מטפורמין בהריון: השמנה בילדות?

בקרב ילדים לאימהות שנטלו מטפורמין במהלך ההיריון תועד סיכון מוגבר לעודף-משקל או השמנת-יתר, כך עולה מנתונים חדשים משני מחקרים מנורבגיה, שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.

החוקרים מסבירים כי נשים רבות עם תסמונת שחלות פוליציסטיות, סוכרת היריונית, סוכרת מסוג 2 ואף השמנה, מטופלות במטפורמין במהלך ההיריון, כאשר מחקרים בנושא העידו כי התרופה מפחיתה את הסיכון לסיבוכים על-רקע תסמונת שחלות פוליציסטיות.

החוקרים השלימו מחקר מעקב בעקבות שני מחקרים קודמים שהציעו כי בניגוד לציפיות, ילדים שנחשפו למטפורמין הינם בעלי משקל ממוצע גבוה יותר בגיל ארבע שנים, בהשוואה לילדים שלא נחשפו לתרופה. מחקר אחד כלל 40 נשים בגילאי 18-40 שנים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות, אשר חולקו באקראי לטיפול במטפורמין או לקבוצת פלסבו. המחקר השני כלל 257 נשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות ו-274 הריונית, אשר חולקו באקראי לטיפול במטפורמין או פלסבו. במחקר ההמשך הנוכחי הזמינו החוקרים 292 ילדים משני המחקרים, מהם 182 ילדים ו-170 אימהות נתנו הסכמתם.

תוצאי הסיום העיקריים כללו גובה, משקל, מדד מסת גוף ועודף-משקל/השמנת-יתר בגיל ארבע שנים, עם נתונים מלאים זמינים אודות 161 ילדים והיקף ראש בגיל שנה אחת, עם נתונים זמינים עבור 154 ילדים.

החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים במאפייני הבסיס בין קבוצות הטיפול במטפורמין או פלסבו. לא תועדו הבדלים משמעותיים במשקל הלידה בין היילודים שנחשפו למטפורמין ואלו שלא נחשפו לתרופה, אך בין גילאי 6 חודשים ועד 4 שנים, אלו שנחשפו לטיפול הפעיל היו שמנים יותר משמעותית.

בגיל 4 שנים, בקבוצת הטיפול במטפורמין תועדה נטייה למדדי מסת גוף ומשקל גבוהים יותר, בהשוואה לקבוצת הפלסבו. בעקבות זאת, שיעור הילדים בגיל ארבע שנים עם עודף-משקל/השמנת-יתר היה גבוה יותר בקבוצת הטיפול הפעיל (32%) לעומת קבוצת הפלסבו (18%).

לטיפול במטפורמין לא הייתה השפעה על הגובה לעומת טיפול דמה בגיל ארבע שנים. בנוסף, למטפורמין לא הייתה השפעה על היקף הראש בגיל שנה והתוצאות לא הושפעו לאחר שנלקחו בחשבון מין היילוד או מדד מסת הגוף של האם טרם ההיריון.

ד"ר עמית עקירוב הוא מומחה לאנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במחלקה הפנימית בבית החולים בילינסון.