חדשות סרטן השד

(0)
לדרג

מה חדש במלחמה בסרטן השד? איזו תרופה מומלצת? כל החדשות, כל המחקרים

הקשר בין מאפייני הריון והסיכון להתפתחות סרטן השד אצל האם

במהלך הריון חלה עליה משמעותית ברמות אסטרוגן, פרוגסטרון והורמונים אחרים, בהשוואה לתקופות אחרות בחיים. הורמוני הריון מיוצרים בעיקר בשליה, וסימנים להפרעה בשליה עשויים לשמש כסמנים בלתי-ישירים של חשיפה הורמונלית במהלך ההריון. במחקר שנערך נמצא קשר לא-עקבי בין מרקרים אלו במהלך ההריון ובין הסיכון להתפתחות סרטן השד באם בעתיד.

מחקר שנערך בשבדיה נועד לבחון את הקשר בין הסמנים העקיפים של חשיפה הורמונלית, דוגמת משקל השליה ומאפיינים אחרים של ההריון, לבין רמת הסיכון של האם לפתח סרטן שד.

במסגרת המחקר השתתפו נשים מ"מרכז רישום הלידות" בשבדיה (Swedish Birth Register ) אשר ילדו ילד יחיד בין השנים 1982-1989, אשר יש לגביהן נתונים מלאים על תאריך הלידה וגיל העובר ( gestational age ). במהלך המחקר היו המשתתפות במעקב מבחינתהופעת סרטן שד, תמותה, או סיום תקופת המעקב (31 בדצמבר, 2001). לשם הערכת הקשר בין חשיפה הורמונלית ובין הסיכון להתפתחות סרטן השד נעשה שימוש ב- Cox proportional hazards models (מודל להערכת סיכונים יחסיים ).

מתוך 314,019 נשים שהשתתפו במחקר 2216 (0.7%) פיתחו סרטן שד במהלך תקופת המעקב עד 2001. מהן, 2100 (95%) אובחנו לפני גיל 50.
ממצאי המחקר הראו שהסיכון לסרטן שד בנשים עם משקל שליה קטן מ-500 גרם בשני הריונות עוקבים היה נמוך יותר בהשוואה לרמת הסיכון אצל נשים עם משקל שליה בטווח 500-699 גרם בהריון הראשון ולפחות 700 גרם בהריון השני (או להיפך). הסיכון הוכפל בקרב נשים עם שליה במשקל של 700 גרם לפחות בשני ההריונות. משקל לידה גבוה (מעל 4 ק"ג) בשתי לידות נמצא קשור בסיכון מוגבר לסרטן השד, לפני (אך לא לאחר) תיקנון למשקל השליה ומשתנים אחרים.

לסיכום, נראה כי קיים קשר חיובי בין משקל השליה בהריון ובין הסיכון של האם לחלות בסרטן השד. תוצאות אלו מספקות תמיכה נוספת בהשערה לפיה הורמוני הריון הם מתווכים משמעותיים המשפיעים על התפתחות סרטן השד באם.


תזונה נכונה בגיל ההתבגרות עשויה להגן בפני סרטן שד

מחקרים מראים כי גיל ההתבגרות עשוי להיות חלון הזדמנויות במאבק להפחתת הסיכון לחלות בסרטן השד.

שלא כמו ברקמות אחרות בגוף, רקמת השד בתינוקות ובנערות צעירות נושאת צינורית אחת בלבד. הורמונים המופרשים בגיל ההתבגרות גורמים לצינורית זו לגדול במהירות לכדי מבנה דמוי עץ, ובו הרבה צינוריות. חומרים מסרטנים נקשרים ביתר קלות לחומר התורשתי DNA שבתאים הלא בשלים המתפתחים בזמן שהצינורית מסתעפת.

לאחר שאשה עוברת הריון ראשון מלא, תאי השד מגיעים לבשלות, ומידת הרגישות שלהם לפגיעה בDNA- פוחתת במידה רבה.

הגניסטיין, חומר פיטוכימי המצוי בסויה, עשוי לעודד הפיכתם של תאי רקמת שד לא בשלים לתאים בשלים שאינם כה פגיעים לחומרים מסרטנים. כך עולה ממחקרים שהוצגו בכנס האחרון של המכון האמריקני לחקר הסרטן בנושא תזונה וסרטן.

חוקר מאוניברסיטת אלבמה טוען שבמחקרי מעבדה חדשים, החומר גניסטיין לא הגן בפני סרטן השד כשניתן לראשונה לבעלי חיים בוגרים, אולם כשקיבלו אותו לפני הגיעם לבגרות, נצפו פחות מקרים של סרטן השד. בקרב קבוצה זו התועלת אף גדלה כאשר המשיכו לצרוך גניסטיין גם בתקופת הבגרות.

עובדות אלו מניחות שתקופת גיל ההתבגרות מאפשרת להטביע בתאים "תוכנית" שמייצרת הגנה לטווח ארוך.

מחקרים שנעשו בבני אדם תומכים בממצאים המעבדתיים הללו. במחקר שנעשה בקרב נשים סיניות נמצא שאלו שדווחו על צריכת סויה 3 עד 4 פעמים בשבוע בגיל ההתבגרות, סיכוייהן לחלות בסרטן השד פחתו בכמחצית לעומת אלו שאכלו מוצרי סויה לעתים רחוקות. לאכילת מוצרי סויה בגיל מבוגר לא היתה השפעה על סרטן השד.

במחקר נוסף, נשים אמריקניות ממוצא אסיאתי אשר צרכו סויה רק פעם בשבוע במהלך גיל ההתבגרות הפחיתו את הסיכון לחלות בסרטן השד מאוחר יותר. במחקר זה, צריכה קבועה של מוצרי סויה בגיל ההתבגרות הפחיתה את הסיכון למחלה גם אם לא המשיכו לצרוך סויה מאוחר יותר בחייהן.

הסיכון הנמוך ביותר לחלות במחלה נצפה בנשים שהמשיכו לאכול מוצרי סויה גם כבוגרות .

שומן אומגה- 3, המצוי בדגי סלמון ובדגים אחרים, עשוי אף הוא לשמש הגנה בפני המחלה אם נצרך בסביבות גיל ההתבגרות . במספר מחקרים נמצא קשר בין צריכה של שומני אומגה-3 וסיכון מופחת לחלות בסרטן שד, במיוחד אם המתבגרות צרכו כמויות קטנות של שומנים בלתי רוויים אחרים.




נראה שתזונה בריאה בגיל ההתבגרות הנה דרך חשובה להפחתת הסיכון לחלות בסרטן שד מאוחר יותר, אם כי לא ברור (משני מחקרים נוספים) האם התועלת נובעת מהשפעה מיידית על רקמת השד, או אולי מההשפעה של תזונה טובה לאורך זמן הממשיכה עד הבגרות.

בנוסף, כאשר ידוע היום עד כמה רגישים תאי רקמת השד בגיל ההתבגרות יש צורך לחקור את השפעתם של חומרים מסרטנים שמקורם מטבק ואלכוהול. ישנם מחקרים הטוענים כי גם עישון פסיבי בתקופת גיל ההתבגרות מעלה את הסיכון לסרטן שד.

אם אכן קיים קשר כזה, הרי שיש להמליץ בתוקף נגד צריכת טבק ואלכוהול בקרב מתבגרים.

חוקרים ישראלים במחקר בינלאומי על סריקת עכבות מתח חשמלי (EIS) לגילוי סרטן השד

עורכי המחקר:
Alexander Stojadinovic, Aviram Nissan, Zahava Gallimidi, Sarah Lenington, Wende Logan, Margarita Zuley, Arieh Yeshaya, Mordechai Shimonov, Moshe Melloul, Scott Fields, Tanir Allweis, Ron Ginor, David Gur, Craig D. Shriver


חוקרים ממרכזים רפואיים בישראל לקחו חלק במחקר שנועד להעריך את מידת הישימות וכן את רמת שביעות הרצון של החולות בשימוש בסריקה לגילוי מוקדם של סרטן השד בקרב נשים צעירות. סריקת עכבות מתח חשמלי (EIS Electrical Impedance Scanning) מתבצעת באמצעות סורק-T.

במהלך המחקר, הופנו נשים שעברו בדיקות קליניות, סריקות וביופסיות לאיתור סרטן השד גם לבדיקה באמצעות סורק ה-T (T-Scan 2000ED). לאחר מכן הוערך הקשר בין המשתנים הקליניים לבין ביצועי הסורק.

על פי מסקנות המחקר, שהקיף 1,103 נשים, טכנולוגיית ה-EIS נראית מבטיחה בגילוי סרטן השד בקרב נשים צעירות ובזיהוי נשים צעירות בעלות סיכון מוגבר לחלות במחלה.
כמו כן, הנבדקות עצמן הביעו שביעות רצון ממהלך הבדיקה, בשאלוני דירוג רמת שביעות רצון שמילאו.

רקע:
בסריקת-T מודדים זרמים ביו-חשמליים בתדרים נמוכים על מנת לקבל תמונות של "עכבות מתח" של השד בזמן אמת. במקרים בהם הרופאים אינם יכולים להחליט על הצורך בביצוע ביופסיה רק על בסיס תוצאות הממוגרפיה משמשת הבדיקה כלי עזר להגיע להחלטה, בשילוב עם שיטות סריקה ודימות מוכרות כמו ממוגרפיה, אולטראסאונד וביופסיה.
פרטים נוספים על סריקת-T ניתן למצוא בפרק המידע הרפואי באתר "אחת מתשע"



רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום