיסוני. הצוות המליץ לעודד חבישת מסיכות במתקנים רפואיים ובמקומות ציבוריים עמוסים. בנוסף, הודגשה החשיבות של הימנעות מהגעה לעבודה כשחולים ואי שליחת ילדים חולים למסגרות חינוך, כדי למנוע התפשטות נוספת של הנגיף.

החיסון זמין בקופות החולים ללא עלות לקבוצות היעד, ובמרבית הקופות גם לכלל האוכלוסייה.

בהיעדר טיפול שמונע לחלוטין את המחלה, ההגנה היעילה ביותר נותרת שילוב של התחסנות, ערנות לתסמינים מוקדמים ואמצעי זהירות פשוטים, בעיקר בקרב אוכלוסיות בסיכון.

במערכת הבריאות מדגישים כי שפעת אינה מחלה קלה עבור כולם, וכי שילוב של התחסנות, הימנעות מהתקהלויות בזמן מחלה ואמצעי זהירות נוספים בקרב אוכלוסיות בסיכון עשוי להפחית משמעותית את הסיכון לסיבוכים קשים.

(המידע בכתבה הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי)
צילום ראשי: שאטרסטוק