חדשות בסרטן השד
לצד הקשיים הגדולי םהנובעים מהתמודדות עם מחלת הסרטן ועם האיום הממשי על החיים, סובלות הנשים שנפגעו מסרטן השד גם מהתפיסה הרווחת בציבור, הכורכת בין מיניות האישה לבין שדיה. נשים שעברו הסרה מלאה או חלקית של השד חוות פגיעה בדימוי הגוף שלהן כתוצאה מהתחושה כאילו גם נשיותן הוסרה מהן. נשים אלו מדווחות לרוב על תחושות קשות של בושה בגופן בעקבות המחלה, וחלקן מסתירות את העובדה שעברו סרטן שד.
על מנת להעמיק את הידע בנושא, הזמינה עמותת "אחת מתשע" סקר ממכון "גיאוקרטוגרפיה", שבדק את עמדות ותפיסות הציבור כלפי מיניותן של נשים שעברו ניתוח להסרת שד.
הסקר העלה מספר ממצאים עיקריים.
1. לגבי השאלה מה הציבור חושב שנשים שעברו הסרת שד מרגישות:
58% מהציבור סבורים כי נשים חשות פחות מושכות מינית לאחר הסרת שד. בקרב בעלי הדעה עולה שיעור הסבורים כך ל-82%. (בעלי הדעה - המשתתפים שהביעו את דעתם, בניגוד לאותם נשאלים שציינו שאין להם דעה)
51% סבורים כי נשים חשות שתפקודן המיני נפגע לאחר הסרת שד. בקרב בעלי הדעה שיעור הסבורים כך עולה ל-82%.
2. לגבי השאלה מה הציבור מרגיש כלפי נשים שעברו הסרת שד:
43% חושבים כי נשים פחות מושכות מבחינה מינית אחרי הסרת שד. בקרב בעלי הדעה שיעור הסבורים כך הוא 52%.
35% סבורים כי נשים אלה נפגעו מבחינת תפקודן המיני (49% מקרב בעלי הדעה).
ממצאי הסקר תואמים את חוויותיהן של נשים שעברו הסרת שד. נשים בחברה מפנימות את התפיסה הרווחת בציבור, לפיה השדיים הם המדד להיותן מושכות מינית ולתפקוד מיני רצוי. נשים שעברו הסרת שד מאמצות את התפיסה שמיניותן ותפקודן המיני נפגעו.
אחד הממצאים הבולטים העולים מהסקר הוא קשר השתיקה, הקיים כלפי סרטן השד וכלפי נפגעותיו. בממוצע, שליש מהנשאלים בסקר העדיפו שלא להביע דעה. שתיקתם תואמת את השתיקה החברתית סביב המחלה, שאחת מתוצאותיה היא הסתרת המחלה על ידי הנפגעות.
עמותת אחת מתשע קראה למשרד הבריאות לאפשר לנשים מעל גיל 74 בדיקות ממוגרפיה קבועות ללא תשלום. על פי הנהוג כיום, רק נשים בגילאים 50 עד 74 זכאיות לבדיקת ממוגרפיה מדי שנתיים.
פניית העמותה באה בעקבות דיון שהתקיים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ב-17 במאי, 2005, בנושא אפלייתם לרעה של מבוגרים חברי קופות-החולים בבדיקות לגילוי סרטן. בדיון טענו רופאים ונציגי קופות-החולים כי השינוי שעוברת רקמת השד בגיל מבוגר הפיכתה לשומנית יותר - אינו מאפשר עוד סריקה יעילה באמצעות ממוגרפיה. לטענתם, בגיל זה גוש שאינו מתגלה בבדיקה ידנית לא יתגלה גם בצילום. כמו כן צוין כי המדיניות הנהוגה בישראל זהה לזו הקיימת במדינות נוספות, כדוגמת הולנד ובריטניה.
לדברי עמותת "אחת מתשע", 18% מנפגעות סרטן השד מדי שנה הן נשים בגיל 75 ומעלה. גילוי מאוחר של סרטן השד עולה לנשים רבות בחייהן. בדיקות ממוגרפיה רציפות מסייעות לגילוי סרטן השד בשלבים שונים של המחלה ועשויות להציל חייהן של נשים רבות.
נורית טולנאי, מנכ"לית העמותה, טוענת: "מדינה מתוקנת לא מפקירה את האוכלוסיה המבוגרת שבתוכה. אי מימון בדיקות חשובות לגילוי סרטן השד עבור נשים מגיל 75 משדר מסר של זילות כלפי חייהן של נשים מבוגרות. אנו קוראות למשרד הבריאות לשנות נוהל שרירותי זה ולזמן נשים מעל גיל 75 להיבדק בבדיקת הממוגרפיה באופן סדיר".
כיום עלות הבדיקה בקופת-חולים לנשים מעל גיל 74 הינה 180 שקלים, סכום שעלול להוות הוצאה משמעותית לקשישה המתקיימת מדמי הביטוח הלאומי.
תגובת משרד הבריאות הייתה כי הנושא נמצא כעת בבחינה מחודשת. כמו כן נמסר כי 590 מתוך 3,330 מקרים חדשים של סרטן השד שדווחו בשנת 2002 היו בקרב נשים בנות 75ומעלה.
על פי תוצאות מחקר שפורסם בגליון של ה- 25 במאי 2005 של JAMA Journal of American Medical Association יש לחולות סרטן שד אשר עוסקות בפעילות גופנית המקבילה לצעידה של שעה לשבוע או יותר סיכוי טוב יותר להאריך ימים מאשר לחולות שפעילותן הגופנית נמשכת פחות זמן או אינה קיימת כלל.
פעילות גופנית נחשבה זה זמן רב כקשורה לנושא הפעילות ההורמונלית הרחמית של האשה. לרמות אסטרוגן נמוכות יותר אצל נשים פעילות שחלו בסרטן שד יש לכאורה את הפוטנציאל לשפר את סיכויי החיים, אם כי עדיין אין מספיק מידע כדי לבסס הנחה זו.
צוות מבית החולים Brigham and Women בבוסטון ואוניברסיטת הארוארד, בראשות דר' מישל הולמס, ערך מחקר שנועד לבדוק האם לרמות גבוהות יותר של פעילות גופנית לאחר אבחון סרטן השד יכול להיות קשר לאורך חייה של המטופלת.
המחקר התבסס על תשובות שנתקבלו מ- 2,987 נשים אחיות מקרב משתתפות המחקר של Nurses Health Study שאובחנו כחולות סרטן שד עם גידולים בדרגות I , II או III בין השנים 1984 ו- 1998 והיו במעקב עד שנת 2002 . מדידת הפעילות הגופנית התנהלה במושגים של MET-Metbaolic equivalet task hours ( שעות פעילות מקבילה לפעילות מטבולית), כאשר שלוש שעות MET שוות בערכן לצעידה ברגל במהירות של 7 5 קמ"ש, במשך שעה.
במהלך המחקר נערכו השוואות בין נשים שעסקו בפעילות גופנית במינון המומלץ לבין כאלו שרמת פעילותן הגופנית הייתה פחותה או לא הייתה קיימת כלל. התוצאות הראו שככל שרמת הפעילות הגופנית ירדה עלתה רמת הסיכון למות מהמחלה. היתרון שהושג על ידי הפעילות הגופנית בלט במיוחד אצל נשים שהגידול שלהן היה רגיש הורמונים ( hormone-responsive ).
להערכת החוקרים קיימת נטייה של חולות סרטן השד להפחית מפעילותן הגופנית לאחר שאובחנה מחלתן. במיוחד נכון הדבר לגבי נשים הסובלות גם מעודף משקל.
לאור תוצאות המחקר קוראים החוקרים לנשים החולות להקפיד על פעילות גופנית מתונה של לפחות 30 דקות ליום, במשך 5 ימים בשבוע ויותר, ובכך לשפר את סיכוייהן להאריך ימים.
